מלכת הלילה וחמאס, שנמלט אל ממלכת ההזייה. מה זה אומר על הפסקת אש?


המאמר הזה פורסם במקור לחברי מועדון Gplanet Prime, ונפתח לכל, לכבוד יום העצמאות.
איך זה שגם אתם עדיין לא הצטרפתם למועדון? עושים זאת בלחיצה כאן.


מאת ד”ר גיא בכור


לא חייבים להיכנס לאתרים של חמאס, מספיק להיכנס לאתר אלג’זירה באינטרנט או לערוץ הטלוויזיוני הנורא הזה, ולראות שחמאס שרוי בטריפ, בהזייה מוחלטת שאין לה שום קשר למציאות. וההזייה רק גוברת כל יום נוסף ללא הכרעה בעזה.


חמאס, על גדודי עז א-דין אלקסאם שלו, או כל מיני כינויים אחרים, פשוט לא מפסיק לדווח על ניצחונות שלו ועל הישגים: יום אחד הם פגעו במסוק של צה”ל, לפניו בספינה של צה”ל; חיילים ישראלים נהרגים בלי סוף במארבים מפוארים שלהם, וראש הממשלה הפלסטיני הנייה בכבודו ובעצמו יוצא בסרטון הקובע כי “הנצחון קרוב מאוד, קרוב מאי פעם”. יום אחד מדווחים בחמאס כי הפציצו בסיס של צה”ל, וביום אחר כי חיילינו נסוגים מפניהם. יום אחד בלמו נחיתה מן הים, ולאחריו מן האוויר. באופן כללי הדוברים של חמאס מברכים על ה”צומוד” ההיסטורי של הפלסטינים בעזה, וטאהר א-נונו, מדוברי חמאס הודיע כי ממשלת חמאס ממשיכה לתפקד תפקוד מלא (למרות שלא נותר לה ולו מבנה אחד העומד על תילו). “הניצחון שלנו הוא עצום, לעמוד מול מכונת המלחמה הציונית”, ממשיכים דוברים של חמאס, ומגבים זאת בפסוקים מלחמתיים מן הקוראן. “האויב מתלבט ונבוך איך להתמודד עם עמידתנו האיתנה והאגדית”.

כבר ביום הכניסה היבשתית, עוד בטרם החלו הקרבות, כבר דיווח חמאס מדמשק, שיש “עשרות הרוגים ופצועים” לאוייב. בעזה עוד לא ידעו מה המצב, ואלה בדמשק כבר עולצים.


והדיווחים שלהם ממשיכים: כיצד חיילי צה”ל בהמוניהם נהרגים ונפצעים, פוחדים להתעמת איתם, כיצד לוחמי חמאס בולמים, יוזמים, מטהרים ומגרשים, מה אתם יודעים. היוזמה בידיהם, הניצחון שלהם. כך מתארת רשת אלג’זירה יום יום את המצב. גם היא מאמינה שדיווח חד-צדדי עשוי בהחלט לשנות את המגמה המקשה עם חמאס, שותפה לרשת השקרים.


כיוון שחמאס אינו מדווח, כמובן, על נפגעיו, רק ישראל, ממהרים אנשי חמאס להתפאר בנפגעים הדלילים של צה”ל, תוך קביעה שישראל מסתירה את מתיה, לא פחות. גם את ההרוגים שלנו מאש כוחותינו הם ממהרים לנכס לעצמם. ממילא איש אינו בודק ואיש אינו יודע.


חמאס שרוי בעולם פנטסטי של דמיון, אגדות והזיות. כיוון שאין דמות ללוחמיו, אין פנים למפקדיו ולמנהיגיו המסתתרים, למה שלא נמציא זאת, הם אומרים? למה שלא ניצור מציאות אלטרנטיבית טובה יותר?


אין תיאור אחר להסביר היכן חמאס נמצא. כאשר מספר הרוגי עזה מתקרב ל- 1000, כאשר ממלכת האסלאם הפוליטי שהקים כבר אינה קיימת עוד, כאשר רחובות שלימים של בתים בדרום הרצועה ובצפונה נמחקו לגמרי, כאשר תשתית הטרור שהקים נכתשת, וכאשר שום גורם בעולם הערבי אינו מסייע לו, הוא ממשיך בהתפארויותיו הדמיוניות, בורא ממלכה של מגדלים הפורחים באוויר, ערבסקות של הישגים, אנדרטות של ניצחונות הזויים.


