העיר הגדולה כבר לא סקסית: יהודי ארצות הברית מתרחקים מישראל, מה ניתן לעשות?


מאת ד”ר גיא בכור, אוניברסיטת הרווארד 

לנו כישראלים, שהתקשורת שלנו צינזרה עבורנו את האימה וההרוגים האזרחיים בעזה, קשה להבין זאת, אך יהודי ארצות הברית הוכו בשוק, פשוט כך, ממלחמת עזה האחרונה. יום אחר יום של הרוגים, כאשר צלמי אלג’זירה באנגלית (זאת היתה המלחמה הראשונה עם אלג’זירה באנגלית), מביאים את ההרוגים לכל בית בארצות הברית. יהודי ארצות הברית, רובם ליברלים, אנשים עדינים מאוד, אנשים יפים, שהתחנכו על ערכים של שוויון ודמוקרטיה, יהודי ארצות הברית שהצביעו עבור נשיא שחור ביחס של 4 ל-1, קיבלו את השוק של החיים שלהם. מה שעשתה עבורם מלחמת ששת הימים עשתה מלחמת עזה, רק הפוך.


עד ל-1967 התנהל ויכוח רם בקרב יהודי אמריקה האם לישראל הצעירה יש בכלל זכות קיום. הויכוח הזה נגמר במלחמת ששת הימים, שזקפה את גיוום. נגמרו המרות הדת ההמוניות לנצרות, הם גילו את השואה, ואייפ”ק, הלובי הישראלי בוושינגטון היה חזק מאי פעם. אך מלחמת עזה החזירה את הדיון האם לישראל, המדינה היהודית, יש עוד קשר איתם. רבים מתחילים להתרחק מן המדינה, שהיתה קדושה עבור הוריהם, להתנכר אליה, או גרוע יותר, למתוח עליה ביקורת ארסית. כאשר הם אומרים “ישראל”, הם נשמעים כאילו הם נאנחים, מתנצלים, ולפעמים עדיף להם בכלל לא להזכיר את השם הזה. במאמר מרכזי במגזין “דה נאשן”, כתבו מפעילי אתר אינטרנט, אדם הורביץ ופיליפ וויס על American Jews rethink Israel.


צריך להבין, בקמפוסים האמריקניים כיום, לא להיות פרו-פלסטיני זה כאילו שאתה גזען, לא ליברלי, חשוך, והיהודים, שהם באמת ליברלים ונאורים מאוד, מצאו את עצמם בבעיה קשה. ישראל הזו, המרוחקת המוזרה, היצרית, המתחרדת, גורמת להם להיראות בעיני הסביבה ובעיניהם שלהם כחשוכים. עכשיו היא יוצרת להם בעיה. הבעיה הזו קשה במיוחד אצל הדור הצעיר, שלא חווה את השואה, ואין לו את הזיכרון המר של נדודים והגירה כמו הוריו. הדור הצעיר עשיר, מפונק, וליברלי מאוד, וקשה לו להזדהות עם ישראל, שנראית קנאית ורדיקלית. אין להתפלא שבקרב הארגונים הפרו-פלסטיניים בקמפוסים, בצד שמות ותאים השייכים לחמאס, נמצא גם יהודים צעירים. הם מהמבקרים הארסיים ביותר של ישראל, וכך הם כאילו זוכים ל”טיהור”, להוכחה שהם נאורים ומתקדמים. בהבעת האיבה לישראל הם כאילו נרפאים מה”מום” שישראל מטילה בהם כיהודים.


התופעה של צעירים יהודים היוצאים נגד ישראל חריפה במיוחד בבלוגים. להיות אנטי-ישראלי משמעו בחוגים רבים באמריקה להיות “נאור”, ואם זו לא אנטישמיות קלאסית, איני יודע מהי אנטישמיות. בלוגרים יהודים צעירים משתלחים בישראל, לעיתים מבלי שהיו בה אי פעם, ותוך הפגנת בורות קשה במתרחש בשטח ובעובדות. הם נלחמים בישראל כמושג, לא רק נגד ישראל המדינה.




כבר לא מחפשים עוד את אבא, ויידישקייט לא מוכֵר.  לדור הצעיר דעות משלו.
(ברברה סטרייסנד, “ינטל”)


מלחמת עזה היתה אסון תקשורתי נורא מבחינת ישראל
, שהיתה עסוקה במלחמתה הצודקת, ובשיח הפנימי שלה, מבלי ששמה לב שמבחוץ הדברים נראים לגמרי שונים. בעלי טורים יהודיים בולטים בעיתוני ארצות הברית התחרו מי “יתבייש” יותר בישראל. נעמי קליין הידועה הגיעה למסקנה שאין ברירה אלא להפעיל סנקציות על ישראל ואפילו חרם. היא נסעה לרמאללה והביעה צער בפני הפלסטינים שלא הגיעה למסקנה הזו קודם לכן. המילים “חרם“, “סנקציות” ואפרטהייד הולכות ומעמיקות בקרב יהודי אמריקה, תוך שהקהילות המוסלמיות מחייכות בסיפוק. גולדסטון היהודי לא נולד אצל האיש עצמו, הוא משקף גישות רחבות.

שחקנים ידועים שמשתפים פעולה עם ישראל, למשל קריסטין דיויס (“סקס והעיר הגדולה“) הוחרמו, דבר שגרם להם לוותר במהירות על הקשר עם חברה ישראלית מסחרית (חברת הקוסמטיקה “אהבה”, שנטען שחומריה מגיעים גם מן הגדה המערבית).


כל המגמות האלה התנקזו בחודש שעבר בוועידה השנתית הראשונה של לובי יהודי חדש,  J-STREET, שמציג את עצמו כפרו- ישראלי, אך הוא בעד ויתור על השטחים. הוא אוהב לטענתו את ישראל, למשל בנושא איראן, אך תוך הבעת ביקורת ועמדה מסתייגת ממנה. לעומת אייפ”ק הותיק, שתומך בכל ממשלה ישראלית תהא אשר תהיה, הארגון החדש הוא בעל דעה ועמדות, ומטרתו לכוון את הממשל האמריקני להפעיל לחץ על ישראל. לא פחות. בוועידה הראשונה שלו הגיעו 160 חברי קונגרס, אך עדיין בועידת אייפ”ק האחרונה חצי מחברי הקונגרס הגיעו. לעומת אייפ”ק J-STREET הוא עדיין זבוב. הוא גם לא כל כך מצליח להניע את הממשל האמריקני נגד ישראל, לאחר שממשל אובמה הולך ומתקרב לעמדותיה של ישראל, על חשבון הפלסטינים.


המגמות האלה בקרב יהודי ארצות הברית מטרידות אותי מאוד, כיוון שיהדות ארצות הברית היא העורף האסטרטגי היחיד שיש לישראל. אנחנו חייבים אותם, והם חייבים אותנו. מה ניתן לעשות כדי לבלום במהירות את הסחף?


 


1.      משהותי בארצות הברית נדהמתי לראות שאין כמעט דיווח תקשורתי על מה שקורה בישראל. האמריקני הממוצע לא יודע הרבה עלינו, כי לא מדווחים. גולדסטון? ספינת הטילים? חיזבאללה? לא מדווחים, אלא לעיתים נדירות. ולכן, מה שנראה לנו כמובן מאליו, קסאמים על שדירות, אמנת חמאס, לא ידוע ממש כך לאמריקני הממוצע ובתוך כך ליהודים. פתאום הם נדהמים לראות שישראל הורגת מאות פלסטינים, סתם כך.


 


2.      השיח שלנו שונה לגמרי מהשיח של יהודי ארצות הברית. אצלנו הצידוק העצמי חזק, אנו מוקפים בעצמנו, בטוחים באמת שלנו, מכירים את העובדות, בעוד שמשם זה נראה אחרת. הם כמעט לא יודעים על האיום הגובר על ישראל, על החרדות בהן מצוי הציבור שלנו. בעיניהם אנחנו נראים אלימים מאוד, קולניים, מאיימים. האם נצליח לכונן שיח משותף?


 


3.      הגיע הזמן שישראל תשקיע בתחנות טלוויזיה ואינטרנט באנגלית, עבור הציבור הזה, ובכלל לעולם כולו. אין לנו קול, לא בעולם ולא מול יהודי ארצות הברית. אנחנו מתפלאים שהיהודים אינם יודעים על מצוקות ישראל, אז שהגויים יידעו? שאינם יודעים בכלל מהי ישראל? כלי התקשורת האלה יהיו הפורום לשיח המשותף , להכרת השחקנים בשני הצדדים, להכרת הטיעונים. אנחנו לא מכירים את הטיעונים שלהם, הם אינם מכירים את שלנו, ואני אחראי למה שאני אומר. למשל, חלק גדול מיהודי אמריקה מאמין בפתרון שתי מדינות. האם הם יודעים שממשלת נתניהו הכירה בכך, תחת תנאים הגיוניים?


