◄האלכימיה של המזרח התיכון: פיתרון חידת הזמן, בכל הסדר ישראלי-ערבי

מאת ד"ר גיא בכור

בעולם אליו נולדתי היו שדים נסתרים, עין הרע המפילה את אימתה בכל מקום, וקמיעות מסתוריים להגנה. לסבתי היקרה, פלורה עליה השלום, היתה אמונה רבה בעולם הנסתר, והיא עשתה הכל, כדי לגונן עלי ועל משפחתה, תוך שימוש בעולם הזה.

כפי שכבר כתבתי לכם, סבתי, אם אבי, עלתה לבד עם משפחתה מבגדאד היישר למעברה, לארץ חדשה וזרה, אך היא הביאה איתה את מלאי הידיעות שלה בתורת הנסתר, וכיוון שהייתי הנכד הזכר הראשון שלה, כל אלה באו כדי לגונן על הנכד הזכר הראשון בארץ החדשה. לגונן על התא המשפחתי מן הלא נודע. 

.

                                         סבתא פלורה בכור ז"ל, מלמדת אותנו

למי שאינו יודע, עין הרע היא ישות נוכחת בעולמנו, ויש לדעת להתגונן מפניה.. היא מסתובבת בכל פינה ומקום, ובמיוחד היא אוהבת להיטפל לתינוקות זכרים, או לכל מי שהוא מצליח. אצל יהודי בבל תינוק זכר היה המתנה היקרה ביותר שניתן לזכות בה, ומכאן חיבתה היתירה של עין הרע לילדים זכרים. אם היא נטפלת אליהם תבוא עליהם מכה או מחלה, חלילה. אלא שנגד עין הרע יש גם מה לעשות, והאדם אינו משולל יכולת פעולה נגדה.

קודם כל ניתן לבלבל את עין הרע, שכנראה אינה מצטיינת בחושים מפותחים. זו הסיבה שביציאות הראשונות שלי החוצה כתינוק הולבשתי לעיתים בבגדים בצבעי בנות. זו היתה גם הסיבה שעגלת התינוק הראשונה שלי היתה בצבע אדום, "כדי לבלבל את עין הרע", כפי שקבעה סבתי. לעין הרע אין עניין בבנות, ממילא לא התלהבו מהן, וכך מטעים את עין הרע. במקרה חירום, כאשר ילד או גם מבוגר הולך ליפול, או הולך לקרות לו עוד רגע משהו איום ונורא – יש להטיל לעברו מייד את קריאת "סְמַאללה", דהיינו "שֵם אלוהים עליך", וקריאה דרמטית זו, שיש לאמר בקול רם וברור, מקפיאה את עין הרע, שנייה לפני שהיא מבצעת את זממה. ישנם גם שירים מיסטיים שסבתי נהגה לשיר לי כתינוק, כדי לבלבל את עין הרע. כך מדמים את הילד לזקן, ולעין הרע אין הרי עניין בזקנים. היא היתה נוהגת לשיר "וגיא זקן בא בימים, ויכסוהו בבגדים" (היא היתה מבטאת זאת: "בָבֶרָ'דים"). ומי בתנ"ך בא בימים? (מלכים א,א',1): "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסוהו בבגדים" (בגימטריה: גיא=14, דוד=14).

כדי להגן על תינוקות וילדים קטנים, שהם החשופים ביותר לעין הרע, ישנה סגולה חשובה מאוד ובעלת יעילות רבה, וזו ה"עַפְצָה". זהו קמע זהב קטן, שבתוכו שני כדורי עץ, במקור פקועה, וסביבם חוטי זהב משולבים (בתמונה), ובקצוות אבני טורקיז. מן המארז הזה משתלשלת חמסה ובתוכה שוב אבן טורקיז. זהו תכשיט מיסטי בגודל כשלושה ס"מ, אשר תולים מעל מיטתו של התינוק. התכשיט מעניק הגנה מלאה מפני עין הרע לתינוק, ובאופן קבוע. כלומר הוא יוצר שטח סטרילי מפני עין הרע ושדים למיניהם. הטווח עם לידת התינוק הוא כשני מטרים, וככל שהתינוק גדל, כך מתקצר טווח ההשפעה. העפצה יעילה מאוד, כך מאמינים, עד לגיל שש לערך, ולאחר מכן היא מביאה מזל, אך מאבדת את יכולת ההגנה המרחבית.

