הפתעות מלבנון ונסראללה "החדש"



מאת ד”ר גיא בכור

אני לא מעוניין להשתלט על לבנון, ההיפך
, אני הופך מעכשיו לשומר הסדר במדינה; מצטער על רצח רפיק אלחרירי “השהיד”, שרצה לשקם את לבנון. “אין קיום ללבנון ללא הרבגוניות שלו, ובשיתוף הפעולה של כולם יחד. איננו רוצים לכפות את דרך החשיבה שלנו על העם הלבנוני. איננו רוצים שום תועלת פוליטית בממשלה החדשה, בניגוד לכל מי שמאשים אותנו בחלומות ההשתלטות על לבנון. אכן קיבלנו שליש וטו, אך אין לנו שום כוונה להשתמש בכך לטובת האופוזיציה או העדה השיעית,אלא לטובת לבנון כולה.


 


לבנון היא מדינה רבת עדות ואני מכבד את הסדר הפוליטי שבה. מן הממשלה אגלה ממלכתיות, ודאגה לכלל האינטרסים של לבנון, לא רק לשיעיים. “בממשלת האחדות החדשה יכנסו במניין שרי האופוזיציה גם שיעים מתנועת אמל, ונוצרים ממפלגות האופוזיציה. אין לנו שום בעיה בכך. טועה מי שחושב שננצל לטובת חיזבאללה את כל מכסות המושבים בממשלה. “הקיום במשותף” חשוב לי. נסראללה התחייב בנאום שלא להשתמש עוד בנשק שלו בתוך לבנון. נסראללה לא דחה פתיחת מו”מ על היחס בין הצבא לבין הנשק שלו, כפי שעשו דוברים זוטרים בארגונו.


 


אני לא מעונין במלחמה חדשה עם ישראל, וגם לא צפויה כזאת, אלא אם ישראל תבחר לפתוח אותה. אשמור על היציבות בדרום לבנון.


 





אלה המסרים הברורים ששיגר אתמול מזכ”ל חיזבאללה “החדש”, חסן נסראללה, מסרים שהתקבלו כמובן בהפתעה ובבלבול בישראל, בוודאי בתקשורת הישראלית, אך לא לקוראי האתר שלנו. תהליכי ההיחלשות שעבר חיזבאללה בשנתיים האחרונות מוכרים לנו, והדבר רק התגבר בשבועיים האחרונים, אז קיבל חיזבאללה מהלומה מכאיבה. לצערם, שני הצדדים, גם ישראל וגם חיזבאללה, ביצעו בתהליך הזה שורה של טעויות שגרמו להם נזקים רבים. היה זה ועדיין, דו-שיח של חרשים.


 


כאן עלינו לנתח את השכבות הארכאולוגיות השונות, עד שהגענו לרגע הזה.


 


השיכבה הראשונה: החטיפה


כיוון שזכות הקיום שלו נשענת על המאבק בישראל, נסראללה נותן הוראה לחטוף חיילים ישראליים, ואכן, שני חיילים שלנו נחטפים ללבנון. הוא חוטף אותם לא כדי שתהיה מלחמה ם ישראל, אלא כדי שלא תהיה מלחמה. אם יש לו חטופים, יש לו עילת סכסוך, ולכן אין צורך במלחמה. השניים האלה נועדו לפרנס אותו לשנים רבות.


 



השיכבה השניה: המלחמה


לחלוטין בניגוד לציפיות שלו, בהפתעה גמורה, ומבחינתנו באופן חסר הגיון מזרח תיכוני, ישראל פותחת במלחמה, שבשום פנים ואופן לא היתה מביאה לשחרור השניים. נסראללה נאלץ להפעיל את הארסנל שיש לו, אין לו ברירה, והוא הצליח לכפות תיקו על ישראל, אותו מינף לטענה של ניצחון. היה זה כמובן ניצחון מזוייף, שאיש לא קנה במזרח התיכון באמת, חוץ מאיתנו. מעכשיו מחויב היה להסלים את הרטוריקה שלו, ואת תנאיו לשחרור השנים. לאור “הניצחון האלוהי“, נסראללה נגרר למחוזות הנצח של ההגמוניה הכלל-ערבית, ומה לא. הוא הלך לאיבוד.


