עשן עולה ממצודת חיזבאללה. האם היא עולה באש?

[face-book-like] 

מאת ד”ר גיא בכור

עשן עולה עכשיו מן המצודה שבנה חיזבאללה בעמל רב ב- 29 שנותיו (בסך הכל) מאז נוסד, ויתכן שהיא כבר עולה באש.. מצודת השקרים והאשליות, שדווקא אנחנו האמנו להם, מאוימת כפי שלא היתה מאוימת בכל תולדותיה. מפסגת הולכת השולל ועד לעפר המציאות. עם חיזבאללה, מפלגת אלוהים, אלוהים כבר לא נמצא. לנגד עינינו המשתאות קורסים השקרים, ההבלים נופלים, ולַבה של אחיזת עינים פורצת מתוך המצודה הבוערת. התהליכים השליליים עליהם כתבנו בארבע השנים האחרונות באתר על חיזבאללה מזנקים עכשיו בבת אחת, ואיש אינו מזיל דמעה בעולם הערבי. מה קורה כאן?


 


1. קַרס מסע הצלב המדומיין שניהלו חיזבאללה ובמיוחד נסראללה נגד ישראל. כל שנותיו הוא האשים את ישראל בכל עוולה, וההמונים הריעו לו, וקבלו את דבריו. עכשיו, כאשר הוא מואשם רשמית ברצח ראש ממשלה לשעבר בלבנון, כאשר הוכח שהנשק שלו אינו מופנה כלפי ישראל אלא לרצח בפנים לבנון, הכל קרס. אנחנו טענו באתר שנים שחיזבאללה פועל מתוך חולשה עצומה, המוסתרת ומוסווית כעוצמה. בישראל האמינו לטענות העוצמה של הארגון הזה, כמו שגם האמינו לנסראללה, וחשבו שהוא דובר אמת. עכשיו הכל קורס.


מה שחדש הוא שבמהפכות המתרגשות מכל עבר, קרסה הטענה שישראל אשמה בכל. בפעם הראשונה בתולדות השליטים הערביים,ההמונים הערביים לא קונים את הטלת האשמה והרפש עלינו. חיזבאללה כבר ניסה כמה פעמים לטעון ולהוכיח שישראל היא האשמה ברצח חרירי, אך הוא מתקבל בלעג באינטרנט הערבי, ואפילו חסידיו לשעבר, מתביישים ברמת טיעוניו. השבוע הוא הזיע בנאום מוקלט, ארוך ומשמים, וספק אם הוא שכנע אפילו את עצמו.


בתחילה ניהלו אתנו הצדדים הערביים מלחמות – בהן הפסידו.


אחר ככך עברו לגרילה ולחטיפות – וגם בכך הפסידו


בהמשך נקטו ברטוריקה אנטי ישראלית – ועכשיו גם זה לא עובד. מה יעשו כדי להסיט את האש מהם לכיוון ישראל, האויב הנאמן של פעם? אלה לא אנחנו שזזנו. העולם הערבי זז סביבנו.


כמה ניסה חיזבאללה להתנער מן הרצח של חרירי, שמציג אותו כארגון בוגדני, הרוצח את בני עמו, אך ללא הצלחה. נסראללה חיסל את חרירי, אך עוד יתברר שגם חרירי יחסל את נסראללה.


תשאלו, האם הוא לא ינצל את ההזדמנות ויפתח בעימות צבאי עם ישראל, כדי להסב את תשומת הלב? קודם כל וזה נכון תמיד: צה”ל חייב להיות מוכן לכל מהלך.


נסראללה יכול לפתוח איתנו בעימות, אך זה לא יעבוד למענו. ראשית, אין בינו לבין ישראל סכסוך. סתם כך יפתח באש? בעולם זה יתקבל איום ונורא מבחינתו. שנית, קיימת הרתעה חזקה בין חיזבאללה לישראל, הוא את הלקח כבר הבין לפני חמש שנים. ושלישית, אין לו אינטרס למלחמה עם ישראל, בה הוא עלול לאבד לא רק את הדרום אלא את הכל. הוא חזר לאותן טקטיקות וויטקונג מלפני חמש שנים, שכבר פיצחנו. ישראל זינקה בשנים האלה בדור בטחוני וטכנולוגי שלם.


2. כבר חמש שנים נסראללה המנהיג מתחבא בבונקר שלו, ואיש אינו רואה אותו. נאומיו מוקלטים ומביכים. האם כך הוא מנהיג את חיזבאללה? האם זו מורשת הקרב שלו? יש תחושה קשה בשורות הארגון שהמנהיג אינו מגשים כלל את מה שהוא מטיף לו. יש תחושה בארגון שלו שהוא לא שותף לדאגות שלהם ולקורבנות אותם הוא דורש. הוא דוחף אותם מאחורה, לא מנהיג מקדימה, והתוצאה בהתאם. הוא תופס את השלטון בארגון יותר מידי שנים, אין תחלופה, אין כוחות חדשים, אין מנהיגות עם חזון. הארגון מזדקן במהירות, בעוד אוייבתו ישראל לא מפסיקה להתחדש.


3. הבטן השיעית ריקה. איראן עצמה בקשיים כלכליים, הסנקציות מקיפות אותה מכל עבר, בלבנון יש גל הגירה החוצה, והמצב הכלכלי בחיזבאללה מדאיג. אמנם קצב הצמיחה בלבנון טוב, אבל המשבר הסורי מעורר שם ובעולם הערבי כולו דאגה. השיעים הם החוליה החלשה בכלכלה הלבנונית, אלה שפחות נהנים מן הצמיחה של המסחר, הבנקאות והפריון. אך בניגוד לעבר, יש להם עכשיו גם מה להפסיד.


4. וזו עוד בעיה קשה. סוריה של אסד נעלמת לאט לאט, והיא צינור האינפוזיה של חיזבאללה לגוף האם, איראן. נסראללה מיצב את עצמו בסוריה כתומך היחיד של אסד, והסונים בסוריה עוד ינקמו בו על זה. הם רואים בו אוייב שנוא, שעוד יבואו איתו חשבון. הבידוד שלו גורם לחיזבאללה דאגה רבה, גם בהקשר זה מלחמה. לפני חמש שנים ידע שיש לו עורף סורי אוהד אם המלחמה עם ישראל תידרדר. היום אין לו עורף בטחוני.



תמונה: אימאג’בנק/גטי אימג’.


5. אמצעי התעמולה של הארגון שנראו פעם כל כך מוצלחים ומשכנעים בישראל, פועלים היום כבומרנג נגדו. בעידן הפייסבוק והחירות לכתוב כל דבר, הטלוויזיה של חיזבאללה או הרדיו שלו נתפסים כמיושנים, תעמולתיים, פומפוזיים ושוליים ברחוב הערבי. טלוויזית תעמולה זה הדבר האחרון שהציבור הערבי יאהב. היה לו מזה יותר מידי. כך גם נאומיו הטרחניים של נסראללה, הד קלוש לכריזמה של העבר. קשה להלהיב עם תעמולה, כאשר המנהיג עייף.


6. היתה תקופה לפני כשנה שטורקיה התקרבה לחיזבאללה ולנסראללה אישית. היה זה בשיא הקמפיין שלה נגד ישראל, מתוך רצון לחבב אותה על הערבים. אסד, קדאפי, אחמדינג’אד היו ידידיו הטובים ביותר של ארדואן, ולכן גם המאבק של חיזבאללה נתפס באנקרה כרצוי. הם פחות חושבים כך היום, משום שעם נפילת הידידים הערביים, הבינו הטורקים את הנזק שייגרם להם מנסראללה ומדומיו.


7. ככל שהסונים בסוריה מתחזקים, וזה רק שאלה של זמן עד שישתלטו על המדינה בה הם רוב, כך קורה גם עם הסונים של לבנון, ואילו כלים שלובים. משמעות הדבר היחלשות של השיעים בלבנון, ובראש ובראשונה של חיזבאללה כנציגם הראשי. אם החל משנת 1979 החלה הרמת הראש השיעית באיזור, עכשיו אנחנו רואים את הנוגדנים, את הרמת הראש הסונית (למשל בסוריה או בטורקיה), להחזרת השיעים לשוליותם. יהיו לכך השלכות על הדרישות של חיזבאללה בלבנון, צבאיות, כלכליות ופוליטיות, על הביטחון העצמי שלו. האם המתח הסוני-שיעי יחזור בלבנון? יכול בהחלט להיות.


