קוויאר איראני משובח


מאת ד”ר גיא בכור

אני מניח שבטהראן לחוצים מאוד היום. מי יודע מה יזמר “הדג השמן” ביותר שתפס המערב מאיראן החומייניסטית. אכן, עריקתו של סגן שר ההגנה האיראני עד לא מכבר, הגנראל עלי רידא אסע’רי, היא התגשמות החלום המתוק ביותר של כל ארגון ביון בעולם: שה”הארד-דיסק” של האוייב, מי שאוצר בתוכו את המידע הסודי ביותר, יערוק לשורותיו.


אסע’רי, 63, הוא דג שמן כזה: הוא בנה את התשתית של “משמרות המהפכה” בלבנון, ושהה שם שנתיים, ולכן הוא יודע בדיוק מי פועל ומי פעל בלבנון נגד ארצות הברית, ישראל והמערב; הוא היה מעורב בעיסקות רכש צבאיות, בהקמת התשתית הגרעינית, במלחמת הטרור העולמית, ובמלחמה נגד ארצות- הברית בעיראק. הוא יודע את כל הסודות. הוא בא מן המעגל הסגור הקיצוני ביותר של המימסד הבטחוני האיראני, “משמרות המהפכה”, גורם התמיכה המרכזי כיום של הנשיא אחמדינג’אד. אני מניח שיש לו מידע על הנווט שלנו, רון ארד, וגורלו, אך למרבית הצער, זה ממש לא מעניין עכשיו את המערב. אסע’רי הוא אוצר. איראן המפורסמת בקוויאר בלוגה השחור והיקר מאוד שהיא מפיקה בים הכספי, הנפיקה כיום למערב דג יקר אפילו יותר.


 


הגנראל אסע’רי הוא יקר אף יותר ממה שחושבים, שכן הוא עשוי לשמש “האקדח המעשן”, שלו זקוקים האמריקנים, אם ברצונם לסגור סופית על איראן. גם מן הסיבה הזו חקירתו נערכת עכשיו במערב- אירופה. שהאירופים יראו עד כמה מפלצתית היתה ועודנה מכונת הטרור האיראנית. אסע’רי נמצא במקום מוגן. הוא ובני משפחתו. היה והוא יספר על תוכנית גרעינית צבאית, שאיראן מכינה בחשאי, נסגר המעגל, ונסתם הגולל על איראן החומייניסטית. העובדה שבני משפחתו הצטרפו אליו היא ההוכחה שערק למערב, ולא נחטף.


עריקה כזו מראה שארצות הברית ואולי גם ארגוני ביון מערביים נוספים הצליחו ליצור תשתית ריגול לא רעה בתוך איראן. שיש מי שמוכן לנדב אינפורמציה, ולהפעיל מערכת ריגול. די בידיעה זו כדי להכניס את המערכת הצבאית האיראנית לפאניקה ולמבוכה רבה.


 


טהראן צריכה להיות מודאגת היום מסיבה נוספת: בכירים שלה מתחילים לערוק לארצות הברית. הם כבר מבינים שכדאי להם לעמוד לימין הצד המנצח, וגם קל להם לעשות כן, משום שיש קהילה איראנית גדולה מאוד בארצות הברית ובערב, ולרבים בני משפחה או ידידים שיסייעו להם במערב. ארצות הברית, אני מניח, מפעילה תוכנית להגנת העריקים, זה אמור להלחיץ את האיראנים, שעד היום העניקו תחושה של חיים טובים ופטריוטיים בתוך איראן, ואין הדבר כך.


לפני כמה שבועות אירע דבר מוזר בהקשר זה, כאשר דמות איראנית שהיתה קשורה לפרוייקט הגרעיני האיראני נמצאה ללא רוח חיים בדירה בלונדון, לאחר שמישהו ירה בה. כתבתי על כך בחדשות האתר. להערכתי לא מדובר כאן בעבודה של המוסד או גוף מערבי, אלא חיסול על ידי האיראנים, החוזים בעינים כלות כיצד הציפורים בורחות להם מן הקן ועורקות למערב. ולכן מתחת לפני הקרקע מתנהלת לה כבר מלחמת ביון לחיים ולמוות בין ארצות הברית והמערב לבין איראן. השאלה היא האם אותו מדען הספיק להעביר חומרים וידע למערב. עוד מדען מהולל, הקשור ישירות לפרוייקט הגרעין, ארדשיר חסנפור נמצא בסוף חודש ינואר השנה ללא רוח חיים באיספהן. האיראנים טענו שמת מ”הרעלת גז”. היתכן וגם אותו חיסלו לאחר שהתבררו להם עובדות בלתי נעימות עליו ועל קשריו בעולם?


 


בחוגים אינטלקטואליים, מדעיים ועכשיו אנו רואים גם צבאיים באיראן, יש אי נחת משלטון הטמטום של אחמדינג’אד, או בלשונו של הנשיא לשעבר רפסנג’אני – “שפת השוק”. זה הזמן לעודד אותם לערוק אל המערב, ויש לכך חשיבות בטחונית רבה, אך גם מוראלית. האמצעי: פיתוי ואיום. מי שימשיך לשתף פעולה עם משטר רשע טרוריסטי יישפט בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה. ומי שיערוק עכשיו יקבל חסינות. זה צריך להיות הקו אותו המערב צריך לאמץ מול משטר דתי, השולט היום בכפייה על מדינה שלימה. מבחינה זו עריקת אסע’רי עוזרת מאוד.


הרי הטענה המרכזית של המשטר האיראני היא לכידותו ועוצמתו החברתית. “אנחנו כמו רכבת דוהרת, אי אפשר לעצור אותנו” השתחץ לא מזמן אחמדינג’אד. ובכן, זהו. שלא.