סטירת הלחי של אבו מאזן

[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
 


התחברות אבו מאזן לארגון הטרור חמאס, בין אם תקרה ובין אם לא תקרה, היא לא אחרת מאשר סטירת לחי מצלצלת שמעניק מחמוד עבאס למי שראה בו “פרטנר”, ובמיוחד לממשל האמריקני, לג’והן קרי ולאיחוד האירופי.

זו אפילו התבזות.


בשביל מה מנשימים האיחוד האירופי וארצות הברית כבר שנים במליארדי דולרים את הישות המלאכותית הקרויה “רשות פלסטינית”? בשביל מה קיבלה הרשות הזו מאז 1994 מן האיחוד האירופי קרוב ל- 7 מליארד אירו במזומן? בשביל לבלום את חמאס. ובשביל מה תמכו מדינות אירופיות ב”מדינה הפלסטינית המשקיפה” באו”ם, אם לא כדי להחליש את חמאס. אז עכשיו אחרי כל הכספים והמאמץ האדיר, הרשות הזו דווקא תתחבר לחמאס, ואולי אפילו תעביר לו את השלטון בבחירות? זו פשוט שערורייה.

הכספים האירופיים זרמו עד היום לרשות ללא תנאים וללא פיקוח, אך חקיקה חדשה של מליאת הפרלמנט האירופי (מ- 3 באפריל 2014) תחייב עכשיו תנאים, וזה כבר גומר את הרשות, שכן הסיוע שלה לטרור ייחשף, ההעברות השערורייתיות למחבלים מורשעים, השחיתות, ולכן הבריחה לזרועות חמאס, שכן ממילא הכסף ייעצר.


לקרוא את המאמר המדהים על השינויים במדיניות האיחוד האירופי מול “הרשות הפלסטינית”


ועכשיו? עוד לפני שתוקם ממשלה של הפתח עם חמאס, אי אפשר יהיה להעביר ולו סנט אחד לרשות, משום שחמאס הוא ארגון טרור רשמי הן בוושינגטון והן באיחוד האירופי, וזהו עניין משפטי וחוקי מחייב (לא רק חמאס, גם הג’יהאד הוא חלק מן “האיחוד”).  ברור שגם ישראל תהיה חייבת לעצור את כל העברות הכספים לישות טרור רשמית, שכן אין אופציה חוקית אחרת, כולל קיזוז חובות לחברת החשמל (יותר מ- 1.4 מליארדי שקלים) ולהמוני נושים ישראליים.


אגב כספים של האיחוד האירופי: כאשר מליונים מובטלים באירופה, האם לא חבל על מליארדי האירו שסתם נשרפו על ה”פלסטינים”? ולכן על אירופה לדרוש בחזרה את הכספים שבזבזה ב”רשות” הזו, שמעניקה לה עכשיו סטירת לחי מצלצלת. מליוני המובטלים של אירופה צריכים לדרוש את כספם.


המהלך הפלסטיני של התחברות לחמאס הוא סטירת לחי גם למשטרים הערביים, שכן אבו מאזן חובר בזה לאויבים שלהם, תנועת “האחים המוסלמים” והג’יהאד האסלאמי. זו סטירת לחי למצרים, לסעודיה, לירדן ולמשטרים נוספים שרואים באסלאם הקיצוני אויב קיומי.


גם פתח וגם חמאס הפכו לישויות שנואות הן בציבור הפלסטיני והן בערבי, אין תמיכה, אין עניין, אין תקווה (המשטרים הערביים לא מוכנים לממן את הרשות, אם הכסף האירופי-אמריקני-ישראלי ייעצר), ולכן הן נפלו זו לזרועות זו, בלית ברירה, גם כדי לעצור אויב משותף שהולך וצובר כוח ביו”ש ובעזה: הכוחות הסלפיים-ג’יהאדיסטים המתגברים. אלה מונים כבר עשרות אלפים, והם העתיד, את זה יודעים גם בחמאס וגם בפתח. אינתיפאדה חדשה? גם חמאס וגם פתח מבוהלים מכך, שכן זו אולי תתחיל נגד ישראל, אך היא עלולה לשרוף את שניהם גם יחד.


וזו כמובן סטירת לחי לבעלי האינטרס בישראל, שחיים מערפאת, אבו מאזן וחבורתם כבר עשרים שנים ויותר. תעשיית “השלום” המשגשגת, קרנות מליוני הדולרים והמשכורות, העמותות הישראליות לחילוץ כמה שיותר כסף מאירופה, הועידות, בתי המלון חמישה כוכבים, מחלקות ראשונות במטוסים, התקשורת המגויסת, מבחינת כל אלה זהו אסון. הענף עליו הם יושבים ייכרת.


טוב שההתחברות הזו מתרחשת עכשיו (בין אם תתממש ובין אם לאו, שכן הכוונה ברורה). תארו לעצמכם שישראל תעביר שטחים ל”פלסטינים” במרכז הארץ, וא-ז תתרחש ההתחברות לחמאס ולג’יהאד, ואף השתלטות של אלה על השטחים. באיזה איום קיומי תימצא אז ישראל, כאשר המוצא הבינלאומי היחיד שלה יאוים בטילים, וכך גם תל אביב, השרון, חיפה וירושלים? הרי זה מה שקורה בדרום מישור החוף כבר עכשיו, לא צריך להתאמץ ולדמיין יותר מידי.


ולכן, טוב לומר את האמת, לאחר חודשים של מכירת אשליות לציבור על “תהליך שלום” ועל פרטנרים שמעולם לא היו, אשליות שהציבור הרחב לא באמת קנה. אז ביי לאילוזיות – וברוכה הבאה המציאות.


To Read this Article in English

(פורסם בידיעות אחרונות, 24.4.14)
 

 
למאמרים נוספים במדור “פנקס אקטואליה”




[face-book-like]


איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם
כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.