הפרדוקס המוזר, כיצד דווקא מי שמוכן להעביר את הגולן לסורים – מבריח אותם


מאת ד”ר גיא בכור

ההצהרות שהתפרסמו אתמול בתקשורת שלנו על רצונו של בשאר אלאסד בשלום, שוב ושוב, כל זאת מתוך נאומו בפני “הפרלמנט” שלו, יכולות להטעות, והן אכן נועדו להטעות. מקריאת הנאום, וממעקב אחר המתרחש בזירה הסורית התוצאה, למרבית הצער, היא הפוכה. נשיא סוריה הצעיר, בשאר אלאסד, שהושבע אתמול לקדנציה שניה, לאחר משאל העם המבוים שניהל, ברח אתמול כל עוד נפשו בו מן המשא ומתן לשלום.


 


בדיוק כמו שאביו ברח, כאשר לשניהם התברר שהצד השני, אז אהוד ברק וכיום אהוד אולמרט עוד מסוגל להחזיר להם את הגולן, ואנה הם באים? הרי כל המשטר בנוי על השינאה והעימות עם ישראל. אם אין עימות עם ישראל, אין שלטון של המיעוט העלווי השולי בסוריה.


 


נשיא סוריה פשוט שינה אתמול כיוון באופן צורמני, ובלם כרגע כל סיכוי להתקדמות בתהליך עם ישראל.  התנאים החדשים שהוא דורש הופכים את העניין לבלתי אפשרי.


 


עד לנאום אתמול סוריה דווקא הדגישה כי בניגוד לעבר, אין לה שום תנאים מוקדמים לפתוח במשא ומתן עם ישראל. הסורים הדגישו שדווקא ישראל היא זו שמציבה תנאים מוקדמים. אתמול המצב השתנה.


 


ברגע שהסורים העריכו שאהוד אולמרט עוד מסוגל להחזיר להם את הגולן, כדוגמת אהוד אחר, אהוד ברק, או לפחות להתיימר לעשות כן, הם נחרדו.


 


מהם תנאיו החדשים של אסד?


 


1.על ממשלת ישראל לפרסם הודעה רשמית על רצונה בשלום עם סוריה.


2. ראש הממשלה אהוד אולמרט צריך להעביר “ערבויות כתובות” במסמך רשמי, מה אתם יודעים, על כי ישראל מוכנה להעביר את כל רמת הגולן, עד לקווי 4 ביוני 1967 לידי סוריה ללא שום ויכוח. מסמך שכזה  יכול להיות פומבי או חשאי, כפי שהסורים טוענים העביר להם ראש הממשלה יצחק רבין. (אגב, הגיע הזמן לשים קץ לטענתם על “מסמך רבין”. ונניח שהיה מסמך כזה, למה הם לא הסכימו עליו?) כמו עורך דין קטן דורש בשאר שהכל יהיה בכתב.


3. בשלב הזה ייפתח סוג של גישור בלתי ישיר בין ישראל לבין סוריה באמצעות צד שלישי, המוסכם על ידי שני הצדדים. אין מנגנון לקבוע מיהו צד שלישי זה, ומדוע יש בו צורך. היה וכל העניינים הובררו,


4. ייפתח משא ומתן גלוי ופומבי.הרי בשאר זקוק ללגיטימציה העולמית, ולחבל הצלה מבית הדין הבינלאומי על שהורה לרצוח את רפיק אלחרירי.


 


מה אומר כאן הנשיא בשאר אלאסד? שהוא רוצה הכל. האם הוא מעלה בדעתו שצד מסוים יסכים לכל תביעות הצד השני, למעשה ללא שום משא ומתן?  כניעה מוחלטת של ישראל? ומה הוא נותן בתמורה? ואתם, חברי המועדון, המכירים מצויין את האתר שלנו, יודעים שבמזרח התיכון, מי שרוצה הכל, מתכוון בעצם – לאפס.


 


“אין לנו אימון בישראלים”, אמר אתמול בשאר (אגב, כמו ייתר המנהיגים הערביים הוא לעולם לא יגיד מדינת ישראל, העם הישראלי או העם בישראל. עבורם אנו תמיד סתם “ישראלים”, ערב-רב..). ולמישהו במזרח התיכון כולו יש אימון בו?



נאומו העיד על הדילמה הסורית הקיומית. מצד אחד הם זקוקים לסוג של תהליך עם ישראל, שיציל אותם מבית הדין הבינלאומי ומכליה. ומן הצד השני, שלום עם ישראל זהו סוף משטרם. מדהים לראות כיצד בכל פעם שיש כוונה מצד מנהיג ישראלי להחזיר להם באמת את הגולן, הם פשוט נמלטים כל עוד נפשם בם ובצווחות רמות. והתנאים החדשים של בשאר מאתמול הם אכן הימלטות שכזו. מתי נדע סוף-סוף לקרוא באמת את משפחת אלאסד ואת הסורים?



זהו המאמר שנשלח אתמול במייל לחברי מועדון האתר בלבד. בעקבות בקשות של רבים, החלטתי לפרסמו.

מה עושים עם בשאר אלאסד?