מצודת חמאס מאוימת: אז אתם סונים או שיעים?

[face-book-like]


מאת ד”ר גיא בכור
 


בשנת 1482 פרצה מלחמה בחצי האי האיברי, בין האמירות המוסלמית של גרנדה, והממלכות הקתוליות של איזבלה מקסטיליה, ופרדיננד השני מארגון. קסטיליה היתה החברה הדומיננטית של הברית הנוצרית הזו, כשאיזבלה סיפקה ומימנה את מרבית הצבא, אותו הוביל פרדיננד.


בעוד גרנדה היתה קרועה מבפנים, עם סכסוכים פנימיים, הממלכות הנוצריות היו יציבות, וזכו בעוצמה משום שאצילים נוצריים רבים הצטופפו תחת הדגל, תחת הפיתוי של זכייה בקרקעות ובשלל, מה שאכן קרה.


בקרבות האלה עשו הנוצרים שימוש גובר בתותחים, דבר שאפשר להם להשתלט על ערים ללא מצור ארוך. השליט האחרון של אמירות גרנדה, האמיר מוחמד ה- 12, היה אדם ערמומי, שלפרק זמן פעל כבעל ברית של הממלכות הנוצריות, כאשר אלה פעלו נגד אויביו המוסלמים. לבסוף יצא נגד הנוצרים, ובאפריל 1491 הושמה גרנדה במצור.


גרנדה והמבצר ששכן בראשה, מתחם הביצורים של אלהמברה (שיבוש של המילה הערבית אלחמראא, כלומר “האדומה”, על שום האבן ממנה נבנתה) נתפסו כמוקד שליטה אסטרטגי, וקשה לכיבוש. המבצר הזה שימש לכן כסיבה מרכזית ביהירות של מלכי גרנדה לדורותיהם. ככל שהמצור התקדם, הבין מוחמד ה- 12 שטעה, וכי המבצר שלו פגיע, בשל השימוש בתותחים. מערך השיקולים האסטרטגיים שלו התערער. הוא פנה בבקשת עזרה אל השליטים המוסלמים האחרים, שישבו בצפון אפריקה, אך לא מצרים ולא מרוקו לא היו מוכנות לעזור לו, שכן הבוגדנות שלו כלפיהן לא נשכחה.


 ב- 2 בינואר 1492 נכנעה העיר גרנדה, ותהליך הרקונקיסטה (כלומר השתלטות הנוצרים מחדש על שטחי המוסלמים בחצי האי האיברי) הושלם. זה היה סוף הממלכות המוסלמיות בספרד, שכבשו שטחים בספרד, תוך הדיפתם לצפון אפריקה.


היהודים שילמו מחיר נורא על ניצחון הנוצרים על המוסלמים, מחיר שלא שכחנו. במרץ 1492, כאשר מלכי קסטיליה וארגון היו שיכורי כוח, הוחלט לנקות את ספרד מזרים. היהודים הוכרחו להתנצר או שיגורשו, וכך גם המוסלמים. אז שילמנו את המחיר על חיסול האמירות המוסלמית, עכשיו אנחנו נרוויח מחיסול האמירות.


 


1 חמאס בנה מצודה, ומצודות דינן ליפול: מה היתה החשיבה האסטרטגית של חמאס והג’יהאד? להפוך את הרצועה למבצר בצור, שיכול לתקוף את ישראל באמצעות אלפי רקטות וכך להרתיע אותה; שיוכל להגן על עצמו באמצעות רשת של אלפי מנהרות בלתי חדירות; ובשעת הצורך גם באמצעות האזרחים, ששימשו כמגן אנושי, וכך לעורר את דעת הקהל בעולם, שתבלום את ישראל. כך גם הפך המערב הנאיבי לכלי בידי ארגון טרור.


המימון היה מאמירות קטר, ההדרכה והנשק מאיראן, ועם עליית מוחמד מורסי לשלטון במצרים, התחברה המצודה הזו לשלטון “האחים המוסלמים” במצרים, וקיבלה משענת אסטרטגית.


