קדאפי בכלל לא מאושר, למרות שהוא שוחה בכסף. למה הוא חושב שסידרו אותו?


קדאפי העצבני, שומרות הראש שלו, והמהומה שחולל. קדאפי מחולל סקנדל


מאת ד”ר גיא בכור


קודם כל הוא עשיר כקורח, מליארדר, והרוב משלוש השנים האחרונות. תקראו לזה איך שתרצו, אך קדאפי הוא אחד האנשים העשירים בעולם, והכל כמובן מהנפט. לא שהיה חסר לו קודם, כאשר לוב היתה בעצם המפעל הפרטי שלו, אך היום הוא מליארדר כבד. הנפט הכניס בשלוש השנים האחרונות אלף מליארד דולר (כן, קראתם נכון) לשכבות האליטה בעולם הערבי, בעיקר במפרץ הפרסי ובצפון אפריקה, ולוב מייצרת ומיצאת נפט. כמה מתוך זה של קדאפי? בוודאי כמה עשרות מליארדים של דולרים. אגב, אחד האנשים הקרובים לקדאפי, ומי שמקורב גם לניהול הכספים האישיים שלו הוא יהודי.


ומה עושים עם כל כך הרבה כסף, למי שיש לו כבר הכל? אופס, בעיה. נדל”ן באירופה ובארצות הברית קנינו? קנינו, ומי שאחראי על העסקים המשפחתיים הוא בנו השני, סייף אלאסלאם, “חרב האסלאם” שמו. כל מיני קרנות על שמו של המנהיג והאח מועמר הקמנו? הקמנו. ומה עוד נעשה בכסף, שרק ממשיך ונערם כל יום?


 


קדאפי החליט לנקות את עברו. הוא ישלם בכל מקום שהוא לכלך בעבר. פרשת לוקרבי? שילם פיצויים למשפחות, וסגר את התיק, כסף קטן מבחינתו. על החיסול של מייסד תנועת אמל הלבנונית השיעי מוסא סאדר בשנת 1978? הוא הציע מליונים לבן של מוסא סאדר, אך זה עדיין מסרב, מתוך תקווה שיראה את אבא שלו בחזרה. נו.


 


במי עוד פגענו? שואל קדאפי את עוזריו? אהה…. המלך הלובי המודח, אידריס א-סנוסי, הזקן הזה, אומר קדאפי, כן.. הוא בכלל בחיים? אה, נפטר. קדאפי הדיח אותו בשנת 1969, ומאז הוא מנהיג המהפכה בלוב. אבל אלמנתו, המלכה פאטמה א-סאנוני עדיין חייה, והיא מתגוררת בקאהיר, כמלכה מודחת. טוב, ניתן לה משהו, אולי נחזיר לה את הארמון שלה בטריפולי, שכיום משמש כמעון השגריר הבריטי בלוב. אולי כמה מליונים פיצויים. ובאמת פאטמה לא האמינה למשמע אוזניה כאשר לפני כמה חדשים התקשרו אליה מלוב והודיעו לה שקדאפי מעוניין לתת לה פיצויים על ההדחה והרכוש.


 


טוב, למי עוד צריך לתת? לפלסטינים? לא מגיע להם, אומר קדאפי, שלא ממש אוהב אותם. אגב, פלסטינים, מה עם סוהה ערפאת? הוא שאל. סוהא המסכנה עברה הרבה מאז מת בעלה בנובמבר לפני שלוש שנים. היא התחתנה מחדש עם מליונר תוניסאי, קיבלה אזרחות תוניסאית, גורשה מתוניסיה ללא הסבר, ושוב התגרשה. דברים מוזרים קרו לה, שלא הוסברו. קדאפי תמיד חיבב את ערפאת, ובזכות זו גם סוהא זכתה.


החודש קנה לה קדאפי וילה מפוארת בואלטה, בירת האי מלטה (מלטה הולכת ונרכשת על ידי הלובים), בשוווי מליון דולר, והיא הגיעה לשם עם אימה, רמונדה טאוויל, ועם בתה זאהווה, שהיא כבר בת 13. זאת לדעת שאחיה של סוהא, גבי אלטאוויל הוא שגריר אש”ף שם, במלטה, כך שהמשפחה סוף סוף מתאחדת, אבל במלטה. 


