תורת המשחקים והסכסוך הפלסטיני: סוד הפרדוקס של חמאס


בארץ המראה

מאת ד”ר גיא בכור

בשנת 1908 ניסחו שני הלוגיקנים והפילוסופים הגרמניים קורט גרלינג (
Kurt Grelling) ולאונרד נלסון (Leonard Nelson) את אחד הפרדוקסים שלא נפתרו עד היום. ואכן, קוראים לו על שמם: פרדוקס גרלינג-נלסון. הפרדוקס הזה משמש בסיס לתורת המשחקים, דבר שישמש לנו כלי לבחון גם את הדילמה של חמאס.


 


הרקע לפרדוקס: אם מילה מתארת את עצמה, היא מכונה אוטולוגית, ואם המילה אינה מתארת את עצמה, היא מכונה הטרולוגית. למשל המילה “בעברית” מתארת מילה בעברית, והיא עצמה בעברית, ולכן היא תהיה אוטולוגית. “באנגלית” מתארת מילה באנגלית, אבל היא עצמה לא באנגלית, ולכן היא תהיה מילה הטרולוגית.


 


הפדוקס אותו ניסחו השניים הוא כדלקמן:


 


האם המילה “הטרולוגית” היא הטרולוגית?


 


נבחן זאת ביחד, ונבין את הפרדוקס:


 


אם היא כן הטרולוגית, פירוש הדבר שהיא מתארת את עצמה, ולכן היא אינה הטרולוגית. ואם היא אינה הטרולוגית, פירוש הדבר שהיא אינה מתארת את עצמה, ולכן, על-פי הגדרתה, היא כן הטרולוגית.


 


1. אם היא הטרולוגית – היא אינה הטרולוגית.


2. אם היא אינה הטרולוגית – היא כן הטרולוגית.


 


נסביר את הלוגיקה היפה. אל תרפו, עד שנבין:


 


אם מילה שאינה מתארת את עצמה – אינה מתארת את עצמה, הרי שהיא מתארת את עצמה, ולכן לפי ההגדרה, אינה הטרולוגית.


אם מילה שאינה מתארת את עצמה – אינה בלתי מתארת את עצמה, הרי שהיא אינה מתארת את עצמה, ולכן היא כן הטרולוגית.


 



נעבור לחמאס, לפי הגיון הלוגיקה, וננסח עכשיו  את מה שאנו קוראים: “הפרדוקס של חמאס”:


 


נתונים לפרדוקס: חמאס הוא ארגון פלסטיני אנטי ישראלי. הפלסטינים מתקיימים מישראל.



הפרדוקס של חמאס הוא כדלקמן:
 


האם חמאס יכול להתקיים עם ישראל?


 



אם הוא יכול להתקיים עם ישראל, אזי קיום יהיה לו, אך הוא כבר לא יהיה חמאס. ואם הוא משהו אחר, לא ענינו על הפרדוקס.


 


אם הוא אינו יכול להתקיים עם ישראל – הוא אמנם יישאר חמאס, אך ללא קיום. אם אין קיום, גם כאן לא ענינו על הפרדוקס.



במילים אחרות, שתי האופציות אינן אפשריות, וזו בדיוק הבעיה של הארגון, שהצליח יותר מידי, ואינו יודע מה לעשות בדיוק עם הצלחתו/כישלונו. הוא לכוד בפרדוקס של עצמו. חמאס אינו יכול עם ישראל, ואינו יכול בלי ישראל.

חמאס רוצה להתנתק מישראל, אך חייב שתפרנס אותו; חמאס מאוד רוצה הפסקת אש, אך אינו יכול להרשות לעצמו הפסקת אש; חמאס מאוד רוצה עיסקה על גלעד שליט, אך אינו יכול להרשות לעצמו עיסקה כזו; חמאס עמוק בפרדוקס של עצמו. איפה הדברים עומדים בשטח?


  


יוזמת קרטר


נשיא ארצות הברית לשעבר, השנוי במחלוקת בעצמו, ג’ימי קרטר, נפגש עם בכיר חמאס, ח’אלד משעל, ביום ששי בערב בדמשק. הפגישה נמשכה כחמש שעות, ובמהלכה הם גם אכלו יחד ארוחת ערב בסגנון המטבח הסורי. בפגישה השתתפה הצמרת של חמאס בפזורה, והיא כוללת את מוחמד נזאל ומוסא אבו מרזוק.



מבחינת חמאס הפגישה היא כבר הישג, לנוכח החרם הכמעט מלא שהוטל על בכירי הארגון בעולם.

למחרת בבוקר התקיים סבב נוסף של שיחות בדמשק, במשך כשעתיים וחצי. במקביל נועדו יועציו של קרטר עם יועצי חמאס. סוכם שחמאס ישיב להצעותיו של קרטר, דבר שהוא עדיין לא עשה, בשל המלכוד בו הוא שרוי. אנו נבין עכשיו את מגוון שיקולי הארגון האסלאמי הזה.


 


“הצהרות מתונות”


קרטר ביקש מח’אלד משעל שישמיע “הצהרות מתונות יותר” בנוגע לישראל, אך אם כך יקרה, זה כבר לא יהיה חמאס, ובוודאי שלגיטימציה הארגון לא ירוויח מכך. התביעה הזו מבחינת הארגון – אינה באה בחשבון.


 


הפסקת אש


קרטר הביא מסמך עצמי כתוב, שעיקריו: הכרזה חד צדדית של חמאס על הפסקת שיגור הקסאמים לעבר ישראל, למשך שבוע עד עשרה ימים. חמאס ממולכד בעניין הזה: אם יכריז על הפסקת אש, במונחי המזרח התיכון זו הצהרת כניעה. הוא מאוד מעוניין להפסיק את הלחימה, בשל אפיסת כוחות של אנשיו, אך איך יכריז בעצמו על הפסד? בלתי אפשרי.


יותר מזה, אם יקבל את הגיונו של קרטר, לפיו עליו להפסיק ראשון את האש, סימן שהוא גם האשם באש הזו, דבר שחמאס לא יכול לקבל.
 


קרטר ציין כי לאחר שחמאס יכריז על הפסקת אש חד צדדית, הוא ואחרים יפעלו אצל ישראל להסרת המצור מעל עזה. חמאס שאל: ואם ישראל לא תסיר את המצור? במקרה כזה הארגון ייהפך לבדיחה.


 


בכלל, איך חמאס יגיע להסכם עם מדינה שבה הוא אינו מכיר, ואשר אותה יש רק להשמיד מבחינתו?


 


גלעד שליט


עוד הציע קרטר שבכירי חמאס בעזה ייפגשו (כנראה בקהיר, בשיתוף המצרים) עם השר אלי ישי מש”ס, לדון בגורל גלעד שליט ועסקת השבויים, דבר שגם בו חמאס ממולכד.



הארגון מאוד רוצה עיסקה, אך הוא אינו יכול לשלם את מחירה. קודם כל, להיפגש עם סגן ראש ממשלת ישראל, זו הכרה רשמית בישראל ובממשלתה, דבר שלא בא בחשבון מבחינת הארגון. שנית, יש מחלוקת על המחיר, מחלוקת קשה.


חמאס טוען כי הוא מבקש “רק” 600 אסירים פלסטיניים, תמורת גלעד שליט. הבעיה היא שרשימותיו כוללות אסירים כבדים, שישראל לעולם לא תוכל לשחררם. כמו כן הוא דורש את שחרור כל הנשים והחולים. איך יוגדר “חולה”? וישנן אסירות רוצחות, איך ישראל תסכים לשחררן?

חמאס טען בפני קרטר כי המספר 600 הוא כבר ויתור גדול מבחינתו, כיוון שבבתי הכלא בישראל נמצאים 11 אלף אסירים פלסטיניים. המצרים, בתיווך שלהם מציעים מצידם שחרור 400 אסירים, מן הפחות מסוכנים וחמורים. אין בינתים שום הסכמה על מספרים או על דרגת החומרה של המשוחררים. העסק עדיין תקוע.


