היהודים עוזבים את המפלגה הדמוקרטית?


מאת ד”ר גיא בכור
 


שני סקרים מאירי עיניים שהתפרסמו לאחרונה מעידים על התרופפות הברית, שפעם נראתה כאיתנה, בין יהודי ארצות הברית לבין המפלגה הדמוקרטית שם, כאשר עיקר הריחוק נגרם בשל מדיניותו של ברק אובמה כלפי ישראל. לשינוי הזה יכולה להיות השפעה דרמטית על זהותו של הנשיא האמריקני הבא.


החודש פרסם מכון הסקרים היוקרתי “גאלופ” נתונים לא מפתיעים על מידת תמיכת יהודי ארצות הברית בברק אובמה: מכמעט 80% כאשר נבחר לראשונה, לרמה של 54% היום, ועדיין זו תמיכה מעט גדולה יותר מכלל הציבור האמריקני בנשיא זה: מ- 63% כאשר נבחר לראשונה, ל- 46% כיום. הסיבה צריכה להיות ברורה לדמוקרטים: יחסו הצונן, עד אפילו עוין, של אובמה כלפי מדינתם של היהודים, היא ישראל. ההתרחקות; ההדלפות העוינות לעיתונאי חצר יהודיים; הראיונות המקפיאים; המשא ומתן של ג’ון קרי, שאם היה מתממש היה מביא לחורבנם של ישראל והפלסטינים גם יחד; והמדיניות המסתייגת בזמן מלחמה. ככל שהציבור היהודי הוא מסורתי יותר, שיעורי התמיכה באובמה קורסים עוד יותר: רק 34% בקרב יהודים שהולכים כיום לפחות פעם אחת בשבוע לבית כנסת.


אובמה מתקרב לסוף כהונתו, והשאלה היא מידת הנזק שהוא גרם, ואולי עוד יגרום, להמשך התמיכה היהודית במפלגה הדמוקרטית, תמיכה שנולדה כל כולה בגלל תמיכת המפלגה הזו בישראל מראשיתה. אינדיקציה שמדובר בתופעה היא שיעור ההצעה היהודי לדמוקרטים בבחירות לקונגרס לפני שנה, רק  66%, לעומת נתונים מסורתיים של 80%.


לתמיכה הזו יש שתי משמעויות דרמטיות בבחירות הבאות לנשיאות, שעשויות להיות צמודות: יש לפחות שלוש מדינות חשובות, שבהן הקול היהודי יכול להטות את הכף, והן פלורידה (עם אוכלוסיה יהודית הצומחת כל הזמן), אילינוי ופנסילבניה. פלורידה היא פשוט קריטית לניצחון, רפובליקני או דמוקרטי. הסיבה השנייה היא תרומות, כאשר היהודים ידועים כתורמים נדיבים, במיוחד למפלגה הדמוקרטית. עכשיו, כאשר היהודים נעים ימינה בארצות הברית, וזה אותו תהליך כמו בישראל, כמות התרומות לרפובליקנים מזנקת.


יש אמת מידה נוספת למעבר של היהודים ימינה: יחס תומכי שתי המפלגות לישראל. נקודת הפתיחה של הרפובליקנים מאז החל “גאלופ” לסקור את היחס הזה היתה נמוכה: רק 47% מן הרפובליקנים הזדהו עם ישראל יותר מן הפלסטינים בשנת 88, אך כיום זינק המספר ל- 83%, כמעט שיא של כל הזמנים. אך באותו זמן ההזדהות של דמוקרטים עם ישראל יותר מן הפלסטינים פושרת: נדיר שעברה אי פעם את ה- 50%, והיא עומדת כיום על 48%. בין השנים 93-2001′ הזדהו עם ישראל יותר מן הפלסטינים רק כ- 35% מן הדמוקרטים. שואלים יהודים רבים, אם הדמוקרטים לא ממש מתלהבים בישראל, מה יש לנו להתלהב מהם? ואכן, את הזינוק בהזדהות הרפובליקנים יש לייחס לעובדה שיהודים רבים מצטרפים אל שורות המפלגה הזו, ולכן הזינוק המטאורי. גם הלא-יהודים הרפובליקנים מזנקים בהתלהבותם מישראל, בתוספת של קול יהודי צומח.


בשנה וחצי שנותרו לו יקבע ברק אובמה האם היהודים יגיעו לקרע עם הדמוקרטים או שהוא ומפלגתו יבלמו את הסחף. הילרי קלינטון היא עדיין דמות חידתית למרבית היהודים, בכל הנוגע לישראל. דעתו של בעלה, למשל, אינה חיובית בכל הנוגע למדינת היהודים. ועדיין אובמה יקבע: המשך התעמרות בישראל, יחס בלתי-ידידותי או סיכון בטחוני או דיפלומטי שלה – ישנו באופן היסטורי את דפוסי ההזדהות של יהודים רבים, ואת אופי הצבעתם. ואז, שאיש מבין הדמוקרטים לא ישאל את עצמו איך קרה הדבר.


(פורסם לראשונה בידיעות אחרונות)

מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן: