יבשת אטלנטיס האבודה התגלתה. אך האם עבורנו היא איום או סיכוי?

[face-book-like]     
מאת ד”ר גיא בכור

“שם שוכן אי, הגדול מלוב (אפריקה) ומאסיה גם יחד”, נזכר אפלטון ביבשת האבודה אטלנטיס, שלדברי פילון האלכסנדרוני, איש מצרים ההלניסטית, “יום אחד נקברה כולה מתחת לים, ונעלמה”. אז החלו המים של הלאומיות הערבית לעלות בבת אחת, ולכסות את אטלנטיס. נקברו מתחת למים העולים השבטים, נקברו העדות, הכיתות האסלאמיות הצבעוניות, הדתות, המיעוטים, הקיומים המוזרים, הקבוצות האתניות; והמדינה המודרנית הציפה את הכל באחידות, בצייתנות ובשעמום שלה. עליית המים והצפת יבשת אטלנטיס אירעו לפני כתשעים שנים, עם הקמת מדינות הלאום הערביות, עד שהיבשת הזו נקברה לגמרי מתחת למים, ונעלמה.


באוקיינוס המדינות הערביות הכל נראה נורמאלי, המים והגלים כיסו על הכל, והיתה תחושה של יציבות וביטחון. אך מתחת למים האלה המשיכה אטלנטיס להתקיים, מאיימת בעצם קיומה המודחק על המים שלמעלה.


והנה, בחצי השנה האחרונה, קרה הלא יאומן. מי אוקיאנוס הלאומיות הערבית החלו לסגת. כמו בגאות ושפל החלה המדינה הערבית להצטמק ולהיחלש, ואיים זעירים של סלע ויבשה החלו לבצבץ מעל למים הבורחים, לא מאמינים שזכו לראות את אור השמש לאחר כל כך הרבה שנים של קבורה ימית. לאט לאט החלה אטלנטיס האגדית לבצבץ ולנצוץ מעל למים. איזורים שלמים ללא שליטים הופיעו, שבטים מסתוריים עלו מתהום הנשייה, קולקטיבים שנדמה כי נקברו לבלי שוב. מצודות עולות עכשיו מעל לפני המים, מבנים שנדמה היה שנעלמו, גגות מחודדים עם כיפות, מבנים עתיקים, פסלים קדמונים, עמודים, קשתות וזהויות. המים לקחו איתם את מושג הריבונות והופיעה היבשת החדשה, בלתי מוכרת ובלתי נשלטת. אטלנטיס נחשפה מחדש.





אנחנו מטיילים עכשיו על האדמה שנתגלתה, ואשר היתה קבורה כל כך הרבה שנים מתחת למים, ומתרגשים מן המראות. לפעמים מה שאנחנו רואים הוא מאיים ומרתיע, לפעמים הוא קורץ. שבטים שינסו לפתות אותנו לתמוך בהם, ארגונים שיגיעו אלינו בחשאי.. הנה, מטבע זהב עתיק מוטל לפנינו. שניקח אותו? אהה. אפשר לקחת, אך אסור לנו לגעת בשום דבר, משום שכל מה שניקח יסבך אותנו אחר כך. זיכרו את לבנון. אבל בדבר אחד אנחנו יכולים כבר להתנחם: באוקיאנוס המים של הלאומיות, הסלע הישראלי בלט למרחוק, זר ומנוכר. אך כאשר המים נסוגו, ואטלנטיס נחשפה מעל למים, אנחנו כבר לא נראים זרים כלל, משום שמעל למים מבצבצים עכשיו אלפי סלעים יבשתיים כמונו. לא אנחנו התאמנו את עצמנו לסביבה, דווקא היא התאימה את עצמה אלינו, ועבורנו זה הרבה.


בלי ששמנו לב, אנחנו חלק מהמגוון העצום של אטלנטיס החדשה, לא חלק מהמים הנסוגים.



המים החלו נסוגים תחילה בעיראק, שם המדינה הסדאמית החלה להתכווץ, ושבטים שבטים החלו לעלות אל מעל למים. מיעוט ששלט ירד למעמקים ובמקומו עלה רוב שנשלט. אחר כך המים המשיכו לסגת אחורה, ונחשפה רצועת עזה, על השלטון האסלאמי שבה, המתריס נגד הפלסטיניות. בהמשך נחשף מדבר סיני כולו, ואחריו סוריה האבודה, לוב המדממת, תימן הרחוקה, מצרים כולה, לבנון ובעצם איפה לא. המים נסוגו מעל לעולם הערבי כולו, שפתאום נראה אחרת לגמרי. האם הוא מבטיח או מאיים? 