 


4.      הבלוגרים הצעירים הם כיום לב הקהילה היהודית העצומה באמריקה. יש למפות אותם, ולהתחיל להזמין אותם לכאן, שיראו את ישראל האמיתית. תהיה לזה השפעה חשובה אחר כך. את התוצאות נקטוף בזמן המשבר הבא, לא באופן מיידי.


 


5.      ישראל בחרה להחרים את ועידת J- STREET הראשונה, והשגריר הישראלי התעלם והחרים. לדעתי זו טעות קשה. אילו בני עמנו, יש להם מצוקה גוברת בגלל ישראל, וחובה ללבן זאת ולקרב אותם. להזמין אותם, שיחוו ויראו. רבים מהם אינם מכירים כלל את הנתונים. אם נרצה או לא, הם ימשיכו להתקיים, ויש להם השפעה בממשל אובמה, למה לא לנצל זאת? הם לובי פרו-ישראלי. כמה יהודים יש כבר בעולם, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להחרים את חלקם? הייתם צריכים לראות את הסיפוק באתרי האינטרנט הערביים, כדי להבין שזאת היתה ירייה עצמית ברגל.


 


6.      חובה ליצור שיח סולידריות משותף ליהודים משני קצות העולם. אנחנו צריכים להבין את מצוקתם, שהיא אמיתית, והם חייבים להבין את מצוקתנו. אם היהודים לא יעזרו זה לזה, מי יעזור להם? זה אומר סמינרים, אירועים, אתרי אינטרנט, תרגום ספרים, הכנת סדר יום, פרויקטים משותפים, קרנבלים, סיורים בלי סוף, ביקורים, חוגים, הדרכה, ועוד.


 


7.      כדי שלא לאבד את הקהילות היהודיות, כל קהילת בית כנסת בארץ (ויש יותר ויותר) או קיבוץ, או קולקטיב שירצה בכך, יאמץ הדדית קהילה יהודית אמריקנית. אחריות הדדית, סולידריות ואכפתיות יחזירו מימד אישי, שהולך ודועך.


 


8.      פרוייקט תגלית, להביא לכאן עשרות אלפי מילדי היהודים האמריקנים יורחב ויוגדל. אין היום בעיה להשיג כספים למטרות כאלה, ואילו לא כספים גדולים. אלה השגרירים הטובים ביותר. במקביל המדינה תעזור לאוניברסיטאות המציעות תוכניות באנגלית ליהודים מן העולם. רבים מהם בוחרים להשתקע בישראל לאחר תום הלימודים.


 


9.      ההיי-טק שלנו הוא נכס, שכן הוא מדבר אל ליבם של הצעירים. על כל פרוייקט ישראלי-אמריקני משותף (ליהודים וללא יהודים) תעניק המדינה פטורים ממסים. זה לא הרבה כסף, והנכסים שיצטברו מכך יהיו גדולים בכל הרמות, גם ברמת החדירה לשוק האמריקני, שתהיה קלה יותר, וההיפך.


 


10.  ולבסוף, עלינו החובה להסביר לצעיר האמריקני היהודי למה ישראל הזו בכלל חשובה לו. הרי יש לו מולדת אמריקנית, חייו טובים ולא מאוימים, בשביל מה הוא צריך את ישראל? הוא עלול לתפוס את ישאל כבעיה מבחינתו, לא עוד הפתרון.


 


למה ישראל עוזרת לי, במקום המחשבה כיום, שישראל מפריעה לי, או אפילו מסוכנת לי.


 


נושא הזהות היהודית חשוב מאוד, מורשת של אלפי שנים, תרבות אחת, דת אחת, קיום אחד, עתיד משותף. אם יצליחו להבין בשביל מה הם צריכים את ישראל, אפילו כמקום המקלט שלהם, עשינו זאת. הם קהילות הולכות ומזדקנות, אנחנו מדינה חזקה, צעירה ועשירה. פעם הם היו הדוד העשיר מאמריקה, היום אנחנו הדוד העשיר מישראל. העבודה מוטלת עלינו. קדימה, בטרם, יהיה מאוחר מידי.



אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.   
 
אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.

למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה  כ א ן