להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

מלחמת הסחה

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
השד המתעתע מציין חמש שנים לאפקט פרח הצבעוני  חוקי המזרח התיכון
8/2/2016
חמש שנים עברו, האם אפקט פרח הצבעוני מימש את עצמו? ולאן הולכים מכאן? על פי הגישה של דקארט, מותר להטיל ספק גם בהטלת הספק, וזה מה שנעשה היום. ניקח את עשרת עקרונות המאמר ההוא, ונבחן אותם אחד לאחד, מה היה החזון, ומה אירע איתו.
 השד המתעתע מציין חמש שנים לאפקט פרח הצבעוני


מאת ד"ר גיא בכור

הייתכן וכל מה שאי פעם ידעת, כל הידע שלך, הזיכרונות, ההבחנות, והניסיון החושי - כולם שקריים? זו שאלת מפתח שהעלה הפילוסוף הצרפתי הרציונליסט רנה דקארט (1596-1650). הייתכן וכל הישות שלך היא פרי עבודה של איזה יצור מרושע, לו קרא דקארט "השד המתעתע"? שד זה המציא את כל מה שאנו יודעים כדי להוליך אותנו שולל, ולשכנע אותנו במשהו שאינו אמת.

גישת "השד המתעתע" היתה הכלי דרכו הטיל דקארט ספק בתפיסות המרכזיות של עולמו, בן המאה ה- 17, ובכך לסלק את המכשולים וההנחות ששלטו בהווה שלו, ואשר נסמכו על העבר. הטלת ספק מהותית הפכה לימים ל"ספקנות הקרטזיאנית" (על שמו של דקארט), והיא הניחה את הבסיס לפילוסופיה המודרנית. זהו השימוש בהגיון וסיבתיות, במנותק מהשפעת התפיסות המכוננות של העולם החיצוני – בחיפוש אחר האמת.

כאשר העלינו באתר החודש לפני חמש שנים (פברואר 2011) את המאמר על "אפקט פרח הצבעוני", היה זה בשיא ההיסטריה התקשורתית והציבורית עם "האביב הערבי". התפיסה המכוננת אז היתה שהעולם הערבי הולך להישפך על ישראל, עם קריסת הגבולות במלחמה גדולה, אולי קיומית, וכי העיסוק בנו ייהפך עכשיו למוחלט. אלא שהמאמר צפה בדיוק את ההיפך, על פי תפיסת השֵד המתעתע. למרות מה שהמציאות מורה מסביב, יש לבחון אותה בגישת קרטזיאנית, על פניה. המאמר צפה לא התחברות לנושא "הישראלי", אלא דווקא התנתקות, וכי מעתה מעמדה של ישראל רק יעלה, כיוון שהמעמד של אלה מסביבה רק ילך וירד. יש לזכור שהמאמר נכתב עוד לפני הקריסה הסורית הגדולה, שארעה כחודש אחריו. כאשר האפקט התחיל, סוריה עדיין היתה יציבה, ואולי, על פי השד המתעתע, מעולם לא היתה יציבה, רק לא ראו את זה?

אפקט פרח הצבעוני, ומותו האפשרי של הסכסוך הישראלי-ערבי  

וכך כתבנו בפברואר 2011:

בשקט, כמעט בלי שנבחין, גדל עכשיו, משתרג, מתפתל בין הקירות, ומתפתח "אפקט פרח הצבעוני" סביב ישראל. זהו תהליך קיומי, כמוהו לא זכינו עדיין בתולדותינו. כמעט כמו בכישוף, ישראל מתנתקת עכשיו מן המזרח התיכון הערבי, וערכה רק מזנק ועולה. ככל שהמהומות הערביות מתפתחות, ככל שהאלימות פושה, כך עולה מחירה של ישראל, וזה קורה מיום ליום. זהו כישוף, משום ש"הסכסוך" שלנו הולך ומותך, הולך ונמס לנגד עינינו. הוא מתפוגג, ואנחנו אפילו לא ידענו. מכה ניצחת למי שטען שישראל היא שורש הסכסוך במזרח התיכון, שהיא הבעיה. גם אם יהיה סכסוך שלנו עם הפלסטינים, זה יהיה עוד סכסוך במזרח התיכון הבוער, ולא שורש כל הסכסוכים.

