מדד האיומים על ישראל לחודש פברואר 2008 והמלכוד של ציר הרשע


דברי הסבר
: המדד הינו מ- 1 עד 10.
1 – האיום הנמוך ביותר, 10 – המקסימלי, לפי הדירוג הכללי הבא: 

איום נמוך  1-4
איום בינוני 4-7 
איום גבוה 7-10

מאת ד”ר גיא בכור


 


המילכוד של איראן, סוריה וחיזבאללה: הרבה צרחות ודברי נאצה בלתי מקובלים לחלוטין בקרב אומות העולם השמיעו איראן ונסראללה לאחר חיסולו המפתיע של מפקדה הצבאי של חיזבאללה, הטרוריסט הבינלאומי עימאד מורנייה. אלא שהם בצרה עם יישום האיומים שלהם.


מעכשיו, כל פעולה, כל פיגוע, כל חיסול, כל מעשה נגד שגרירות ישראלית או נגד ישראלים – כל אלה ייפלו עליהם באופן אוטומאטי, ויפלילו אותם. וזה הדבר האחרון שאיראן, המסובכת מעל לראש בסנקציות זקוקה לו; זה הדבר האחרון שסוריה המסובכת בחוסר לגיטימציה זקוקה לו; זה הדבר האחרון שחיזבאללה, שאין לו עניין במערכה חדשה עם ישראל – זקוק לו.



במילים אחרות, יש תמיד לקחת מקדמי זהירות מול מרכיבי ציר הרשע, אך המילכוד הפנימי הזה משתק את צעדי שלושת הגורמים הללו, כפי שסוריה שותקה בעקבות התקיפה האווירית מלפני כחצי שנה.  לפיכך, בטווח הקרוב אין לראות סכנת תגובה או התלקחות מידיים כנגד ישראל או גורמים ישראליים.


 


גם העולם השתנה: פיגועים מזוויעים כפי שנעשו בארגנטינה אינם קבילים עוד, והלגיטימציה העולמית פחות סובלנית כלפיהם. על מדינות המערב להבהיר עכשיו לאיראן ולגרורותיה כי לא יסבלו שום התקפה מילולית על ישראל, בדיוק כפי שעשה אתמול נשיא צרפת, אשר הכריז כי לא ייפגש ולא ילחץ ידים עם מי שמתנגד לישראל.



איך יכולים גורמים אלה להביע את זעמם כלפי ישראל? בפעולות מוסוות, אך כפי שציינתי החשד תמיד ייפול עליהן באופן אוטומאטי. בעיה מבחינתן, רווח מבחינת ישראל. ובכל זאת, זהירות יש לנקוט.


 


 


איום פלסטיני, טרור קונוונציונלי, אנתיפאדה –  7.7 (גם בחודש שעבר 7.7)


האיום מרצועת עזה אינו קיומי מבחינת ישראל, ולכן דרגת החומרה שלו בחישוב המתמטי של המדד היא הנמוכה ביותר. נכון הוא שלעוטף עזה זהו פצע מדמם, אך הירי על ישראל מבודד את חמאס וכולא את עזה בבקבוק, המבודד לחלוטין.

יש להבדיל בין שניים: ברמה הטקטית אנו סובלים מטרור, אך ברמה האסטרטגית כבר יש הבנה בעולם כי הרצועה שייכת למצרים ולעולם הערבי. עם הזמן בעיית הטרור תיפטר, יש לקוות באמצעות מאזן אימה. אז נישאר עם ההישג האסטרטגי.


האם ייתכן ואיראן תפעיל את החמאס מעזה כדי לנקום את חיסול הטרוריסט מורניה? יתכן, אך ספק אם חמאס ייענה לבקשה. מדוע? שכן כבר היום נזהר חמאס שלא להשתמש בכל יכולותיו, פן יחוסל סופית על ידי ישראל, שיש לה כל הכלים לעשות זאת, גם בלי להיכנס לעזה קרקעית. העובדה היא שהחודש הראה חמאס פעמיים כי הוא מסוגל לשגר קטיושות מסוג גראד עד לצפונית לאשקלון, אך הוא לא מרבה לעשות שימוש בכלי הזה. לחמאס יש עניין להתיש אותנו, מבלי שנמגר אותו. מן הסיבה הזו איני רואה מקום להעלות או להוריד החודש את רף האיום של הטרור הפלסטיני, הגבוה בלאו הכי.