שום דבר “פלסטיני” לא היה פה, או לאומי, או קשור במשהו ל”רשות הפלסטינית”. שום דבר פוזיטיבי לא היה כאן, אלא בעיקר נגטיבי: לפעול לחיסול ישראל מבפנים. אגרוף בבטנה, להחלשתה ולמיגורה, היום אנחנו מבינים זאת הרבה יותר טוב מבעבר.


מגובה המצודה של אלהמברה כולם נראים למטה קטנים וחלשים. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שהחלש הוא דווקא זה שמתבצר, שמקיף את עצמו בחומות, וחמאס התבצר. מקיאוולי טוען שמבחינה צבאית בניית מבצר היא תמיד טעות, משום שהוא הופך לסמל לבידוד הכוח, ולכן הוא מטרה נוחה לאויבי אלה שבנו אותו. המבצר פוגע קשה בגמישות, ולכן הוא הופך בעצם לכלא. במצודה אין אוויר, ולכן גם נרקבים.


המכה הנוראה ביותר למצודה היתה הפלת משטר “האחים המוסלמים” של מורסי לפני שנה, בהפיכה צבאית בקהיר. ללא מצרים, המצודה הזו מנותקת כמעט לחלוטין, ללא תקשורת ומודיעין, וסיסי באכזריות רבה החל לנתק אחת לאחת את אלפי המנהרות שהמצודה כרתה לעבר סיני. עכשיו, כאשר המנהרות שלה מתנתקות גם לעבר ישראל, המצודה מבודדת לחלוטין. מעניין, אלה האמריקנים שהקימו את משטרי “האחים המוסלמים” בעזה (הארגון זכה בבחירות של 2006) ובמצרים (גם כן בבחירות).


אך לא רק גיאוגרפית מבודדת המצודה, גם מוראלית. “האחים המוסלמים” שביקשו להקים לעצמם אמירות, שנואים על ידי רוב הציבור במזרח התיכון, בוודאי בשתי המוליכות הסוניות היחידות שנותרו עדיין, מצרים וסעודיה. ייתר המדינות כבר מתו. המלחמה שמנהלות סעודיה ומצרים נגד האחים המוסלמים וחמאס היא עצומה, ולמעשה המקום היחיד שבו פלג מובהק של “האחים המוסלמים” הוא עדיין חוקי , היא ישראל. הממלכות הערביות האחרות מסרבות לצאת לעזרת מוחמד ה- 12 התחבולן.


המצודה מבודדת גם בתוך רצועת עזה, שכן האוכלוסייה מבינה עכשיו היטב שהיא בסך הכל כלי בידי הכנופיה שהשתלטה על הרצועה, מנגנון שערכו בהגנת המצודה, לא בהגנת חייהם. הנכונות שלהם לבגוד במצודה, קיימת ועוד איך. הם פשוט מפחדים ממנה עכשיו.


המצודה שאפה להרחיב את עצמה גם ליו”ש, ומשם לירדן, ולכן היא כרתה את הברית הלא הגיונית עם אבו מאזן. במערב ובישראל היו תמימים שלא הבינו מה עומד מאחורי הברית הזו, ואפילו ראו אותה בחיוב, אך אנחנו הבנו היטב את סיבותיה. המצודה רצתה להתרחב לעוד מצודות, ובכך לחסל סופית את ישראל השנואה.


ככל שגדלה המצודה והתפתחה, גדלה יהירות שליטיה, והבוז שרחשו הן לישראל והן לשליטים הערביים סביבם. הם רק לא הבינו שכל תוכניותיהם האסטרטגיות יקרסו, כפי שכל מצודה קרסה בסופו של דבר בהיסטוריה.


האויבים שלנו תולים את עצמם: כיפת ברזל מסייעת להתרחק מטיפוסים מפוקפקים

אסטרטגיית רספוטין: לפגוע בבסיס הכוח של חמאס



2 אך לא רק המצודה של האחים המוסלמים קורסת, אלא כל ה”עניין הפלסטיני” יחד איתה, משום שבעולם חמאס כבר מזוהה עם הפלסטינים, והם איתו. כך מחסל עכשיו חמאס את אבו מאזן וחבורתו, והם מחסלים בתורם את חמאס, למרות שכלפי חוץ הם שומרים על “אחדות”. כל הפרשנים מבינים כבר בתוך עצמם שכל שטח ישראלי שיועבר לריבונות ערבית, ייהפך לסוג של מצודה מאיימת, זה הרי בלתי נמנע, ולכן איך אפשר למסור עוד שטחים? אך אם אי אפשר למסור עוד שטחים, מה עם “תהליך השלום” וסיסמת “שתי המדינות”? הכל קורס כמו ארמונות בחול. יש המתחכמים וטוענים שחמאס דווקא מתחזק, כדי שישראל והעולם יחלישו אותו עוד יותר, לשמור על אבו מאזן.


 


3 אם כן, מה עדיף לנו, חמאס או אבו מאזן בסוף הדרך? שאלה מרתקת ומורכבת.


ראשית, האביב הערבי מנסה לכפות את עצמו עלינו, וצריך להיזהר ממנו. עד היום הצלחנו להתרחק ממנו, אבל עכשיו הוא חוזר אלינו במסווה של “הפיתרון” ולא “הבעיה”.


מצד אחד יש את המשטרים הלאומיים והסונים, שזהו ה”הסדר המצרי”. מנגד, יש את הברית השיעית, שמתחברת ל”אחים המוסלמים”, ואלה קטר, טורקיה ואיראן. עכשיו אנחנו מבינים שחמאס שייך לברית השיעית, אם כי הוא כמובן ארגון סוני. ממשל אובמה מצדד בברית השיעית וב”אחים המוסלמים”, משום שהוא רואה בהם כוח עולה. זה מקור המתח העצום בין מפגש קהיר מהשבוע של ג’ון קרי, לבין מפגש פאריז, שם היו קטר וטורקיה הדומיננטיות.


מדוע זה חשוב? משום שעל פי הציר הסוני-לאומי, שבראשו מצרים של סיסי, אבו מאזן אמור להיות המרכז הפלסטיני, והברית הזו מייעדת לו תפקיד בעזה, לפחות בשמירה על המעברים. זו הסיבה מדוע אבו מאזן דוחף מאוד לברית הזו.


לעומת זאת, הציר של האחים המוסלמים-קטר-טורקיה-איראן רוצה את חמאס, שיישאר כמרכיב השולט ברצועת עזה. מבחינתם אבו מאזן הוא סרח עודף, שיש להפילו, ולהמליך את חמאס גם ביו”ש.


מבחינתנו קל יותר, עד כמה שזה נשמע מוזר, להתמודד עם חמאס מאשר עם אבו מאזן, למרות ששתי הברירות גרועות. חמאס הוא הרוע המוחלט, ולכן המערב נמצא עם ישראל. דרך הטיפול בו היא צבאית, וישראל צודקת. לעומת זאת דרך הטיפול באבו מאזן היא דיפלומטית, וכאן סבור המערב שישראל אינה צודקת, למרות שמטרתו של אבו מאזן זהה לזו של חמאס, דהיינו חיסול ישראל כמדינה יהודית. במילים אחרות, זה גרוע וזה גרוע יותר. מה תעדיפו? מבחינתנו, כאשר ההכרעה כה קשה, עדיף שיילחמו זה בזה, ולכן שניהם צריכים להישאר בתמונה, ממילא הם לפותים למוות ב”ממשלת אחדות”.


כך מנסה המזרח התיכון גם לכפות עלינו ליטול צד במלחמת העולם הסונית-שיעית, ובזו של האסלאם הקיצוני נגד המשטרים. זה כמובן לא האינטרס שלנו. אנחנו סונים או שיעים? ולא ולא. יש לשמור על טיפול נקודתי-מקומי בעזה, ולא מזרח תיכוני רחב.


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן
 


4 ככל שנדרוש יותר, נקבל יותר אחר כך; ככל שנתקדם יותר צבאית, נזכה ביותר מדינית. הרבה אנשים חוששים לדרוש, העלאה במשכורת או הכרה, ולכן זה מה שהם מקבלים, מעט. המבקרים אצלנו נוהגים לומר: זה לא יילך לעולם, אך אם לא תדרשו, איך תקבלו? מניסיוני, עדיף להשמיע דרישות, אפילו הזויות, משום שבדרך כלל, חלק מזה אכן מתממש. ולכן, הדרישה שהשמיע ראש הממשלה לפירוז מלא של רצועת עזה, למרות הספקנות בישראל, סופה שתהפוך לדרישה עולמית. אבו מאזן ניסה להתחכם וטען שלאחר הקמת “מדינה” יהיה פירוז. זה צריך להיות ההיפך: ללא פירוז, אין מה לדבר על “מדינה”. אין מה לדבר על שיקום. לא השיקום יוביל לפירוז, אלא הפירוז יוביל לשיקום.


