גלורי גלורי הללויה – כך הפך ברק אובמה לאקדח עירום


מאת ד”ר גיא בכור

כאשר הוא מתקרב למחצית הקדנציה שלו, אירע לנשיא ארצות הברית ברק אובמה דבר מוזר במזרח התיכון. אי אפשר לומר שהוא נשיא טוב; אי אפשר גם לומר שהוא נשיא רע, כי הוא פשוט ? נעלם ואיננו. כאשר האיזור שלנו שוב נפיץ ואלים, נשיא המעצמה הגדולה בעולם הפך למה שהאמריקנים קוראים אקדח עירום. ארצות הברית התפוגגה כאן. גלורי גלורי הללויה. 

לפנינו הפעם עשרה מטחי כבוד לכבוד הכישלון המהדהד ביותר של נשיא אמריקני, שיכול להתחרות רק בכישלון של קודמו ההיפראקטיבי, אך, כמובן, באופן הפוך.


 


1. זה היה איתות בקודים המזרח תיכוניים, כאשר נשיא מצרים לא בא לקבל את פני אובמה בקהיר ביוני אשתקד, בנאום הפנייה שלו אל האסלאם (“באתי לבקש התחלה חדשה ביחסים בין ארצות הברית למוסלמים”). מובארק, בעורמתו הכפרית, ידע שזה יסתיים רע מאוד, ולא רצה להיות מצולם לצד הכישלון. הוא אפילו נמנע מלהופיע באותו אולם כאשר אובמה נאם. אחרי שנה וחודשיים, תוכנית הפנייה אל האסלאם התרסקה, גם אובמה יודע את זה, כאשר אלפי מוסלמים נהרגים בידי מוסלמים מכל עבר, כאשר פיגועי טרור בתוך ארצות הברית מסוכלים ברגע האחרון, ואפילו תורכיה החילונית צועדת היישר אל האסלאם הרדיקלי. לברק אובמה אין עוד תוכנית, אין אג’נדה ואין אפילו כיוון דרך. כל פנייה שלו אל מדינות ערביות מתונות, נענתה בסרבנות ובזלזול. הוא נשאר עירום.



2. אובמה מדבר אך לא עושה, את זה כבר כולם יודעים במזרח התיכון. היה זה בנימין ד’יזראלי, אותו אני תמיד הערצתי, שאמר: “לעולם אל תתווכחו, ואין גם צורך בדיון. הציגו תוצאות בלבד”, ולברק אובמה אין אפילו תוצאה מזרח תיכונית אחת להציג. שום דבר. הוא אלוף בנאומים, במילים גבוהות ובססמאות חלולות ולא מבריקות במיוחד. אך באיזור שלנו יש בוז של המשטרים הערביים לנאומים, לאינטלקטואלים ולמילים, וכך בדיוק נתפס אצלם אובמה. אינטלקטואל, כמילה שלילית.



3. ברק אובמה חשב שאם יתרחק קצת מישראל, יזכה לאהדת המחנה הערבי המתון. התוצאה היתה קשה: הוא גם פירק את המחנה הערבי המתון, וגם הפסיד את ישראל. אין עוד מחנה ערבי מתון, לאחר שקטר וירדן פרשו ממנו, וכאשר גורמים כמו לבנון או מנהיגות הפלסטינים יושבים על הגדר. לאובדן הדרך של הנשיא האמריקני יש תפקיד בהחלשות המחנה הזה, שכן אם ארצות הברית חלשה ומבולבלת, אז איראן חזקה ומאיימת, ולא בטוח שיהיה מי שישמור על מדינות המפרץ. אך לא רק איראן, גם טורקיה מושכת לכיוון הרדיקלי, והיא מנסה להקים ברית רדיקלית משל עצמה באיזור, תוך שהיא מאתרת נכון את הווקאום האמריקני.


ומנגד, אצל הרוב המוחלט של הציבור הישראלי הוא אישיות שנואה ממש, דבר חסר תקדים אצלנו בנוגע לנשיא אמריקני בעשרות השנים האחרונות. הוא רצה גם את הערבים וגם את ישראל, והפסיד את שניהם. סקרים אחרונים מראים שארצות הברית נמצאת שוב בשפל עצום בעולם הערבי, ושום נאום קהיר או הצטעצעות לשון לא יעזרו כאן.