 


לאחר הזהרות חוזרות ונשנות מן החדשים האחרונים על אי השלמת גדר הביטחון ביו”ש, הצליח החודש הטרור הפת”חי/חמאסי לבצע פיגוע התאבדות בעיר דימונה. יש חובה לסיים את הגדר בחלקים הדרומיים שלה, ולהקים כבר גדר ב”גבול השלום” עם מצרים. בעיית מבקשי העבודה מאפריקה נמשכת דרך גדר זה, ורוב המסתננים מגיעים כיום מאריתראה, מדינה שאין בה שום רדיפה או איום על האזרחים שם.


 


כמובן, האתר שלנו הסביר מלתחילה כי סיני לא ייהפך לקן חופשי של חוליות טרור, שכן המצרים לא יאפשרו דבר שכזה בשום אופן, וכך היה. התבדו כמובן כל זעקות השבר לאחר פריצת הגבול של המצודה העזתית לעבר מצרים. כתבתי כי כל ההערכות הללו נבעו מאי הבנה קיצונית של המציאות, תוך זריעת אימה ואנדרלמוסיה אצל האוכלוסיה שלנו.


צה”ל ומערכת הביטחון נוקטים כיום בעזה את מה שניתן לכנות “השיטה הכמותית” הנהוגה ביו”ש, והיא כדלקמן: גדר+מחסומים+פעולות תקיפה כל יום, ללא התראה וללא הפסקה. זוהי פעולה שבה האוייב נסגר בתוך מעגלי שליטה מהודקים (ולכן המחסומים ביו”ש מאוד חשובים, לאותם גופים שחשבו שהם, או חלקם מיותרים), כאשר יוזמת התקיפה היא תמיד של צה”ל. כך הצד השני מתגונן ולא יוזם או תוקף. השיטה הכמותית מביאה תוצאות איכותיות.


 


 


חיזבאללה, מגה טרור, אלקאעדה 6.6  (בחודש שעבר 6.4)


אין להתעלם מן הנזק הגדול, מוראלי, תודעתי, ומערכתי שנגרם לחיזבאללה לאחר חיסול עימאד מורנייה. הבטחון העצמי המופגן של הארגון נפגע. האיש הזה החזיק בידיו מערך קשרים נסתר ומתוחכם, שהלך עכשיו לאיבוד, וייקח שנים לבנותו מחדש. זו הסיבה שנסראללה כה נזעם, על גבול ההיסטריה. הוא מבין את המשמעות. יתר על כן, אם הגורם שחיסלו עשה את זה בהצלחה מבריקה בסוריה המוגנת, חיי איש בחיזבאללה אינם מוגנים. זה אומר גיהינום של פחד מתמיד, ירידה למחתרת והגבלה גדולה על הפעילות. וכל זאת לאחר “הניצחון האלוהי”! החיסול הזה מחזיר את חיזבאללה למעמד מחתרת מאויימת, ולא עוד מפלגה לגיטימית בלבנון.


 


מהי מטרת האיומים והקללות הרמות שנשמעות מצד חיזבאללה? נסיון ליצור מאזן הרתעה מחשש לחיסולים נוספים, ולאו דווקא היערכות לפעולת נקם נגד יעדים ישראליים בעולם, מן הסיבה שהוסברה לעיל. האם חיזבאללה יחמם מחדש את הגבול בדרום לבנון? קשה להניח, שכן התייצבה שם מערכת בינלאומית, ולבנונית-אזרחית וצבאית שלא תראה זאת בעין יפה. כלל וכלל לא.



