מאת ד"ר גיא בכור
ציור האניגמה של ג'ורג'יו דה קיריקו (1914) אפייני לתקופה המטפיזית שלו: כיכר עיר נטושה, חוץ משתי דמויות רחוקות עם צללים ארוכים,זיכרונות, ופסל של מן-מנהיג גדול מהחיים, המצביע על ארון, אולי ארון מטען לרכבת מסתורית, ואולי ארון מתים. ציירים משתמשים בפרספקטיבה כדי להכניס אותנו אל תוך הציור שלהם, אבל כאן הפרספקטיבה לא מסתדרת, מה שהופך את הציור לסיוט מרחיק דווקא. הפסל מצביע על הארון המסתורי, והסיטואציה כולה מעידה על חוסר שליטה; על סיוט.
כתב חידה.
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
