יהודה הימית. העושר הלאומי הגיע? ישראל מתחילה לייצר גז:


מאמר זה פורסם לראשונה לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים, והוא נפתח עכשיו לכל, לרגל חג הפסח. הרישום למועדון הפריים, למנויים חדשים ומחדשים, הוא עכשיו במבצע הנחה, שאת פרטיו ניתן למצוא כאן. 
אם לא תתחברו, איך תדעו?  
 
מאת ד”ר גיא בכור
על מטבע מסידרת “יהודה השבויה” התגלתה במאה ה- 19 כתובת לא מוכרת: במקום “יהודה השבויה” (Judea Capta) נכתב שם “יהודה הימית” (Judea Navalis). המטבע עורר עניין רב, ובספרו “מלחמות היהודים” (Bellum Judaicum) אכן מאזכר יוסף בן מתתיהו קרב בשנת 67 לספירה, בין הצי הרומאי לצי של יהודי יפו. התחולל קרב קשה בין השניים, והוא הסתיים בניצחון הרומאים גם כאן. לפי בן מתתיהו סערה שפרצה, עזרה לרומאים, שכן ספינות היהודים התנגשו בו בזו, או הוטחו על סלעי החוף. בן מתתיהו כתב כי 4,200 גופות של לוחמים יהודים נסחפו אל החוף, והאחרים הומתו בידי הצבא הרומאי.
לציון ניצחון גם בקרב הזה, טבעו הרומאים את הביטוי – “יהודה הימית”.
חוקרים זרים לא אהבו שהיתה בכלל “יהודה ימית”; והם, ושונאינו מבית ומחוץ, טענו שהמטבע (הגז) מזויף.
לאחר הקמת המדינה הציע זאב וילנאי לקרוא לרחוב, שהבריטים סללו (במסגרת ביתור יפו שנעשה על ידם מסיבות ביטחוניות, והמחבר בין שדרות ירושלים לנמל), בשם: “יהודה הימית”, 
וכך היה. 

judea Navalis: 

כיוון ששירתתי בתחנת השידור גלי צה”ל (הנמצאת באותו רחוב ביפו, ‘יהודה הימית’), ושהיתי ברחוב הזה כארבע שנים, אני זוכר אותו היטב. הלכתי לאורכו מעל אלף פעמים, ובחנתי בית אחר בית.
אז, בראשית שנות השמונים, היה זה רחוב של עוני ואוכלוסייה חלשה, אבל עכשיו הוא עובר התחדשות עירונית מפליאה, ובהדרגה הוא הופך מחדש לרחוב מפואר, עם אוכלוסייה חזקה, כמו ישראל כולה.
אז הניסיון הקודם שלנו להקים את “יהודה הימית” לא צלח? עכשיו נתקן זאת. עכשיו נקים את ישראל החדשה – בים (ראו בסעיף האחרון), והגז יאפשר את זה. בסיבוב הקודם של יהודה הימית, הים נלחם בנו? אז עכשיו הוא מתקן גם את זה, עם מנחת הגז שהוא מעניק לנו, שתאפשר את הבנייה והתיקון הגדולים.
יהודה: משבויה – לימית; 
מן העבר – אל העתיד; 
חיל הים המתעצם – משומר החופים, לשומר הימים; משומר יהודה, לשומר הימית;
מתבוסה – להרמת ראש אדירה. 
איזו סגירת מעגל לאומי (וגם, מעט, עבורי).

1

בכל מדינה פטריוטית נורמלית, זה היה יום חג לאומי, אך אצלנו זה מוסתר:

כמה מוזר שכמעט אף אחד בישראל אינו יודע על החדשות שתקראו ותצפו כאן, ואשר ישנו את עתידה של ישראל לעשרות השנים הבאות, וזאת משתי סיבות: “התקשורת” הממסדית בישראל נלחמה במשך כעשור בפרויקט הזה, ועשתה כל שביכולתה שהוא לא יקרה. היא נכשלה, ועכשיו היא נאלצת לחזות בכישלונה, כמה זה מרגיז מבחינתה.

ושנית, התעשרות ישראלית כזו במשך עשרות שנים, והכוח שנצבור – זה מרגיז אותם מאוד, אז הם מתעלמים, והציבור אינו יודע.

הרכבת אסדת לוויתן – הושלמה החודש, על אחד משדות הגז הגדולים בעולם, והפרויקט, אחד מפרוייקטי התשתית הגדולים בישראל מעולם, יצא לדרך. ייצוא הגז שלו התחיל למצרים ולירדן, שתי מדינות ערביות שמעכשיו יממנו את יהודה הימית.

עם כניסת שנת 2020, הופכת ישראל רשמית למעצמת אנרגיה, עם יצוא נרחב למדינות האיזור ומה שמעבר לו, כפי שנראה בהמשך המאמר הזה.

