אינשאללה, הפגישה הבאה בבית הדין הבינלאומי

בפנים מודאגות הגיע נשיא סוריה בשאר אלאסד לטהראן. על הפרק: לוודא שהאיראנים לא מוכרים אותו ובוגדים בו, ולחייב באופן פומבי את אחמדינג’אד.


 


ה”בגידה” של צפון קוריאה הדהימה את מה שנשאר מציר הרשע. העובדה שמשטר שגם סוריה וגם איראן סמכו עליו שיעמוד לצידם, ערק לפתע לצד המערבי, עם הסכמים והתחייבויות לפירוק הגרעין, הכתה אותם בתדהמה. עכשיו הם נשארו לבד, כאשר סין כבר הבהירה לאיראן לאחרונה באופן הכי מפורש (הדברים נאמרו לעלי לאריג’ני, הממונה על תיק הגרעין באיראן) שהיא לא תסכים בשום אופן שלטהראן יהיה נשק גרעיני, וכאשר גם על רוסיה כבר אי אפשר לסמוך במאה חוז. עובדה שרוסיה וסין הסכימו לסנקציות האחרונות על איראן, שאמורות לקבוע לוח זמנים כבר החודש לסנקציות נוספות.


אלא שלא רק מפני צפון  קוריאה אסד מודאג. הוא מודאג אף יותר מן האיראנים, שאולי בחשאי הם מנהלים שיחות עם ארצות הברית סביב הגרעין, יערקו בצורה זו או אחרת לצד השני, וסוריה תישאר לבד בעולם. גרוע מזה, הם עלולים למכור אותו במסגרת של דיל כלשהו.


משטר המיעוט בסוריה היה תמיד פרנואידי, אבל גם אחרי פרנואידים רודפים לעיתים, ובשאר מרגיש נרדף וננטש. אפילו ישראל כבר למדה את המשחק שלו כיצד להשתמש בה, והיא אינה עוזרת לו בשום משא ומתן או מגעים. בוושינגטון מתלבטים אם לסלק אותו או רק להשאיר אותו מוחלש; האו”ם כבר אישר את הקמת בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח רפיק אלחרירי, כאשר כל אחד בעולם יודע מי יימצא אשם בו; הלבנונים אינם מהססים לירוק לסורים בפרצוף כפי שמעולם לא העזו; וכאשר עיראק בוערת על גבו של בשאר, ואש מלחמת האזרחים עלולה להגיע גם אליו. כמיעוט שולי בסוריה הוא רגיש מאוד לנקודה הזו.


 


על רקע הפחדים המוחשיים הוא הגיע לטהראן, להירגע. ואכן, אחמדינג’אד הצהיר, כפי שאסד קיווה, שאיראן וסוריה “עומדות ביחד” נגד התוכניות האמריקניות באיזור, אך אני מסופק אם מבחינת הסורים זה מספיק. כעם של סוחרים הם יודעים שהאיראנים ממולחים מהם, ואם יחליטו על כך מסיבותיהם, הם ישאירו את הסורים לבד בקרח בלי שום נקיפות מצפון. הרי הקשר בין סוריה לבין איראן הוא הדבר האחרון ההגיוני במזרח התיכון: המדינה הכי חילונית, הכי אנטי דתית, כלומר סוריה, חוברת דווקא למדינה הדתית ביותר, ועוד לא אמרנו שום דבר על המתח העדתי המפעפע מתחת לפני הקרקע. מה אומר לכם? אין לקנא בבשאר אלאסד.


רבים מבין הטוקבקיסטים הערבים מברכים על הפגישה, אך לא מעט מעקמים את פניהם לנוכח הצילומים המתפרסמים היום של אחמדינג’אד לוחץ את ידו של בשאר. זו הפגישה השניה שלהם מאז עלה אחמדינג’אד לשלטון ב- 2005. ועל זה כתב “ראבח” הלבנוני בטוקבק קצר אך קולע באתר אלג’זירה: “אינשאללה, הפגישה הבאה בבית הדין הבינלאומי”.


 


رابح


لبنان


إنشاء الله اللقاء القادم في المحكمة الدولية