חיסול אכזרי ופתרון מדהים – בין בגדאד להרצליה. מה אנחנו יודעים על המזרח התיכון?



סוד זרוע הניצחון המזוייפת

מאת ד”ר גיא בכור

מה הקשר הנמתח בין בגדאד להרצליה? ובין חיסול אלים בבגדאד, סדאם חוסין ומחמוד אחמידנג’אד? הרצליה היא כסות להסתיר את האמת, והרי כולם במזרח התיכון משתמשים בישראל לכיסוי הסיוטים שלהם. מי שמאשים את ישראל תמיד יסיח את הדעת מן האמת, והיא מרה וקשה בעולם הערבי. ישראל היא כלי העבודה המושלם, כמו בסיפור שלפנינו.

נספר כאן את גלגוליו המדהימים של פוליטיקאי עיראקי בכיר, וכמו תמיד גם את הקשר הישראלי, הכוזב.

בספטמבר 2004 העיז חבר הפרלמנט העיראקי, מית’אל אלאלוסי (مثال الالوسي), לבקר בישראל, במרכז הבינתחומי הרצליה, בכנס של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור. כאשר הסתובב אלוסי בשבילי הבינתחומי נדמה היה, לרגע, שימות המשיח הגיעו. לא רק לראות פוליטיקאי עיראקי בכיר, חבר פרלמנט, בישראל, אלא שגם הצהרותיו הפתיעו. הוא קרא בגלוי לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לעיראק החדשה, הביע את תמיכתו ואת הערכתו למדינת ישראל, ואף קבע כי מצב ערביי ישראל טוב בהרבה ממצב מרבית האזרחים בעולם הערבי.

“חשבתי מליון פעם לפני שהגעתי לכאן”, הוא אמר, “אבל החלטתי שהזמן בשל לקשר בין עיראק החדשה לבין ישראל”.

אל שמכאן הכל החל להידרדר במהירות. שעות אחדות לאחר שנשא דברים בכנס הוא הודח ממפלגתו העיראקית, הודח מן הועדה שבראשה עמד, של סילוק שרידי מפלגת הבעת’ בעיראק, ונשמעו קולות לפגוע בו אישית. אלוסי האמיץ לא ויתר, ההיסטוריה שלו מלמדת על כך. הוא עצמו מייצג זרם לא גדול אך בולט בפוליטיקה העיראקית, הקורא לחזרת היהודים למולדתם הישנה, כדי להחיותה. כמו בהרבה מקרי אחרים בעיראק, גם הזרם הזה לא ריאלי לחלוטין.


                                               *

יליד 1954, ובן למשפחה סונית ידועה ממחוז ענבר, הוא נחשב כבן יקיר של המשטר העיראקי הקודם, שנשלט על ידי בני המיעוט הסוני. ואכן, כבר בגיל צעיר החל אלוסי להתקדם בחוגי מפלגת הבעת’ השלטת, עד שהתמנה לחבר באחד המנגנונים החשאיים של המדינה.
אלא שכאן החל להסתבך עם האיש החזק במדינה, סדאם חוסין, אשר הורה לחסלו כאשר אלוסי שהה בקאהיר. אלוסי נמלט לגרמניה, ומשם הפך לאופוזיציונר מרכזי לסדאם חוסין. בשנת 2002 נעצר בגרמניה באשמת התפרצות לשגרירות העיראקית בברלין, ושוחרר למעצר בית.

התפנית הדרמטית בחייו אירעה, כמובן, עם נפילת משטר סדאם חוסין בשנת 2003, ואז הוא חזר לבגדאד, כדי להיות חלק במימשל העיראקי החדש. הוא נבחר לפרלמנט מטעם מפלגה גדולה, וכאמור עמד בראש הועדה הממשלתית לסילוק שרידי מפלגת הבעת’ מן המדינה.

במפתיע, בספטמבר 2004 הגיע לישראל, והשתתף בכנס המרכז הבינתחומי בהרצליה. כך התחברה לרגע הפוליטיקה העיראקית העכורה עם הרצליה.

