אנתיפאדת נסראללה

אנתיפאדה עליה מכריז מנהיג תנועת חיזבאללה, חסן נסראללה, היא עניין של שעות, זו הערכה הנשמעת היום בלבנון. או אז יורה נסראללה למאות אלפי אנשיו לרדת אל הרחובות בהפגנות ענק, בסגירת צירי תנועה ובעימות כוחני עם הצבא, אם כי לא באופן מחומש, כדי להפיל את ממשלת פואד סניורה. חיזבאללה והארגונים הפרו סוריים רואים בממשלה הזו ממשלה בלתי חוקתית, שעליה לסיים את דרכה לאלתר. במקום ממשלה אנטי סורית זו, הראשונה בלבנון זה עשרות שנים, אשר גם הביאה ליציאת הכוחות הסוריים מן המדינה, הם מבקשים לכונן ממשלה שבה ישלוט חיזבאללה ואשר תהיה נאמנה לסוריה ולאיראן. מי שמשתף פעולה עם נסראללה הוא הגנראל מישל עאון, אשר הפך מאז חזר מן הגלות לפרו-סורי. כזכור היו אלה הסורים שהיו מעוניינים בחיסולו בסוף שנות השמונים והם אשר הביאו לבריחתו לגלות בצרפת. עאון המארוני היה רוצה להיבחר לנשיא לבנון הבא במקום הנשיא הנוכחי אמיל לחוד. בלבנון הנשיא תמיד היה חייב להיות מארוני, ודבר זה לא תוקן, גם לא בהסכם טאיף שהביא לסיום מלחמת האזרחים ב 1989.


בביירות שוררת דאגה רבה מן הכוונה של נסראללה, שכן ישנם כוחות הנאמנים לממשלה אשר הודיעו מצידם כי במקרה של הפגנות שיעיות גם הם לא יהססו “לרדת אל הרחוב”. בכינוי “לרדת אל הרחוב” (“אלנוזול אלא אלשארע”) מתכוונים הלבנונים למהומות בשטח, שעלולות לצאת מכלל שליטה, כפי שארע מראשית שנות השבעים עד לשנת  1975, אז פרצה מלחמת האזרחים במדינה.


מקורבי נסראללה הודיעו כי הוא הכין כבר את רשימת ההפגנות והסנקציות שבכוונתו לכפות בלבנון, עד להפלת הממשלה, וכי הוא מתכונן לכך כמו למבצע צבאי. השיעים יוצאים למעשה נגד הסכם טאיף, שכונן את לבנון החדשה על סמך שותפות שוויונית בין מוסלמים לנוצרים. לדעתם, כיוון שהם עדת הרוב במדינה, חלקם בעוגה הפוליטית צריך להיות גדול יותר. גם כיום העדה השיעית היא השותפה הזוטרה בשלטון בלבנון.


מעניין שבכוונתו זו של נסראללה לפתוח אנתיפאדה לבנונית הוא יוצא נגד החלטת המנהיגות המוסלמית העליונה שהתכנסה בראשית השבוע במדינה. בפגישה השתתפו סגן יו”ר המועצה השיעית העליונה שיח’ עבד אלאמיר קבלאן (היו”ר עצמו הוא מוסא צדר, שנחטף ונעלם בלוב בשנת 1978 ומאז עקבותיו לא נודעו. עד היום ממתינים השיעים בלבנון לחזרתו המיסטית, ולכן אין ממנים יו”ר במקומו); מופתי המדינה (הסוני) שיח’ אחמד רשיד קבאני; והמנהיג הרוחני הדרוזי (בלבנון מונים את הדרוזים עם המוסלמים) שיח’ עקל נעים חסן.


בלבנון נפוצו ידיעות ושמועות כי הסורים החדירו ללבנון לוחמים פלסטיניים או אסלאמיים, וכי בכוונתם לרצוח לא פחות מ-36 מן האישים המתנגדים להם. ידיעות אלה מעוררות חרדה ואפילו פאניקה במדינה, וגם הן מעלות את מפלס העצבנות במדינה, שאינה יכולה להשתחרר מן ההיסטוריה הכפייתית שלה.