אתמול התברר המשחק המצרי: הם בולמים את המדינה הפלסטינית, בעוד דווקא ישראל מקדמת אותה. על מקצוענות ועל חובבנות


על מאגיה ותורת הנסתר: למה אני מאמין בעין הרע, ולמה גם אתם צריכים

מאת ד”ר גיא בכור

ראש הממשלה אולמרט לא טס אתמול סתם כך לפגוש את הנשיא חוסני מובארק בשארם א-שייח, או לא. הוא נזעק לשם, לאור התפקיד השלילי בו נוקטת מצרים לבלום את ועידת אנאפוליס, לבלום אם המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, ולבלום את הקמתה של המדינה הפלסטינית.


כך קורה הלא-יאומן, ובעצם לקוראי Gplanet  הדבר בהחלט מוכר, שבו מדינה ערבית, היא מצרים, בולמת עכשיו את הקמתה של המדינה הפלסטינית, בעוד ישראל, דווקא היא, מאיצה את התהליך. לכאורה עולם הפוך.


 


מחר אמורים המצרים לקבוע לעולם הערבי באיזה דרג להגיע לועידת אנאפוליס, וזאת במיפגש הליגה הערבית בקאהיר. עמדתו של מזכ”ל הליגה הערבית, הנאצריסט עמר מוסא היא – בדרג הנמוך ביותר שרק אפשר, כדי שחלילה ישראל לא תזכה באיזה פירור של נורמליזציה עם העולם הערבי, לפני שהיא משלמת מחירים כבדים. עמדתו של מוסא מוכתבת על ידי משרד החוץ המצרי לכל דבר, שכן המצרים מודאגים מאוד מאפשרות הקמת מדינה פלסטיני עצמאית על גבולם. הם עושים כרגע הכל כדי שתרחיש כזה לא יקרה.


 


אם בעבר מנהיגי מדינות ערב דרשו מדינה פלסטינית כי ראו בה כלי שלהם לפגוע בישראל, היום המדינה הזו עלולה גם לפגוע בהם, בהפיכתה למדינת טרור על גבולם. אין דין איזור הפקר של חמאסטן לדין מדינה עצמאית ומוכרת, ומכאן שיכולת ההתנגדות שלהם לנזק הזה תהיה בעתיד מוגבלת. אז למה להיכנס בכלל לצרה הזו?


כאשר הבינו אצלנו, באיחור, את החשיבה המצרית הזו, נזדעק ראש הממשלה אהוד אולמרט לבקר אצל מובארק, הצינור היחיד שיש לישראל במצרים, אלא שדווקא הנסיעה הזו גרמה יותר נזק מתועלת לקו של ממשלת ישראל. מובארק השתעשע בתחינתו של אולמרט כמו ילד המשתעשע עם צעצוע.


 



לאומיות מארץ עוץ, ומיקסם השוא

ועידת השלום האיזורית: כולם משקרים לכולם

נשיא מצרים מובארק העמיד אתמול שורה של תנאים להמשך התהליך, אשר במילים פשוטות מפוצצות אותו עוד בטרם התפתח. מובארק נאמן כמובן לאינטרס המצרי בלבד, לא לישראלי ולא לפלסטיני, ושום תחינה ישראלית לא רלבנטית כאן. כך זה גם צריך להיות.


 



  1. מובארק דרש אתמול לדון מייד בהסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים, ביודעו שזהו מתכון לפיצוץ. כך, מי שרוממות העניין הפלסטיני בגרונו, דווקא מונע את האינטרס הזה מהם, וכך היה תמיד, זהו פטנט ישן.


  2. מובארק דרש אתמול שקודם כל תהיה מנהיגות פלסטינית אחת, של הזרם הלאומי, בטרם אפשר יהיה להמשיך, ביודעו שלאבו מאזן אין שום סיכוי למגר את חמאס.


  3. מובארק הודיע שמבחינת מצרים רצועת עזה היא חלק לכל דבר מאותה “מדינה פלסטינית”, וכל התנאים צריכים לחול גם עליה. ונשיא מצרים הרי יודע שלאבו מאזן אין וגם לא תהיה שום שליטה על עזה, לא צבאית, לפירוק הטרור, לא מדינית ולא כלכלית. הוא לכאורה דורש הכל בשביל הפלסטינים, אך למעשה גורם למצב שבו לא יקבלו דבר.


  4. מובארק אינו מעוניין בהצלחה של ועידת אנאפוליס, אך גם לא בכישלונה, פן יאשימו אותו. הוא מעוניין בועידה פושרת, סתמית, קודם כל בגלל חששה של מצרים שישראל תגדל מידי על חשבונה במזרח התיכון. אם יתפתח קשר ישיר בין ישראל לבין מדינות ערב, מצרים רואה את הקשר הזה כבא על חשבונה, כמדינה הגמונית באיזור. היא בוודאי לא תיתן לכך יד.


  5. כאשר נשאל אתמול מובארק האם יהיה מוכן לבוא לישראל, הוא נקט בשיטה המצרית המקובלת. במצרים אף פעם לא יגידו “לא”, אלא תמיד “כן, אבל”. זהו הסירוב הפורמליסטי. פעם “הזמן אינו בשל לכך” (הוא אף פעם גם לא יהיה בשל לכך), או כמו אתמול, הוא יגיע לישראל “אם זה יעזור לפתרון הבעייה הפסלטינית”, אלא שגם זה לא יקרה לעולם, כפי שאנחנו מבינים מן הניתוח לעיל.


  6. מובארק אינו מעוניין לעזור יותר מידי לא לחמאס ולא לאבו מאזן. מבחינת מצרים התפתח פה משחק נדנדה מצוין: כיוון שיש להם קשרים גם עם חמאס וגם עם אבו מאזן, משחקים המצרים עם שניהם. הם לא מקפידים יותר מידי בציר פילדלפי, דבר שמרתיח את אבו מאזן, אך הם גם תומכים באבו מאזן ומדגישים את מרכזיותו, דבר שמרתיח את חמאס. כך פיתחו המצרים משחק עדין של “הפרד ומשול“, דבר המעצים את היכולות שלהם, הן מול הפלסטינים והן מול ישראל. 


לאור משחק מצרי כל כך מתוחכם ומוצלח, נראית עכשיו תחינתו של אולמרט מהם, אתמול בשארם א-שייח, כמשחק של חובבנים.

Gplanet יציין יום הולדת שנה ב- 30 בנובמבר. 3,000 איש כבר נרשמו, והם נהנים משירות ההתראות כל יום. האם עד לתאריך יום ההולדת נגיע ל- 3,500 נרשמים? הרישום קל ומיידי.



אללי, הפתעות מתוקות כלענה

“זריז ובעל תושייה”, על שובה של הדיפלומטיה

חמאס ופתח אינם צועדים להשלמה. מדוע