תודה, עדאלה



מאת ד”ר גיא בכור

בחדשים האחרונים פרסמו “ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל”, “ועד ראשי הרשויות הערביות” וארגונים אחרים את “מסמך החזון” שלהם, כיצד צריכה להיראות מדינת ישראל, ועל מה הם נאבקים. מעניין לציין שאת הארגונים הללו מממנים או מדינת ישראל או יהודים ליברלים מארצות הברית, החושבים שכך הם עוזרים לישראל.


 


אם לסכם את המסמך הגזעני הזה, הקובע ש”ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב”, אילו הן דרישות הערבים, הרואים ביהודים “רוב מהגר“:


 


1. ביטול חוק השבות.


2. ישראל לא תוגדר עוד כמדינה יהודית אלא כמדינה רב תרבותית.


3. כל הפליטים הפלסטינים יוכלו לחזור ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה. גם פליטים ערבים אחרים יוכלו לקבל אזרחות.


4. אזרחות ישראלית מלאה תוענק לכל צאצא של אזרח שנולד בישראל או בחו”ל, ולכל מי שינשא לאזרח ישראלי.


5. המדינה תיסוג “מהשטחים הפלסטיניים” עד לגבולות 1967. שם תוקם כמובן מאליו מדינה פלסטינית נקייה מיהודים.


6. הפלסטינים בישראל יוכלו לבחור לעצמם גוף לאומי מייצג.


 


ועוד ועוד, למה אייגע אתכם. המסמך כל כך יהיר שכמובן ערביי ישראל, אופס. סליחה, “הפלסטינים שהאזרחות הישראלית נכפתה עליהם” מכניסים לעצמם גול עצמי.





מדוע? ולמה אני מרוצה מאוד מן המסמך הזה? כי עכשיו הוסרו כל המחיצות וההסתרות. האמת יצאה לאור.


 


הרי עד היום ארגונים ערביים אזרחיים-לכאורה פשוט “מרחו” את בית המשפט העליון, ויחד איתו יהודים תמימים בעולם, וישראלים תמימים לא פחות מהם, כאילו מדובר כאן על מאבק ל”שוויון” אזרחי בישראל, דהיינו לתת לערביי ישראל מעמד אזרחי אישי ובכך יחיו כאזרחים מלאים ושווים. עכשיו המסיכה הוסרה. לא שוויון רוצה מנהיגות ערביי ישראל – אלא שלטון. לא לחיות לצד הרוב היהודי – אלא במקומו. לא לכבד את בית המשפט העליון שנתן להם סעד – אלא להשתלט עליו, ולסלק ממנו בסופו של התהליך את השופטים היהודים. אין במסמך מילה לא על זכויות היהודים, לא על לאומיות יהודית או על זכויות היסטוריות של היהודים. דבר. אילו פולשים, טפילים, שהסיטואציה שתיווצר עם חזרת מליוני הפליטים הפלסטינים תסלקם ותבריחם ממילא. דרך ניסוח כה שחצנית ומתריסה אין להגדיר אלא כאנטישמיות, במדינת היהודים.


 
אפילו אש”ף לא העז לנקוט בלשון כזו, ובמדיניות כל כך גזענית. רק הנאצים העיזו להתנסח כך לגבי היהודים, ועד הצורך לסלקם. וזה קורה כאן.


 


אני מרוצה כי עכשיו טענות משפטיות לא יוכלו להתחפש עוד; ומי שלא הבין זאת בעבר יבין זאת עכשיו. תודה לכם עדאלה וייתר הארגונים הממומנים על ידינו, שנתתם לנו להבין בזמן מי אתם, ולאילו שעדיין לא הבינו זאת עשיתם זאת עכשיו במסמך שלכם בצורה משכנעת ומצויינת.


 


עכשיו הגיע זמנו של הרוב היהודי לומר את דברו.


  


1. הגיע הזמן לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית בישראל. עכשיו ברור כי עדאלה לחמה על שילוט בערבית בכל פינה בארץ כעניין לאומני ולא אישי. ערביי ישראל הרי יודעים עברית טוב מרבים מאתנו. במסווה של זכות אישית הסתתרה, כמובן, זכות לאומית. 


2. הגיע הזמן לבטל את הגדרה של ישראל כ”מדינה יהודית ודמוקרטית”. שום מדינה לא מגדירה את עצמה כדמוקרטיה אלא מי שצריכה להתנצל על משהו. אני לא צריך להתנצל על דבר. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, היחידה בעולם. אין ליהודים מדינה נוספת.  


3. ועדת המעקב ושאר הארגונים בתחפושת מתפקדים כארגונים לאומניים אנטי- ישראליים. זה הזמן לבדוק האם ארגונים כאלה חוקיים בכלל במדינת ישראל. גם לדמוקרטיה מותר להתגונן, כאשר חרב האיום כבר מוטלת לפניה על השולחן. המנהיגות הערבית העניקה במסמך את הלגיטימציה המלאה לעשות זאת. 


4. יש מקום לבדוק את המשך העברת תקציבים ממשלתית לראשי רשויות שהשתתפו במסמך הגזעני הזה. ישראל לא תממן עוד את מי ששואף לחסלה. ראשי הרשויות הערביות נבחרו לנהל את העיריות שלהם (דבר שרובם נכשלים לעשות) ולא לשמש שופר תעמולתי ערבי.

5. מדינת ישראל תעניק לאזרחיה הערבים 100% זכויות אישיות, ו-0% זכויות לאומיות, בדיוק כפי שאנו מצפים שבמדינה פלסטינית יקבלו יהודים שיבחרו להישאר שם 100% זכויות אישיות, ו-0% זכויות לאומיות. זו בדיוק המשמעות של שתי מדינות – לשני עמים.
 


6. והחשוב ביותר: בג”ץ הבין או צריך להבין; הוילון הוסר. לא דרישה לשוויון אישי לפנינו אלא לאומנות פלסטינית מבפנים, החוברת ללאומנות ערבית מבחוץ. ועם זה, כאשר זה גלוי וברור, נדע להסתדר.

המנהיגות הערבית אולי אינה מבינה זאת, הרי כל המסמך שלהם מעיד על כך שלא למדו שום לקח מן ההיסטוריה, מאבותיהם ומסביהם. אך הציבור היהודי בארץ התבגר. התבגרנו. הבנו. אנחנו לא מטומטמים עוד, כפי שרובינו היינו לפני עשר שנים. אנחנו ניבנה וניבנה, נשתרש ונעמיק, כאשר מליוני יהודים עוד יגיעו לכאן. תודה לכם, מנהיגי ערביי ישראל, שאתם פועלים במרץ לחזק את הציונות שלנו, הגאה והבוטחת בעצמה.


 


מאמרים נלווים:   בעדאלה עסוקים     עזמי בשארה והדמוקרטיה המתגוננת