 



השיכבה השלישית: שנתיים קשות


בפער שבין הריטוריקה הכוזבת למציאות המדממת, חיזבאללה נקלע למצוקה אמיתית. הרס אזרחי קשה, חיסול מאות מלוחמיו (את המספרים וההלוויות הסתירו, כמובן, כסוד כמוס), והטחת האשמות קשה בארגון שגרם נזק גדול לעצמו. כתוצאה מכך, נסראללה היה מחויב להמשיך ולשמור על עניין השבויים, שאתם כבר מבינים, המלחמה שנועדה להביא לשחרורם, רק תקעה אותם שם עוד יותר. ההיפך, בשלב הזה, כאשר לחיזבאללה כבר לא היה גבול משותף איתנו, עילת הסכסוך האחרונה שלו נותרה – השניים האלה. 


השיכבה השלישית: הלחץ מתגבר


לחץ של משפחות מפנים לבנון, הדרוזים (סמיר קונטאר הוא דרוזי) ושל גורמים אחרים, מביא אותו להציע עיסקה שנועדה להשאיר את השניים אצלו, אך לתת תחושה של משא ומתן. זה היה זיוף, שאנחנו נפלו לתוכו, כמובן, בקלות. עיסקת החלפת הגופה של גבריאל דוויט, לא נועדה לקדם את המשא ומתן העיקרי אלא למנוע אותו. במילים אחרות, זכות הקיום של חיזבאללה כולו המשיכה להישען על רגב וגולדווסר, על לא עוול בכפם. כדי להימנע מן העיקר, הוא ניסה עוד פטנט: לסחור בחלקי גופות מן העבר, דבר שלא צלח בידיו. ההיפך, הדבר נתפס כשלילי מאוד גם בלבנון עצמה, כבזוי, כמתאים לשיעים. ווליד ג’ונבלאט, מנהיג הדרוזים, כינה אותו אז: “סוחר האיברים”.


 


נסראללה בצרות


השיכבה הרביעית: חיסול עימאד מורנייה


החיסול הזה שינה את המערכת, ואכן הבחנו בכך באתר, בזמן אמת. נסראללה חשש בעקבות החיסול שישראל תתקוף אותו, דבר שהיה גומר אותו ואת הארגון הלא-מאוד-מפחיד שבראשו הוא עומד. הוא פחד שישראל שפעלה ההיפך מן המצופה לפני שנתיים, תעשה זאת שוב. אי אפשר לסמוך עליהם, חשב לעצמו, הם (היהודים) הרי אינם מבינים הרבה. כדי למנוע זאת, הוא נקט בשתי דרכי פעולה: הרגיע אותנו בשורה של נאומים, ולהערכתי חידש את המו”מ עם המתווכים הגרמנים, למשש את הדופק בישראל.



על הדַבור רע-המזג, נסראללה והפרק האבוד. מה אנו לומדים מכך?

“מלחמה פתוחה”? נסראללה מתחרט. הוא לא מעוניין במלחמה

לאחר חיסול עימאד מורנייה: נסראללה והאופציות הנסוגות שלו


מיד לאחר החיסול שגה נסראללה שגיאה גסה, כאשר הכריז על “מלחמה פתוחה” מול ישראל והפליל את עצמו מראש. הוא מבין להערכתי שבדיעבד זו היתה טעות. מי שהרוויח מן הטעות הזו היה המו”מ בנושא השבויים. אלא שבשלב הזה היו גישושים, לא משהו שהבשיל.


 


אלא שפה קרה דבר לא מתוכנן, ששינה, להערכתי את התמונה. נסראללה גילה עילת סכסוך חדשה, גדולה יותר מן השניים שנחטפו, והיא: “להשמיד את ישראל”. לאחר החיסול הוא החל להשתמש במילים האלה, “ישראל תושמד”. על ידי מי? זה לא תפקידו, והוא גם לא מזכיר את איראן. אלוהים יעשה את זה, כמו שהביא לחיזבאללה ניצחון “אלוהי”. מה אתם יודעים. בשלב הזה ההזדקקות שלו לשניים יורדת.