איך מסבירים את השקרים? זו לא רק הבריחה מן המציאות הנוראה והכואבת, זה הרבה יותר מכך. בעידן פוסט מודרניסטי, שאין בו אמת, וזהו מצבנו במאה העשרים ואחת, כל אמת תיענה מייד באמת מתנגשת, ואת זה מנסה חמאס לעשות. מי יכול להוכיח מה קורה בעזה? כמה מתו? מה המצב באמת? נסראללה כבר הוכיח כי גם על תבוסה נוראה אפשר לטעון לניצחון, והעולם יאמין בכך. באמצעות השקר מנסה חמאס לגרור מצב של תיקו עם ישראל.


זו תרבות הסבורה כי אם תחזור על השקר, הוא עוד ייהפך לאמת, וזו תרבותו של שר ההסברה העיראקי משנת 2003, מוחמד סעיד א-סחאף, שטען כי חיילי ארצות הברית נהרגים כמו זבובים, בשעה שארמונו של הבוס שלו, סדאם חוסיין כבר נכבש של ידי האמריקנים.




נחסל אותם, האמריקנים משקרים. הם רחוקים מבגדאד. הם כמו עכברים.
כמה שקרים אפשר להמציא בתשע דקות? (2003)


הבריחה מן המציאות היא ההוכחה הנוראה ביותר לתבוסה המרה, לכאב, אותו מנסים לרפא עם ההזיה. השקר הוא מקום מפלט, בתקווה שיהיה זה מקום מפלט של קבע. ובאמת, מי יודע מה אמת ומה שקר? מה שכתוב באלג’זירה, או באתר המתחרה שהוא אנטי-חמאס, של אלערביה. באתר גדול או בבלוג? הכל הולך, הכל נכון.


 


**


במלחמת המפרץ הראשונה ניסיתי להבין כיצד רדיו בגדאד משדר דברי שקר מוחלטים על נצחונות עיראקיים שמעולם לא היו. צלצלתי בטלפון למנהל “קול קהיר בעברית” דאז (הוא פרש לפנסיה לא מזמן), אחמד אלחימאלי. האיש היה שדרן צעיר ברדיו קהיר בעברית בשנת 1967, כאשר פרצה מלחמת ששת הימים. בימי הלחימה הראשונים הוא וחבריו שידרו כי כוחותינו נסוגים בכל החזיתות ובלשונם אז: “בכל החזיתיות”), חיילי ישראל נהרגים מכל עבר, וכי צבא מצרים הגדול נמצא בשערי תל אביב, הכל שקר הזוי ולחלוטין ללא שום קשר עם המציאות.


שאלתי אותו מאיפה הביאו את כל הידיעות הכוזבות הללו. רציתי לדעת איך זה עובד. וחימאלי הסביר לי בפשטות: באותו יום הגעתי לעבודה בבניין הרדיו והטלוויזיה, וראיתי המולה רבה. לא ידעתי על מה מדובר. ברדיו “מונטה קרלו” מסרו שפרצה מלחמה בין מצרים לישראל. כיוון שלא היה לנו מה לשדר בנדון, לקחנו מפה גדולה של סיני, ומדדנו כל שעה לאן יכולים היו הטנקים המצריים להגיע, וכך קבענו איפה הם נמצאים. פשוט המצאנו! במלחמה אתה חייב להיות יצירתי.


מילא חמאס ממציא, אך אלג’זירה מעניק הד לדברים, ונותן בהם אימון מלא. זו התרומה הגדולה ביותר לה יכול לקוות חמאס, שגרסתו נהפכת לאמינה ולידועה. כך נתפס חמאס כהצלחה בעיני הרחוב הערבי, דבר שמחזק אתו ומדרבן אותו שלא לוותר ולהיכנס להפסקת אש. במילים אחרות, המילים והמעשים הללו גם יוצרים הוויה, לא רק משקפים אותה. המוני הצופים הערביים אינם יודעים שזו הצגה אחת גדולה? יודעים, אך הם דוחים את רגע האמת המרה, ומתבשמים בתהילה המזוייפת.