אסדת הענק הגיעה לארץ, קובעה, והיא ניצבת (מסיבות ביטחוניות) במרחב 10 ק”מ מן היבשת. הגז הטבעי יועבר מן המאגר, מרחק 120 ק”מ משם (זה הכל שטח שלנו) בצינור תת ימי, ישירות לאסדה, ומהאסדה באמצעות עוד צינור תת ימי למערכת הולכת הגז הארצית (נתג”ז), שביבשת. חברת נתג”ז הממשלתית מחברת בימים אלה את המדינה בקווי הולכת גז, בינתיים מאיזור באר שבע ועד צפונית לחיפה, ובעתיד מתוכננים קווים נוספים.

גז שייועד לחו”ל לא יגיע אל האסדה, אלא אמור להיות מוזרם ישירות מערבה ודרומה מן השדה עצמו. בכך גם נכנס לתוקפו איסור השיט המוחלט סביב אסדת לוויתן, במרחק של 3 ק”מ סביב לאסדה. חיל הים מגן כרגיל על החופים, ועכשיו גם על הנכסים האסטרטגיים שלנו במים. חיל הים אינו עוד שומר החופים, אלא שומר הימים.

זהו נכס לאומי יקר מאוד, שמעטות המדינות בעולם שיש להן כמותו, ועם פוטנציאל כה מבטיח.

לצורך הנפת האסדה הובא ארצה העגורן הגדול בעולם, באורך 220 מ’ ורוחב 102, והוא בעל שני מנופים, עם כושר הרמה של 10,000 טון כל אחד.

האסדה נמצאת מעל 86 מטרים עומק ים, וגובהה 47 מ’ מעל למים. בנוסף, יש לה זרוע המגיעה לגובה 130 מ’. אורך סיפוני האסדה 102 מ’ ורוחבם 80. משקלם 38,000 טון.

העגורן הניף את ארבעת מרכיבי האסדה, הם חוברו וקובעו, וההתקנה הסתיימה.

אסדת לוויתן – מוכנה לפעולה, לאחר חודש שלם של התקנה על התושבת, שהוכנה שם קודם. 
ההתקנה של האסדה – מבצע ימי, מהמורכבים בעולם. כל זה נעשה על ידי הסקטור הפרטי, שכן אנחנו הפרטנו, ובצדק, את התחום כולו.
ארבעת חלקי האסדה – בדרך הארוכה לישראל. מעולם באיזור שלנו לא היתה תעשיית אנרגיה, אך היהודים החרוצים גם גילו את הגז, ששכן במעמקים, והם גם מוציאים אותו עכשיו.

 https://www.youtube.com/watch?v=rj9X8RgK6Gk

האסדה יושבת על תושבת, ששוקעה בים קודם לכן. פעם חשבנו שהים הוא ה’אין’. היום אנחנו מבינים שהוא דווקא ה’יש’ (מאמר הטאו, 2010).  

 

2

מי הקונים?

מיד עם השלמת האסדה, והציוד הנלווה אליה, התחיל יצוא הגז הישראלי למצרים, דרך צינורות תת קרקעיים, כך שלא ניתן לחבל בהם בקלות בסיני, כפי שזה היה כאשר מצרים ייצאה לנו גז. היצוא כבר החל, ראשית ממאגר תמר הוותיק, גם הוא של נובל אנרג’י, שהיא חברה אמריקנית, ועכשיו גם ממאגר לוויתן.

נובל אנרג’י העזה להגיע אל הגז שלנו לפני עשור, והיא לא פחדה מן החרם הערבי, כי לא היו לה חיפושי נפט או גז במפרץ הפרסי. כיום החרם הזה מתחיל להתרופף, שכן הפחד היה מסעודיה, שמוצאת את עצמה מתקרבת לישראל יותר ויותר, אך תמיד מאחורי הקלעים. קריסת המשטרים הערביים, והתחזקות איראן, הביאה לשינוי הגדול.

כאשר הודיעו המצרים שמצאו שדה גז “ענק” בשם זוהר, היתה שימחה גדולה לאיד בישראל, שהנה, מצרים אינה צריכה את הגז הישראלי. מה רבה היתה ההפתעה בחוגי “התקשורת”, כאשר מצרים בכל זאת ביקשה לחתום על הסכם ליבוא גז מישראל, בשווי 15 מליארדי דולרים, עם חברה שהשלטונות שם הקימו, בשם “דולפינוס”. אחר כך הודיעו המצרים שהם יגדילו את החוזה עם ישראל ל- 20 מליארד דולר, בסך הכל 85 מליארד מטרים מעוקבים גז, במשך 15 שנים (הערכת הכמות בלווייתן היא עצומה: 622 מיליארד מטר מעוקב, לא סופי).

איך זה יכול להיות? יתכן והכמויות שנתגלו בזוהר נופחו בידי משטר סיסי, כדי לתת תקווה לעם מיואש, וזה היה הניחוש שלי כבר אז. או שהכמויות לא מספיקות אפילו לצריכה עצמית של 100 מיליון מצרים.