ביום ששי האחרון לא פחות משני מליון קיצונים אסלאמיים, “האחים המוסלמים” אך גם הרבה מאוד “סלפיים”, הקיצונים מן האחים, הרימו את הראש שהיה קבור עמוק מתחת למים בכיכר תחריר של קהיר. נגמרו האילוזיות של מומחים ומעלי תחזיות אוב מן המערב, שקיוו לדמוקרטיה מערבית או לפחות לחירות במצרים. לא. שני מליון האסלאמיסטיים הכריזו שם בכיכר, שמטרתם היא הפיכת מצרים למדינת הלכה אסלאמית, וכי מטרה זו קרובה להגשמה מאי פעם. “מאז ביטול הח’ליפות העות’מאנית, מצרים לא היתה כה קרובה לזהותה האסלאמית האמיתית”, הכריזו המפגינים, לחרדת הכוחות הלאומיים במדינה, שכנראה חיו בסרט, ולחרדת האמריקנים, שפתאום הבינו מה עוללו, כאשר זה כבר מאוחר מידי. את היבשת החדשה המים כבר לא יוכלו לכסות עוד.


אך זה לא הכל. מדבר סיני נשלט כיום בחלקו הגדול על ידי ארגונים אסלאמיים הקשורים באלקאעדה. אילו לא הבדואים, כפי שסברו בעבר, אלא ארגונים אסלאמיים אלימים ומחומשים, עם פעילים מכל העולם הערבי, שהפכו את המדבר הזה לביתם. זה קורה משום שהצבא המצרי עסוק בהישרדות בקאהיר, ואין לו זמן לאיזורים שהפכו לאיזורי ספר מרוחקים, ואשר קשה להגן על הריבונות בהם. המים עם הצבא נסוגים ולכן נחשפים כוחות חדשים. המצרים, כבר כמעט אורחים בסיני, שולטים בקושי בדרכים הראשיות ובכמה ערים מרכזיות. בכל השטח העצום האחר שולט כבר הג’יהאד. הכוחות האלה מתחברים עם עזה, שגם היא נחשפה זה לא מכבר, כאשר הלאומיות הפלסטינית מתפוגגת.

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר, האם תצטרפו אלי, לדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק? 




 


בסוף השבוע ביצעו עשרות רעולי פנים התקפה על משטרת אלעריש שבסיני, התקפה אלימה עם טילים ועשרות כלי רכב שהוכנו מראש, והיו שם נפגעים והרוגים. זו היתה הרמת ראש של היבשת החדשה, נגד שרידי המים שעוד נותרו, וזה יימשך גם בעתיד. משטרת אלעריש היא מבחינתם סמרטוט אדום, משום ששם נעצרים אנשיהם, ומעונים. היה זה נסיון להפגין מיהו הכוח החדש באיזור שנחשף. שוב חובל צינור הגז המצרי, שאנשי אלקאעדה רוצים לסלק בכלל מעל מה שהם רואים כ”אדמתם” החדשה.


כמובן, התופעה הזו אינה מיוחסת רק למצרים, שכן לוב הפכה לארץ המלחמות, שבט נגד שבט, והמדינה הלובית עצמה התכווצה ונעלמה. כך גם תימן, לבנון, וכמובן סוריה, העומדת בפני מלחמת אזרחים של שנים ארוכות. כוחות חדשים נחשפים, עוצמות חבויות מתגלות. חלק מן התופעה הזו היא נסיגת המים בסודאן והופעת המדינה החדשה, הלא ערבית. חלק מן התופעה היא הרמת הראש הכורדית.





אוקיינוס הלאומיות הערבית, שכל כך הרבה כתרים קשרו לראשו, התברר כאילוזיה, כמקסם שווא החולף מהר. כך המצב גם עם הרשות הפלסטינית, שאיים אסלאמיים אבודים עולים בה אל האור, ככל שהרשות נחלשת ונסוגה. ראשיה, אבו מאזן והאחרים יודעים שזו ההזדמנות האחרונה שלהם עכשיו. אם לא תקום אותה מדינה, האיים האבודים שממשיכים לעלות בה יחסלו אותה. הרשות הפלסטינית היא חלק מהמים הנסוגים, יחד עם המשטרים הערביים הישנים, ההולכים ודוהים, בין אם תקום המדינה הזו ובין אם לאו.


הפרדוקסים הנגלים בפנינו באמת מתמיהים: במקום בו המים של הלאומיות היו עמוקים יותר, כך מבצבצת אטלנטיס בייתר שאת, ובמים רדודים היא פחות בולטת. אצל סדאם, אסד, קדאפי וסאלח מתימן המים היו עמוקים מאוד, ולכן זינוק היבשת האבודה היה גבוה. במצרים המים היו פחות עמוקים, ועוד יותר רדודים היו המים המכסים בממלכות הערביות.


אני מטייל יחד אתכם על אטלנטיס, היבשת האדירה שנחשפה, ושמח שסוף סוף התבררה התעלומה ההיסטורית היכן היא נקברה. הנה האדמה החדשה, חלקה שחורה ואפלה, חלקה קורצת כזהב. אלא שלזר המטייל עליה אין מושג מהו סיכוי ומה דווקא מסוכן. זו יבשת מלהיבה את הדמיון ומפתה, אך היא אינה שלנו, והיא בהחלט עלולה להיות ממולכדת. ככלות הכל, זו הרי אטלנטיס, ממלכת האשליה. 







כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם –
כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.
[face-book-like]