אנו בישראל סבורים שחמאס נכנע ומרים ידים, בעוד שהמציאות לפי ראיייתו שונה לגמרי! אפילו הפוכה. הארגון אינו מוכן להפסקת אש בתנאים הקיימים. מכאן שאין אנו מבינים עד כמה חמאס כבר מקובע בהזייה, וכמה רחוקה עוד הפסקת אש אמיתית. הרי השקר הוא גם כלא. אין אפשרות להפסקת אש בין המציאות להזייה. קשה לגשר בין האמת לשקר.


כאשר מוצרט חיבר את המוזיקה לאופרה “חליל הקסם”, הוא כתב בצד המוזיקה: “מצרים, זמן האגדות”. ובכל פעם שאני נתקל בשקרים הבוטים הללו, יהיו יצירתיים ככל שיהיו, אני נזכר בדמות מן האגדות, דמות גדולה מהחיים וממורמרת, שכן היא דמות מן האגדות ותמיד תישאר כזו. היא לעולם לא תיהפך למציאות. “נקמה מן הגהינום מתבשלת בליבי”, היא זועקת, ושום נקמה לא תבוא, שכן רק הזייה היא, בשעת ליל מאוחרת. זו מלכת הלילה באריה המפורסמת שלה, מתוך חליל הקסם.


מלכת הלילה היא השקר אליו נסוגים מנהיגי האיזור שלנו, במר ליבם. בהאמינם כי די בהבל פיהם כדי להפוך למציאות. כך היה כאשר שבו וקבעו כי ישראל בטלה היא, וכך בהגיגיו של אחמדינג’אד, שחיסולה של ישראל קרוב. הדיסוננס הזה הוא אסונם של הערבים, כאשר בעימות בינם לבין המציאות הכואבת, יעדיפו לברוח לזמן האגדות, רק לא להתייצב מול המראה.






 
כמה פנטסטי הוא השקר, וכמה יפה. אך אבוי, הוא זמני. מלכת הלילה.


חמאס שרוי בהזיה נמשכת מאז כבש את רצועת עזה בקיץ 2007. הוא באמת האמין שישראל תכרע ברך לפניו, נכנעת וותרנית, הוא באמת האמין שיש בכוחו לנצח את צה”ל הגדול, והוא באמת מאמין שאי-חיסולו כיום הוא בבחינת ניצחון. מבחינתו ההזיה נמשכת, ולכן לא יהיה מצב שבו ילקה בהלם לאחר שיראה את הריסות עזה. אנו שוב משליכים עליו מהרהורי ליבנו, שכן אנו היינו מזדעזעים. חמאס לא יזדעזע.  כיוון שכך, חמאס על פי ההזיה אינו מגיע למשא ומתן על הפסקת אש מתוך עמדת נחיתות ותבוסה. לא ולא. בהיותו שרוי עמוק בעולמה של האילוזיה, הוא סבור שהוא מגיע מעמדה של הישג וניצחון. במילים אחרות, הפסקת אש לא צפויה להיראות בקרוב, למרות הדיבורים על כך כל הזמן בישראל, מתוך תקוות שווא. ובכן, האם גם אנחנו שרויים כבר באילוזיה נגדית? בהחלט יתכן.



אין להזייה שום קשר למציאות? ואולי בעידן שלנו, כאשר הרחוב הערבי שואף נקם, ההזיה היא שתיהפך למציאות? גם זה יכול להיות בעידן תיאוריות הקונספירציה, השקרים הבוטים ברשת והמציאות הוירטואלית. דווקא האינטרנט מסייע לכל מציאות מדומיינת להיהפך לאמיתית, לכל שקר להיראות כאמת. עובדה, מי שהוכה שוק על ירך לא התבייש להכריז על “ניצחון אלוהי”, ולא רק הרחוב הערבי קיבל זאת, אפילו אוייבתו ישראל. כן, כמו שהם שוקעים בהזייה, כך גם אנו מכותרים בבועה של עצמנו, ואם תרצו, בהזייה משלנו. האם הזייה+הזייה = מציאות? אז זהו, שלא.


למבקשים לחדש את המינוי, קיימת אפשרות פשוטה לעשות זאת, מבלי להכניס את הפרטים האישיים מחדש. איפה?  בכפתור שבפתח כל מאמר סגור: “לחידוש מינוי קיים לחץ כאן“. אפשר לחדש את המנוי – גם כאן.


אם כל חטא, ועצה אחת קטנה לרמטכל