בנוסף, יתחיל לוויתן לייצר גז לצרכנים הישראליים בתעשייה ובסקטורים נוספים, כמו גם לירדן (בשווי 10 מליארד דולר) ולרשות הפלשתינאית (כמליארד דולרים, לא הייתי חותם על זה, אין לנו עניין לפתח את “הכלכלה” שלהם).

הכוונה דרך מצרים לייצא גם לגורמים נוספים בהנזלה, ראו בהמשך אך כל זה אינו הכסף הגדול, עדיין.

בעיסקה עם מצרים, הופכות ישראל ומצרים לשותפות אסטרטגיות, עם אינטרס קיומי משותף, ועם אופק משותף ליצוא לאירופה. לא היה כדבר הזה בתולדות ישראל, ומצרים הופכת לבעלת ברית, שאמורה לחזק את השלום המרוחק הזה.

עם המימסד השולט בירדן היחסים הביטחוניים החשאיים מצוינים, אך ירדן הולכת ומידרדרת, וספק אם תתקיים בעתיד במתכונת ההאשמית. בכל מקרה, הצינור לירדן מושלם, וממנו אפשר להגיע גם למפרץ הפרסי. ניתן “להשכיר” את הצינור ליצוא גז מן המפרץ לאירופה – דרך המתקנים הישראליים, וזו הכנסה נוספת. היה וגורם ערבי מפסיק לשלם, מסיבה כלשהי – סוגרים לו את הברז, ולכן יש על כך שליטה.

אלה עסקות מסחריות, עם תרומה מדינית של יציבות, וכמובן שיש לגזור כ- 60% מן העיסקאות, האחוז שהמדינה מקבלת, ל”קרן העושר”, שצפויה לקום.

כמה סימבולי ומרגש: מדינות ערב שהכריזו מלחמת שמד על ישראל לפני שבעה עשורים יממנו אותה עכשיו. את עושרה, הצלחתה, ורווחת אזרחיה.

שדות הגז שלנו, והמפה מתחילה להתמלא כמו פאזל. ומה זה ה”גאזה מארין” בתחתית? ראש הממשלה אהוד ברק חתך בזמנו את המיים הטריטוריאליים שלנו, ונתן אותם לעזה, “כדי לעזור לפלשתינאים”. לא היה אז “גבול” להפקרות. מי הסמיך אותו לחתוך שטחי מולדת, ועוד לתת לאויב? זה לא מצדיק ועדת חקירה? מי הסמיך אותו לפגוע ביהודה הימית?
למעלה רואים את איזור המחלוקת עם “לבנון”, ואת הצינור הימי, שכבר הוקם, להובלת הגז דרומה, למצרים. פעם ישראל נותקה, היום היא מתחברת מחדש. 

 

מעצמת הגז הישראלית: סוף סוף הגיע הזינוק הגדול?

3

התקדמות היצוא לאירופה

כיוון שהנשיא טראמפ מעוניין לחנוק את רוסיה (כפי שהוא חונק את איראן ואת “סוריה” של בשאר), חסמה ארה”ב את צנור העתיד “נורד סטרים 2”, בין גרמניה לרוסיה, ליצוא גז רוסי לגרמניה ולאירופה בכלל, בסכומים גבוהים מאוד, שיכלו לעזור לכלכלה הרוסית השוקעת.

טראמפ מזהיר את מדינות אירופה, שעליהן להגן על עצמן בעצמן, וכי תם תפקידה של ארצות הברית בהגנה עליהן, כאשר אמריקה מתרוששת בשל כך, והאירופים מתעשרים.

שאלה מרקל מאיפה תביא אנרגיה, אם ארצות הברת מונעת את העיסקה הגרמנית עם רוסיה, וענו האמריקנים – ממזרח הים התיכון ומישראל. וכך קמה היתכנות כלכלית לצינור הגז הארוך בעולם, 2,100 ק”מ אורכו, ושמו “איסט מד”, מישראל ועד איטליה, דרך קפריסין ויוון. האמריקנים מוכנים לסבסד, וכך גם האיחוד האירופי, שהגדיר לפני שנה בדיוק את הפרויקט כ”פרויקט בעל חשיבות ייחודית”, וזאת כיוון ששלוש מדינות חברות בו מעורבות: יוון, קפריסין ואיטליה, והוא מיועד לספק אנרגיה למדינות מרכז ומערב אירופה.

בנובמבר לפני שנה נחתם הסכם היסטורי, לפיו הגז יגיע מישראל ומקפריסין אל יוון, ומשם לאיטליה. הצינור אמור לקום בשנים הקרובות, והתוכניות איפה להניח אותו מתבצעות. אם יתגלו עוד ממצאי גז במזרח הים התיכון – אלה יתווספו לפרויקט, שאולי גם מצרים תצטרף אליו בהמשך.