8. העולם הערבי התפרק. לא נשארה עוד מדיניות חוץ, רק פנים. עד לפני שנה חיזבאללה וחמאס עוד נתפסו כגורמים שיש להעריך ואפילו להעריץ בעולם הערבי. עכשיו, כאשר כל מדינות ערב, כולן, שקועות בבוץ הקיום שלהן, למי נשאר זמן לחיזבאללה ולהצגות שלו? לנאומים המצולמים מראש כולל מחיאות כפיים מוקלטות? לפלסטינים? עיראק יצאה מן התמונה הכלל איזורית, מצרים יצאה, וכך גם ירדן, סוריה, הפלסטינים או מדינות המפרץ הפרסי. הליגה הערבית הפסיקה לתפקד, את ועידת הפסגה הערבית כבר אי אפשר עוד לכנס, ותוכנית “השלום” הערבית התאיידה. למי יש זמן לישראל?




לפני שתמשיכו בקריאת המאמר, האם תצרפו גם את החברים שלכם לדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק? נשמח לקבל אותם אלינו.




9. ככל ששהות צה”ל בלבנון הולכת ומתרחקת, הולכת ונשכחת, אתוס “הגבורה” של חיזבאללה לאט לאט נשכח. צה”ל עזב לפני 11 שנים, ועכשיו אתם מבינים שזה היה אחד הדברים הטובים ביותר שעשינו, גם אם הדרך חרקה. מאז לבנון השניה צה”ל ניצח בעזה, ויצר הרתעה טובה בשתי החזיתות. הקרביות של חיזבאללה הפכה למוזיאונית, עילה לסיסמאות בימי השנה.


חיזבאללה חי ממלחמה, ובזמן של רגיעה הוא נובל. כמה היה רוצה לחדש את המלחמה, אך ישראל כבר הבינה, והתרחקה ממנו. הוא גם פוחד ממנה.


10. כתוצאה מכל אלה הצ’י של חיזבאללה בשפל. בסין מאמינים באנרגיה מסתורית שנקראת צ’י, נמצאת מסביב לכולנו. לכל אדם או קבוצה יש את רמת הצ’י שלו, באופן גופני או פסיכולוגי, וכל מנהיג חייב לקחת את האנרגיה הזו בחשבון, ולדעת להשתמש בה. יש מדינות עם רמת צ’י גבוהה ויש מדינות הנמצאות בדיכאון. בשנות השמונים והתשעים הצ’י שלנו בלבנון היה ירוד. היום זה הצ’י של חיזבאללה הנמצא בשפל. למשל, כאשר הלוחמים שלו נמצאים במיגננה, רק מחכים לראות מה ישראל תעשה, והצ’י שלהם צונח. פעילות אגרסיבית מחזקת את הצ’י. וכאשר הצ’י יורד, הספקות מכרסמים, ואינטרסים אנוכיים עולים. זה מה שקורה היום עם הארגון הזה. הוא מוצא את עצמו מיושן, לא מתייחס לעולם הערבי החדש, אלא רק לזה הישן, וזה לא קל למי שהתרגל לליטוף הזרקורים.




 



אל תמעיטו באובדן היכולת להאשים את ישראל. האיזור שלנו כולו יורד ויורד, המחיר שלו צונח, אך ישראל ממשיכה לעלות. מי נשאר היום ליוון באיזור הזה? ומי נשאר לטורקיה, לאחר שנבעטה מאירופה וגם הערבים לא רוצים אותה? ומי נשאר יחידי לאובמה במזרח התיכון? ומי הגורם היחיד בכל המרחב הזה שאפשר לסמוך עליו? ומי נשאר לאירופים? כמה לעגו לישראל. עכשיו הם חוזרים אליה. אהה. (מתוך Inception, האנס זימר)


אפקט פרח הצבעוני ממשיך להכות את המשטרים הערביים והאסלאמיים סביבנו בכל העוצמה. כן, הם יכולים ליזום פרובוקציות נגד ישראל, כמו אסד עם ימי הנכבה/נכסה, ואולי עוד ינסו, אבל כיום זה פועל כבומרנג נגדם ולכן לא משתלם. רבים בעולם הערבי לועגים להם, ובעצם לועגים לעצמם, כיצד האמינו כל כך הרבה שנים, כיצד נפלו בפח. מסיבה זו חיזבאללה נתפס עכשיו אצל רבים באיזור שלנו כבעיה, לא עוד הפתרון. עד לאחרונה חיזבאללה תואר כעתיד. היום הוא העבר.





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם –
כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.
[face-book-like]