לכסף אין ריח

האם ייתכן שאיראן של אחמדינג’אד, היא ולא אחרת, מסייעת גם היא להרים את הבורסה הישראלית לגבהים שטרם נודעו אצלנו, ובכך מביאה לפיתוח התעשייה שלנו בצורה חסרת תקדים? האם יכול להיות שגיאות הנפט באיראן, והמליארדים שמדינה זו מרוויחה בשנתיים האחרונות משדות הנפט שלה, מוצאים את עצמם לבסוף גם בתל אביב? בהחלט יכול להיות.



הקשרים בין איראן לבין גרמניה הם היסטוריים, ובכל הרמות. איראן של השאה המודח, ובמיוחד איראן החומייניסטית רחשה תמיד חיבה לבנקים הגרמנים ולאנשי העסקים הגרמנים, ולא כאן המקום לדון בשאלה מדוע כך הוא הדבר. היה זה שר החוץ הגרמני, הנס דיטריך גנשר, שהיה שר החוץ המערבי הראשון שביקר באיראן החומייניסטית בשנת 1984, ובכך נתן לה הכשר, והאיראנים לא שכחו זאת לגרמניה גם היום.


גרמניה היא הפרטנר החשוב ביותר של הסחר האיראני, וטהראן מייבאת מגרמניה יותר מכל מדינה אחרת בעולם, כ-15% מן היבוא שלה, לפני סין, איטליה, קוראה, צרפת, רוסיה, הודו ויפן. נכון הוא שבשנת 2000 היקף הסחר הדדי בין שתי המדינות ירד, אך בשנתיים האחרונות הוא עלה בחזרה. איראן קנתה בשנת 2004 סחורות ומוצרים גרמניים בשווי 3.6 מליארד דולר, כך לפחות באופן רשמי.


אך יש מקור שיתוף פעולה עוד יותר חשוב לבנקים בגרמניה עם איראן: חלק גדול מן הכסף, המגיע מן הנפט, מוציאים האיראנים לבנקים הגרמנים, הנהנים מן התופעה בצורה עצומה. לכן אפשר להבין מדוע הקנצלרית הגרמנייה, אנגלה מרקל, לא טרחה לעשות כמעט דבר בנוגע להכחשה המעוררת סלידה של השואה אצל אחמדינג’אד, חוץ מכמה התבטאויות רפות. לבנקים הגרמנים נכנסים מליארדי פטרודולרים איראניים לשמירה. לפני הבחירות שהעלו את מרקל, מפלגת “הירוקים” הסכימה, למעשה, לכך שלאיראן יהיה נשק גרעיני. שר החוץ, יושקה פישר, אף נתן להבין שאפשר יהיה להסתדר עם זה.


הבנקים האמריקנים אינם משתפים פעולה עם איראן או עם מערכת הבנקים שלה. שני בנקים שוויצרים, קרדיט סוויס ו- UBS כבר ניתקו באחרונה כל קשר עם הבנקים האיראניים, אך הבנקים הגרמניים לא עשו זאת. בימים האחרונים האיראנים אף החליטו לבצע מעכשיו את כל עסקותיהם ביורו במקום בדולר, עדות להשפעה הגרמנית החזקה במדינה זו.


נגיד הבנק המרכזי של איראן, אבראהים שייבאני, חזר לפני כחודש מפרנקפורט, שם התקיימה הועידה ה-16 של הבנקאות העולמית. בראיון לסוכנות הידיעות האיראנית “אירנה” אמר ב-18 בנובמבר: “לשותפינו הבנקאים בגרמניה יש קשרים מצויינים עם איראן והם ממשיכים את הקשרים ההיסטוריים האלה”. שייבאני נפגש בפרנקפורט עם ראשי הבנקים הגרמנים הגדולים , ולדבריו השיחות היו “מצויינות”.


אם כן, הבנקים הגרמנים שומרים על המליארדים של איראן. ולהיכן מפנים הבנקים הגרמנים את הכסף? תפקידו של בנק הוא להזרים את הכסף להשקעות, כדי להנות מן הרווחים, לא לשמור אותו בכספת.


הבנקים הגרמנים הם כיום המממנים הגדולים של פיתוח מרכז ומזרח אירופה: רומניה, צ’כוסלובקיה שלעבר, הונגריה, בולגריה, פולין ועוד. ומי הם היזמים הגדולים ביותר במזרח אירופה של היום? מי מקים שם עשרות אלפי יחידות דיור בהיקפים דמיוניים? מי בונה את הקניונים של פולין ואת ערי המזרח? ישראלים.


יותר מזה, איש עסקים ישראלי סיפר לי כי הבנקים הגרמנים אינם סומכים על המזרח- אירופים, ובכל פרוייקט השקעה גדול הם דורשים שישראלים ינהלו אותו או שיהיו קשורים בו. על הישראלים ומוסר העבודה והיושר שלהם הם כנראה סומכים. כך זורם הון השקעה עצום מן הבנקים הגרמנים, דהיינו המליארדים של אחמדינג’אד, לידי חברות ישראליות או כאלה הנשלטות בידי ישראלים.


חברות ישראליות אלה צוברות כיום סכומי רווח גדולים מאוד. ולאן מזרימים הישראלים את הכסף שצברו כתוצאה מפיתוח מזרח אירופה, במימון גרמני, ובכסף איראני? גם לבורסה בתל אביב.


לקשר מוזר זה מסקנות רבות, למשל, אם יטילו ארבעת הבנקים הגרמנים הגדולים, דויטשה בנק, דרסדנר בנק, קומרזבנק, והיפו-פריינסבנק, סנקציות על איראן, והדבר ממש מתבקש עכשיו, תהיה לזה השפעה מיידית על המשך פיתוח כלכלת מזרח אירופה ובטווח של חדשים מכך, גם על הבורסה אצלנו. אכן מוזר.


כך מגיעים מליארדים לבורסה שלנו, לכאורה “כסף זר”, המגיע מן הגויים, אך למעשה זה כסף ישראלי המגיע מחו”ל. הגאות בבורסה מושכת לכאן משקיעים זרים באמת, השמים לב לרווחים, לתנופה הכלכלית ולפיתוח האדיר, ואלה מוסיפים את שלהם, והכלכלה שלנו פורחת.


כך מוצא הכסף האיראני את יעדו : ישראל. ועל זה כבר נאמר: לכסף אין ריח.