היוונים והאיטלקים מתייחסים אל התוכנית ברצינות עמוקה, והיוונים רוצים שלב התוכנית יוקם בנמל פיראוס, כדי למצב את עצמם כמרכזיים בפרויקט. כל זה צפוי לקבל עכשיו זינוק קדימה, כאשר לוויתן נכנס לפעולה.

ברגע שהארוחה, הכסף הגדול, תגיע מלווייתן, כולם יקבלו תיאבון.

4

עוצמה פוליטית לישראל:

נקל להבין איזו עוצמה נקבל במדינות אירופה, מול גוש “האיחוד האירופי”, כאשר מדינות מערב אירופה יהיו תלויות במידת מה, בישראל, ויהיה להן עניין קיומי ביציבותה.

ממדינה שולית, המזדנבת מאחור, למדינה מוליכה, עשירה ובעלת כוח רב. אלה חילופי תפקידים עם המפרץ הפרסי: הוא מתרושש בשל הירידה במחירי הנפט, שהיו עיקר ההכנסה שלו, בעוד אנחנו מתחילים לראות כסף גדול מן הגז. הוא צבר כוח פוליטי על חשבונה, עכשיו היא  תצבור כוח פוליטי על חשבונו.

ישראל קרובה לאירופה, ועלויות ההובלה זולות יותר. הכוח, שהיה פעם לערבים, צפוי לעבור לישראל, ונראה זאת בבירור עד שנת 2025. אלה תרחישים שפעם נראו דמיוניים, ואפילו משעשעים, אך הם מתרחשים ממש עכשיו.

מי שעשק ייעשק, אך מי שנעשק לא בהכרח יעשוק.

בכלל, אין לאירופה סיבות לחזר עוד אחרי הערבים, אלא אם כן היא כבר חוששת מעוצמתם בארצותיה שלה; או מאנטישמיות. אך ישראל חזקה שבה הם יהיו תלויים –תשנה את המצב, ואת המיצוב שלנו. מזה פחדו אלה, שעיכבו את הגז שלנו עשור שלם.

בכך אנו גם ממצבים ברית איזורית חדשה, אותה שרטטנו כבר לפני שנים (2013), ועכשיו היא מתרחשת: ברית מדינות מזרח הים התיכון – ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה. אנחנו כבר לא לבד, “עם לבדד ישכון”, אלא יש לנו בעלי ברית, שכנים. ניתן להפוך זאת לברית מוכרזת וממוסדת, כמו “ברית וישגראד”, מה שיעניק לנו כוח בינלאומי רב. זה ממש מלהיב, איזה פוטנציאל נפתח בפנינו עכשיו. צרפת הבהירה שהיא רוצה להצטרף גם לברית הגז שלנו, אך אין לאפשר זאת, כי הם רוצים רק לקלקל. לחילופין, הצרפתים יצטרכו לשלם לנו בתמורה מדינית כבדה.

אנחנו חשפנו את הגז מן הקרקעית אל העולם. הגיע הזמן שהוא יחשוף אותנו מן הקרקעית אל העולם.

מי שפרסם את המפה הזו הם היוונים, שלוחצים על הצינור בכל פורום בינלאומי אירופי, בו הם משתתפים. היחסים בין ישראל ליוון קרובים מאוד כיום, במיוחד שעלתה שם עכשיו ממשלת ימין פרו-ישראלית. אפשר לנצל את הברית הזו, להעברת השגרירות היוונית לירושלים, לא לפחד לדרוש. 
גם אם ארדואן ינסה להפריע לצינור הזה, תמיד אפשר למכור, בינתים, גז בהנזלה. 

5

עוד גילויים חדשים:

בחודש אפריל השנה הודיע חברת הגז היוונית-בריטית “אנרג’יאן” שהיא מצאה עוד גז בכמויות גדולות באתר זיכיון שלה, “כריש צפון”, בכמות של 28-42 מליארד מטרים מעוקבים (BCM) גז. זאת, בנוסף למאגר כריש שבו 45 BCM, ו- תנין, שבו 22 BCM. אנרג’יאן הודיעה שתמשיך לקדוח, בכוונה למצוא עוד גילויים, באיזור המבטיח שלה.

בנוסף, לראשונה אי פעם, כמה מחברות האנרגיה הגדולות בעולם מתחילות לגלות עניין במים המבטיחים שלנו, כולל ענקית הנפט והגז האמריקנית “אקסון מובייל”. היא ממתינה להענקת זיכיונות נוספים בידי הממשלה שלנו.

ובחודש אוקטובר היוצא, לראשונה זה שנים, שבהן תחום חיפושי הגז אצלנו הוקפא בגלל בירוקרטיה וגורמים עויינים מבפנים, ניתנו זיכיונות חיפוש חדשים לחיפושי גז ונפט, בעוד איזורים שלנו. וכך נכנסו עכשיו עוד שתי חברות בינלאומיות, בנוסף לנובל, לאנרג’יאן ולקונסורציום הודי, ומי שהפיץ שנים את הבדותה של “מונופול”, התבדה.

