כשהאיראנים מאיימים על ישראל: למה הם מתכוונים?


מאת ד”ר גיא בכור

כאשר בכירים איראנים מאיימים בהפצצת ישראל, אם ישראל תתקוף את ארצם, למה הם מתכוונים?


 


במזרח התיכון יש כמה כללים של  מלחמה, ודווקא לא מסובכים. אם היינו מכירים אותם, מצבנו היה יכול להיות משופר הרבה יותר, למשל, לא היינו נכנסים כלל למלחמה לפני שנה, בוודאי לא בלי הכנה. החשובים שבהם הם כללי ההרתעה.


 


צד א’ מאיים —  צד ב’ מאיים בחזרה —- יש הרתעה —- אין מלחמה.


 


חיזבאללה איים בשנה שעברה שוב ושוב לא כדי לקבל מלחמה כנגדו, אלא כדי ליצור הרתעה כנגד ישראל, ממנה חשש. נסראללה הבהיר כבר כמה פעמים שבחטיפה המפורסמת הוא לא התכוון כלל לתקוף את ישראל או לפתוח עימה במלחמה. אלא שהמנהיגות שלנו לדורותיה לוקחת את האיומים באופן מילולי, ותוקפת, ואז  – יש מלחמה.


כך היה במלחמת ששת הימים, כך היה בלבנון, וכך עלול להיות עכשיו גם מול איראן.


אנו תמיד טענו שהמשטרים הערביים הם פרימיטיביים ומאיימים עלינו. טעות. באיום עלינו הם ביקשו ליצור מערך הרתעה, כדי שלא תהיה מלחמה.


 


כיצד אנו פועלים?


 


צד א’ מאיים —- אנחנו תוקפים. יש מלחמה.


 


מה קורה עם איראן?


 


האיראנים משוכנעים שישראל תתקוף אותם, והדבר מדאיג אותם מאוד. מה אומרים בכירי המשטר?


 


צד א’ מאיים, וזו ישראל (כך למשל נתפס האירוע המדווח בשמי סוריה) —- ולכן חובה עליהם לאיים בחזרה, כדי שלא תהיה מלחמה.


 


מה אנו עושים?


 


צד א’, והוא איראן מאיים —- אנו תוקפים —– יש מלחמה.


 


למילה, לאיומים להכרזות יש חשיבות קריטית בתורת המלחמה המזרח תיכונית. הצד הערבי יוצא מנקודת הנחה, שאנו מכירים את הכללים האזוריים, בעוד שאנו לא מכירים אותם. ברוב המקרים אנו משליכים על הצד השני את הכללים שאנו מכירים והזרים לו (דמוקרטיה ובג”ץ). זהו דו שיח קטלני של חרשים. לפני שנה הוא גרם לאסון. האם האסון יחזור על עצמו במהדורה חמורה הרבה יותר?


 


חבל. לעשות איתם מלחמה אנחנו לא יודעים. אז שלום?


 


*


תוכנית החיסולים הסורית בלבנון מצמררת בפשטותה, ואין לה דבר וחצי דבר עם הגיחה המדוברת מעל שמי המדינה. לבנון מבחינת סוריה חייבת להיות מדינת חסות, זהו אינטרס עליון של משטר המיעוט העלווי הפרנואידי. הוא פשוט לא יכול להרשות לעצמו ממשלה אנטי סורית, ואת הממשלה הנוכחית הוא חייב להפיל, בכל הדרכים. סוריה זקוקה לממשלה מטעמה בביירות, שגם תצא נגד בית הדין הבינלאומי שהוקם לרצח רפיק אלחרירי. 



כיוון שבשבוע הבא (ב- 25 באוקטובר) אמור היה הפרלמנט הלבנוני לבחור נשיא חדש למדינה, וכיוון שיש בפרלמנט רוב מזערי למתנגדי סוריה, הרי שהכוונה ברורה: לחסל עוד כמה צירים אנטי סוריים, ואז יהיה רוב לתומכי סוריה! על פי שיטת הבחירות בלבנון, אם ציר פרלמנט מת מסיבה כלשהי, מתקיימות בחירות חדשות באיזור הבחירה שלו, והנסיון מלמד שהסורים מצליחים להכניס את מועמדיהם במקום המחוסלים. מה שנקרא אצלנו גם רצחת וגם ירשת.


למשל הציר הנוצרי פייר ג’מאיל, שחוסל לפני כמעט שנה על ידי הסורים, ובמקומו נבחר דווקא מועמד פרו-סורי במערכת בחירות טעונת שינאה באיזור המתן ההררי. ישיבת הפרלמנט בשבוע הבא כבר לא תתקיים, לאור האירועים, וחיי כמה וכמה צירים אנטי סוריים בסכנה מוחשית.


זוהי התנקשות ישירה בכל הערכים שבהם מאמינה דמוקרטיה, זהו ניסיון לרצוח את הבחירה החפשית של מרבית הלבנונים. במקום שהעולם ימשיך ויטיל על סוריה עוד ועוד סנקציות להחלשת המשטר, הוא שותק מן הצד. אגב, לא נעים, אך סוריה עושה בדיוק את מה שאבו מאזן עושה לדמוקרטיה הפלסטינית, זו שבחרה חמאס, אלא שכאן הכיוון הפוך.


אתמול שילם בחייו הציר הנוצרי האנטי-סורי החריף אנטואן ראנם, הוא ועוד שמונה אנשים, שנרצחו בפיצוץ מכונית תופת בשכונת סן אלפיל הנוצרית שבמזרח ביירות (בעבר גרו שם גם יהודים). לא פחות משמונה פוליטיקאים בולטים, עיתונאים ואנשי ציבור כולם אנטי סוריים חוסלו בשנתיים האחרונות, ובראשם ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי, ב- 14 בפברואר 2005. המחוסל האחרון היה ציר הפרלמנט ווליד עידו, הסיבה לחיסול כבר ידועה לנו. מתמטיקה.


 


החיסול האחרון נתקל במרירות קשה בעולם הערבי, זעם עצום על סוריה וכאב על חוסר האונים. הזעם על סוריה בולט מאוד בתגובות הגולשים הערביים.


 


هذا هو الرد السوري في الزمان المناسب والمكان الملائم على تحليق الطائرات الاسرائيلية فوق القصر الجمهوري في اللاذقية ودمشق وباقي اجواء سوريا هههههه


 


“אכן, זוהי התגובה הסורית ‘בזמן המתאים ובמקום המתאים’ על גיחת המטוסים הישראליים מעל הארמון הנשיאותי בלטקיה, מעל דמשק ומעל שאר חלקי סוריה…הההה…” לעג אתמול לסוריה אחד הטוקבקיסטים באתרי האינטרנט הערבים. הכל גלוי, הכל ידוע, העולם מבליג, וסוריה ממשיכה.


 


במידה רבה זוהי טרגדיה יוונית. לסוריה אין ברירה כי זו שאלת קיום מבחינתה, וגם ללבנונים לעדותיהם השונות אין הרבה ברירות. רק שלא יערבו אותנו גם בבוץ הזה, כפי שהם יודעים לעשות.




וידאו – הדקות הראשונות שלאחר רצח רפיק אלחרירי, 2005 – תיעוד נדיר

קריית שמונה והקללה שנתהפכה
על מערכת הבחירות “החמה” לנשיאות בלבנון

אנא סייעו לאתר והפיצו את המאמר אל החברים. הם יודו לכם.
איך עושים זאת? באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.