 

חמש שנים חלפו, ו"האפקט" המשיך עם סידרה של מאמרי המשך:
 
אפקט פרח הצבעוני, המהדורה האירופית: מוות מתכחש לעצמו

אפקט פרח הצבעוני: הפלסטינים והגביע הקדוש

אפקט פרח הצבעוני, הדור השלישי

אפקט פרח הצבעוני, הדור השני

אפקט פרח הצבעוני, הדור הראשון


על פי הגישה של דקארט, מותר להטיל ספק גם בהטלת הספק, וזה מה שנעשה היום. ניקח את עשרת עקרונות המאמר ההוא מ- 2011, ונבחן אותם אחד לאחד, מה היה החזון, והאם הוא התממש.

 

1 הם שונאים זה את זה יותר משהם שונאים את ישראל, וכך קרה. לצדדים הערביים אין כבר זמן לישראל, והם עסוקים עם עצמם, בלפיתת מוות הדדית. לראשונה בתולדותינו הם שונאים זה את זה יותר משהם שונאים אותנו, וזה אכן שינוי אסטרטגי. מלחמת העולם הסונית-שיעית הולכת ומתפרצת בעוד ועוד חזיתות, בשטחי סוריה, עיראק, לבנון, תימן, איראן, פקיסטן, אפגניסטן, הקווקז ואיפה לא.  כאשר כל כוח שמופעל מניע את הכוח הנגדי, כמו בכלים שלובים, בהתשה עד לקריסה. מי עוד זוכר את הימים שארדואן, חיזבאללה או איראן התעסקו עם ישראל? יש להם עכשיו איומים אמיתיים.

 

2 התמוססות הדבק, וכך קרה. מנהיגים ערביים ואסלאמיים תמיד חשבו על עצמם, אך ישראל היתה מבחינתם כלי. גם לנקז את תשומת הלב החוצה לעברה, וגם לחבר דרכה את כל מי שאינם מתחברים באופן טבעי, בדיוק כמו "הרשימה המשותפת", שאין בה שום דבר "משותף", חוץ מן השנאה לישראל. מה אכפת לאיראן מישראל? על עצמה ועל קיומה היא חשבה, וכך כל הייתר.

אלא שעם פרוץ המהומות, דבק הפלא הזה באיזור התמוסס, וישראל אינה מעלימה עוד את השדים המתעתעים, משום שהם כבר השתחררו לחלל העולם: העדות, הדתות, המיעוטים, השבטים, והזיכרונות הקולקטיביים. הדבק אינו מדביק עוד, ולכן המשטר באיראן, שהבין זאת, מיהר לסגור עסקה בתקווה שזו תציל אותו, ולכן המשטרים הערביים קרסו. לא רק בשל ישראל, כמובן, אך הדבק שפעם הציל, לא מציל.

יותר מששמרו על הסכסוך איתנו, שמר הוא עליהם. ויותר משאנו שומרים על הסכסוך איתם, שומר הסכסוך עלינו. יש סכסוך – אין התפרקות חברתית. אין סכסוך – יש קריסה פנימה. הם איבדו עניין בסכסוך איתנו; למזלנו אנחנו עדיין מאוימים על ידם.

מנתיב דו-כיווני הוא הפך עכשיו לחד כיווני.

גם מול המערב האפקט עבד: בשעה שמאות אלפים נטבחים, ומליונים גולים ומהגרים כפליטים, מי שיטען שהעיסוק בישראל דחוף – כבר עושה צחוק מעצמו. מעיד על עצמו כעל לא-ענייני, שונא ואובססיבי. הביקורת חוזרת עליו. בוודאי שיש אנטישמיות, אך כפי שהזהרנו לאורך כל הסדרה, מי שייצא נגד האפקט, האפקט ייצא נגדו, וכך היה. ראו את המחירים שאירופה משלמת עכשיו, על ההתמקדות בעניין הלא-רלבנטי שלנו. ראו את המחירים שהממשל האמריקני משלם על האובססיה הישראלית שלו במשך שנתיים קריטיות למזרח התיכון האמיתי. הפוסל אותנו, הפסילה שלו חוזרת ומתגלגלת עליו. את עצמו הוא פוסל.

הנושא "שלנו" כמעט ולא קיים עוד בתקשורת העולמית, כסכסוך שהתיישן. זה לא שאנחנו עלינו, האחרים ירדו.

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק? יש בו פרשנויות מהירות של ד"ר גיא בכור, שלא תמיד מופיעות באתר:


3 הסכסוך "הפלסטיני" אכן התרחק מזה "הערבי", וכך צנחה גם התמיכה הערבית ב"פלסטינים", אותו קורבן נצח מומצא. פעם לערבים  כולם היה זמן להלל את הפלסטינים, אך היום הערבים נלחמים על חייהם, והם המומים לראות איך הפלסטינים ממשיכים להתעסק רק עם עצמם. שום סולידריות פלסטינית, לא להמונים הנטבחים בסוריה, בעיראק, בלוב, בתימן, במצרים, ואיפה לא.

