יכול להיות שזאת הסיבה להשתהות איראן?? אם זה נכון, כולם יצאו טיפשים


מאת ד”ר גיא בכור

נתחיל מהסוף: המשטר האיראני מאוד רוצה לסיים את המצור הבינלאומי עליו, בעניין הגרעין, מאוד. הוא כבר נחנק מעודף המשימות שנטל על עצמו, מבפנים מבחוץ, יש לו כל כך הרבה אויבים אמיתיים ומדומים, עד שהוא מתקשה לנשום.


המשטר פוחד מסנקציות נוספות, הפעם בשיתוף רוסיה וסין, אם יסרב להצעה, והוא מאוד מודאג. הנשיא אובמה החלש, חתן פרס נובל לשלום, זה שכמעט לא מורגש במרחב העולמי, אינו מדאיג אותו. אלה הצרפתים שמטריפים אותו, הבריטים, הגרמנים, ועכשיו גם הרוסים. סנקציות כאלה יכולות להעיר את הרחוב האיראני הרותח מזעם על משטר מוקיוני, שאיבד כבר מזמן את אהדת מרבית הציבור שלו. סנקציות כאלה יכולות לגרום למשטר נזק רב, אולי סופני.


מישטרו של אחמדינג’אד רוצה, אבל קשה לו מאוד, אולי הוא כבר לא יכול. רע ומר גורלה של המדינה הזו, שצריכה עכשיו לבחור בין דבר לחולירע. אז למה היא לא יכולה?


התרמית הגדולה של ברני מיידוף ואחמדינג’אד, ואימפריות השקר שבנו. איך זה עובד?



1.      מיום ליום מתגבר אצלי החשד הראשוני, שלאיראן אין בכלל כמויות של אורניום מועשר, כפי שהיא הצהירה. זוכרים את הביקורים העליזים של אחמדינג’אד עם כל מיני חלוקים לבנים ומבחנות מוזרות, העיקר שיצטלם יפה, ו”ייראה מדעי”? 2000 צנטריפוגות, 3000, 4000, כיד הדמיון הטובה, וכמקובל באיזור שלנו, כמו שריטשו את תמונות הטילים שלהם בפוטושופ. הרי מי ידע? בעולם אומרים שיש להם יותר, ואולי יש להם פחות? והרוב זה בלוף? בפוקר אתם אף פעם לא יודעים איזה קלפים יש לצד השני באמת. 


 


כל כמה חודשים הוסיפו עוד אלף “סרקזות” (בחדשות שלנו הקפידו לבטא את זה בעברית תקנית, מה אתם יודעים), ככה שיהיה מספר עגול ויפה. כמו שסדאם חוסין הודה לאחר שנתפס, שפשוט עבד על העולם עם “החומרים שלו להשמדה המונית”. “אם לא הייתי מפרסם את זה לא היו פוחדים ממני”, הודה בגילוי לב, ועשה צחוק מכל שירותי המודיעין בעולם. כמו שחיזבאללה המציא, ואנחנו האמנו, כמו שחמאס ממציא, ואנחנו כבר לא כל כך מאמינים.


 


עכשיו הבעיה: אם איראן צריכה להעביר 1,200 ק”ג של אורניום מועשר החוצה, ואין לה, אז איך תראה את פניה ברבים? זו הרי הודאה שהכל היה בלוף, ואי אפשר לעשות את זה. במלים אחרות, אם הדבר נכון, איראן נפלה, שוב, לפח שטמנה לאחרים, הרי כל ההצעה הזו להעביר החוצה אורניום לא היתה שלה, אלא של האמריקנים ושל הרוסים. עכשיו, גם אם היא רוצה, היא תקועה. אם הערכה זו נכונה, והיא מתחזקת אצלי יותר, כולם יצאו טיפשים.


 


2.      זאת, יתכן הסיבה, שעכשיו האיראנים מדברים על להעביר את החומר בכמה סיבובים, כל כמה חודשים, כדי שיספיקו לארגן משהו, מפעם לפעם. עכשיו זה מקבל הגיון. ההצעה והעולם לוקחים כמובן מאליו שאיראן מסתירה את מה שיש לה. ואולי היא מסתירה את מה שאין לה?


 


3.      עניין הכבוד. האדון אחמדינג’אד בנה את כל הלגיטימציה לאישיותו ולארצו דרך הגרעין. הוא דיבר על הגרעין בוקר וערב, הסמל הגרעיני כבר מופיע על שטרי כסף איראניים, מה אתם יודעים. איראן כולה גרעין. אבל, אם לא יהיה גרעין בעקבות ההסכם המוצע, אז אין איראן?


