שוב הם הפסידו

[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
 


אם חשבו “הפלסטינים” להחזיר את הנושא שלהם למודעות העולם – הם לא הצליחו. נגמרו הימים שהמערב עוזב הכל, ומתעסק ב”סכסוך” הממונף הזה, ואכן, העניין הבינלאומי היה נמוך. בכל זאת, אירופה עסוקה במליוני המהגרים המוסלמים הלא-חוקיים אליה, ובצרותיה הכלכליות והמדיניות, וכך גם ארצות הברית. פעם אירופה התערבה במזרח התיכון, והיום המזרח התיכון מתערב באירופה. כל אירופי אומר בסתר ליבו: היום בישראל, מחר זה יקרה אצלי בבית, עם מליוני המוסלמים החדשים, ופתאום מביטים על הסיפור הזה אחרת. מוסלמים מתפרעים בישראל? מחר אצלם.


את ייתר העולם זה לא מעניין, גם לא את העולם הערבי. במיוחד לא את העולם הערבי, שטרוד בקיום שלו. כאשר המזרח התיכון כולו נחרב מסביבנו, למי יש זמן לאותם סונים מפונקים בארץ ישראל? אלה שיש להם חיים טובים יותר מכל ערבי אחר במזרח התיכון, המכונים בלגלול בעולם הערבי “ערביי השמנת” (“ערב א-זיבדה”), ולמרות זאת הם ינשכו את היד האכילה אותם. ההתרחקות מאותם “פלסטינים” הולכת ובולטת במצרים, מדינה שגם היא סובלת מן הצרות שהם יוצרים.


מה שהם כן השיגו זה את ההיפך: הם מצטיירים בעולם כרוצחים בסגנון דאעש, “עושי צרות” מקצועיים, אכזריים, שאינם מסוגלים לשום אחריות; כטרוריסטים; עוד חברה סונית בהתפרקות מוחלטת. אין פוליטיקה, אין כלכלה, אין מכנה משותף, אין עתיד, רק פרץ של אלימות חסרת תוחלת. הם גם איבדו את הציבור הישראלי, שחלקו עוד אהד אותם פעם. היום מבינים רבים מאוד בישראל שמדובר באלימות כחלק מן ההשתוללות הג’יהאדיסטית האיזורית: אם היה להם נשק, הם כבר היו דאעש או ג’בהת אלנוסרה. אז לתת לאנשים כאלה שטח עצמאי בליבה של ארץ ישראל? צריך להיות טיפש גמור כדי להסכים לכך.


ישראל מלאה עשרות אלפי שבח”ים. הזהרנו מכך לפני שנתיים

הציבור הישראלי כבר מבין את חוסר התוחלת ב”תהליך המדיני”, ומי שעוד משתמש במינוח הזה נתפס כבר כתימהוני; ולחשוב שפעם דיברו אפילו על “שלום“. אותם סונים בארץ ישראל הוכיחו גם הפעם שאין להם שום כוונה שישראלים יישארו כאן, ומטרתם האמיתית היא לסלק אותנו.


אלא שההזיה הזו לסלק את היהודים תישאר הזיה, כפי שהזו אותם סונים ארץ-ישראלים במשך מאה השנים האחרונות, ורק נחרבו בגינה. האחיזה שלנו באדמתנו היא בת 3,000 שנים, והיא רק מתחזקת ומתגברת מיום ליום, עם עוד בנייה, עוד עלייה, עוד יצירה ועוד ילודה. ישראלים רבים גם מתחברים אל השורשים הלאומיים והתרבותיים שלהם.


ניתן להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי, על מאמרים חדשים באתר

הפלסטינים: מסורת ההתאבדות

גם הערבים החיים במדינת ישראל לא משיגים דבר. אלה נקרעים בין התנועה האסלאמית, שהוקמה ברוח “האחים המוסלמים” לבין בל”ד, שהיא לאומנות ערבית קיצונית, ואשר הנושא היחיד שמאחד אותן היא העוינות למדינתם, ישראל. אזרחים ערבים רבים נבוכים מפרצי האלימות התמוהים האלה, מההפגנות הארסיות שפורצות פתאום, כי מישהו מחליט לפגוע באוכלוסיה המקומית, ולכן המדינה חייבת לעזור להם ולסדר הציבורי, ולהוציא כבר אל מחוץ לחוק גם את התנועה האסלאמית-הפלג הצפוני וגם את בל”ד. שום מדינה נורמאלית לא היתה מוכנה ששתי תנועות מסוכנות אלה ימשיכו להתקיים במרחב הציבורי שלה. אין זו שאלה של חופש דיבור, זו שאלה של חתרנות פעילה.


אז מה הם כן השיגו במחול הרוע והאכזריות הזה? מבחינתנו, הרבה מאוד. הם מחנכים אותנו להפנים את המציאות, ולהיות נחושים ומחושלים יותר, דבקים עוד יותר במטרתנו, ולהבין שהאחדות שלנו חשובה, כדי לעמוד מול אויבינו. במחלוקות הפנים-ישראליות, הם מחברים אותנו זה לזה, ומלמדים אותנו שאנחנו חייבים להיות מלוכדים, כדי לעמוד יחד – מולם ומול ייתר האויבים שלנו.


האיום הביטחוני, שוב מתברר, הוא מבחינתנו דבק חשוב, להידוק מבנה האומה הישראלית המתחדשת.


מאמרים קצרים נוספים של ד”ר גיא בכור

הליברליות מתנפצת בפנים

(פורסם בידיעות אחרונות, 8.10.15)

[face-book-like]
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן: