מעורבות לא מקובלת

[face-book-like]


מאת ד”ר גיא בכור


ב- 18 לספטמבר הקרוב יצביעו תושבי סקוטלנד על הקמת מדינה עצמאית משלהם ועל היפרדות מבריטניה. ב- 9 בנובמבר השנה יצביעו תושבי חבל קטלוניה (שבירתו ברצלונה) על עצמאות מספרד (לזעמה הרב של מדריד), וב- 20-22 למרץ השנה הצביעו 89% מתושבי ונציה על הפיכת עירם למדינה עצמאית והיפרדות מאיטליה. עכשיו תארו לעצמכם ששגרירי ישראל במדינות השונות היו מתערבים בהצבעה, ומנחים את הסקוטים איך להצביע, או מעבירים כספים לונציאנים כדי שייפרדו או יישארו באיטליה. איזה זעם זה היה מעורר באירופה, על כי זו התנהגות חצופה, ובצדק.


אם כן, באיזו זכות או סמכות מתערב בדיוק כך השגריר של הענק החולה, “האיחוד האירופי”, בעניינים פנימיים של ישראל? האם אנחנו חלק מן האיחוד שלהם? כל כך התרגלנו להתערבות הזו, עד שלא שאלנו אותם עד היום, במה זה, בעצם, נוגע אליכם? האם אתם תסכימו שנתערב בעניינים של האיחוד האירופי? ואולי זה באמת רעיון טוב להתחיל לממן את הקטלונים, הוולונים או הבסקים, בעמותות חתרניות למען “זכויות האדם”, כפי שהאירופים עושים אצלנו.


שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פבורג אנדרסן, אמר השבוע כי האיחוד “מתנתק מההתנחלויות” ובכך המשיך את ההתערבות הגסה בעניינים הפנימיים של מדינה ריבונית בה הוא מתארח, היא ישראל. נכון שניסה לרכך את המסר בדיבורים על שיתוף פעולה עם ישראל, שיתוף פעולה שאירופה צריכה לא פחות מאשר ישראל צריכה אותו, אך אנחנו, בציבור הישראלי, שאוזננו עייפה כבר מלשמוע את החתירה האירופית התמידית הזו תחתנו, ולא שכחנו את “ירח הדבש” בין היהודים לבין אירופה שנמשך מעל 1000 שנים, לא מוכנים לשמוע זאת עוד.



אביב העמים מפציע: לקראת התפוררות הענק האירופי החולה

את מסיבת העיתונאים כינס השגריר הזה במלון המלך דוד בבירת ישראל הנצחית, אך אם חלילה ישראל היתה מעבירה את העיר העתיקה לידיים מוסלמיות, כפי שהאירופים דורשים, הוא לא יכול היה לקיים שם את האירוע, משום שמן העיר העתיקה היו יורים על המלון ועליו. בכל מקום שיש מתיישבים יהודים, שם יישארו ביטחון ויציבות לתמיד. וההיפך, איזור ריק ממתיישבים הוא איזור סלפי-ג’יהאדיסטי לעתיד, ראו את מקרה ההתנתקות מעזה.


האם מצפה שגריר זה שישראל תתאבד ותהפוך לסוריה או לעיראק, עם טרור שייכנס עמוק לתוך בטנה? אנו מוכנים, אך ורק אם לונדון תיהפך לחצי ג’יהאסיסטית, וכך גם ברלין, מדריד וסטוקהולם. ביום שפאריז תחולק בין הצרפתים לאלקאעדה והג’יהאד, עם יכולת שיגור טילים על ארמון האליזה, נסכים גם בירושלים.


בזמן אותה מסיבת עיתונאים בירושלים הבירה, נשמעו בעזה מצהלות החמאס והג’יהאד, כיצד הצליחו “למרוח” את האירופים, שאולי יכירו בממשלת “מומחים” מדומיינת, ויזרימו גם לחמאס כספים, ובה בשעה השמיעו איומים שלא יכירו לעולם בישראל, וכי כל אדמות ארץ ישראל ההיסטורית שייכות להם בלבד. האם אותו שגריר אינו מבחין בהונאה המזעזעת ובאיומי ההשמדה?



עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור

חמור מכך. הכיצד מעז שגריר זר להתערב בעניינים הפנימיים שלנו, בשעה ששוב יהודים אינם יכולות להתהלך בגאווה ביבשת שלו? האין הוא והאחראית שלו, קטרין אשתון, רואים את בריחת היהודים מצרפת, מבלגיה וממדינות נוספות באיחוד האירופי, כמו בשנות השלושים? עלינו לזמן אותו ואת חבריו בכל פעם שיש תקרית אנטישמית באיחוד האירופי. זכויות אדם? גם ליהודים יש עדיין זכויות אדם ביבשת הישנה, הנזכרת בדפיקות לב מואצות בעברה האנטישמי.


ואולי אנחנו צריכים להודות לאיחוד האירופי, שאין לו זמן להתעסק בסוריה, בעיראק, בהונגריה או באוקראינה אלא באופן חולני בנו. משום שהוא מכריח אותנו לפנות מזרחה, ולבנות את השוק הישראלי עם הסינים, ההודים, הקוריאנים והיפנים, ואכן זה קורה מיום ליום. שותפת הסחר הראשונה של ישראל היא עדיין האיחוד האירופי, אך השנייה היא כבר אסיה. ארצות הברית ירדה לדרגה השלישית.


העתיד הכלכלי והדמוגרפי באירופה החולה והמוצפת במהגרים נראה קודר, ועלינו להודות לאותה יבשת שמכריחה אותנו להיגמל ממנה מבעוד מועד, ולפנות לעצמאותנו במזרח. אחרי הכל, אנחנו לא באירופה. אנחנו באסיה, וטוב שכך.


(פורסם בידיעות אחרונות, 22.5.14)


לקרוא ברצף את מאמרי ג’יפלאנט על עתיד אירופה

[face-book-like]

 

מי שעדיין לא הצטרף למועדון ג’יפלאנט בפייסבוק, מוזמן כאן: