לסגת מעיראק


מאת ד”ר גיא בכור

באחרונה מקוננים פרשנים בארץ על החשש לישראל פן יעזוב צבא ארצות הברית את עיראק, ואז יופנה התוהו ובוהו השורר שם כנגד ישראל. על פי גישה זו המהומה האלימה בעיראק תהפוך לבסיס אלקאעדה כנגד ישראל, לאחר עזיבת האמריקנים.


ואולי ההיפך הוא הנכון? שהפתרון הטוב ביותר ליציבות בתוך עיראק, ולכן גם מול ישראל הוא דווקא יציאה מזורזת של צבא ארצות הברית מעיראק?



בעיראק קיימת כבר ממשלה חדשה, בהגמוניה שיעית ובשיתוף פעולה כורדי, הבונה צבא, משטרה, חוקה, בתי משפט ומערכים לאומיים חדשים. הממשלה הזו סובלת קשות מהטרור המשתולל במדינה, ומול הטרור הזה ניצב צבא ארצות הברית, ללא הצלחה יתירה. הסברה המקובלת היא שהצבא האמריקני הוא הבולם את הטרור עבור המימשל העיראקי החדש. האמת המצערת היא שהצבא האמריקני בולם דווקא את המימשל העיראקי במלחמתו נגד הטרור.


האמריקנים מחוייבים לשלטון חוק, למעצרים מסודרים, לבתי סוהר הוגנים, והם מקפידים על כך מאוד מאז חשיפת שערוריית כלא אבו גורייב, ולכן גם להליך שיפוטי תקין, הגוזל לעיתים זמן רב, לפרוצדורה מתוקנת והוגנת. לתפר המערבי הזה משתחל הטרור, התופס את ההליך המערבי התקין כחולשה. אם יצאו האמריקנים, יחזור מייד המשטר העיראקי החדש לשיטות “המזרח התיכוניות”, המקובלות באיזור הזה כנגד טרור וכנגד מתנגדים, והסיכויים במקרה כזה לייצב את עיראק גדלים מאוד. ולכן, כל עוד שוהים האמריקנים בעיראק הסיכוי להגיע ליציבות שואף לאפס. כאשר ישתלט על המדינה משטר תקיף, גורמי הטרור יבינו כבר לבד שעידן התוהו ובוהו בחסות שלטון החוק הסתיים עבורם.


למה הדבר דומה? בשנת 1882, כאשר הבריטים כבשו את מצרים הם הקימו שנה מאוחר יותר מערכת של בתי משפט במתכונת מערבית, עם משפט מערבי, בעיקר בתחום הפלילי, כדי להכניס רפורמה בשיטת הענישה הישנה, של מועצות מינהליות אכזריות, שתפקדו כסינטזה בין השריעה האסלאמית, אגרסיביות השליטים והמינהג. התוצאה היתה שהפשיעה זינקה במדינה בתלילות והפכה לבעייה שלטונית. המוני המצרים שהיו רגלים לעריצות השיטה הישנה שמחו לראות הליכים מתמשכים, פרוצדורה מיגעת ואף זיכויים. הבריטים למודי הנסיון נאלצו לבטל את בתי המשפט החדשים במצרים בשנת 1889 ולהחזיר בלית ברירה את סממני השיטה הישנה.



2006 אינה 1882, ובכל זאת צריך לזכור שבעיראק לא היתה דמוקרטיה ולו לשניה אחת מאז שהמדינה קמה, כך שלרבים שם מערכת משפטית מסודרת נדמית כחולשה מימשלית. כיוון שהשיטה הדמוקרטית נדחתה על ידי מרבית השליטים הערביים מאז ניסה בשנים האחרונים הנשיא בוש לקדם אותה במזרח התיכון, אין מנוס מלהחזיר את עיראק לשיטה הישנה. דמוקרטיה בעיראק חוללה תוהו ובוהו, וברשות הפלשתינית היא הולידה את ממשלת החמאס, שאינה מכירה עוד, לאחר שעלתה לשלטון, בדמוקרטיה. מה לעשות, אך הדילמה בעולם הערבי היא או דמוקרטיה או יציבות.



במחשבה שניה, ובחצי חיוך, אולי ניתן להחזיר את סדאם חוסין לשלטון בבגדאד? בדיאבד מתברר, אפילו לאמריקנים, שהוא ביצע עבודה לא רעה בכלל.



ארצות הברית בלמה את הטרור בעיראק. איך היא עשתה את זה?