 



השכבה החמישית: טעות והכרעה


שוב שגה נסראללה שגיאה, שממש התמיהה אותי, וכתבתי לכם על כך, כאשר תקף את הסונים במערב ביירות ואת הדרוזים בהר, שגיאה גסה, שאין לסלוח לה בפרמטרים של לבנון המתחדשת. אגב, גם מלחמת לבנון קשורה בכך, באותה מעגליות מוזרה ומפליאה של המזרח התיכון. כיוון שהלוחמים שלו אינם יכולים עוד להתאמן בדרום לבנון על גבולנו, כיוון שהדבר מנוע מהם לאור ההסדרים שלאחר המלחמה, הם עושים זאת צפונה משם, באיזורי חרוב והשוף, ובמילים אחרות, כיוון שהמדינה כה קטנה (10,452 קמ”ר בסך הכל), הם נכנסו לאיזורים הדרוזים! הדרוזים אינם אוהבים שנכנסים לאיזורים שלהם, נקודה. (אותו דבר השיעים. אם היינו מבינים זאת ב- 1982, היינו נכנסים, ומייד יוצאים. כל ההיסטוריה היתה נראית אחרת). המתח הוביל למרחץ הדמים הקצר של לפני כשבועיים, והנסיגה השיעית. בינתיים המצב התייצב, ונוצרו הפרמטרים להסדרים בין הדרוזים לשיעים. ואת מי יביא כמינחה המנהיג השיעי ליריבו המנהיג הדרוזי? דרוזי. סמיר קונטאר הוא דרוזי.



פרשנות דחופה: חיזבאללה לקח את ביירות כבת ערובה, אך אינו שובר את הכלים

פיצוח חכמת הערבסקה בביירות: פואד סניורה ונשק החולשה
 


הפרשנים בעולם הערבי מאמצים למעשה את טענות ישראל

מגורשת, מגורשת, מן ההיכל: על מות ה”מוקאוומה”, ואיפה טעו הפרשנים

חיזבאללה בפתח שערי הגהינום. לאן יפנה?


עם ההצטרפות לממשלה, וקבלת עול האחריות הממלכתית, נסראללה מעוניין לקדם גם את הסיפור הזה. מעמדם של שני היטופים שלנו ירד בעיניו, מה גם שעכשיו גוייס אלוהים לשמש עילת סכסוך, עבור מפלגת האל.


זה לא שנסראללה יתפרק עכשיו מנישקו, זה לא יקרה כל כך מהר, אלא בצעדים איטיים ומדודים מאוד, לאורך שנים של הבנות בתוך לבנון, ולנו אסור להתערב בתהליך!! כל התערבות שלנו מחלישה את מתנגדי חיזבאללה.


 


כפי שכבר הזהרנו באתר, נסראללה גם בונה אופציה צבאית להתערבות בתוך ישראל, ויש לקחת זאת בחשבון, אך הוא גם נכנס עכשיו לשלב היסטורי חדש בתולדות הארגון שלו. בשלב החדש הזה השניים אינם מועילים עוד, ואולי אפילו ההיפך.


אין זה אומר שמחר בבוקר יהיה שחרור, ואיני יודע מה מצבם של רגב וגולדווסר, איש בישראל אינו יודע. יתכן שהמו”מ ימשיך ויסתבך, ואולי לא, אך יש כרגע שעת רצון, לפחות מבחינת חיזבאללה.



 


**


 


האם אנו יכולים לנסח דיאגרמה לבחינת מצב הפונקציונאליות של השיעים בישראל, כלומר עד באיזו מידה הם משתמשים בנו? הרי אנו כבר מבינים שהשיעים בלבנון תמיד עשו בנו שימוש לטובת המוביליות החברתית שלהם. אם אין סכסוך עם ישראל, אתם מבינים, אין צורך בחיזבאללה. 18 שנים באופן פעיל, לגירוש צה”ל מלבנון, ולאחר מכן נקודתי, חטיפות, התקפות, מוצבים, חוות שבעה ועוד. בשנתיים האחרונות, מאז המלחמה, אין שום אלמנט צבאי ישיר. אם כן הדיאגרמה תיראה כך:




 


מאז הקמת האירגון, בשנת 1982, אנו רואים תזוזה איטית אך נמשכת מן הצד הימני של הדיאגרמה לצד הנגדי. נקודות המפתח בתהליך הזה: הנסיגה מלבנון, המלחמה, ההשתלטות הכושלת על מערב ביירות, וההצטרפות לממשלה כמפלגה מלאה ולגיטימית. האם נראה עיסקה לשחרור שבויים, כהמשך של הגל הזה? את זה כבר נראה ונבחן באתר שלנו בשבועות ובחדשים הבאים.



האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה. תודה.

למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים באתר, עושים זאת –
כאן.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום
שכבר פורסמו, וממשיכים הלאה, לחודש או לחצי שנה. את תנאי המבצע אפשר לקרוא, ולהירשם – כאן  

למנויים קיימים של Gplanet Prime: כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.