בסוף אוקטובר העניקה הממשלה זיכיונות חיפוש לשתי חברות בריטיות: הראשונה היא חברת Capricorn Offshore Exploration מאדינבורו, סקוטלנד, שתשמש מפעילת הקונסורציום. Capricorn מתמחה באקספלורציה באגנים חדשים, והיא כבר פעילה מעל לעשרים שנים במקסיקו, סנגל, חוף השנהב ומדינות נוספות במרכז אמריקה.

החברה הבריטית השנייה היא חברתPharos Energy , הפועלת בווייטנאם ומצרים. שתי החברות נסחרות בבורסה בלונדון, ואם יגלו נפט או גז, הן ישלמו 60% מן הרווחים למדינה. שתי החברות יפעלו ביחד עם החברה הישראלית ראציו הוותיקה, הפעילה בתחום האנרגיה הישראלית כבר שנים.  

חלוקה נוספת של זיכיונות חיפוש צפויה בשנת 2021, וכאן מאמינים, שיגיעו הגדולות, כאשר הגז כבר יופק משדה הענק לוויתן, ויהיה דבר שבשגרה. הערכה כללית היא שיש עוד הרבה גז שטרם התגלה.

ישראל הופכת לעסק מצליח, שניתן להרוויח בו הרבה מאוד כסף.

חדש של ד”ר גיא בכור: הצצה אל הסדר העולמי החדש, של עולם הקורונה

6

הגז המצרי – תהיות:

אם מצרים מצאה שדה גז, (2015) שלפי חברת ENI האיטלקית, הוא הגדול במזרח הים התיכון, למה היא צריכה את הגז הישראלי, והיא רק מגדילה את היבוא שלה? השאלה הזו נשאלה בידי עיתונאים עוינים שוב ושוב במצרים, אך השלטונות הגנו על ההחלטה, והסבירו שהיא נעשית גם כיוון שישראל “צריכה שווקים לייצא את הגז שלה”, ו”גם מצרים מרוויחה מכך”.

אולי כוונת המצרים היא להפעיל את שני המתקנים המצריים להנזלת גז, כלומר אלה מתקנים שמקבלים גז באמצעות צינור, והם הופכים אותו לנוזל, המועמס על אניות ליצוא. למצרים שני מתקנים להפיכת גז לנוזל, שניהם שוכנים על הים התיכון. הראשון: Idku  שמו, בבעלות ממשלתית; והשני SEGAS, המנוהל בידי חברה ספרדית (Fenosa) והחברה האיטלקית Eni, זו החברה שגם גילתה את מאגר “זוהר” המצרי לגז. שני המתקנים נחנכו בראשית שנות האלפיים, ומשם מעמיסים את הגז הנוזלי על ספינות, במקום שיועבר בצינור.

אך בשנת 2012 נגמר הגז במצרים, הכלכלה ממילא קרסה, והמתקנים נעצרו. יתכן והגז הישראלי ישמש להנעת שני המתקנים, האלה, בתקווה שאחר כך יוזרם אליהם גז מצרי. בכל מקרה, הכוונה שם היא להפוך את מצרים למרכז איזורי, ולכן הקשר עם  ישראל הופך מבחינת המצרים לעוד יותר חשוב. זה הזמן להבהיר להם שיש להפסיק את התמיכה בעם המומצא. בין הגז והאנרגיה לבין העם המומצא – השלטון במצרים יעדיף בוודאות את האופציה הראשונה.

כל כך הרבה כלים חדשים נולדים לנו – אך למי יש זמן לענייני המדינה באנרכיית המפלגות? צריך גם לזכור ששרת איכות הסביבה המיועדת מטעם “כחול לבן” עומדת על דעתה, שאת הגז יש להשאיר בתוך האדמה.

7

קריסת לבנון:

גם לבנון שותפה באגן הגז העשיר,  שרובו נמצא במים הכלכליים שלנו, אלא שבלבנון אפילו לא התחילו בחלוקת זיכיונות לחיפוש, והמדינה הצוללת הזאת בכל המובנים, נמצאת בפיגור זמנים גדול, אם בכלל.

כיוון שכל גורם ערבי חייב לשמור על מידת “לחימה” נגדנו, צבאית, דיפלומטית או כלכלית, הלבנונים החליטו שלא לקבל את המפות, המחלקות את המים הכלכליים שלהם עם ישראל, השכנה השנואה מבחינתם, מדרום. הם טוענים שהשטח הימי המגיע להם גדול יותר, כפי שגם רואים במפה, שכאן. אלה ההוראות מאיראן, להחריף את העימות אתנו, ולבנון הפכה מדינת וואסאלית של טהראן.

הם שונאים את ישאל יותר משהם אוהבים את עצמם. 

כיוון שכך, הם כוללים גם את שטח המחלוקת במים הכלכליים שלהם. אך אף חברה רצינית לא תיכנס להשקעת מליארדים על שטח מחלוקת, שהבעלות עליו יכולה להשתנות או להתחלק.