חיזבאללה לא הקים תשתית פיגועים ברחבי העולם, ולהקים כזו לא יהיה קל כיום, כאשר המודעות בעולם לנושאי הטרור היא מוגברת, וסכנת הסתבכות בינלאומית היא משמעותית. בכל מקרה זה לוקח זמן. תשתית, אם קיימת, היא של איראן, וההחלטה של איראן. 


 


 


סוריה , איראן 6 (בחודש שעבר: 5.8)


המתח שוב עולה בין סוריה לבין ישראל, אך מתח קיים בין שתי המדינות מאז המלחמה, ובוודאי מאז הקיץ, אז התקבעו כללי הרתעה מחודשים בין שתי מדינות. סוריה הושפלה מבחינתה, שכן שוב הוכח שישנם גורמים הפועלים בשטחה באין מפרע, ויש להם מודיעין מצוין על מה שקורה אצלה. בזמן מלחמה גורמים אלה יכולים לפעול מתוך שטח סוריה, מבין היום המשטר שם. אין זה מוסיף לו נחת.


 


סוריה גם הבינה שאין היא מחוסנת מאי היציבות של המזרח התיכון, ולמשטר שכה חושש לקיומו יש גם בכך כדי לגרום לו לפעול במשנה זהירות. סוריה ממולכדת במילכוד שאוזכר לעיל, ויעיד על כך חיסולו של רפיק אלחרירי בדיוק לפני שלוש שנים, שממנו עוד לא הצליחה להתנער. כל מערכת המשפט הבינלאומי בהאג עוד לפניה. דילמה שאין לה פתרון כרגע.


 


איראן הולכת לבחירות פרלמנטאריות במרץ הקרוב, והמתח בטהראן הוא גדול, כאשר הקיצונים התומכים באחמדינג’אד איבדו את בסיס התמיכה העממית שלהם. אך כאן התגייס לעזרת אחמדינג’אד המשטר החומינסטי ופשוט פסל אלפי מועמדים רפורמיסטיים לפרלמנט. אחמדינג’אד מנסה להפוך את פרשת מורנייה לקו עמידה לאומית חדש, לקראת הבחירות, לאחר שהעניין הגרעיני פחות פונקציונאלי מבחינתו, שכן איראן אכן מעשירה אורניום, ואין לו כלפי מי להתריס.


 


איראן חוששת מגל סנקציות שלישי מצד מועצת הביטחון, וכעת מחכים כולם לדו”ח החדש של מוחמד אלבראדעי, הפורש בקרוב. אם יהיה זה דו”ח קשה מבחינת איראן, יוטל סבב הסנקציות הבא. לכלכלה מוכת אינפלציה ואבטלה כמו זו של איראן, מדובר בבשורה קשה.



ובאשר לחיסול מורנייה: אחמדינג’אד כועס, אך העניין הזה פחות מרכזי מבחינת האזרחים האיראנים, הזועמים כבר כך מדוע מליוני דולרים הועברו מקופת איראן המדולדלת לשיקום השיעים בדרום לבנון, בהם רואים עניין חוץ.  נקמה על מורנייה והסתבכות איראנית בשל כך, עלולה להתקבל לא טוב בדעת הקהל באיראן, הזועמת כבר כך על עליית מחירי מוצרי היסוד, הדלקים, הגז, ומה לא. ויחד עם זאת אין להסתיר כי רמת האיום על ישראל מצד איראן וסוריה עולה במעט לאור החיסול, שממילא ישראל לא לקחה בגינו אחריות.



בסיכומו של דבר מדד האיום על מדינת ישראל לחודש פברואר 2008 עולה שוב, והוא ניצב על דרגה משוקללת של
6.48 (לעומת 6.31 בחודש שעבר).



למצטרפים החדשים לאתר: ניתן להירשם ולקבל את המאמרים ישירות למייל שלכם. המאמרים ישארו אצלכם לתמיד. נרשמים –
כאן.

 
אנא, סייעו לאתר, ושלחו את המאמר הזה לחבר. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה. 

 


ארבע שיטות, כיצד ליצור הרתעה צבאית

למדד חודש ינואר 2008