לתקוף, לא להתגונן

[face-book-like]


מאת ד”ר גיא בכור


בשנה החמישית של החורבן המזרח תיכוני, שיימשך עוד עשרות שנים, הגיע הזמן לקבוע: האו”ם הפך בלתי רלבנטי במזרח התיכון, חוץ מלגבי מדינה אחת, שהיא השריד האחרון של הסדר האיזורי של פעם, ישראל.
האם האו”ם יכול לעשות משהו בסוריה? בעיראק? בתימן? בסעודיה? במצרים? בלוב? בפלישה המוסלמית של מליונים לאירופה מהמזרח התיכון? ולכן ההתמקדות בישראל. זה נותן למוסדות הארגון הזה תחושה שיש בהם איזו תועלת, שהם נחוצים. ככל שהחידלון בנוגע לאיזור גדול יותר, כך האובססיביות בנוגע לישראל רק תגדל, עד כדי פארסה. ככל שהמשטרים הערביים מתפרקים יותר, כך הניסיון הנואש שלהם להפנות את תשומת הלב לעברנו. והרי הפוסל במומו פוסל.



ישראל מתגוננת.
כך במועצת “זכויות האדם” הגרוטסקית, הנשלטת בידי דיקטטורים, כך באונסק”ו ההזוי, וכך במועצת הביטחון, שחלק ממדינותיו כלל אינן מכירות בישראל. אז אולי הגיע הזמן לשנות כיוון? להפוך את הריק האיזורי למי שיסייע לנו ולא יפגע בנו? הגיע הזמן להפוך את האו”ם לכלי תקיפה, ולא רק לכלי של מגננה. הגיע הזמן להעביר את הלוחמה לשטח האויב.


מעכשיו יש להציף את מוסדות האו”ם בתלונות, בדיווחים ובמידע אודות החורבן המתרחש סביבנו. כל יום תלונה, כל יום דיווח לתקשורת, כל יום הצעת החלטה במוסדות השונים, ואין לפחד מפני הצפה, משום שהכמות תיצור את האיכות. גם אם זה לא מתקבל, האפקט התודעתי יתקבע בסופו של דבר. להביך, כפי שמבקשים להביך אותנו.


כל יום דיווח על כנופיית אבו מאזן שמבצעת מעצרים המוניים כולל עינויים, שרודפת את המיעוטים, שכספי האו”ם בה נעלמים כבר שנים, המסיתה יום יום נגד ישראל הסתה גזענית, כולל קריאות לטיהור אתני יהודי, הטוענת שאין כלל “עם יהודי”, ובוודאי שלא מדינה ליהודים. העולם אינו יודע את זה, ומוסדות האו”ם הם הכלי להציף אותו במידע. ושוב, אין להיות עדינים או זהירים, אלא להציף ברמה יומית. תיעוש של המידע.


עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור

ומה באשר לזוועות שמבצעת איראן במיעוטים האתניים שבתוכה? הדיכוי האלים של הבלוצ’ים, האחווזים והכורדים? ההוצאות להורג שרק מתרבות, רדיפת החד מיניים? הרס סוריה, עיראק ולבנון באמצעות שלוחי טהראן? אין יום בלי ידיעות על כך במרחב התקשורתי. למה זה לא מגיע למוסדות האו”ם, ולתודעה? ומה באשר לחביות התופת והנשק הכימי של משטר אסד? והטרור של חיזבאללה בסוריה? ומה באשר לתמיכה של טורקיה וסעודיה בארגוני הג’יהאד הסוני בסוריה בעיראק? הרי הממשל בטורקיה נלחם לכאורה בדאעש, אך דיווחים תקשורתיים מלמדים שהוא דווקא תומך בו מאחורי הקלעים.

איך ייתכן והאו”ם אינו מוצף בדיווחים, בתלונות ובאירועים בנוגע לטרור של חמאס? להתחמשות שלו, לתעמולה שלו, לרדיפת הנוצרים האחרונים שעוד נותרו בעזה? וקטר, שאינה מפסיקה לשחד כל מה שזז במערב, כולל אולי באו”ם עצמו. כל זה חייב להיות מוצף. קטר, שמשתמשת בעבדים כדי לבנות את האצטדיונים שלה למונדיאל, שעל פי הדיווחים בעולם בעצמו נקנה בשוחד. או מצב זכויות האדם המזעזע בדיקטטורות של המפרץ הפרסי, הנשים, המיעוטים, המהגרים שגורשו, או צפון אפריקה. ותוניסיה, שנטשה באחת את זכויות האדם, לאחר הפיגוע האחרון בשטחה. וזו רק רשימה חלקית של מה שחייב להיהפך מעכשיו לכלי נשק. להרתעה.


לא להתגונן, אלא לתקוף. כך תוכל ישראל להתחיל “לסחור” לראשונה בתולדותיה באו”ם, כלומר, תוכל להוריד ממינון ההתקפה תמורת הפחתת מינון דומה אצל הצדדים הערביים, שיודעים בדיוק מה יקרה כאשר האמת עליהם תתחיל להתברר במערב. הם מתעסקים בכם? התעסקו אתם בהם.


כך, באמצעות הנגשת האמת אל המוסד המנוון הזה, האו”ם, יבין העולם איזו מצודה של דמוקרטיה וזכויות אדם היא ישראל, למרות האתגרים הצבאיים והפוליטיים סביבה ובתוכה. למרות דאעש ודומיו, שהם תולדה של האסלאם הקיצוני. מיהי גן העדן במזרח התיכון, ומיהם הגהינום.



(פורסם בידיעות אחרונות, 9.7.15)

[face-book-like]

מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן: