ארדואן וגבולות המגלומאניה: על הנזיר ששילם את המחיר, והועלה באש

מאת ד”ר גיא בכור

 

בשנת 1497 שלט נזיר דומיניקאני אחד, ג’ירולמו סבונרולה (Girolamo Savonarola),  על העיר העשירה פירנצה. הלהט הדתי שאליו הוא הטיף גרם לתושבי העיר לערום ערימה ענקית של מנעמי העולם הזה, ולהעלות את הערימה הזו באש. הם ערמו שם ספרים “לא מוסריים”, כלי נגינה, משחקי מזל, תכשיטים ומראות, הכל בערימה גדולה בפייאצה della Signoria, וכאשר היא בערה, הם רקדו סביבה, באווירה של כפרה וחזרה בתשובה. שלט גדול נכתב שם: “מדורת ההבלים“.
ב- 23 במאי 1498 היה זה תורו של אותו נזיר דומיניקני להישרף, בדיוק באותו מקום בו בערה המדורה הראשונה.

הנזיר הזה יצא נגד הסדר הפוליטי והחברתי של פירנצה, ולבסוף נמצא אשם ב”נבואת שווא” וכפירה. הוא נתלה חי בשרשראות מצלב ענקי, יחד עם שניים מעוזריו הקרובים, ומדורה ענקית הובערה מתחתם. שלט גדול הוצב שם: “מדורת ההבלים”.

מילא להשתלט על פירנצה, אך הנזיר שלנו רצה לכונן “סדר נוצרי חדש” בעולם, בהנהגתו כמובן, ובכך יצא ישירות נגד האפיפיור אלכסנדר הששי, האפיפיור הנודע לשמצה לבית בורג’ה, שאיתו, כידוע, לא מסתבכים. ואכן, הנזיר שילם את המחיר על שאפתנותו. לא רק זאת, הנזיר יצא נגד הטבע האנושי, כשביקש לכפות סדר נזירי על בני האדם, ומה לעשות, הם לא כאלה.

זהו לקח לכל פוליטיקאי ובעל שררה, שחושב שכישרונותיו המבריקים הם אלה שהביאו להצלחתו, וכי אלה יעמדו לו תמיד. ברוב המקרים אלה מזל ועיתוי שמביאים להצלחה, ואלה גורמים לנו לרצות עוד ועוד. ההיסטוריה תמיד מלמדת שגלגל המזל מסתובב, ומטיח אותנו ארצה באותה קלות שבה העלה אותנו. ומי שאינו מתכונן לנפילה, מרה תהיה המכה שיחטוף.


ועוד דבר, אלה המדברים בשם איזו צניעות-מידות ומוסריות מודגשת – היזהרו מהם. הם היהירים, ולכן גם המסוכנים ביותר.

הכלכלה – המפלגה האסלאמיסטית בטורקיה (“הצדק והפיתוח” AKP, השמות של המפלגות האלה תמיד מבשרי טובות) עלתה לשלטון בשנת 2002 קודם כל בגלל הכלכלה. היא הציגה את עצמה כנקייה משחיתות הפוליטיקאים החילוניים, ובמידה רבה אכן היתה כזו. אך במהירות הפכה מושחתת יותר מכולם, עם חוזי מליארדים של דולרים למקורבים, וקפיטליזם חזירי. היא פשוט מחלקת את טובות ההנאה האדירות, גשרים, שדות תעופה, מכרזי תשתית, לגורמים שקשורים בה. אין ספק שהיא קידמה את הכלכלה, אך
דאגה קודם כל למקורביה: בני עניים משכונות העוני של איסטנבול (כמו ארדואן עצמו) שנוסעים בקדילקים עם גדודי משרתים, ולציבור זה נמאס, המפלגה המאיסה את עצמה. הנובורישים האלה מנקרי עיניים.

2 ארדואן מוקף בפולחן אישיות סטייל אסד וקדאפי. פוסטרים ענקיים שלו בכל מקום, ומי שמעלה שאלות או ביקורת – נעצר. כך זה לגבי מאות עיתונאים שנעצרו או שהם מאויימים בידי “גורמים פטריוטיים” ברחוב. אתר ג’יפלאנט, שאתם קוראים בו עכשיו, מצונזר, משום מה, בטורקיה. טייפ ארדואן קובע בכל, ורק הוא: פסל ענק בעיר קארס, בצפון מזרח טורקיה, לא מצא פתאום חן בעיניו? (2011) אז מורידים את הפסל מייד. “לא נורא, נעשה פה פארק”, ניחם ארדואן את המקומיים הנזעמים. האיש הקיף את עצמו בלהקת פוליטיקאים מעודדים ובכתבני חצר, ובכל מקום הוא מגיע כאיזה חצי אל. מן אטטורכ המודרני. כאשר הוא טס, ויוצא אל “העיתונאים” במטוס, הם מקבלים אותו במחיאות כפיים.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

3 אישיותו הבעייתית של ארדואן – בריונית ועצבנית, כאשר הוא נראה כאילו בכל רגע הוא עומד להתפרץ. ככה מתנהלת מדינה, וטורקים רבים מרגישים שהוא מעליב אותם בכל מקום. זה לא רק נגד ישראל. תמיד בלשון מתחצפת, מתגרה, שאין לה גבולות; מן אחמדינג’אד טורקי. את ההתנצלות הישראלית הפך לבדיחה, ואת האופוזיציה בארצו כינה “סמרטוטים בוגדנים”. הציבור החילוני-ליברלי במדינה החליט שעד כאן.

4 דיכוי החירות – בשם האסלאם והאינטרסים “הלאומיים” השתלט ארדואן על מערכת המשפט, תוך הטלת טרור על שופטים, ובכך הפך את ארצו לסוג של עריצות, שבה אין סעד לחלש. אחוז חסימה לפרלמנט של 10 אחוזים (זה היה עוד לפניו) מועך את מפלגות האופוזיציה, ובפועל לא מאפשר להן להרים ראש. זו הסיבה שבגללה המונים יוצאים עכשיו לרחובות: אין להם רמקול אחר. פוליטיקאים מאויימים או נעצרים, מאות מנהיגים כורדיים בכלא, עיתונאים מועמדים לדין, הפסנתרן הנודע פזיל סאי הורשע השנה ונידון לעשרה חודשי מאסר על תנאי בשל “העלבת האסלאם” משום שפרסם בטוויטר שלו שהוא אתאיסט, עם משטרה חשאית שהולכת ומתחזקת, והסוכנים שלה נמצאים, נדמה, בכל מקום. טורקיה הפכה למקום שיש להיזהר, כאשר נמצאים בו.

השיטה שלו היא: משאל עם. הוא יודע שיהיה לו רוב בכל משאל עם, משום שהמליונים הכפריים תמיד יצביעו בשבילו, ולכן זו דמוקרטיה לכאורה, כמו זו של צ’אווס וממשיכיו.

“מה אתם רוצים” מיתמם ארדואן. קיבלנו רוב במשאל-עם, לא?

                     

כאשר גנראל רומי גדול היה חוזר לרומא במצעד ניצחון מפואר, עטור תהילת מנצחים, וחש כאלוהים, היה עומד מאחוריו עבד, שתפקידו היה ללחוש באזנו של הגנראל את המילים: memento mori, כלומר “זכור את המוות”. החיים הם גלגל, וכולנו בני תמותה. עכשיו אתה למעלה, מחר תהיה למטה. על פי גרסאות אחרות היה העבד לוחש לו: hominem te
memento, כלומר “זכור שאתה רק אדם”. היום בפיסגה, מחר באדמה. האם גם הבכירים שלנו צריכים תזכורת?

 

5 פוליטיקה איזורית מזעזעת – בעצת שר החוץ המוזר שלו, אהמט דבוטאולו, היפנה ארדואן את פניה של טורקיה למזרח במקום למערב. הוא התנתק בפועל מאירופה, וחבר ל”ציר הרשע” של המזרח התיכון: לאיראן, סוריה, חיזבאללה וקדאפי. כל המערך הזה קרס, כמובן, עם פרוץ המרד הערבי לפני שנתיים וחצי, אך זה לא מפריע עד היום לארדואן לחבור אל הציר הנגדי, זה של “האחים המוסלמים”. הוא ידיד קרוב של מוחמד מורסי, האיסלאמיסטים בצפון אפריקה וכמובן של חמאס, תנועת הבת הארץ ישראלית של האחים. המטוטלת של ארדואן נעה מקצה לקצה: עד לפני כשנתיים הוא היה בעל הברית של השיעים, ועכשיו של הסונים. בכל מקרה זה המזרח התיכון. הוא רוצה להיות שליט המזרח התיכון, סונים או שיעים, וביניהם, הוא הלך לאיבוד.

הפוליטיקה המטורפת הזו הביאה לטורקיה כבר חצי מליון פליטים סורים, והמספרים רק ממשיכים לגדול, והפליטים האלה תוססים. מה שמעלה את השאלה איך המדינה תדאג למספר עצום כזה של פליטים? זו הסיבה שהמלצתי כאן באופן המפורש ביותר שלא להתקרב מחדש לארדואן ולצרותיו. אלה הצרות שלו, שלא ידבקו גם בנו.