ולכן חברות בינלאומיות רבות מגלות עניין בחיפושי גז במים של לבנון (כולל טוטאל, של ועוד), אך העסק אינו מתקדם, ולבנון נשארת מאחור.

עכשיו, לאחר שהממשלה נפלה, והמדינה נקלעה לאנרכיה ולכלכלה מתמוטטת, אי הודאות עוד יותר גדולה, ומה שיכול היה להרים את הכלכלה הטפילית שם, שחיה רק משירותים, נפל גם הוא.  

וכך מפיצים נסראללה והבכירים הלבנוניים שנאה, בעיקר כלפי ישראל, וסיסמאות, בעוד שאת הדבר הקיומי ביותר עבור הציבור שלהם – הם אינם עושים. 

אך זו בעיה שלהם, ומבחינת לבנון זה תפסת מרובה, לא תפסת.

הלבנונים עסוקים עכשיו בהסתה עדתית חמורה, ובגרירת השטח למלחמת אזרחים. ההסתה נגד חסן נסראללה בשיאה, וזה ייגמר רע.
צפו בלהיט (בערוץ מורדים סוני): “כל חייך, יא חסן (נסראללה)”, אפשר להצטרף בפזמון:

 

כל חייך, יא חסן,
אתה בוגד במדינה.
ואחריתך, יא חסן, 
שתחוסל עם אסד.

 

סוחר בשם הדת,
יא בוגד בפלשתין,
ועלה התאנה,
מכסה על הזומירה (צפצפת צעצוע ילדים) של חסן. 

 

מפקד צבא ההפחדות,
שומר ביטחון השכנים (סוריה),
הפוגע במהפיכה (הלבנונית) שלנו,
והמוגן מאיראן.

 

מאיים ביום ובלילה,
ומתחבא כמו עכבר.
הטילים של ה’מוכשר’,
הם הח’ארטה הכי גדולה.

 

והפזמון החוזר:
כל חייך, יא חסן,
אתה בוגד במדינה.
ואחריתך, יא חסן, 
שתחוסל עם אסד.
(ועוד קללות עסיסיות, ובוז). דיבורים כאלה לא היו מעולם. שיטפלו בגז? כמוהם כמו ייתר החברות הערביות באיזור שלנו: הורגות ונהרגות.
חוזרים אל המוניטין הרצחני הישן, כמו פעם: שיירת השר הלבנוני לענייני העקורים, הדרוזי סאלח אלר’ריב, נתקלת במפגינים בלבנון נגד המשטר. מלווי השר טוענים שנורתה לעברם אש, ושניים מהם נהרגו, והם השיבו אש. מנגד טוענים המפגינים שמלווי השר ירו ראשונים. שר זה מקורב לציר השיעי – סורי של בשאר, והוא גם מעורב במלחמת מיליציות דרוזיות, בין נאמני ארסלאן לנאמני ג’ונבלאט. הוא נמנה על הראשונים. 
 לאחר התפטרות ראש הממשלה הסוני, סעד אלחרירי, ונפילת הממשלה, הודיעה ארה”ב שהיא עוצרת סיוע ללבנון בסך 105 מליון דולר. 
המדינה הזו במצב נואש, ולבסוף פשטה את הרגל רשמית.

8

הסולטן החטפן:

איתרע מזלו של ארדואן, הסולטן הבריוני המשתולל באיזור, והוא לא מצא טיפת גז או נפט, למרות שטורקיה יושבת על ימים רבים. טורקיה זקוקה נואשות לאנרגיה, והיא מייבאת את כל התצרוכת שלה, מה שעולה לה במחיר יקר, וממילא היא שקועה הלוואות, באינפלציה, במשטר פשיסטי-אסלאמי, ובדיכאון חברתי.

ארדואן היה רוצה מאוד למצוא גז בשטחים הימיים שלו, אך מעשה שטן, זה לא נמצא. לפיכך הוא פלש למים הכלכליים של קפריסין, ושם אוניות שלו מחפשות גז, דבר שהוא פגיעה ממשית בריבונות האי. ארדואן טוען שהוא מחפש במים השייכים לצד הטורקי של קפריסין, ומי שהזמין אותו לקדוח שם זו ממשלת קפריסין הטורקית, אלא שחוץ ממנו איש בעולם לא מכיר בממשלה הזו. קפריסין האומללה גילתה שהחברות שלה ב”איחוד האירופי” לא שווה הרבה, והאיחוד לא מוכן להגן עליה מול טורקיה הפולשנית.

כיוון שכך, חברת Eni, שהתחילה לחפש עוד שדות גז במי קפריסין, הודיעה שהיא מפסיקה את החיפושים, מחשש לעימות צבאי עם אניות הקרב של ארדואן. כך מצרים לא מוצאת, קפריסין תקועה עם הסולטן, לבנון לא מצליחה להתקדם, וארדואן לא מוצא.