"נכבה"? טבעה בנכבות האמיתיות וההמוניות של המליונים סביב. זו הנכבה של "הנכבה".

פעם היו ל"פלסטינים" מובארק, קדאפי, אסד, האיראנים, הירדנים, ומי לא. היום כל אלה או שהתפרקו, או שיתפרקו, ולכן מחפשים הרבה צדדים ערביים דווקא את קרבתה של ישראל, מה שמטריף את השד המתעתע, זה הרי היה אמור להיות ההיפך.

לא לחינם הוכתר המאמר בכותרת שנראתה אז בלתי מציאותית לחלוטין: "אפקט פרח הצבעוני, ומותו האפשרי של הסכסוך הישראלי-ערבי". בפועל אין כבר סכסוך, אך גם אין אהבה גדולה מידי, בשל הרגלים ישנים.

דאעש והג'יהאד הם האנטי-תיזה של "הפלסטיניות", וכלי אלה דמונים מתעתעים; שדים השייכים מאותה משפחה.

השוליות הזו – טובה לנו, ורעה לסונים בארץ ישראל. זו הסיבה שהם מזינים את גל האלימות, כדי לשמור את עצמם בתמונה. אך בכך הם יוצאים נגד האפקט, ולכן האפקט יבלע אותם. הוא כבר בולע, והם חזרו להיות נתפסים בעולם כ"טרור". ה"משט" מתחבר ל"דאעש"; הזיה להזיה; ארס לארס.


לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולס
ט

מאמרים קצרים של ד"ר גיא בכור

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית המאמר.

חדש: אתר ג'יפלאנט הותאם לקריאה נוחה בסלולארי

 

4 המזרח התיכון האמיתי נחשף במערומיו, וכך קרה. המסכות, השקרים המומצאים, המפלגות המדומיינות, האידיאולוגיות העבשות, אלה קרסו, ומי שלא קרס, עוד יקרוס, הרי אנו מציינים היום בסך הכל חמש שנים לאפקט. לבנון המדומיינת, שאין בה נשיא, אין בה ממשלה או פרלמנט; ירדן שבסך הכל הומצאה כדי להקטין את שטח המדינה היהודית שהובטחה בייפוי הכוח של המנדט; תוניסיה ואלג'יריה, שדאעש מאיים עליהן קיומית; או נסיכויות המפרץ ההזויות, פטה-מורגנה מפוטמת באמצע המדבר.

כתבנו אז, בפברואר 2011: "איפה עוד נשאר הזיוף? במדינות שוירוס המהומות עדיין לא הגיע אליהן, סוריה, סעודיה ירדן, הרשות הפלסטינית". ובכן, כמה שבועות אחר כך, הוירוס היכה בסוריה, והיתה זו מכת מוות. ומי הבא בתור?

 

5 הסכסוך שלנו אינו עוד לב הסכסוכים במזרח התיכון, ולא משנה כמה ג'ון קרי או שליחי הזיה אירופיים יספרו לנו שהמצב "לא יכול להישאר על כנו". וכך כתבנו אז: "התפרצו כאן שלושה סכסוכים אדירים, ששלושתם אינם קשורים בנו בכלל. הראשון – הכלכלי-חברתי-שבטי; השני- הסכסוך האדיר בין הסונים לשיעים; והשלישי – בין האסלאם הקיצוני ללאומיות ערבית". והמשכנו: "שלושת אלה יעסיקו עכשיו את העולם הערבי עשרות שנים, אנחנו גמדים לעומת העוינות הפנים-ערבית הזו". והמשכנו, באופן שנראה אז בלתי הגיוני לחלוטין: "צחוק הגורל, אירופה ניסתה לזרוק עלינו את הסכסוך, עכשיו הוא ייפול עליה, עם צפון אפריקה של אנרכיה, והגירה מואצת אליה".

וכך היה.

ראו את אלה שמתפרנסים מן "הסכסוך" "שלנו": פוליטיקאים שמוצאים עצמם רלבנטיים לעשור הקודם, עמותות מקצועיות לסכסוך מקצועי, או אנשי "תקשורת" הכמהים להחיות את מה שאינו קיים עוד. הם נלחמים באפקט, אך מכלים את עצמם. בעצמם הם נלחמים.



השד המתעתע סולק או מסולק, ומציאות חדשה התגלתה לנו: כוכבים חדשים, עולמות צבעוניים, שכלל לא ידענו שהם קיימים. כמה יפים ומבטיחים הם, לווייני שינוי בוהקים. "הסכסוך" כלא אותנו, ועכשיו נכלא אנחנו אותו. השד המתעתע מתברר כדבר הטוב ביותר שקרה לנו, וגם כשפים לפעמים מצליחים.

זה מחייב, כמובן, הרבה מאוד עבודה, אך אפשר להתחיל עם עצמנו: שכל אחד מאיתנו, כל אחת ואחד, יקשיב למוזיקה שכאן עד סופה (רצוי עם אוזניות), ואחר כך יתחיל לחשוב איך ליצור משהו חדש בתחומו בשנת 2016, וינסה לשווק אותו. התעלמו מאווירת הנכאים המבויימת מסביב, ומאתרי האנטי-כלכלה; השד המתעתע הוא בראש שלנו. הוא האיום אך גם הרווח וההצלה; הוא המבודד, אז בודדו אתם אותו. הוא השיגור (4:03) "דרך הקשיים אל הכוכבים" (Ad astra per aspera)(המוזיקה: "אלפא" של ואנגליס).


 

6 המעצמות האיזוריות נזרקות ממש עכשיו באכזריות אל הזירה: סעודיה, איראן וטורקיה ייכנסו לעימות ישיר בשטח סוריה, ואולי מעבר לזה, זה מתרחש, והעוינות הסונית-שיעית עצומה, וקראו שם מה כתבנו ב- 2011 על פחד הפצצה הגרעינית האיראנית. לא מול ישראל היא מכוונת, אם בכלל, אלא נגד הסונים.

עד עכשיו המעצמות האיזוריות השתמשו בסוריה ככלי בידיהן, עכשיו "סוריה" תשתמש בהן ככלי בידה, והרבה מבחינתן עוד בפתח. סוריה היא יום הדין שלהן.

המחנה הסוני – סעודיה וטורקיה, נגד המחנה השיעי איראן, אסד וחיזבאללה, שבימים האחרונים משלם במאות הרוגים. מאיפה יביאו השיעים כל כך הרבה לוחמים? השד מתעתע ומתעתע, והמחירים הולכים וגוברים.


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.



7 ההסברה הטובה ביותר, וגם זה קרה. כתבנו אז: "המשטרים והחברות הערביות סביבנו עושים עבורנו את העבודה. אלימים, בלתי יציבים, מסוכנים... אויביה של ישראל ממציאים אותה מחדש, וזו ההסברה הטובה ביותר שיכולנו לצפות לה". ואז הוספנו את המשפט שמלווה אותנו מאז ועד היום, והוא היה נכון אז, כפי שהוא נכון היום: "ואיך אמר כבר נפוליון: אני לעולם לא מפריע לאויבים שלי לתלות את עצמם".

ממרוחקת מהמערב הופכת עכשיו ישראל לקרובה. הם מביטים בנו, ויכולים כבר לראות את עצמם. מה שקורה לנו, יקרה להם כעבור כמה שנים. וזו ההסברה הטובה ביותר שיכולנו לבקש, נצלו וממשו את זה. אנחנו השד המתעתע של האירופים: כל מה שהאמינו בו – הוא בעצם שקר, וצרת רבים – חצי נחמה. ישראל אינה עוד sui generis.



8 זכויות אדם הן עניין יחסי, וכך היה. איך אפשר להתפנק עם "זכויות אדם" בישראל, כאשר מסביב מאות אלפים נטבחים? "פתאום הכל מקבל צבעים הרבה יותר עזים במזרח התיכון". ואיך אפשר לדבר על זכויות של מהגרים בישראל, כאשר דנמרק גוזלת מהם את רכושם, כדי לעודד אותם לעזוב? כאשר שבדיה מצהירה על טרנספר מתוכנן של עשרות אלפים? כאשר צרפת, שיש בה כבר משטר חירום שולל חירויות, מחליטה כיצד יתלבשו ובקרוב תשלול אזרחויות, איטליה כולאת במחנות סגורים, שוויץ אוסרת הקמת מינרטים במסגדים, וכאשר בריטניה מענישה בחומרה מי שמעסיק אותם? אנחנו מחווירים לנוכח אכזריות האחרים, במזרח התיכון או באירופה המתאסלמת במהירות. ברור שלמליונים באירופה אין שום זכות הצבעה.