העזו. גם כאן וגם בחיים הפרטיים שלכם, שכן “אלת המזל מעדיפה את האמיצים”, כפי שכתב  המשורר הגדול וירג’יליוס ב”איניאס” שלו (Audaces fortuna iuvat).


מבחני האומץ של נפוליאון ביפו: את ההססנים לא מעריכים



5 הפסקות הומניטאריות הן כלי נשק של האויב, לשיפור מצבו הצבאי, וחובה להפסיק עם זה. ברור שראש הממשלה ניסה לזכות באשראי בינלאומי (ראו בהמשך סעיף 9), אך העניין של עזה לא כל כך מעניין את העולם, והאשראי שיש לנו הוא רחב. האויב הוא ערמומי, האזרחים הם כלי העבודה שלו, ולכן אין לתת לו הפוגות במהלומות. כל הפוגה תהיה במחיר החיילים והאזרחים שלנו. צה”ל חייב להיות בתנועה כל הזמן, ביוזמה כל הזמן, והלחץ הצבאי חייב להיות נמשך.





 

 

מוטיב המצודה האבודה של גרנדה היה מרכזי מאוד במשטר הבעת’ בסוריה, מדינה שהציגה את עצמה כ”מצודת העמידה האיתנה והעימות” נגד ישראל, כהמשך למצודת גרנדה. ואם המצודות של גרנדה, זו המצרית, הירדנית והפלסטינית נפלו (בעקבות השלום עם ישראל), המצודה הסורית לא תיפול, היא הרי מצודת הערביות האחרונה. מצג שווא זה העניק לגיטימיות למשטר העדתי המבודד של משפחת אלאסד. המצודה באה לגונן על מצודה. אסד הוא תיקון אסון גרנדה-לכאורה. יותר מזה, סוריה טענה שדווקא ישראל היא מצודה צלבנית מבודדת.


כמה אירוני, דווקא מצודת הערביות הסורית קרסה לחלוטין, עד שנחרבה, ולא תקום עוד, ומי שמגדיר את עצמו במונחים של מצודה, סופו שייפול. הבידוד מסוכן, ומנטאליות של מבצר תמיד לא משתלמת. לא מצודת הערביות ולא מצודת האסלאם.


ומי עוד מתנהגת כמו מצודה מתנשאת ומתרחקת, והנשיא שלה חושב שלעולם חוסן?





6 האם נוצרה לנו הרתעה חדשה בעקבות המבצע עד כה? תלוי את מי שואלים. הברית הסונית-מצרית סעודית, השונאת החמאס, תטען שנוצרה הרתעה עצומה. למשל, בערוץ התקשורת האדיר שלה, רשת “אלערביה”, הראתה סעודיה כיצד “ישראל חיסלה שכונה שלמה תוך שעה אחת”. המאמר הזה השאיר רושם עצום בעולם הערבי, בבחינת זה גורלו של מי שמתעסק עם ישראל. לעומת זאת המתחרה שלה, “אלג’זירה” (שבינתיים איבדה את אמינותה ברחוב) טוענת ההיפך: עז א-דין אלקסאם לא נכנעת, ממשיכה לירות, לתקוף במנהרות, והאוייב הוא המורתע.


עכשיו אנחנו מבינים שהרתעה זו קודם כל פסיכולוגיה ומודעות. הכל בראש. בדיוק כמו שחיזבאללה טען ל”ניצחון אלוהי” ב- 2006, וכיום אנחנו יודעים איזה שקר זה היה. הערכתי: נוצרה הרתעה חזקה, אך חייבים להמשיך ולתקוף בעוצמה. הציבור הישראלי אינו נחשף לממדי ההרס העצומים ברצועת עזה, שרק הלב שלה, העיר עזה, נותר בינתיים מתפקד לחלוטין.