הצמד ארדואן-דבוטאולו התחיל עם מדיניות “אפס סכסוכים” וגמר במשהו שקרוב כבר ל”מאה אחוז סכסוכים”. יפה. מוכשרים.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך 

6 הפיכת טורקיה לחברה אסלאמיסטית – ובניגוד מוחלט למורשת החילונית המובהקת של מוסטפה כמאל (“אטטורק”). הנשים במדינה הולכות יותר ויותר עם חיג’אב (דבר שלא היה הגיוני בעבר), בבתי הספר מלמדים קוראן (דבר שהיה מעורר חלחלה אצל אטטורק), חוקים חדשים נגד אלכוהול, צנזורה על הצגות “מתירניות” מידי, פסילת אייקונים חילוניים ממכרזים ושותפות בניהול המדינה, ועוד ועוד. במסגרת החוקה החדשה המתוכננת על ידו מתכוון ארדואן להעביר עוד רפורמות דתיות. במגלומאניה שלו ראה את
עצמו ארדואן כמקביל רק לאטטורק, והוא רצה לנצח את אטטורק. הוא רצה להיות אבי הטורקים החדש.

הדת לכל אורך ההיסטוריה, כל דת, היתה סולם בידי מי שהיו למטה, כדי לעלות למעלה. היא היתה כלי למוביליות חברתית. ארדואן לא המציא את זה, תשאלו את הנזיר סבונרולה או אפילו את הנזיר נסראללה. 


יותר מידי מוקדי כוח מאוימים בטורקיה בגלל ארדואן, יותר מידי חשבונות פתוחים, תככים, נקמות ושנאות, שחיכו להזדמנות, וזו אכן הגיעה. 
כאשר הגיע הנזיר סבונרולה לפירנצה בשנת 1490 ההתקפות שלו על “שחיתות” בית מדיצ’י קסמו לממורמרים רבים. ב- 1494 כשפייר דה מדיצ’י הודח בידי הצרפתים, הפך הנזיר לשליט בפועל של פירנצה. אך הוא לא שאף רק לשלוט בנסיכות, הוא רצה לשלוט בעולם, ולכונן “חבר עמים” נוצרי בינלאומי, בהנהגתו. כאן הוא כבר התנגש עם האפיפיור, שגם אתם לא הייתם רוצים להתנגש איתו, האפיפיור הרצחני לבית בורג’ה, אלכסנדר הששי.
ב- 8 באפריל 1498 תקף המון את הנזיר בבית המנזר שלו, וכמה אנשים נהרגו. היה זה כמובן בהוראת אלכסנדר בורג’ה האפיפיור. הנזיר הסגיר את עצמו לשלטונות הדת, הועמד למשפט, והוצא להורג בשריפה, לנוכח העולם כולו (מתוך סידרת הטלוויזיה שושלת בורג’ה, The Borgias, יוצר: ניל ג’ורדן).
 

7 למעשה אנו רואים תהליך כלל איזורי, שבו “האחים המוסלמים” מתפוררים. אלה משטרים שעלו בשנים האחרונות בטורקיה, מצרים, תוניסיה, חמאס ועוד, אך בפועל הם מטילים עריצות אסלאמיסטית שהציבור מואס בה מתישהו. בכך שגה משטר אובמה שלמעשה עודד את האחים המוסלמים להחליף את עריצות המשטרים החילוניים הישנים. בפועל נותרה עריצות, במידה משתנה ממדינה למדינה, אך אסלאם פוליטי במקום חילוניות.
ארדואן הוא הרי ידיד קרוב של אובמה. האם אובמה אינו מבין במי הוא תומך? או אולי זהו המנהיג האיזורי החשוב האחרון שעוד מדבר עם אמריקנים. המהומות נגד ארדואן הן, לכן, עוד מכה לחמאס, ובכלל לפלסטינים, שגם הם נעלמו בשינויים האיזוריים.

 

ארדואן מכר את המדינה לכורדים, זוהי תחושה של לאומיים רבים, במיוחד בשכבות התומכות מסורתית בארדואן. בהסכם “השלום” שלו מהשנה עם מחתרת ה-PKK נכנע ארדואן לכל דרישותיהם, ובכך נפתח השער להיפרדותה העתידית של כורדיסטאן מטורקיה. אצל ארדואן הלאומיות אינה כה חשובה, אלא הדת, ולכן הלך לקראת הכורדים. מדוע? משום שאין לו רוב לחוקה חדשה, שתעניק סמכויות עריצות לנשיא, אלא אם כן המפלגה הכורדית בפרלמנט הטורקי תתמוך בכך, והיא תתמוך. זה התשלום שלה להסכם
“השלום”.