כאשר חזר אלוסי לבגדאד מישראל, הוא סולק מיד מחברותו במפלגה הקואליציונית, אך הקים מפלגה חדשה משלו, מפלגת האומה. לא פחות מתשעה נסיונות התרחשו מאז לחסל אותו, כולם נכשלו, אלא שב- 19 בפברואר 2005 פגעו המתנקשים במכוניתו, והרגו את שני בניו: איימאן בן 30 וג’מאל בן 22. 

חשבתי אז לעצמי: כמה גדולה ונוראה השינאה לישאל, ואיזה מחיר מחריד משלמים מי שנוגעים בה כמו סאדאת או בשיר ג’מאייל. אבל כבר אז משהו בסיפור הזה לא נראה לי. הנחישות לחסל את אלוסי היתה גדולה מידי על ביקור בהרצליה. משהו לא הסתדר.

נפתחה חקרת משטרה, והנה, התברר, כמו תמיד במזרח התיכון הנסתר מן העין, שאין פה שחור ולבן. דובר הממשלה הקודמת בעיראק, זו שלאחר סדאם חוסין, לית’ כובה, האשים את אלוסי כי הוא אישית עינה אותו כאשר היה בכיר בשירותי המודיעין של עיראק, לפני שנמלט. ככל שחקירת המשטרה ברצח שני הבנים התקדמה, התברר כי לא היה לרצח קשר לביקור בישראל, למרות ששני המתנקשים צעקו, לפי עדות עדי ראיה -“זה על הביקור שלך בישראל”, לפני שנעלמו.

שני המתנקשים נתפסו לבסוף, והובילו את החוקרים אל מי ששלח אותם: שר התרבות בממשלה העיראקית הקודמת, זו “הטובה”, שלאחר סדאם חוסין, אסעד אלהאשמי. מדובר בעוד בן של משפחה סונית נחשבת מאוד בעיראק, ממייסדות עיראק המודרנית. וכך, בין קונצרט, באלט, ותערוכת ציורים, שלח האשמי את הרוצחים, כיוון שראה בעלוסי איום פוליטי. מי יידע בעיראק של היום, כאשר בכל יום מתים מאות בשל הטרור העדתי המשתולל במדינה? על הטרור אפשר להעמיס הכל.

כאשר הואשם אלהאשמי ברצח – הוא ירד למחתרת בבגדאד, ונעלם מן המדינה. לימים התברר כי קיבר מקלט מדיני בדמשק, וזהות בדויה. הוא הצליח להימלט באמצעות דרכון דיפלומטי אמיתי, אך עם שם אחר, מה שמעיד כי גורמים ממשלתיים עזרו לו להסתלק.

השבוע גזר בית המשפט הפלילי העליון בבגדאד עונש מוות בתלייה “עד צאת נשמתו” על האשמי הרוצח, בהיעדרות, פרוצדורה שאפשרית בעיראק ובעולם הערבי, אלא שהוא נמצא, כאמור בסוריה. ברחובות עיראק נתלו כרזות ועליהם הכיתוב: “עיזרו לנו למצוא את הפושע הזה”, ובהן תמונתו של האשמי. אלוסי הנרגז דורש עכשיו שהממשלה תוציא צו הסגרה נגד הממשלה הסורית, שכרגיל מסתירה אצלה את המסוכנים שבפושעים, מימי אלואיס ברונר הנאצי ועד לבכירי חמאס.

כך הגיעה פוליטיקת הדמים בבגדאד גם להרצליה, והרי אפשר להעמיס הכל על ישראל ועל “הטרור”. מי כבר יידע? ישראל והטרור הם, מתברר, הכסות המושלמת, האלגנטית ביותר, לבצע הכל. מסיכה מרגשת, פסאדה מדיקט. אחרי הכל, יש את מי להאשים וכנגד מי להסית. האמת? זה כבר משהו אחר. 


“כאשר שהיד הולך בעקבות שהיד”, על מוכת ההיסטוריה, אך אלופת ההמנונים

ארצות הברית בלמה את הטרור בעיראק וייצבה את המדינה. איך היא עשתה זאת?


למצטרפים החדשים אל האתר: ניתן להירשם
כאן, ולקבל התראות על המאמרים החדשים באתר.

להירשם כמנוי למאמרי Gplanet Prime, ולהנות ממאמרים סגורים רבים –  עושים זאת בלחיצה
כאן.