אם זה עובד – לא לגעת

הספקנו כמעט לשכוח אבל רק לפני יומיים רגשה השלולית העכורה שלנו בדיווח סנסציוני-לכאורה שישראל וסוריה גיבשו הבנות באופן סודי לקראת הסכם שלום. כולם, אבל כולם הכחישו אותו כלאחר יד, ובהכירי מקצת הנפשות הפועלות בסיפור הזה, שהופיע בעיתון “הארץ”, הבנתי מייד שמדובר בעוד עלילה דמיונית, כפי שאלה מתפרסמות לעיתים בעיתונות שלנו. עלילה שהרבה רצון אישי מסתתר מאחוריה. לא מדובר בהכחשה שנועדה להסתיר סוד. מדובר בהכחשה של דבר שאינו קיים.


הדבר המדהים הוא שיש בארץ כמה קבוצות שלא יוותרו, עד שהגולן יחזור לסוריה. בעקביות ובעקשנות, כמו גלים שמתנפצים על הסלע, הם ישובו ויזכירו את זה כל פעם מחדש, כאילו אם הגולן יעבור לידים סוריות תיפול שלווה סטואית על המזרח התיכון, והמשיח רכוב על חמורו הלבן יפציע מן השמיים. אילו בדרך כלל אותם אנשים שהמליצו גם על ההסכם עם יאסר ערפאת, שיביא רוגע ושלום למזרח התיכון. את התפיסה הזו צריך לסיים, אחת ולתמיד. הנה לכם כמה סיבות הגיוניות מאוד לכך.


 


נשיא סוריה, בשאר אלאסד עצמו, הבהיר לאחרונה בראיון לעיתון גרמני כי גם אם יושג הסכם בין ישראל לבין סוריה, וגם אם יחזור הגולן לידיים סוריות, הדבר לא יפתור את מוקדי הסכסוך הגדולים במזרח התיכון. במילים אחרות אסד מבהיר במו פיו ובמפורש, שאם הגולן יחזור או לא יחזור, זה לא ישנה הרבה במזרח התיכון. האם איראן תפסיק להיות איראן אם מדינה שולית ששמה סוריה תקבל איזה פיסת אדמה שולית? את מי זה בדיוק מעניין שם? או חיזבאללה ישתנה? או שמלחמת הכל בכל בעיראק תיפסק? או החתרנות השיעית הנמשכת באיזור כולו? האם החמאס והג’יהאד יפסיקו את מאבקם בנו? ברור שאין כל קשר בין כל אלה לגולן, ויעיד על כך הנשיא הסורי עצמו.


 


אם יקבלו הסורים את הגולן, הם יישבו אותו מייד במליון אזרחים סורים. זה יהיה טרנספר מיידי, כפי שהם יישבו כמליון אזרחים שלהם בלבנון, עד היום. ואכן, באחרונה פירסם הנשיא אסד צו, שכל תושב ערבי של הגולן מן העבר, שיחזור בצורה כלשהי להתיישב שם (ואין זה פשוט שכן אנו שולטים בשטח), יזכה לקיצבה ממשלתית.


לצעד זה יש שתי מטרות: להשתלט על השטח לתמיד, וכיום השטח כמעט ריק, כך שישראל לא תוכל לזכות בו מחדש בעתיד, ושנית, צעד זה ישמש אותם בעתיד לגוון הפעילות שלהם נגד ישראל, דהיינו יצירת “מוקאוומה” התנגדות עממית מן הגולן לעברנו. אז ימשכו הסורים בכתפיהם ויגידו: זאת התנגדות עממית, ארגונים עצמאיים, לנו אין חלק בכך.


 


המשטר בסוריה מלאכותי. אם מיעוט סוני ששלט על כל עיראק היה מלאכותי, מיעוט עלווי שולט הוא עוד יותר בלתי הגיוני. בעיראק היה מדובר באליטה הסונית. בסוריה העלווים תמיד היו מיעוט שולי שבשוליים, ללא לגיטימציה דתית או אחרת. משטר כזה בסופו של דבר לא יחזיק מעמד. במקרה כזה גם סוריה תגלוש למתיחות עדתית או אפילו למלחמה, כפי שהדבר קורה בעיראק ובלבנון. אז נקבל את מלחמת האזרחים הזו על גבול טבריה והגליל. היא תגלוש פנימה, שכן יהיו קבוצות שיתחילו מאבק איתנו, כדי לקדם את ענייניהם בתוך המהומה הפנים סורית. במצב כזה ייוולדו בגולן מחתרות וארגונים אסלאמיים, שיהפכו את המאבק בישראל לכלי לפרסום עצמי ולקידום עצמי. האם זה מה שחסר לנו עכשיו?


 


כיום אנו מחזיקים גם בשטח וגם ביציבות. הגבול עם סוריה הוא השקט ביותר מכל הגבולות של מדינת ישראל, כולל אותן מדינות שיש איתן שלום כמו ירדן ומצרים. אם נחזיר את הגולן לא יהיה לנו השטח, הנחוץ להמשך התפתחותה הטבעית של מדינה, ולא תהיה יציבות. ההיפך, קריסת משטר הבעת’ תיצור תוהו ובוהו במערכי השלטון שם, כפי שהדבר היה בשנות החמשיים והששים, למי ששכח. באותה תקופה כל כמה חדשים התרחשה הפיכה צבאית חדשה. כיום אין שלום, אך בפועל יש מצב שהוא דמוי שלום. אם ישראל תלך לקראת פיתויי סוריה יהיה שלום, אך בפועל מצב גרוע של מתח והתלקחות תמידיים, תוך איום על תושבי הצפון.


 


במזרח התיכון, אם דבר עובד, והוא עובד מעל 30 שנה – אסור לגעת. כל נגיעה עלולה להיות הרסנית. גם את זה כדאי לזכור לפני שאנו במו ידינו שוב פותחים בסופה חדשה. זו גם הסיבה שהאמריקנים מבקשים מאיתנו לא לגעת עכשיו בנושא הסורי. מספיק צרות גרמנו להם פה בשנות התשעים. אם מישהו ייגע בסוריה או במה שעוד יקרה איתה, זו צריכה להיות ארצות הברית, לא אנחנו.