 


אם הוא מעביר את החומר המועשר החוצה, המשטר מרגיש, בצדק, שהוא מתפשט לגמרי מנכסיו, מבגדיו, מהלגיטימציה שבנה. אז איך יעשה זאת? הכבוד, הוי הכבוד.

בישראל, שפרשניה מיהרו להכתיר את האיראנים כמנצחים, לא הבינו שזאת מכה נוראה לכבוד האישי, הלאומי, וזה קשה. באיזור הזה, הכבוד הוא סוגיה מרכזית, אשר מעולם לא הובנה אצלנו. לבצע צעד כזה, זה אומר שהמשטר איבד את כבודו, את גבריותו, ואת זה אי אפשר לעשות בקלות. הראש שם רוצה, הלב לא יכול. כבוד המשפחה, כבוד המשטר, כבוד החמולה. עדיף למות ולא לפגוע בכבוד. כמו במאפיה הסיציליאנית, כמו ב”סנדק”, כמו ב”יאקוזה” היפנית, הכבוד הוא הרי הכל. בין האינטרס שלך לכבוד, הכבוד מנצח, אפילו אם המחיר האישי הוא קיומי.






בסרט הטוב בכל הזמנים, “הסנדק”, הכבוד הוא שחקן מרכזי. חיים ומוות ביד הכבוד, ונקמת דם היא דבר מחויב המציאות. בסרט השלישי והאחרון, משחקת האופרה “Cavalleria Rusticana של Pietro Mascagni תפקיד מרכזי. גם עלילת האופרה הזו היא של נקמות דם, וכבוד אבוד. שני הקטעים המוזיקליים הראשונים בוידאו הזה הם מתוך קוולריה רוסטיקנה (“אבירות כפרית”), והם מופיעים בסרט הסנדק. לבסוף, זו נעימת הסרט, של נינו רוטה.

זה לא רק הכבוד, זו האומללות האישית, הנובעת מכללי הכבוד.



 


 


4.      גרוע מזה, המשטר בנה את עצמו על תקן חזק איזורי, ורב עוצמה, ואם יוותר, יוצג כחלש, כליצן, כמשטר של מילים, כנמר של נייר. זה יהרוס את תדמיתו. כללי העוצמה לא עובדים רק נגדנו, כאשר אנחנו נחלשים לפיהם, הם עובדים גם כלפי אויביינו, וזו מהלומה שתשפיע על מעמדה של איראן באיזור, בהרבה תחומים אחרים. כבר עכשיו מתחילים ללגלג בעולם הערבי על מדינה זו, שאינה יכולה לקבל החלטה.


 


5.      החשש הכי גדול של המשטר שאיבד את זכות קיומו הוא מוות בנשיקה. כלומר, אם הסנקציות יוסרו, והמערב כולל ארצות הברית יתקרבו לאיראן, רק זה יגמור את המשטר הח’ומיניסטי. עדיפים למשטר באיראן התרסה ועימות מול העולם, מאשר מוות בנשיקה.



הם ממשיכים להילחם בעוצמה וביראה אמיתית במתנגדים שלהם מבית. הם יודעים שמנהיגים אלה בתוספת הרחוב, משמעותם סוף המהפכה הח’ומיניסטית, וזה גם יקרה, רק עניין של זמן.


 


6.      עוד פחד במשטר רדוף הפראנויות: אם הם פותחים את הגרעין שלהם לרוסים ולצרפתים, המדענים שלהם חשופים למערב לעולם, הם עלולים לערוק, לרגל, למסור, לבגוד, ומה לא. אותם מדענים יצטרכו עכשיו לעבוד עם עמיתים שלהם בעולם, יהיה קשה לפקח עליהם, וזה יהיה מאוד מסוכן, חושב המשטר האיראני. אם הם מעבירים 75% או 80%, ככה גם יכולים לדעת בעולם מה יש להם, ומה אין להם, ובמקום לעבוד לבד, עד עכשיו, יהיו להם שותפים, אולי עויינים. הדמיון כבר משתולל שם, מה יהיה.


 


7.      ולבסוף, לפי כללי הכבוד, איראן, למעשה, הפסידה. אם תקבל את ההצעה ואם לא תקבל, עוד יגיע הרגע, והוא לא רחוק, שבו תצטרך לחתוך הפסדים, והיא יודעת זאת. משמעות הדבר שלמערב יהיה נשק גרעיני, לישראל יהיה (על פי תפיסת האיראנים), ולהם לעולם לא יהיה. לקבל, ולעכל את המסקנה הזו, לא קל, בממלכת התרמית והעמדת הפנים, המילים הריקות מתוכן, והכבוד. אוי הכבוד.


 


אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.







כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום
שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.   
 
אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.

למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה  כ א ן