 


חמאס מעוניין מאוד בעסקה, אך שחרור כמה מאות אסירים בלבד, עלול להציגו באור מגוחך, ולעורר כלפיו תרעומת קשה אצל אלפי משפחות פלסטיניות הממתינות לשחרור. גם פה הוא ממולכד. אם לא ישחרר אסירים כבדים, יתקל בלגלול ובביקורת פנימית, ואם ידרוש את שחרורם, תסרב לכך ישראל.


 


מן השיחות די ברור שגלעד שליט חי. מבחינת חמאס הוא אולי הנכס היחיד שיש להם כיום. ומנכס כזה, קשה להיפרד.


 


היקף הרגיעה (“תהדאה”)


קודם כל אין מדובר על “הפסקת אש”, גם לא על “הודנה” ארוכת טווח, אלא על “רגיעה”, שהיא הדרגה הנמוכה ביותר של עצירת האש, בלי שום הכרה, מנגנון ניהול או הסכם. זה המקסימום שחמאס מוכן לתת.
ובכל מקרה, התפיסה הכוללת של חמאס היא ש”אין רגיעה חינם”, ועל רגיעה ישראל צריכה לשלם. קודם ישראל תשלם, אחר רק רגיעה. קרטר מציע: קודם רגיעה, ואחר כך תשלום. אין זו שאלה פשוטה, כאשר היחסים של ישראל לחמאס הם יחסי איום קיומי הדדי.


 


לאחר השיחות של בכירי חמאס בקאהיר, מחמוד א-זהאר וסעיד סיאם, שהתנהלו במקביל לשיחות קרטר, יתכן וחמאס יסכים לרגיעה ברצועת עזה בלבד, אך הג’יהאד אינו מוכן לכך. הארגון הקטן הזה, שיש לו יכולת שיגור קסאמים משלו ולכן גם עמדה במשא ומתן, דורש שישראל תפסיק לערוך פשיטות גם בגדה המערבית, דבר שישראל לעולם לא תסכים לו. משמעות הפסקה כזו היא חזרת הטרור לכל ערי הגדה ומרכז הארץ. חמאס גם טען בפני קרטר כי אין לו שליטה מלאה על ארגונים קטנים, ולכן טכנית יתקשה להתחייב להפסקת שיגורים מלאה. קיומם של ארגוני טרור נוספים בעזה, מקל על חמאס, ומשחרר אותו ממחויבויות.


 


אופי הרגיעה


גם כאן קיימת מחלוקת. ישראל וקרטר היו רוצים משהו פוליטי, מסודר ויציב, אך הצד הפלסטיני מתכוון לרגיעה זמנית מאוד, עד להתעצמות הבאה שלו. דובר הג’יהאד הפלסטיני, דאוד שיהאב, אמר זאת בסוף השבוע במפורש: “אנו רואים בתהדאה (הרגיעה) טקטיקה בניהול העימות שלנו מול האוייב – לאזור כוחות, לקראת הגלים הבאים של העימות. ולכן רגיעה ארוכת טווח לא תשרת את מטרות עמנו ולא את תוכנית השחרור שלו (במילה שחרור הכוונה לחיסול ישראל – ג.ב.). האויב רוצה שזו תהיה רגיעה מדינית, כלומר לכפות כניעה על עמנו”.


 


הערכה כוללת:


“פרדוקס חמאס” המובן לנו כבר מראשית המאמר –  קיים ומכה במלוא עוצמתו. הארגון לכוד ברטוריקה של עצמו, סיכויים להסדר כרגע, בעייתים מאוד.




אנא, סייעו לאתר, ושילחו את המאמר הזה לחבר. עושים זאת באמצעות הכפתור המלץ לחבר, כאן למטה 

למצטרפים החדשים לאתר: ניתן להירשם כאן, ולקבל את המאמרים ישירות למייל שלכם. המאמרים ישארו אצלכם לתמיד



כיצד מטילים סנקציות במזרח התיכון?

האלכימיה של המזרח התיכון: פיתרון חידת הזמן, בכל הסדר ישראלי-ערבי

מסודות המזרח התיכון: “קסם האחוזים המתהפכים