4. יש להודות, ברק אובמה חסר אונים מול איראן, והסנקציות הקשות שהטיל הקונגרס בחודש היוצא על טהראן הוטלו בניגוד לדעתו. הוא לא רצה סנקציות קשות על טהראן, אך בא במבוכה לנוכח נחישות הקונגרס. גם איראן יודעת, שהבחור הזה לא מסוגל להורות על מהלך צבאי, ומכאן חוסר הדאגה שלה. הם מעריכים שאובמה אדם חלש באופיו, חששן ו”ליברלי” מידי. אם היה זה בוש בתפקיד, איראן היתה עכשיו הרבה יותר מודאגת.



5. אובמה חסר אונים לנוכח מה שקורה שוב בעיראק, שם פרוש הצבא שלו. כיוון שהוא אותת על רצונו להוציא את הצבא האמריקני מן המדינה האומללה, הטרור הסוני משתולל שוב, אכזרי ואלים מתמיד. מדובר על מאות הרוגים מטרור כל חודש, על אובדן תחושת הביטחון מחדש, ולנשיא ארצות הברית אין מושג איך להיחלץ משם בשלום. הוא גם לא מגלה עניין כל כך בפוליטיקה העיראקית, כפי שגילה בוש, שהצליח להוריד מאוד את מפלס הטרור. גם העיראקים מתלוננים שארצות הברית נעלמת להם.



6. אובמה שגה, כאשר נתן להבין שהוא המשך של האישים הגדולים בהיסטוריה האמריקנית, כמו מרטין לותר קינג, רוזוולט או אפילו לינקולן משחרר העבדים, מה אתם יודעים. הוא נכנס לנעליים גדולות מידי, שכן אין לו שום כישורים מנהיגותיים בסדר הגודל הזה. לאחר עשרות שנים של פעילות אמריקנית מואצת באיזור שלנו ? לחצים, קנוניות, עיסקאות, תיווך, דיפלומטיה, איומים, ויתורים, שגרירים, היעלבויות, כעסים, קיסינג’ר, ניקסון, פורד, קרטר, רייגן, בוש האב והבן, קלינטון – פתאום השתררה דממה. מי שמכהן היום בתפקיד ? טבע במשימה שמעל למידותיו.


 


 


כאשר התפרסם בחודש ספטמבר המאמר הבלתי נשכח אצל רבים “מי מפחד מברק אובמה, וטירופו של קליגולה“, חששתם ממנו. אך כבר אז היה צריך להיות ברור, שאין ממה לפחד, ואין ממי לפחד. שעודף ההצהרות של אובמה כלפינו – מעיד גם על מבוכה גדולה שלו. ממשיכם של לינקולן ורוזוולט?
 


7. אובמה הוא מסוג הפוליטיקאים הבטוחים שמעצם ההילה הקוסמית סביבם יוקסמו כולם ויתפייסו. הוא היה בטוח שברגע שייכנס לתפקיד הישראלים והפלסטינים רק ירוצו זה לזרועות זה כדי להתפייס. בחודשים הראשונים לכהונתו ספק אם הוא בכלל הבין או ידע מה מתרחש בציר הישראלי-פלסטיני, גם בשל יועצי אחיתופל (חלקם יהודים) בהם הקיף את עצמו. עכשיו הוא לפחות מבין עד כמה הוא לא הבין. אגב הפלסטינים, מאז מות ערפאת, הם כבר לא מעניינים איש במימסד האמריקני (להוציא מלחמות דחופות כמו מלחמת עזה, ואז אין ברירה), והוא שולח לכאן את מיטשל כסוג של מס שפתיים. מתי היתה כאן הילרי קלינטון לאחרונה? מה המדיניות האמריקנית? שיתוף? תיווך? בוררות? כפייה? יש תחושה שמשרד החוץ האמריקני איבד עניין בסכסוך הישראלי פלסטיני, אולי גם מתוך ההבנה שהוא כבר אינו לב הסכסוך באיזור שלנו. איראן, עיראק, טרור, סונים-שיעים, אסלאם פוליטי, כל אלה אינם קשורים אלינו באמת, והם הנפיצים ביותר.