הנשיא בטורקיה הוא סמכות ייצוגית, וארדואן רוצה להיבחר בשנה הבאה לתפקיד הנשיא, עם סמכויות של משטר נשיאותי. זה האתנן שנותנים לו הכורדים. אך מה עם טורקיה? את הדגל הטורקי כבר לא מניפים במחוזות הכורדיים, שעכשיו קיבלו אוטונומיה, ובכך יגבשו את עצמם לקראת דרישה עצמאות.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כאן.
 

9 כמו אצל כל מנהיג מזרח תיכוני אחר, כדי להסתיר את כל זה, ולהפנות את העיניים החוצה, משתמשים בישראל. כולם נוהגים כך: האיראנים, הירדנים, הפלסטינים, הסורים, כולם. ישראל בעיניהם אינה מדינה הרי, אלא כלי, פונקציה שימושית. זו הסיבה שהמשטר הטורקי עמד מאחורי משלוח המרמרה לישראל, כדי לחולל משבר, עליו ניתן יהיה לתלות כקולב את הפניית תשומת הלב; וזה כמובן עבד. שיחקנו לידיהם.

ההסתבכות הפנימית שלו מחייבת עכשיו את ארדואן לחמם איתנו את הגיזרה, לבוא לעזה, למשל, כדי לנסות ולהשתמש בכלים הישנים של הטיית תשומת הלב. כך מנסה לנהוג עכשיו גם אסד המסכן. אלא שהזמנים השתנו, וספק אם זה יעזור. השדים בסוריה יצאו החוצה, ועכשיו הם כבר יוצאים גם בטורקיה. וברגע שהם יוצאים, ישראל לא רלבנטית עוד.
התנצלות בפניו? עכשיו אתם מבינים את הקו התקיף שלנו נגד. שיחקנו לידיו, במסגרת הסחת הדעת הציבורית, והפניית תשומת הלב נגדנו. שיחקנו לידיו במוות על המרמרה ובהתנצלות. בשני המקרים
היינו פונקציה.
 

10 ומה עכשיו? תוכניותיו של ארדואן השתבשו. הוא היה בטוח שהחוקה החדשה בכיס שלו (בשביל זה סגר עם הכורדים), וזו תיתן לו סמכויות מוחלטות, כנשיא הבא. עכשיו הוא מבין שזה כנראה לא יעבוד עוד. הוא יכול להמשיך במסע הכוחני שלו, אך המחיר יהיה מרחץ דמים נורא וגלישה למלחמת אזרחים. זו כבר משתוללת בשתי מדינות שכנות, סוריה ועיראק.

לא רק זאת, מעכשיו הוא נטל על המפלגה שלו, שתעדיף להריץ לתפקיד את הנשיא הנוכחי, עבדאללה גול, ללא תיקון סמכויות, מה גם שהמנהיג הרוחני של המפלגה, פתחוללה גולן, לא מסמפט את ארדואן הכוחני. כיוון שהוא לא יוכל להתמודד עוד כראש ממשלה (חוקת המפלגה שלו לא מתירה לו זאת), וכיוון שאיבד את הלגיטימציה, האיש הזה בבעיה. הערים הראשיות בטורקיה מאותתות לו בבירור: אתה לא אטטורק (אבי הטורקים). אתה לא אבא שלנו.

והצבא, האם ינצל את ההזדמנות ויתערב? הרי יש לו חשבון קשה עם ארדואן, שזרק מאות קצינים שלו לכלא. את זה עוד נראה, אך הסבירות אינה גבוהה.

צחוק הגורל: מה היה הקלף בו השתמש ארדואן כלפי מפקדי הצבא הטורקי, כדי לסרס אותם? שאם לא יפרשו ויוותרו, תפרוץ מלחמת אזרחים במדינה (שאותה הוא ייזום, כמובן). וזה בדיוק אותו קלף שמופעל עכשיו כנגדו.  
זהו סיפורו של הנזיר שרצה יותר מידי. גם לשנות את טורקיה וגם לשלוט ולשנות את המזרח התיכון. זה האיש שרצה להיות סולטאן. המזרח התיכון כבר דחה אותו; עכשיו עושה זאת גם טורקיה. מאות שנים, והטבע האנושי לא משתנה. מהנזיר סבונרולה ועד ארדואן: אלה שרוצים להרוס את הקיים, וביהירותם כי רבה סבורים שהם, ורק הם, נועדו לשלוט בכל. ההיסטוריה האנושית מלמדת: הם יסיימו על המוקד, מעל למדורת אש גדולה. 
 
 
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד
היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש
אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.