יהודי עיראק מאמינים מאוד בעפצה. כאשר נולדו שלושת ילדיי, ידעתי שהוריי יגיעו מיד לאחר הלידה, בחיוך, ובידם קופסת תכשיטים קטנה, ובפנים, עפצה. כל ילד והעפצה האישית שלו. אני בהחלט מאמין בסגולות העפצה, ולעיתים כשאני רואה תינוק של אחרים, אני ממש נדהם מחוסר האחריות של הוריו, אשר אינם תולים מעל מיטתו עפצה... אולי הם אינם יודעים; עכשיו אתם יודעים. ניתן להשיג עפצה גם בארץ, אצל הצורפים העיראקים הזקנים, ואפילו דרך האינטרנט.

העפצה מגינה גם מפני שדים מסוכנים המסתובבים בחלל האוויר, אך גם מפני שדון חביב, אך קונדסי ואפילו זדוני לעיתים קרובות, ושמו "טנטל". השדון הזה, שלא מעט מבני יהדות בבל ממש ראו אותו, נוהג להתל באנשים, לבלבל אותם, ולעיתים הוא מציק לילדים ולתינוקות. לפעמים הוא מופיע בצורת חיות בית, או חפצים. מפני העפצה פוחדים כולם.

דרך הגנה טובה נוספת להתגונן מפני עין הרע היא לא לבלוט. עין הרע נוטה להידבק אל הבולטים, המתריסים, וזו הסיבה שהוריי תמיד המליצו לי להיות מספר שניים. למשל, בין המצטיינים – תמיד טוב להיות השני, לא הראשון. הראשון מושלם מידי, ולכן גם פגיע מידי, מאחרים ומעצמו. התפיסה הזו אינה אמונה טפלה, ולכן אני מאמין בה. היא אומרת שמושלם מידי זה מסוכן, שכן זה מעורר קינאה, והקינאה של אנשים פוגענית ומסוכנת, היא היא עין הרע. התפיסה הזו אומרת שטוב מידי עלול להתברר כרע מידי. המושלם הוא מסוכן. הגאוותנות של האדם, ההתגאות שלו, הן המעוררות את עין הרע, וזו בתורה תחזור אליו ותענישו. היוונים קראו לכך היבריס, בבבל זו עין הרע. כיוון שאנשים עלולים ליפול ולהתגאות, באו העזרים הטכניים כדי לגונן עליהם, כמו העפצה. מי ששומר על הכללים, עין הרע לא תבוא אליו, והוא יהיה מוגן מפניה במו ידיו.



השיר הקלאסי שהיה אהוב אצל הסבים והסבתות שלנו:
"יוצאת מבית אביה, הולכת לבית השכנים", בביצוע הזמר העיראקי הקלאסי נאזם אלר'זאלי (ناظم الغزالي- طالعة من بيت ابوها)
      
                                  *

בסכסוך הישראלי- ערבי רצינו תמיד את המושלם, את המקסימום, את הטיכסיות, את החגיגיות, את הראוותנות, את ההכרה המלאה, את סוף הסכסוך, וברור לכם שזה מזמין את עין הרע, שתימחה הכל. ככל שצעקנו יותר את "שיר השלום", כך פגעה בנו עין הרע - יותר ויותר. ככל שניסחנו הסכמים מושלמים יותר, כך אילצנו את עין הרע לבוא ופעול נגדנו.שוב ושוב.

איך מגיעים להסכם תוך שימוש בכללים נגד עין הרע? משמעות הדבר שכל הסכם שלנו עם הצד השני חייב להיות "מלוכלך", דהיינו בלתי מושלם, בלתי גמור, עם חלק מסוים שנשאר פתוח. למשל – טאבה בהסכם עם מצרים, חוות שבעה בלבנון, ועוד.  חייבים להשאיר צינור ניקוז לעין הרע של המזרח התיכון, לכל אותם גורמים אנטי ישראליים, המשתוללים כאשר הסכם נראה באופק, ולכן רצוי להשאיר עבורם איזשהו נושא בלתי מוגמר, כדי שיוכלו להמשיך ולטעון שהסכסוך לא נגמר. המושלם הוא האויב, הבלתי גמור הוא הידיד.