השפה הערבית גוססת בישראל

השפה הערבית בישראל בהידרדרות קשה בכל התחומים, ותלמידים יהודים מסרבים בתוקף ללמוד אותה, כיוון שהיא נתפסת כשפת האויב, וכיוון שהם מעריכים שהיא לא תקדם אותם, או תסייע להם. העשור האחרון, עם “האביב הערבי” והחורבן הערבי סביב, הפך את השפה לעוד יותר לא אטרקטיבית. ואם היתה מחשבה שהשלום עם האמירויות יקדם את השפה, אז לא, תלמידים אומרים לי שכולם במפרץ יודעים אנגלית, וכי העסקים הם כיום רק באנגלית. מנגד, השפה העברית פורחת בישראל ומחוצה לה, והיא מדוברת ונלמדת יותר מאי פעם בהיסטוריה של עם ישראל, זה ארבעת אלפים שנה. 
בקרב בתי הספר היהודיים, מספר הניגשים לבגרות בשפה הערבית נמצא בשפל עמוק, עם רק 3.7% מכלל הניגשים בשנת 2020. כיוון שכך, משרד החינוך הוריד את הרמה לתלמידי 5 יחידות, והיחידה החמישית היא בשפה מדוברת, ועדיין לא רוצים.
התרשים הוא ממחלקת המחקר של הכנסת:

לימוד השפה הזו היה חובה עד לכיתה י’ עד שנת 2016, אך מעטים ניגשו לבגרות ביחידה אחת או שלוש יחידות בקבוצה הזו. הלימוד הזה בוטל כליל, כיוון שהפך לבדיחה אצל התלמידים, ולחסר תכלית. 
באשר ליהודים יוצאי מדינות ערב, כבר הדור השני חדל לדבר את השפה הזו באופן כמעט מלא, ולא היה מעוניין לקרוא ולכתוב אותה באופן מוחלט. בדור השלישי השפה נכחדה אצל המיגזר הזה, ואינה קיימת עוד. 
ובנוגע לתלמידים הערבים בישראל, רבים מהם מתקשים לקרוא טקסטים מורכבים בערבית ספרותית, כיוון שרמת הלימוד של השפה הזו אפילו במגזר הערבי היא נמוכה. ראיתי זאת אצל סטודנטים רבים שלי בעבר. גם הם מזהים את הצלחתם האישית עם השפות העברית והאנגלית. הערבית היא גם שפה שהתאבנה, והיא מתנגדת למילים חדשניות, שנדרשות כל יום מחדש. בעוד השפה העברית חובבת חידושי מילים, בערבית יש התנגדות מימסדית לשינויים (ראו בהמשך). אחד המקומות היחידים בעולם, שבו הוספו (בשלטים) אותיות חדשות לשפה הערבית כדוגמת ג’ או פ’, שלא קיימות – היא ישראל. כולנו מכירים ומשתמשים באהבה במילים חדשניות בעברית כמו דפדפן, יישומון, מרשתת או כונן. אך איך אומרים זאת בערבית? הם ישתמשו לרוב במונחים לועזיים. בעוד אנחנו משתמשים באופן טבעי בחידושי מילים כמו ‘נגיף’ או ‘שפעת’, בערבית יאמרו ויכתבו “פאירוס” (فايروس) ו”אינפלואנזא” (أنفلونزا). 
לימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון שוממים באוניברסיטאות, בעלות ההטייה הפרוגרסיבית, והרמה שם יורדת כל הזמן. כיוון שאין סטודנטים, ואפילו על צורך בתעודת בגרות ויתרו שם, הם פתחו שם בלימודי מזרח תיכון גם ללא לימודי ערבית. המזרח התיכון נכחד, ואיתו לימודיו. 
לעומת זאת השפה העברית נתפסת כשפת דינמית של קריירה והצלחה בחיים, וגם במזרח ירושלים אלפים רבים לומדים עברית במוסדות פרטיים, וכל התלמידים הערבים בישראל דוברים, וכותבים וקוראים אותה מצוין. בשעה שאתם קוראים את הידיעה הזו, עשרות אלפי עולים חדשים מסתערים על העברית, שכן הם יודעים שבה תלויה ההצלחה שלהם. 
גם מן הסיבה הזו לא היה צורך שהערבית תהיה שפה רשמית, ואכן היא נותרה כבעלת מעמד “מיוחד”, ולא ברור למה. גם את המעמד הזה יש להוריד במדינה היהודית היחידה בעולם, והאנגלית חשובה מהערבית.

יום השפה העברית: לקראת 15 מיליון דוברי עברית בעולם

לקראת עשרה מיליון דוברים: ניצחון השפה העברית, הדור הבא (2015)

הפתעה לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים: עלה וידאו של שעתיים, עם כל ההרצאה של ד”ר גיא בכור מאמש, כולל השאלות והתשובות

למה מינוי לשנתיים הוא כל כך משתלם? ראו את המחיר שיוצא לחודש


כן, אני רוצה להנות מאוצרות הידע האנושי, ולזכות בחגורת הבטחון. לכניסה לרישום במחירי ההנחה המיוחדים – כאן

אני מלמד אתכם לקרוא כתב חרטומים

הקרדינל רישלייה יחשוף את השפה העברית אל העולם? (2012)

סוד האותיות העבריות, שהלכו לאיבוד במזרח התיכון (2008)

למה מינוי לשנתיים הוא כל כך משתלם? ראו את המחיר שיוצא לחודש


כן, אני רוצה להנות מאוצרות הידע האנושי, ולזכות בחגורת הבטחון. לכניסה לרישום במחירי ההנחה המיוחדים – כאן

האמא אינה מזינה עוד: כך דעכו “מדעי” הרוח והחברה בישראל. האם תהיה להם תקומה? (2014)

הנס של העברית (2007)

חדש וחגיגי: מאמר הנתונים הכלכליים השנתי, עם מספרים כמותם לא ראיתם מעולם

אלהמברה החדשה: תור הזהב הרביעי שלנו, והחשוב מכולם

ההונאה העצמית הערבית: מחלקים את החשמל מישראל, ופתאום כבה החשמל. צפו


כן, גם אני רוצה שקט נפשי, העשרה אדירה, וידע שהוא כוח. למינוי – כ א ן