יוניפי"ל – לעזה

הטרגדיה אתמול בעזה ובשנים האחרונות בשדרות מבהירה כי אי אפשר עוד להשאיר את הישראלים והפלשתינים לבד. עליית אסלאם פוליטי קנאי בשטחים הפכה כל פיתרון פוליטי או אפילו חלוקה  – לבלתי אפשריים, שכן הוכח כבר כי כל שטח שישראל מפנה, אם זה בלבנון או ברשות הפלשתינית, נתפס מייד על ידי הטרור. זהו טרור אלים, הרסני שאין לו גבולות, שלא יהסס לעשות כל שביכולתו כדי לפגוע בנו.


מן הבחינה הזו אין ברירה אלא להודות כי גם מסירת השטח באופן מסודר לפלשתינים, כמו בתהליך אוסלו, או אפילו נטישתו, כמו בהתנתקות – שניהם לא הוכיחו את עצמם. ברשות הפלשתינית אין דין ואין דיין, זו ארץ מלכודת של כנופיות, חמולות וארגונים הרואים בטרור בעיראק או במנהיגותו השחצנית של אחמדינג’אד בבחינת מודל ראוי לחיקוי.עזה הפכה לסומאליה או לג’יבוטי, דהיינו ארץ הפקר.

נראה שהפלשתינים עצמם מתכננים מהלך צבאי גדול כנגד ערי ישראל, וזה צפוי בעוד כחצי שנה, לאחר שטונות התחמושת שהם אוגרים ברצועת עזה יגיעו למסה קריטית של טילים, המוברחים דרך מצרים. או אז הם עשויים לתכנן פעולה צבאית רחבה ולטעון לניצחון, למרות שהמחיר מבחינתם ידוע: כיבוש כל הרצועה. אני הערכתי כי לאחר מלחמה כזו יכנס העולם לעובי הקורה, כשם שעשה בדרום לבנון, וישלח לעזה כוח אכיפה חזק, כדוגמת יוניפי”ל או כל כוח בינלאומי אחר. שליחת כוח כזה תייצב את המצב, אם כי לא תעניק שום חסינות מפני התקפות פלשתיניות עתידיות. מה שהיא עושה בלבנון ותעשה בעתיד בשטחים זה לסבך בינלאומית את הפלשתינים, או את ישראל, אם אלה יחליטו לתקוף, ודי בכך כדי להרתיע.


במחשבה שניה, ולאור התקרית החמורה מאתמול, מדוע שהכוח הבינלאומי הזה לא ייכנס כבר עכשיו, ואז תימנע המלחמה הצפויה, לפי ההערכה שנכתבה כאן, באביב?

הקטל ברצועת עזה אתמול, וההפגזות הבלתי פוסקות לעבר ערי הדרום בישראל די בהם כדי שמועצת הביטחון תיכנס לעניין, ותעביר נוסח הדומה להחלטות הנוגעות לכוח בלבנון. אין זה הרבה, אך לעומת הואקום השורר כיום, המהווה כר נרחב לחבורות טרור – זה הרבה מאוד.


רצועת עזה תעבור לידי אחריות העולם, צבאית ואנושית. סוף סוף תהיה משמעות למהלך ההינתקות, שלא באמת הביא להתנתקות מרצועת עזה; הפלסטינים עצמם יהפכו לבעייה בינלואמית, ובכך גם יהיו מוגבלים מאוד בהמשך הירי לעבר ישראל. כך גם תישאר עזה חלק מן העולם הערבי, שכן גבולה עם מצרים ישאר פתוח, אך היא לא תתחבר עוד עם ישראל, כאשר הגבול בינה לבין מדינת ישראל יישאר סגור לתמיד. מה שיקרה בתוך עזה – האם יגיעו תושביה יום אחד לעצמאות, וכיצד יתנהלו – בבקשה, שהעולם המגנה עכשיו את ישראל,יואיל וייטול את הפלשתינים תחת אחריותו. אם המהלך ברצועת זה יתפתח לטובה, הרי שמודל דומה יכול להיכנס גם ליהודה ושמרון, הגבול האחרון של מדינת ישראל שעדיין אינו מסודר. בכך תהיה גם משמעות בשטח לגדר הביטחון המוקמת. כוח בינלאומי יקיף את ישראל מצפון, ממזרח ומדרום, וייצב את גבולה לשנים רבות, כך יש לקוות.


למרות ההתנתקות המובטחת, עזה נותרה עניין ישראלי, והעולם צפה בה מן הטריבונה, דרך מסכי הטלוויזיה. הגיע הזמן שישראל העייפה תשב בטריבונה, ותצפה בעולם נוטל פיקוד על עזה. מי שמבקר את ישראל בעולם המערבי חייב להיות מוכן גם לעשות בעצמו, והרגע הזה הגיע.