"מי הם בכלל שיבודדו אותנו?"


מאת ד”ר גיא בכור
איראן היא מדינה מודאגת היום, בשל החשש שהמעצמה היחידה הקרובה אליה, רוסיה, שינתה כיוון ברור בכל הנוגע לפיתוח האופציה הגרעינית האיראנית. בלי הסיוע הרוסי, הפרוייקט ייעצר. טהראן גם מודאגת מההסכמה שהתגבשה הלילה, גם של רוסיה וסין, להטלת סנקציות סחר בינלאומיות עליה. זאת בשעה שהנשיא אחמדינג’אד ממשיך את סיוריו ההזויים במחוזות השונים של איראן (אתמול סיור מספר 26, הוא סופר), ובהתרסות קשות כלפי העולם. “מי הם בכלל שיבודדו אותנו”, אמר בנאום בעיר יזד, “העם האיראני הוא זה שיבודד אותם”, והקהל חתם בקריאה האהובה: “מוות לאמריקה”.


 


אתמול עברה טהראן לאיומים כלפי רוסיה, וטענה מפי ראש פרוייקט הגרעין שלה, עלי לאריג’אני, כי “שינוי במדיניות (בנושא הגרעין) יזיק לרוסיה, אם חשובים לה הקשרים הכלכליים איתנו”. והוא הוסיף: “כל איחור בהשלמת פרוייקט הגרעין בבושאר ישפיע לרעה על היחסים המסחריים אותנו”.


ההתנשאות האיראנית הזו מרתיחה את הרוסים. לטענתם “אפילו גרוש אחד” לא שולם על ידי האיראנים מאז חודש ינואר על הפרוייקט לחברה הרוסית המקימה, בעוד לאריג’אני טען כי הוא יכול לחשוף חשבוניות וקבלות על התשלום, “אבל אנחנו מעדיפים לפתור את הסכסוך בשקט”. לאור השוני המוחלט בגרסאות, ברור שמישהו משקר כאן.


במערב מתחזקת ההערכה שמבחינת רוסיה הגיעה איראן אל הקו האדום, ולכן יש לעצור את הפרוייקט הגרעיני. רוסיה תמיד הבהירה בשקט כי לא תניח לאיראן להתחמש בנשק גרעיני, ויכול להיות שעכשיו מעריכים שם שאיראן מתקרבת לכך. בתוך כך, איימה החברה הרוסית הבונה את הכור כי סירובה של איראן להעביר בהקדם את התשלום על העבודה עלול להביא לתוצאות “בלתי הפיכות”, דבר המעיד כי עצירת הפרוייקט עשויה להיות נמשכת. במילים אחרות, רוסיה משתמשת בתירוץ הכספי כדי לבלום את ההתקדמות האיראנית.


אתמול נערכו בטהראן פגישות דחופות עם השגריר הרוסי בבירה האיראנית, אלכסנדר סדורניקוב. המטרה היא קודם כל לעצור את ההסכם שהוסכם הלילה עקרונית במועצת הביטחון על סנקציות סחר ראשונות מסוגן שעשויות להיות מוטלות בימים הקרובים על איראן.


הסנקציות כוללות קריאה לממשלות העולם שלא להתחייב עוד ל”מענקים, סיוע כספי או הלוואות לממשלת איראן”, דבר, שאם יתקבל, עלול להיות מכה קשה מאוד למשק האיראני המקרטע, וכן חרם על יצוא נשק מאיראן, והקפאת נכסים במערב של הדרג הרשמי האיראני. נקודה אחרונה זו רגישה, שכן בכירים איראנים רבים מחזיקים את כספם דווקא במערב, בעיקר בגרמניה.