נכנסים לעידן זעזועים מול סוריה: נשיא שסגנו מפליל אותו


מאת ד”ר גיא בכור


השלישיה המנהלת את סוריה, הנשיא, בשאר אלאסד, אחיו הצעיר יותר, מאהר אלאסד, וגיסו, בעלה של אחות הנשיא בושרה, אאסף שאוכת, התעוררו השבוע אל תוך סיוט, כאשר כל האצבעות בעולם מצביעות, בעצם, עליהם אישית, כעל אחראים לרצח שזעזע את המזרח התיכון, רצח ראש ממשלת לבנון שלעבר, רפיק אלחרירי, באמצעות טונה של חומר נפץ. השבוע החל בפעולתו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, למרות שרשמית אין עדיין נאשמים. בפועל הכל יודעים שהאשמה עוד תגיע לנשיא סוריה בכבודו ובעצמו. איזו מבוכה!


 


רפיק אלחרירי נרצח ביום האהבה, 14 בפברואר 2005, לפני כארבע שנים, ומאז עושים הסורים כל מה שביכולתם כדי לטשטש את מעורבותם, ובדרך האופיינית להם.


 


ראשית, לחסל כל מי שיכול “לזַמֵר”, מבין המעורבים בחיסול. מן הסיבה הזו הם חיסלו את מי שנטל חלק חשוב ברצח, הגנראל העלווי הקשוח, מי שניהל עבור המשטר בדמשק את לבנון כל כך הרבה שנים, ראש המודיעין, ראזי כנעאן כבר באוקטובר 2005. רשמית הוא “התאבד”, כך סתם.


 


במסגרת זו חוסל, זו הערכתי, גם בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה לפני כשנה, ועד היום סוריה לא העבירה לחיזבאללה את תיק החקירה או פרסמה אותו, למרות שהבטיחה. מעניין למה. החיסול הזה קושר את חיזבאללה ישירות לרצח חרירי’  והופך את נסראללה למאויים גם כן.


 


כך גם חוסל יועצו הצבאי לעניינים סודיים של הנשיא, מוחמד סולימאן באוגוסט 2008. זה האיש שידע את כל הפעולות החשאיות ביותר והרגישות ביותר, של המשטר.


 


בלבנון עצמה חוסלו פרקליטים, תובעים ואנשי משטרה, שהיו מעורבים בהגשת התביעה נגד סוריה לבית הדין הבינלאומי, וכן חוסלו עיתונאים בכירים, שפירסמו חשדות וביקורת על סוריה, במסגרת רצח חרירי. כל זה קרה בארבע השנים האחרונות, כאשר אנו מנהלים משא ומתן עם המשטר הזה.


 


הסורים, לפי עדות הועדה הבינלאומית שחקרה את הרצח, גם שרפו מסמכים, טשטשו ראיות ואף טענו כי מי שעומד מאחורי החיסול הוא ארגון שמסונף לאלקאעדה. אלא ששום דבר לא עזר להם.


 


למרות כל זאת, החשדות נגד שליטי דמשק המשיכו להצטבר. כבר בדצמבר 2005, כשהעניין עדיין טרי, הפליל את הנשיא בשאר סגנו שלו, עבד אלחלים חדאם, שנמלט כגולה פוליטי לצרפת. לדברי חדאם, “שום מנגנון ביטחון סורי לא יכול לקבל החלטה כזו (לחסל את חרירי) לבדו, בלי מעורבות הנשיא“. לדבריו “בשאר אמר לי בעצמו שבסוריה היו מעורבים, וזה אומר שהוא מעורב”. חדאם הוסיף בראיונות לתקשורת הערבית, כי הוא נכח אישית בחלק מהמקרים, בהם הטיח בשאר דברים קשים מאוד בפני חרירי. לטענתו, היה ידוע בסוריה כי חרירי פועל נגד המשטר הסורי בלבנון, ואסד, שרגז על כך מאוד, חלק את כעסו עם מקורביו, ביניהם חדאם עצמו.

ברור שחדאם יוזמן להעיד בפני בית הדין הבינלאומי, וזו כבר מבוכה עצומה למשטר, שסודותיו נחשפים בידי מי שידע את כל הסודות. “בכוונתי לספר את הכל”, הבטיח חדאם, והוא עוד יספר. הוא מוגן על ידי הצרפתים והאמריקנים.


  


 



 
הרגע בו הבן הופך בעצמו למאפיונר: מייקל מחסל את סולוצו.
זו אחת מהסצנות החשובות והאהובות בתולדות הקולנוע (הסנדק I)



חמור מכך, גם החוקרים הבינלאומיים שהתמנו לחקור את הרצח, קשרו את הקצוות לעבר דמשק, ולעבר שלישית הצמרת בעצמה.



דו”ח הוועדה הבינלאומית לבדיקת נסיבות ההתנקשות קבע כבר בשנת הרצח עצמו שקיימות “ראיות מצטברות” למעורבות בכירים סורים ולבנונים ברצח. הדו”ח שחיבר השופט הגרמני, דטלף מֶהליס, מצביע גם על כך שבכירים בממשל הסורי, בהם שר החוץ, פארוק א-שרע, ניסו להטעות את החוקרים. חברי הועדה הדליפו כי הם הגיעו “קרוב מאוד אל הנשיא עצמו”. ברמה החיצונית מי שהיה מעורב עוד בחיסול הוא ארגונו של אחמד ג’יבריל, הכפוף באופן מוחלט למשטר הסורי, ומשתף פעולה הדוק עם חמאס.


 


“לא ייתכן שפעולת התנקשות מורכבת כל כך תצא לפועל מבלי לקבל אישור של בכירים ביטחוניים בסוריה ובלי שיתוף פעולה של שירותי הביטחון הלבנוניים. הארגון שרצח את חרירי ועוד 22 נוספים הוא ארגון נרחב ובעל משאבים ניכרים”, נכתב בדו”ח הבינתים של ועדת החקירה מטעם האו”ם.



It is the Commission’s conclusion that, after having interviewed witnesses and suspects in the Syrian Arab Republic and establishing that many leads point directly towards Syrian security officials as being involved with the assassination, it is incumbent upon Syria to clarify a considerable part of the unresolved questions. While the Syrian authorities, after initial hesitation, have cooperated to a limited degree with the Commission, several interviewees tried to mislead the investigation by giving false or inaccurate statements. The letter addressed to the Commission by the Foreign Minister of the Syrian Arab Republic proved to contain false information. The full picture of the assassination can only be reached through an extensive and credible investigation that would be conducted in an open and transparent manner to the full satisfaction of international scrutiny.  


 


 


בגרסתו הראשונית של הדו”ח – בטרם הוגש על ידי הוועדה – מצוין כי אחד העדים אמר ששאוכת ומאהר אסד, אחיו של הנשיא וגיסו, היו בין קבוצת בכירי הביטחון בלבנון ובסוריה שהחליטו להתנקש בחרירי ואף ערכו מספר פגישות בדמשק בנושא זה. למרות זאת, שמותיהם של השניים הושמטו מן הדו”ח שהוגש לבסוף למזכ”ל האו”ם, מעניין למה.


 


לאחר הרצח נעצרו בלבנון ארבעה קצינים בכירים, שהיו מנאמני סוריה והואשמו במעורבות בהתנקשות בחרירי. הדו”ח ציין כי אחד מהעדים שהופיעו בפני הוועדה סיפר כי באוקטובר 2004 נפגש עם אחד מהארבעה, הגנרל מוסטפה חמדאן. באותה פגישה דיבר חמדאן על חרירי בצורה חריפה, והאשים אותו כי הוא נאמן לישראל. אותו עד ציין כי חמדאן סיים את השיחה בדברים: “עוד נשלח אותו לשמים בשיירה, כמו השיירות שהוא נוהג לנסוע בהן ברחובות ביירות”.


 


אחד העדים סיפר כי ראש השב”כ הלבנוני, גנרל ג’מיל א- סייד, פעל בתיאום מלא עם ראש המשמר הנשיאותי, מוסטפה חמדאן, ועם ראש המודיעין הצבאי הלבנוני, הגנרל ריימונד עזאר, כדי להכין את ההתנקשות. הוא גם תיאם עם ראש המודיעין הסורי בלבנון, הגנרל רוסתום רזאלה, ולדברי החוקרים גם עם אנשיו של אחמד ג’יבריל.


 


ארבעת הקצינים הלבנונים האלה הם נאשמי מפתח: האם ינסו להגיע איתם לעסקת טיעון, שתפליל את בשאר?


 


העדים האלה, כמו גם הקצינים הלבנונים, יוזמנו להאג, מבוכה גדולה מאוד לסוריה ולחיזבאללה, שללא ספק היה חייב להיות מעורב בחיסול כל כך אסטרטגי.


 


לאן כל זה מוביל עכשיו מבחינת ישראל?


 


לרגישות עצומה, לתחושת חשיפה, של המשטר בדמשק, שגורמים אופוזיציוניים בתוך סוריה או מחוצה לה יכולים לנצל כנגדו, ולכן התגובה של המשטר עשויה לבוא לעבר ישראל, כמקובל בעולם הערבי. הרי זהו תפקידה של ישראל, כידוע, להציל משטרים ערביים נובלים.


 


בשאר יכול לבוא לעבר ישראל בשני כיוונים מנוגדים, הפוכים לכאורה: או ברמה של משא ומתן מדיני, או ברמה של מתקפה צבאית. כאשר חושבים על כך, אין הרבה הבדל בין שניהם, שניהם עושים שימוש בישראל כפונקציה להקלת לחצים. אני גם מריח ריח של “דילים” באוויר.


 


ברמה המדינית – המחיר של סוריה יורד עכשיו, ומי שירצה לנהל משא ומתן עם דמשק, לשיטתו,יכול להעיז ולדרוש יותר, שכן מחירה יורד. היא חייבת משא ומתן עם ישראל.


 


ברמה הצבאית – על צה”ל להבין, שאנו נכנסים לתקופה רגישה, למרות שלפי שעה אין למשטר הסורי עניין להיכנס לעימות עם ישראל. צעד כזה יכול להישמר רק לרגעי מבוכה קשים למשטר, עם המשך התגלגלות המשפט.


 


ברמת הדיפלומטיה האיזורית – בשאר ינסה בחודשים הקרובים להגיע לסוג של נוסחה עם ארצות הברית, שבה ישלם מחירים ויתן תמורות, למשל בהרגעת עיראק, בתמורה להקלת הלחץ במשפטו הפלילי הבינלאומי. לממשל אובאמה, שחשוב לו מאוד לצאת מעיראק תוך יציבות, אופציה כזו יכולה לקסום. את זה עוד נראה. האם נדע אנו, להיכנס לתוך דיל שכזה גם בנושא חיזבאללה/חמאס? להערכתי הסיכויים לכך קיימים תאורטית, זה מצריך תיאום עמדות עם ארצות הברית.


 


אנו נכנסים לתקופה בלתי יציבה מול סוריה, שבכיריה עוד עלולים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים, כמו הפושע מילושביץ. אין זה קל למדינה שבנתה את כל תפיסת עולמה על כך שישראל היא המדינה הטרוריסטית.





אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה – כ א ן.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום
שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם – כ א ן.   

האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? אנא, ספרו להם על האתר. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן למטה. 


מתיחות עם סוריה? על הכפיל, הפילגשים ו-“זוזו, מטומטמים

לקריאת מאמרים נוספים באתר על סוריה ועל רמת הגולן

לקריאת הדו”ח המלא של האו”ם על רצח רפיק אלחרירי (“דו”ח מהליס”)