אך הרתעה היא גם עניין פנימי שלנו. בניגוד למלחמות קודמות, כאשר “מחנה השלום” הסית מפנים העורף נגד המנהיגים שלנו, וכך בלם אותם בזמן מלחמה, או “התקשורת” במלחמת לבנון השנייה, הפעם שני אלה הורתעו בזמן מלחמה, ונזקם קטן יותר. החברה הישראלית בולמת אותם, בבחירתה בחיים. יידע כל דובר באולפני השידור אצלנו שאלג’זירה בוחרת את הביקורתיים או את ההססנים אצלנו, מתרגמת אותם לערבית, ומציגה אותם אצלה כחולשת האויב המתפורר. מה שאתם אומרים אצלנו הופך לחומר גלם אצל האויב. זיכרו, גרנדה כמו גם ממלכת היהודים הקדומה, ואפילו ממלכות רומי וביזנטיון, נפלו בעקבות סכסוכים פנימיים, לא בשל האויב החזק מבחוץ.




7 ואגב אלג’זירה ואמירות קטר. היינו מהראשונים ששמו לב למדינה הקטנה והמטריפה את המזרח התיכון, אך עם הזמן היא הופכת לעניין ישראלי. מי שתפס השנה בכוח הזרוע את השלטון מאביו, האמיר הצעיר תמים, מודרך בידי אויב ותיק של ישראל, הנוצרי עזמי בשארה. הוא שימש בשנים האחרונות כמורה הרוחני שלו, והתוצאות בהתאם. עכשיו אנחנו מבינים מדוע ערוץ אלג’זירה כל כך מתמקד בהתססת ערביי ישראל, כמו גם הפלסטינים ביו”ש, ותמיכה בחמאס, הרי עזמי בשארה הוא נגד הרשות הפלסטינית, שלדעתו היא משת”פ של ישראל. כך חבר הנוצרי בשארה לטובת הג’יהאד.


יש חובה לבודד את אלג’זירה אצלנו, ולסגור את ערוץ ההסתה בהוט וביס, למרות שחלק מערביי ישראל ימשיך לצפות בו באמצעות צלחות לווין. אך ישראל לא צריכה להגיש אותו בנוחות בכליה היא. בנוסף, יש להוציא את בל”ד, תנועתו של עזמי בשארה, אל מחוץ לחוק (שימו לב כאן איך בג”ץ פוסק), ולאסור כל העברות כספים אליה או לנתמכיה. קטר היא מדינת אויב, כמו שאיראן היא מדינת אויב, ולכן העברות כספים להתססת ערביי ישראל והפלסטינים צריכות להיפסק.


קטר כבר משלמת מחירים, משום שאנחנו מציפים בעולם את אחריותה לטרור העולמי, והיא צריכה לשלם עוד מחירים.


הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

ומהם המאמרים שאתם אוהבים לשתף באתר?



 



8 מצרים תצטרך לחזור לרצועת עזה בסוף המערכה, ומצרים השתנתה והתבגרה. סאדאת ומובארק לא רצו כל קשר לעזה, והם צדקו מבחינתם, אך סיסי, שמשטרו מאוים קיומית, מבין שאם לא ישלוט בעזה, תשלוט עזה בו. עזה זו אמירות של “האחים המוסלמים”, ולכן המצרים לעולם לא יסכימו לנמל בעזה, משום שאז קטר, איראן וטורקיה ינחתו שם באופן חופשי, ומשם לסיני ולמצרים.


לאחר ניקוי השטח מחמאס, מצרים תהיה חייבת לחזור ולשלוט שם, כמו שעשתה עד 1967 כפרוטקטורט מצרי, ומצרים לא יכולה להרשות לעצמה שלא לשלוט שם. זו צריכה להיות העמדה הישראלית. לדוגמה, בעיד אלפיטר הנוכחי ארגנו קטר, אלג’זירה והאחים המוסלמים גל הפגנות גדול במצרים, שכמובן לא דווח בישראל, ובו היו הרוגים למפגינים נגד סיסי. זאת במקביל לגל טרור גדול, שלא מאפשר למדינה לעמוד על רגליה. לעזה יש משקל בכך, שכן שם יושבים מנהיגים ופעילים של האחים. כמו שירדן תצטרך להיות חלק מן הפתרון בשטחי A ביו”ש (ולא חבורת אבו מאזן) כך מצרים תצטרך להיות הפתרון בעזה. היא תעשה את זה עבור עצמה, לא עבור ישראל, אך אנו נרוויח.
 


לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג’יפלאנט שכאן, כשבצד ימין כתוב:הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה”. יש ללחוץ – “הזמן” – ליד תמונות החברים:







9 הצדק. לא במקרה פתח אתמול ראש הממשלה נתניהו במילים: “אין מלחמה צודקת מזו”. בעולם פוליטי, סיבת המאבק שלנו חייבת להיות יותר צודקת מזו של האויב. בהציגך את עמדות הצד השני כמרושעות, אתה מצמצם את מרוחב התמרון שלו, והרי זה מה שחמאס מנסה לעשות לנו בשימוש בתושביו, ולכן חשוב שאנו נחשוף כל צביעות בעמדה שלו, כל תחבולנות, כל פירצה. כאשר אנו סופגים מלחמה “מוסרית” כזו מן הצד השני, אין להירתע, ויש להשיב אש באש. המשיכו להפציץ את הרשתות החברתיות, אנחנו עושים עבודה מצויינת, וכאן היעזרו בדף קוראי ג’יפלאנט ובמקורות אחרים. הגיבו, שילחו, והפיצו. עוזרת לנו התחושה שהפעם גם אנחנו הצד המותקף, הקורבן, האנדרדוג.


ישראל לא תהיה בעצמה מצודה, ולכן חשוב כל קשר שאתם יוצרים עם העולם, כל דיאלוג, כל שכנוע וכל קשר עסקי. פיתחו לנו עודו ועוד קשרים, הביאו לנו עוד ועוד אוהדים. אין להפסיק את זה לעולם. מלחמה צודקת עוזרת לנו מבפנים ומבחוץ. שתפו את המערב בפירוז.





10 תיקון ושחרור עצמי (“אוטואמנסיפציה”): המלחמה הזו היא הרבה יותר מאשר סתם לוחמה מול חמאס. היא גם תיקון עצמי שלנו, לאחר נזק נמשך של ארבעה עשורים, ותרנות, חוסר כבוד עצמי, ואומללות. שנים לימדו אותנו שצריך להיות “חכם ולא רק צודק”, בעוד שאנחנו טענו כאן תמיד שאם נהיה צודקים, דווקא אז נהייה חכמים. בעקבות המלחמה הזו לא רק שעיני רבים אצלנו ובעולם נפקחו לרווחה, אלא שמרכז הכובד זז, והאליטה הישנה ששלטה בישראל נראית כבר לא רלבנטית. הצבת הסכסוך במרכז החיים שלנו באופן פרדוקסאלי פחות רלבנטית, כמו גם השליטה הבלתי מעורערת של אליטה זו במערכת המשפט, בתקשורת ובאקדמיה. זה אומר שבעקבות המלחמה יש חובה להמשיך את ההתפכחות הלאומית, ולהעניק את הכוח לציבור הרחב, ולא עוד לאליטות מצומקות ומנותקות.


הציונות חוזרת, ומשמעה: התיישבות, עלייה ושלטון עצמי, כלומר החזרת הכוח לציבור הרחב, לאחר שזה נגזל ממנו בידי אליטות מטעם עצמן. ברור שחובה להציב גבולות לעמותות במימון זר, שהשתלטו על עומק החיים שלנו, תוך שימוש בבג”ץ.


ובאשר לעלייה: זו חייבת לשוב אל מרכז הוויה שלנו, לאחר שראשי ממשלות התייחסו אליה בשני העשורים האחרונים כמו אל מטרד. הפוטנציאל הוא של מליון עולים, כאשר להיות יהודי חזר להיות מסוכן בעולם.


והתיישבות: על-שם ההרוגים היקרים שלנו במלחמה הזו יקומו ישובים חדשים בנגב, בגליל, בגולן, ביהודה ובשומרון, ומעז ייצא מתוק. גל של התחדשות, בנייה של מאות אלפי דירות, וזינוק מחודש. מצודת האויב הקורסת תהיה תקומתנו; מזימתו תתהפך לפריחתנו.






כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או –
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.

[face-book-like]