ישראל זוהרת בהצלחותיה, ויהיו עוד. אין לנו גבול עם הסולטן, והצרה של קפריסין היא לא הצרה שלנו, וגם כך, יש מחלוקת בין ישראל לקפריסין על מאגר “אפרודיטי”, שרובו נמצא במים של קפריסין, וחלקו אצלנו.

טורקיה כבר הפסידה במדיניות המסוכנת של מנהיגה. בעבר היה מדובר שצינור הגז הישראלי יגיע לאירופה דרך טורקיה, והיא היתה זוכה לאנרגיה, ולהשפעה. אך כיום איש לא מעלה את זה אפילו על דעתו, ואנו באתר המלצנו במשך שנים לדלג את הסולטן המסוכן, והדעה הזו ניצחה.

קו הברחת הסמים, ומה זה אומר?

9

המימסד העמוק ממשיך להילחם בעתיד הגז שלנו, וב’יהודה הימית’:

במימסד העמוק בישראל לא מסוגלים להודות שטעו והיטעו, ואף הוליכו שולל מדינה שלימה. הם בלמו את הגז שלנו עשור שלם, והם ממשיכים להילחם בו. כרגיל, הם עוטפים זאת בשפע “הצדקות” “ירוקות” וסביבתיות. כך הם נלחמים בבניה במערב ירושלים, בטענה שזה הורס את הטבע, כך הם בולמים את הרכבת לאילת (פגיעה בנוף ובטבע), וכך הם ממשיכים לפרסם מחקרים חד צדדיים, המראים שהגז אינו בריא לסביבה. דרך אגב, הגורמים הירוקים הקנאיים גרמו לממשלת בריטניה להפסיק את מעט קידוחי פצלי הנפט שהיא מבצעת, מה שיגרום עכשיו לכלכלה הבריטית לשקוע עוד יותר.

“פרוגרסיבים” לעולם לא מודים בטעות (האם מישהו הודה, אי פעם, ש”אוסלו” היה טעות? שלהכניס 45,000 מחבלים על נישקם למרכז הארץ היה הזוי ברמות שהאנושות לא ראתה מאז הסוס הטרויאני?). והם לעולם גם לא מפסיקים מאבק כפייתי. הם רק משנים לו את הכותרת. אך הגז בריא הרבה יותר מהסולר המזהם, עליו נשענת ישראל, והמתקנים עברו ועוברים את הבדיקות המחמירות ביותר. יש גורמים אנטי ישראליים העומדים מאחורי “מחקרים” ועמותות אלה, כדי שלא נתחזק מידי.

רק לצפות בחמיצות שבה הם נאלצים לדווח על תגליות הגז העולות של ישראל, זה קורע את ליבם. מבחינתם ש- Judea Navalis תישאר בקרקעית הים. 

כל זה לא בא על חשבון אנרגיות ירוקות, ויש מקום להאיץ אצלנו את ייצור החשמל בשיטות סולאריות. ישראל התברכה לא רק בגז, אלא גם בשמש, אבל אנחנו רוצים את ההכנסה מן הגז, ואת העוצמה הפוליטית.

הגז – יהפוך את הציונות לציונות טורבו.

האם מיתון עולמי הגיע, ומה אנחנו יכולים לעשות, כדי לשמור על עצמנו?

(כולל שידור פודקסט)

כיצד תישארו איתנו בקשר, בימים הקשים האלה? נרשמים לקבלת המיילים שלנו  – כאן. 
בסלולרי מומלץ לעמוד איתנו בקשר, דרך ערוץ הטלגרם המזנק שלנו. כך תקבלו פוש על דיווחים חדשים, ותישארו צמודים. 
ואיפה צופים בכל הסרטונים של ד”ר גיא בכור? בערוץ הפופולארי שלנו ביוטיוב, הצטרפו גם אתם כחברים.

10

גילוי אמריקה – במהופך

כריסטופר קולומבוס והספרדים ששלחו אותו – גילו יבשה בים. אנחנו גילינו ים ביבשה, והעתיד המזהיר, המחכה לישראל, מרגש. קולומבוס נכנס אל הזר והלא נודע, שלא היה שלו. אנחנו סוגרים מעגל היסטורי, ומחזירים את ‘יהודה הימית’ שלנו.

קולומבוס יזם בים. אצלנו הים הוא היוזם.

ומה נעשה בהכנסות הגדלות האלה? יש כמובן את ‘קרן השפע’, שבה הכספים יישמרו על פי חוק לדורות הבאים, וניתן יהיה להשתמש רק בריבית, ובכך הקרן תהפוך לזרוע השקעות בינלאומית, שתחזק את העוצמה הדיפלומטית שלנו.

ישראל תוכל לתת, ולהגיע לדילים דיפלומטיים עם מדינות, הזקוקות לסיוע. אין סיבה שתל אביב לא תהפוך למרכז פיננסי בינלאומי בעקבות זאת. המוח היהודי נודע בכל העולם ולאורך ההיסטוריה ביכולות הכלכליות והמסחריות. אז למה ישראל עדיין אינה מרכז פיננסי עולמי? ניתן וצריך להגיע לכך, והגז יעזור בכך.

