השגיאה של נסראללה: תרגיל הרפאים של חיזבאללה בדרום לבנון


“היום השלישי” – על הפתעות מלחמת לבנון, שנה אחרי

מאת ד”ר גיא בכור

היומון הלבנוני “
אלאח’באר” מפרסם היום מה שנראה כהדלפה פסיכולוגית ברורה של חיזבאללה, בדבר תימרון כוננות גדול של אלפים מלוחמי הארגון דרומית לליטאני, בשטח האסור בהמצאות מזוינת של הארגון השיעי. על התרגיל פיקח, לפי הפירסום, נסראללה באופן אישי, והוא “התרגיל הצבאי הגדול בתולדות חיזבאללה“, עוד משפט יחצ”ני. התרגיל כלל הגעה מהירה וכוללת לכל הגזרות מדרום לליטאני, תוך דימוי התקפה ישראלית, פריסת כוחות של לוחמים, משגרי טילים, לוחמי נ.ט., נ.מ., הנדסה, תעמולת הקרב, אמבולנסים ועוד. בסיום התרגיל “המוצלח” כמובן, בירך נסראללה את המשתתפים.


 


עד כאן הידיעה באופן כללי. איך אני יודע שחיזבאללה הדליף אותה? כי היא מופיעה מילה במילה באתר חיזבאללה, כשהיא מיוחסת כמובן לאח’באר. אם חיזבאללה לא היה מעוניין בידיעה, הוא לא היה מציב אותה בהבלטה באתרו.


 


ועכשיו למסתתר מאחורי תימרון הרפאים.


 


האם מדובר בחצייה ברורה של הקווים האדומים? לא בטוח, שכן נסראללה נזהר שלא תהיה שום הופעה מזויינת או מחומשת של אנשיו. במילים אחרות כל התרגיל היה ללא כלי נשק, ולכן אנשי האו”ם לא הקימו לגביו קול זעקה. נסראללה, כדרכו, מגרד את המותר, מעז קצת, אך נזהר שלא לשבור את הכלים.


 


המטרה בתרגיל הזה היא כל כולה תודעתית, ונפרט.


מוטרד ממגעים סודיים בין ארצות הברית לסוריה, בדבר השתתפות סוריה בועידת אנאפוליס, ממגעים חשאיים בין סוריה לצרפת על הסכם אי התערבות סורית בבחירות בביירות, חייב חיזבאללה להפגין שהוא קיים בשטח, שאין להתעלם ממנו, שגם הוא גורם בשטח. זהו תרגיל קבוע וידוע של הצד השני להשתמש בכלי הישראלי כדי להשיג יעדים פנימיים. הרי אין שום איום חדש על חיזבאללה, חוץ מן השיקולים של הארגון עצמו.


 


נסראללה תולה את העיתוי בתרגיל המפקדות של צה”ל, שבוצע לבסוף בגליל, לכאורה כאיום על חיזבאללה, אך גם הוא יודע שאת צה”ל מטרידה כרגע סוריה. זהו, שגם את נסראללה סוריה מטרידה, אם כי מכיוון הפוך. הוא יכול להיות המחיר במקרה של הצטרפות סורית לתהליך פוליטי באיזור. האם הוא כבר המחיר בדילים שנסגרים עכשיו עם סוריה על נשיא לבנון החדש?


 


יש לשוב ולהדגיש: נסראללה בלחץ קשה בתוך לבנון, קודם כל כי אין לו גבול משותף עם ישראל, כפי שהיה עד למלחמה האחרונה, והוא היה רוצה מאוד לחדש גבול כזה, אך הוא לא יכול.


הוא בלחץ כי אם אין עימות עם ישראל, אין חיזבאללה. הוא מאבד את לגיטימצית הקיום המרכזית שלו.


 


חיזבאללה מנוע היום מלחטוף חיילים שלנו או לשגר קטיושות, כי המשמעות היא שהוא מסתבך עם חצי ממדינות העולם, השולחות חיילים ליוניפי”ל, וכמובן שובר את הכלים עם ממשלת סניורה, ואת אלה הוא לא עושה, שכן הוא זקוק ללגיטימציה. שוב זו דרכו הפתלתלה של נסראללה לעשות ולא לעשות. אך אם עד למלחמה הוא שמר על הסכסוך תוך גילויי אלימות איתנו, למשל ירי או חטיפה, כיום הוא אינו יכול לעשות כן. מה שעשה – זה המקסימום: נוכחות מאורגנת אסורה בשטח אך בלי נשק, תוך אי לקיחת אחריות ישירה.


הרי חיזבאללה אינו זקוק להצבת משגרי קטיושות דרומית לליטאני, ולכן כל התרגיל האחרון בנושא השיגור תמוה, ממילא בעמדותיו צפונית לליטאני הוא מכסה את מרבית מדינת ישראל.
 


הפרסום נועד כמובן להבהיל את החברה בישראל, בשיטות הלוחמה הפסיכולוגיות הידועות. נסראללה יודע שהידיעה תגיעה מייד לכותרות ראשיות בישראל, ולכן גם נקט בשיטת ההדלפה. והוא עצמו אינו מתייחס, הוא לא יודע כלום, כמעט כמו סיפור הפצצת המטוסים בסוריה. להערכתי קיוו בחיזבאללה שישראל תפיץ כבר את דווח התימרון, וכך נעשה אנו את עבודת ההבהלה עבורם. משראו שזה עובר בשקט, הדליפו לאלאח’באר.



נסראללה בצרות

הזייה ושמה נסראללה, על התבוסתנות הישראלית
 


אלא שכאן טעה נסראללה, והלחץ בו הוא נמצא גורם לו לעשות טעויות. לא מתאים לו.


הידיעה מצביעה על דרך התנהגות של צבא  סדיר עם מילואים. יחידות, פריסת כוחות, מיפקדות, לוגיסטיקה, אספקה, ועוד, וזאת עושה נסראללה כי הרהבתנות עלתה לראשו. הוא כבר מדמה את עצמו כצבא, כמו צה”ל או צבא סוריה, וזו טעות גדולה.


אני לא מדבר על כך שבתרגיל הזה הוא חשף את דרכי ההתארגנות הצבאית שלו. אלאח’באר מציין כי במהלך כל התרגיל ניכרה נוכחות מוגברת של מטוסי חיל האוויר שלנו מלמעלה, שעסקו לפי הידיעה בצילום כל תנועה ומהלך למטה. אלאח’באר מציין עוד כי חיזבאללה השתמש במערכת הקשר האיזורית שלו, אותה שמר לשעת חירום, טעות גדולה, שכן אותו עיתון ציין כי צה”ל מצותת למערכת הזו, והוא הקשיב להוראות של התרגיל בקשר. כך חשף היריב את יכולותיו הארגוניות.


 


הטעות היא ברמה הרבה יותר גדולה, ומי שטעה בה בפעם האחרונה מולנו היה מפקד חטיבת “קסטל” של פתח, חאג’ אסמאעיל בשנת 1982. האיש, שהוא עדיין בכיר בפתח ביו”ש, הקים חטיבה משוריינת, שהיתה אמורה לעמוד מול השריון הצה”לי. כמה התגאו בחטיבה שלו שמפקדתה היתה בצידון, שהיא תעמוד ותבלום את השריון הישראלי. הרי כל עוצמתו של חיזבאללה, כמו זה של פתח היא הגרילה, ההסוואה, ההופעה הנסתרת, הזירה הקטנה. אם אתה מתחיל לפעול כצבא, ביטלת את יתרונך היחיד. הסוף של חטיבת קסטל היה, כמובן, עגום מאוד במלחמת שלום הגליל 1982.


 


אם נסראללה מתחיל לבצע טעויות, האין הדבר מעיד שוב על הלחץ בו הוא נמצא?

הודעה אינפורמטיבית: המודעות שבאתר -מקיימות אותו

למצטרפים החדשים: ניתן להירשם כדי לקבל את המאמרים באופן שוטף, ישירות אל המייל שלכם.


חידת האל תמוז וחסן נסראללה: כאשר ההישג הוא גם התבוסה

שקרים הזיות וביטחון עצמי – במלחמת לבנון השניה