8. דווקא איש המפלגה “הדמוקרטית” הביא להתחזקות חסרת תקדים זה שנים של ברוטליות המשטרים הערביים סביבנו. בוש כרסם בהם, כאשר דרש דמוקרטיה, וזו היתה שגיאה. אך אובמה נטש אותם לחלוטין לנפשם, שגיאה מן הכיוון הנגדי, והם מנצלים את ההזדמנות. גל של דיכוי קשה שוטף את המזרח התיכון סביבנו. מעצרים, עינויים, העלמות של פעילי אופוזיציה, תקשורת מאויימת, בתי כלא מלאים, וכל זה מתרחש כיוון שאין השגחה אמריקנית, אין פיקוח, ואין עניין.




כדאי להירשם לדף קוראי Gplanet בפייסבוק. תמצאו שם חומרים נוספים של ד”ר גיא בכור, מאמרים באנגלית ובערבית.
לוחצים שם על המילה אהבתי/like, וכך מתחברים.


9. המזרח התיכון קולט מייד את מה שמתרחש אצל אובמה בבית. הם קוראים את הסקרים על הקריסה במעמדו בתוך ארצות הברית, את העובדה שהוא נתפס כבלתי אמין אצל רבים, והיחס אליו בסביבה שלנו מתאים את עצמו. הוא נראה חסר ביטחון עצמי בפוליטיקה האמריקנית, כבוי, אם הוא נראה בכלל. כל כך לא רלבנטי, שיועציו מריצים אותו עכשיו לתוכניות טלוויזיה שונות, רק כדי שייראה. זהו מעגל קסמים: כישלונותיו העולמיים תורמים להתערערות מעמדו מבית, והתערערות מעמדו מבית מגבירה את מסכת כישלונותיו. אין לאובמה תשובה לסחרור הקסמים הקטלני הזה.



10. אך מה הנורא מכל? שאיש במזרח התיכון (להוציא בישראל) פשוט לא סופר את אובמה. הוא בקושי קיים, מעט בדיווחים תקשורתיים, אך לא בקריקטורות, לא בחלומות ולא בסיוטים. את בוש שנאו, אך התייחסו כל הזמן, כי פחדו ממנו. אך אובמה פשוט איננו. סוריה מרשה לעצמה לצפצף על ארצות הברית, כי ממילא אין בבית הלבן אף אחד, איראן, אלקאעדה, חיזבאללה, ארדואן ואחרים. דוגמה לכך היא פרשת המשט הטורקי. אובמה היה חייב לשלוח מייד את שרת החוץ שלו לאנקרה ולכאן, כדי לסיים את הפרשה במהירות, אך איש לא הגיע מארצות הברית, בקושי הבינו, והנזקים האיזוריים הם גדולים. פשוט אין אף אחד, כולם בוושינגטון נעלמו. פעם היו המצרים, הסעודים, המרוקאים, הירדנים והפלסטינים המתונים, ממהרים לוושינגטון על כל עניין חשוב, לתאם, לקבל הנחיות ולהתייעץ. היום הם כבר לא טורחים לעשות את זה, כי חבל על הזמן המיותר. יש להם תחושה עמוקה שהנשיא הצעיר פשוט אינו מבין בפני מה הם עומדים, אז בשביל מה כל זה. לכל היותר יגיד להם אובמה, כפי שאמר למלך ירדן ולפלסטינים: אז תיפגשו עם הישראלים..

המשפט הזה מדגים עד כמה נבובה מדיניות החוץ האמריקנית, עצלה, ולא קיימת. זה טוב? זה רע מאוד, כי בשכונה הגרועה בעולם, השכונה שלנו, צריך תמיד שריף, שיהיה מוכן לעשות סדר בכל קטטה ותגרה מזדמנת. מישהו שיעמוד מוכן עם הנבוט ביד.


אבל השריף הלך. מזלנו שהצד הערבי שוב מבין, שיש לנו כיום נבוט משל עצמנו ביד. גלורי, גלורי. הללויה.






כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו מנוי היכרות לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם –
כ א ן. אם לא תצטרפו למועדון, איך תדעו מה קורה סביב?

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כאן