אך העובדה שעומדים לרשותנו 150 קילומטרים ימיים מערבה לקו החוף שלנו – היא מהפכנית מבחינתנו. התנועה הציונית התרגלה לראות ביבשה את עתידנו, אך הים הוא עתיד עוד יותר מזהיר: הוא כמעט אינסופי.

אם יש כסף, ניתן להקים 100 איים בשטח הימי שלנו, וכמעט להכפיל את שטח המדינה. לאחר שניישב את יהודה ושומרון שבמרכז הארץ, את הנגב והגליל, וכמובן את הגולן, ניתן להיפתח אל הים: יהיו איי תיירות, יהיה אי כלא, איים מסחריים, אי שדה תעופה מהגדולים בעולם בין מזרח למערב, איי מפעלים, איי נמל, איים לחומרים מסוכנים, איים לייצור אנרגיה מן השמש, הרוח, ועוד. זה כמובן יפנה שטחים רבים ביבשת עצמה, ויהפוך את החיים שלנו לנקיים הרבה יותר.
 
ייבושי הענק בים התיכון כבר מתבצעים על ידינו, ואפילו מסתיימים, עם הקמת שני הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד, שניהם על קרקע חדשה. כל השטחים שאתם רואים כאן, היו פעם ים. יובשו כבר שטחי אדמה בגודל של שכונה כל אחד, והטכנולוגיה קיימת. 
הביטו בוידאו, מספטמבר האחרון – כך ייראו גם האיים החדשים, של – Judea Navalis.

 

הטכנולוגיות החדשות ליבוש מים כבר קיימות, וזה נעשה כבר מזמן, ובטכנולוגיה פחות מתקדמת, בדובאי או בנסיכויות הערביות. רעיונות מהפכניים כאלה מתאימים לחזון וללהט הציוניים.  

אין שום סיבה שזה לא ייעשה גם אצלנו, במים הרדודים יחסית של הים התיכון, כפי שזה במדינות המפרץ הפרסי. גם שם כסף מן האנרגיה יצר את הכל.

בכך ישראל תגדיל את שטחה ואת הפוטנציאל האינסופי שלה, למען הדורות הבאים, ותמגנט עוד יותר את העולם היהודי. האיים יחוברו במערכות גשרים, או עדיף, ברכבת תחתית מתחת לים, כפי שזה נעשה במקומות רבים בעולם, כמו, למשל, בין דובר לקליי ביורוטאנל, ועוד. אם יש כסף, יהיה הכל, והגז ידאג שיהיה כסף.

לפחות פעם אחת צריך להודות שהערבים צדקו, כאשר שבו והודיעו ש: “העתיד של היהודים הוא בים”.. אכן, כך. 
ביהודה הימית. 
 


מאמר זה פורסם לראשונה לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים, והוא נפתח עכשיו לכל, לרגל חג הפסח. הרישום למועדון הפריים, למנויים חדשים ומחדשים הוא עכשיו במבצע הנחה, שאת פרטיו ניתן למצוא כאן. 
אם לא תתחברו, איך תדעו?  

לרגל המצב: מבצע הנחה מיוחד, למנויים חדשים ומחדשים לחצו כאן

האם ארדואן מוביל את הכלכלה, ואת טורקיה בכלל, לאסון?

בהתקפת פתע כבש דאעש עיר ב”סוריה”. ומה קרה אז?

המוות המוזר של חיזבאללה ב”סוריה”? איך טבע הארגון השיעי

חדש בג’יפלאנט: מוזיקה לנשמה, בשידור חי

ערוץ היוטיוב שלנו חוגג שנה. כמה מליוני צפיות הוא השיג, ומה היה בראשיתו?

ארמגדון הסונים והשיעים – לקראת הקרב הגדול

שערי הגהינום נפתחו: המלחמה הרוסית-טורקית, והשיטפון לאירופה

ג’ני של הפיראטים: האם רפובליקת ווימאר חוזרת?

“דברים שאותי משמחים” (My Favorite Things):
כשאני מרגיש עצוב,
אני פשוט זוכר את הדברים האהובים עלי (2:16),
ואז אני לא מרגיש כל כך רע.
ג’יפלאנט
למה שלא תנצלו את המבצע, ותפתיעו מישהו יקר לכם, במינוי ג’יפלאנט במתנה? 
חדשות, אקטואליה, היסטוריה, העשרה, אסטרטגיה, ציונות, אמנות, המזרח התיכון, העצמה אישית, קולנוע, מוזיקה, תרבות, מיתולוגיה, ובעיקר – אנרגיה. זו ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו להעניק לו/לה, ישירות מד”ר גיא בכור. כולל ארכיון כל המאמרים מאז שנת 2006.