 מבזקים
|
|
|
|
Bechor ,בכור
|
 | | |
|
|
|
על תפוחים ואגסים מסוכר, וכיצד פענחתי את הקוד הגנטי של גלי צה"ל (10/07/2011)
הרמתי את הראש מן הנייר, והבטתי סביבי בלאות אל עשרות הנבחנים, שמילאו בהתלהבות את הדף. באותו רגע הבנתי שבעצם לרובם אין סיכוי, משום שהחומרים מהם הם בנויים לא יאפשרו להם לעבור את הבחינות לתחנה "הצבאית". התובנה הזו היתה קשה לי מאוד. היתה לי תחושה של שותפות בכוח בעבירה שאינה שלי כלל. תחושה של בגידה בנבחנים, בערכים שבהם האמנתי, בגידה בי ובגידה כפויה שלי.
|
 למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
מתי תוסר הקללה? בוודאי לא בדרך הזאת. על עיראק שרוצה לתבוע את ישראל על הפצצת הכור (06/01/2010)
באופן המוזר ביותר, ולמרות הכל, אני חש תחושה של אחריות כלפי המדינה הגאה והאומללה הזו, שהברכה נטשה אותה, מאז עזבו אותה יהודייה, כאיש אחד. בכל זאת, למשפחה שלי היו שורשים עמוקים, בני מאות שנים, בארץ שני הנהרות. במקום להמציא את עצמה מחדש בעולם הערבי על חשבון ישראל, האם לא הגיע הזמן שעיראק תתפייס עם יהודייה, כפי שעשתה, למשל, מרוקו? האין היא מבינה שרק אז תוסר מעליה הקללה, הרובצת עליה? (בתמונה: בתי יהודים על נהר החידקל, בגדאד, 1914)
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
דו"ח הרווארד והשיבה הביתה: האם נמצאה גיזת הזהב? (220/12/2009)
נדהמתי מעומק סיעור המוחות שהקיף אותי, הרעיונות, השיפורים, והמחקר. תתאמץ, ברמה עוד יותר גבוהה. מוקף ב- 16 מליון ספרים, בספרייה המרכזית ווידנר, או בספריית משפטים, היכלי קודש של למדנות ומחקר בני מאות שנים, לא העליתי על דעתי שהרמה יכולה להיות כה גבוהה ומאתגרת. סטודנטים שנהנים מעצם הלימוד כחוויה חד-פעמית, ולא רואים בו קומבינה; מרצים שמתעלים בחדשנות רוחנית מדבקת. יש לכם ד"ש מהחבר'ה הטובים, עם 13 חוטי פז, שביחד יארגו גם עבורנו את גיזת הזהב שלנו.
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
אגדה שבדית: הלוחש לדבורים, וסיפורו המופלא של יוסף בכור (25/08/2009)
לכשעצמה ישראל כמעט ולא קיימת שם, לא בהסברה, לא בהבעת עמדתה, לא בנוכחות אחרת.
אנחנו כמו הברווזים הרוסים שנחתו פתאום, ציפורי גן העדן: זרים, חסרי קול, נתפסים כמלכלכים, מעניינים אך בלתי מובנים. ורק יוסף בכור, המתגאה שם בישראליות שלו, מכשף את המקומיים, במחזור החיים המוזר והמופלא ביותר שאני יכול לחשוב עליו. ובכן, אם הוא יכול, באנושיות קורנת ובנתינה אינסופית, גם אנחנו יכולים.
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
מסע רב שנים בחיפוש אחר אליטה בישראל, מסע אבוד אחר אליטה אבודה (29/06/2009)
ואז הבנתי: אין אליטה תרבותית ואינטלקטואלית במדינת ישראל. למעלה, במה שנתפס כמעוזי החשיבה, בעצם אין כלום! זהו מידבר מחשבתי, שאינו מוכן לשום חידוש, לשום הפתעה או אתגר חדש. מדד ההצלחה של אנשים אלה הוא כבר פוסט-ציוני, מוטה העולם הגדול, ולא עוד מוטה פנימה, כלפי החברה שלהם. במקום שהאינטלקטואלים ישמשו כמצברי החברה, וכמי שמכוונים ומפרים אותה, הם לקחו כמה צעדים אחורה, אינם מעורבים בכלל במה שקורה ומה שיקרה, בהותירם מגרש ריק לפוליטיקאים בלירה. אז לאן תפליג עכשיו הספינה האדירה?
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
סיפרו של גיא בכור פורסם בביירות. מה הוא למד מכך, ומה זה אומר עלינו? (01/06/2009)
אגלה לכם שניהלתי משא ומתן סביב תרגום הספר לערבית, וכך אנו צריכים לנהל את המשא ומתן הלאומי שלנו. ראשית, הצבתי שלושה תנאים, שבלעדיהם לא אסכים לתרגום. מדוע? משום שמי שאינו מכבד את עצמו באיזור הזה, למה שאחרים יכבדו אותו?
מהם התנאים, ומה זה אומר עלינו ועל מצבנו? יש תקווה. (בתמונה: המורה הגדול, עבד אלרזאק אלסנהורי, מקאהיר, לישראל ומשם לביירות)
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
שי לחג: סמבוסק, וסוד ריקוד המזרח התיכון. מה למדתי משלושה עשורים של פרשנות? (0/0/2008)
סמבוסקים (כיסונים ממולאים), פְלָאו בגִ'יג' (אורז אדום ועוף עם צימוקים), בָבִינג'אן מקלי (חציל קלוי במלח גס) ביום ששי בבוקר, כִיצ'רי (אורז צהוב ועדשים אדומים ביוגורט) בימי חמישי, "הטְביט (חמין) שלי הכי טוב (עם הֵל!)", "הכנתי אַנְגְרִיי (תבשיל אורז עם פרוסות עגבניות וחצילים מעל שכבת בשר), שאני אכניס לכם בקופסה"?
אז מה מסתתר מאחורי סצנת הסיום של הסרט 8 וחצי, מהו ריקוד המזרח התיכון, והאם ניתן לסכם 28 שנים בלקח חשוב אחד? ננסה.
(בתמונה: נותר ילד, מסטרויאני)
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
סיפור מופלא על הגדת פסח, שנשתכחה, ועל התיאוריה החדשה של בשאר, שישראל "מזדקנת". האמנם? (0/0/2008)
נשיא סוריה, בשאר אלאסד, טווה תיאוריה חדשה: ישראל "מזדקנת", לעומת ההמונים הערביים "המתחדשים", ומכאן ברור סופה. אך הנה לנו דוגמה של היחלצות ותחייה, כפי שהדבר הוא בכל דור ודור אצלנו. הגדה של פסח, שנועדה להעיר קהילה שנרדמה. ההגדה הזו בעצמה נשתכחה, והנה, אנו שוב מעירים אותה, ולומדים את לקחה. הזדקנות במובן של סוף? אנו בני שלושת אלפים שנה, ועדיין צעירים ומתחדשים!
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
התגובות שלכם למאמר על המתיקות שבמרירות (0/0/2008)
וואוו! הרביתם לכתוב אלי לאחר המאמר על העוד ועצי הזית. כל אחד מצא זוית מעניינת משלו: מי שעזב את הארץ וחי בפולין, מי שאהב את הפיוט שבכתבה, מי את המוזיקה הים תיכונית, ומי את האוכל. Binstok כותב: זיתים ירוקים, שמן זית, לימונים כבושים, חריץ גבינת עיזים ופיתה (מה שנקרא פיתה עיראקית או נאן בפרסית), זאת הארוחה האולטימטיבית. ולקינוח מעט ארק, אוזו או פסטיס בדילול מים וכל זאת מתחת לעץ זית מצל, ולא לשכח חֶברה טובה. אין צורך ביותר מכך. אמן.
|
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
מיוחד: על המתיקות שבמרירות, העוּד המנגן, עצי הזית והחיים בישראל (0/0/2008)
על סוד הטעם המתוק שבמרירות, בזיתים, בכלי הנגינה העוּד, בלהקת "תיבת הלילה", ובחיים שלנו כאן. על החיים הפשוטים.
אתם מבינים? אילו הם חיינו בישראל, מרירות עדינה, שלבסוף הופכת למתיקות, ואותה אין למצוא בשום מקום אחר בגלובוס. אנו הרי מכים שורשים.
|
|
למאמר המלא
|
|
| | | |
|
|
|
ומה על סדר היום?
|
|
|
|
|
|
|
רשימת קטגוריות
|
|
|
GPLANET PRIME