טוב, טיפלנו גם במצוקה הפלסטינית, אומר קדאפי, ומה עוד?
למה אני כל כך עצבני, מתוסכל וזועם, הוא שואל את עצמו, והוא גם יודע מה התשובה.


 


קדאפי, במונחי המזרח התיכון יצא רע מאוד. לועגים לו בכל מקום, צוחקים לתמימות שלו, איך סידרו אותו ככה.


בדצמבר 2003 מועמר קדאפי הדהים את העולם כאשר הודיע כי הוא מתפרק באופן חד צדדי מכל נשק ההשמדה ההמוני שיש לו, ובמיוחד מן ההתחמשות הגרעינית שלו. לתדהמת העולם התברר כי קדאפי היה קרוב מאוד לפצצה גרעינית משלו, בפאתי מערב אירופה, ואיש לא ידע על כך, גם לא אנחנו. והנה קדאפי מודיע שהוא מוותר ללא תמורה על הכל. ואכן, הוא העמיס כמה אניות גדולות עם הציוד לייצור גרעיני שהיה לו, את גזי העצבים, החרדל וכל הסלט הכימי, ושלח זאת הישר אל המימשל האמריקני של ג’ורג’ בוש. חסר תקדים.


 


הנחת העבודה בעולם היתה שקדאפי נבהל ממה שעשו האמריקנים לסדאם, והוא חשש שהוא עצמו יהיה סדאם הבא. אך איש לא ציפה ששליט לוב המהפכן, הבלתי צפוי, חובב הטרור והפיגועים יהפוך לילד הטוב של המזרח התיכון, על גבול הילד החנון.


ואילו קדאפי אוהב הדרמות היה בטוח שהעולם יריע לו, וישא אותו על כפיים, ולתדהמתו התברר לו שממש לא מתרגשים מן המחווה הגדולה הזו. נכון, ארצות הברית חידשה את היחסים הדיפלומטיים איתו, והסנקציות העולמיות כנגדו בוטלו, אך הוא נותר מוקצה ומצורע כשהייה! במילים פשוטות, אומרים לו בכל מקום בעולם הערבי, סידרו אותך. לך תלמד מנסראללה איך מנהלים משא ומתן. לו הם אומרים את זה , לו! מנהיג המהפכה הנצחית, הירוקה, הדמוקרטית, למנהיג ההמונים. אתם מבינים את גודל הביזיון?


 


וכך הוא מסתובב ממורמר באוהל הצבעוני שנטוע ליד הארמון שלו, מעשן כמו קטר, צורח על המשרתים, ומהרהר מה לעשות. אולי שיחדש את פרוייקט הגרעין, כמו מובארק? מה עליו לעשות?


 


לבנטיניות חדשה מתערסלת לה בין גלי הים התיכון.
מה הסיכוי שלנו?

מי שהבין את המצוקה הוא דווקא נשיא צרפת החדש, ניקולא סרקוזי, שאתמול התקשר אליו טלפונית, החמיא לו על המדיניות הנבונה שלו, והזמין אותו לביקור ממלכתי בצרפת. זאת לדעת, שקדאפי מעולם לא ביקר בצרפת. מעולם. אז אתמול היתה שמחה קטנה בארמון בטריפולי, בכל זאת מישהו חושב עליו.


 


ואני אומר, קדאפי צודק לגמרי, והעולם נוהג בטפשות ובצרות עין. היה צריך להזמין אותו לבית הלבן ולתת לו כבוד והערכה גדולים, הוא הרי עשה לבד את מה שהיינו רוצים שאיראן, צפון קוריאה או כל מדינה טרוריסטית אחרת תעשה. כך יוצרים מדיניות של מקל, אך גם גזר, ולקדאפי זה בהחלט מגיע. הוא לא צריך כסף, אתם יודעים, ולא כוח. הוא צריך הכרת תודה, ואת זה אפשר ואפילו חשוב להעניק לו. קדאפי הפך להיות מודל חיובי, תקדים, ואת זה חייבים לנצור.


לשימת לב הגולשים: האתר שלנו מתקיים בזכות המודעות המתפרסמות בו.


אין לקולונל מי שיכתוב אליו