מבזקים
|











|
|
|
המזרח התיכון The Middle East
|
| | |
|
|
|
מסע אל עולם המומיות החנוטות: מצרים ממשיכה את קריסתה המפוארת (22/04/2013)
כאשר הכל הפך במדינה לגופים חלולים, מומיות, גם הצבא המצרי הפך לכזה. ישות גילדאית, בעלת אינטרסים כלכליים של שימור עצמי, היודע שביום שבו השונאים השונים יתחילו לירות זה על זה, הרבה הוא לא יוכל לעשות. מפוררת, מפוחדת מן הבאות וחסרת כל נשמה. הגוף קיים, הנשמה פרחה לה כבר מזמן. מצרים הגדולה, אם התרבות בעולם הערבי, הפכה לזומבי מהלך, נטול חיים. מה שנשאר לבניה זה בעיקר לשנוא זה את זה.
זו מצרים נגד מצרים.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
מלאך המוות ואגדת סמארה: האם "בעיית הפליטים" הפלסטינים טובעת בסוריה? (18/03/2013)
עוד מפירות "אפקט פרח הצבעוני": הבעיה שהיו שטענו שאין לה פתרון, בעיית הפליטים הפלסטינים", הולכת ומוצאת את פתרונה לבד. הולכת ונמוגה, והתהליך הזה צפוי להימשך עוד שנים. האביב הערבי דואג לכך בעצמו, לדאבון ליבה של הפוליטיקה הפלסטינית והערבית.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
הטעם המר-מתוק של הבוגדנות, ועל עזה שהפכה לאיזור חסות של מצרים, כמו לפני 1967 (18/02/2013)
גם אם חמאס ירצה להתנתק ממצרים היא כבר לא תאפשר לו זאת עוד. הוא הפך לבן ערובה למגלומאניה של עצמו. המצרים לאחר מבצע "עמוד ענן" הפכו בעזה באופן היסטורי ממתווכים ומגשרים – לאחראים. האחריות על עזה היא כיום שלהם, ולא עוד של חמאס, שכפוף להם. אם לנו יש בעיות מעזה, אנו פונים אל המצרים, לא עוד אל חמאס דרך מתווכים; יש לנו כתובת. עזה נפתחה למצרים, אך בכך איבדה את עצמאותה. מכלא פיזי בעזה נכנס חמאס לכלא בלתי נראה, אך חמור בהרבה. זהו הטעם המתוק-מר של הבגידה.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
מתחת ללהב הגליוטינה: המדינה הסלפית הראשונה כבר קמה (11/02/2013)
שנתיים לפרוץ סופת הדמים במרחב הערבי שסביבנו: באיזור כבר השתרשה תרבות של אלימות, בוז לאחר וכוחנות, כאשר כל דאלים גבר. את החזק מכבדים, ועל החלש דורכים; למזלנו אנחנו נתפסים כחזק. ובאמת, מה התחדש מאז המאמר על "אפקט פרח הצבעוני", ואיפה אנחנו מול הסופה שמרסקת את העולם הערבי?
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
חול המדבר כיסה אותי, הצל אותי! (28/01/2013)
עכשיו אנחנו מבינים שהדבר הטוב ביותר שקרה לספינקס היה דווקא החול שכיסה אותו, שכן בלעדיו, ובלעדי ההגנה שהוא נתן לו, הספינקס אבוד. חול המדבר של הסכסוך עם ישראל היה המגן הטוב ביותר מפני חשיפת האמת שהיתה קבורה בחברה החולה הזו, וכאשר החול סולק לבלי שוב, זינקו הבעיות החוצה.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
רוסיה מול ארצות הברית - בסוריה, וכללי אמנות התעתוע (07/01/2013)
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
רוסיה מול ארצות הברית בסוריה – וכללי אמנות התעתוע (07/01/2013)
עומק הסלידה ההדדית בין המשטר ברוסיה למערב הוא אדיר, ואין להאמין לדיווחים על "עיסקה" שרקחה כביכול הילרי קלינטון יחד שר החוץ לברוב להפלת משטרו של אסד. אין גם להאמין לדיווחים הנמשכים עוד מעט שנתיים על נפילה קרובה של המשטר העלווי בסוריה. גם היום ממשיך פוטין לתמוך באסד, זה הובהר בפגישה מן הימים האחרונים של סגן שר החוץ הסורי, פייסל מקדאד במוסקווה. הרוסים קובעים שיש להגיע להסדר של "שלום" אבל עם וכולל בשאר אלאסד, זה התנאי, בעוד המורדים לעולם לא יקבלו את התנאי הזה.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
אסטרטגיה של מרחב מול זמן: המלחמה בסוריה הופכת בינלאומית (29/12/2012)
האם ההימור של בשאר על הזמן, תוך ויתור על חלק מהשטח יתגשם? או שהימור המורדים על השטח, תוך נכונות להקריב את הזמן? בשני המקרים, כל עוד אין התערבות מערבית צבאית, כל צד שם לופת את גרונו של השני, וביחד הם נשמטים אל השאול. ומה באשר לנשק הכימי?
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
הצפלין הענק עולה באש, יחד עם המדיניות האיזורית של ארדואן (09/10/2012)
מדוע ארדואן אינו פולש לסוריה? גם משום שאיראן הוציאה אזהרה פומבית, שאם הטורקים ייכנסו לסוריה, זו עילה למלחמה עם טורקיה גם מבחינתה. כך ימצא את עצמו ארדואן במלחמה בשתי גזרות ארוכות, והגבול עם סוריה הוא הארוך ביותר שלו מכל השכנות. אסד, שיודע את זה, נקט בעצמו לפני כמה כחודשיים בתרגיל מבריק, שרק מסבך את ממשלו של ארדואן. מכל כיוון נוחתות על הממשל הזה הצרות.
|
למאמר המלא
|
|
|
|
|
|
נקמת הנסיך, והפלסטינים שהלכו לאיבוד (03/09/2012)
הפלגנות וההתפוררות הפכו לנקודה החולשה של הפלסטינים, נקודה שהם עצמם מוכיחים לעולם יום יום. אין אפילו צורך בהתערבות ישראלית. ישראל לעומת זאת נחלצה מן הויכוח העקר רב-השנים ששתל כאן יאסר ערפאת – כן-או-לא שלום עם הפלסטינים, והיא התרכזה. את מה שהנסיך אויגן הבין כבר לפני יותר מ- 300 שנים לא מבינים הפלסטינים: זה כוחו של ריכוז הכוחות וזה האסון שמביא הפיזור לכל עבר, עד כדי התרסקות.
|
למאמר המלא
|
|
| |             | |
|
|
ומה על סדר היום?
|
|
|
|
|
|
רשימת קטגוריות
|
|
|