וסביבנו? איך אפשר לדבר על רמת חיים כאשר במרחב הערבי זה כבר לוקסוס להישאר בחיים?


תמונה: אימג'בנק Getty Images


9 סיכויים, לא רק סיכונים, וכך קרה. כיוון שהאחרים קורסים והפחד שולט, נפתחות הזדמנויות במפרץ הפרסי, במדינות שיש לנו שלום איתן כמו מצרים וירדן (בפועל אלה שלוש מדינות שכל אחת שומרת על גב רעותה), או באירופה, וראו את ברית הגז של מזרח הים התיכון. או את היחסים המתקדמים עם הודו, יפן, סין וקוריאה. הערבים צונחים, אז האחרים מרשים לעצמם. בשקט יש לישראל כיום יחסים איתנים עם הרבה מאוד מדינות. המשימה שלנו היא להלבין את היחסים לתמיכה דיפלומטית.

איך עושים את זה? בראייה גושית. לבנות לאט לאט שלושה גושים: גוש של מדינות באפריקה, שיתמוך בנו דיפלומטית, זה אפשרי, והוא גם יתרחב; גוש אירופי, שיתמוך בנו (וראינו אותו כבר מתגבש בתוך "האיחוד האירופי", ובעיקרו הוא: יוון, קפריסין ומדינות במזרח אירופה כמו פולין, רומניה, צ'כיה, הונגריה ועוד). וגוש של מדינות בדרום אמריקה. בניגוד למה שחושבים, יש לנו שם הרבה בעלי ברית, ובראשם ארגנטינה עם המשטר החדש. יש להשקיע ביצירת שלושת הגושים האלה, יש להם מה לתת לנו, ולנו מה לתת להם. מתחילים עם מדינה אחת, מחברים עוד אחת, וכך הלאה.

הגיע הזמן לראייה קולקטיבית של הדיפלומטיה שלנו. לפתוח נציגויות במקומות הנכונים, ולא לסגור. לעורר, ולכן להתעורר. לחפש את השדים, ולא לברוח מהם.




10 ולבסוף, הדילמה שהועלתה אז על ידינו, והקדימה את זמנה, ועכשיו ניתן להבין אותה היטב:
וכך כתבנו: "שאלה קשה לעיונכם, מה עדיף לנו: יציבות איזורית, אך סכסוך ועיסוק בלתי נגמר בישראל? או אנדרלמוסיה ערבית סביבנו, אבל כשלאף אחד אין באמת זמן או לא באמת אכפת מישראל? אני את ההעדפה שלי קיבלתי".

חמש שנים אחרי, ועדיין לי יש את אותה העדפה. השדים שהשתחררו במזרח התיכון – אותנו דווקא שחררו.


בשקט, כמעט בלי שנבחין, גדל עכשיו, משתרג, מתפתל בין הקירות, ומתפתח "אפקט פרח הצבעוני" סביב ישראל. זהו תהליך קיומי, כמוהו לא זכינו עדיין בתולדותינו. כמעט כמו בכישוף, ישראל מתנתקת עכשיו מן המזרח התיכון הערבי, וערכה רק מזנק ועולה. ככל שהמהומות הערביות מתפתחות, ככל שהאלימות פושה, כך עולה מחירה של ישראל, וזה קורה מיום ליום. זהו כישוף, משום ש"הסכסוך" שלנו הולך ומותך, הולך ונמס לנגד עינינו. הוא מתפוגג, ואנחנו אפילו לא ידענו. מכה ניצחת למי שטען שישראל היא שורש הסכסוך במזרח התיכון, שהיא הבעיה. גם אם יהיה סכסוך שלנו עם הפלסטינים, זה יהיה עוד סכסוך במזרח התיכון הבוער, ולא שורש כל הסכסוכים
.


"השד המתעתע", עוד מאמרים:

אמנות ההתקפה הנגדית, וחוקי נירנברג של יהודי מדינות ערב, שנחשפים

האמת שהושתקה עד היום: רמת הגולן תמורת החורן, והבעלות של ישראל

בעקבות הזמן האבוד: כך הפכה ירושלים המזרחית - לערבית

לשבור את הזכוכית: הגולן כלל אינו שייך לסוריה

אלהמברה החדשה: תור הזהב הרביעי שלנו, והחשוב מכולם

שבתאי צבי התאסלם רק עכשיו: על עיוורון תוצרת בית, ואיך נבריא את עצמנו

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן




    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
מה קורה במאלמו
evil
השובבים נעלמו
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים