לראשונה: תמונות צבע מאושויץ. איך סלחתם לגרמנים? גזע מקולל לאלף שנים. ומה הכי גרוע?

הדיילי מייל הבריטי מפרסם היום, לרגל יום השואה הבינלאומי, תמונות נדירות שעובדו עם צבע, ממחנה אושוויץ – ראו את המאמר כאן. 
בתמונה למעלה: היהודים מובלים כעדר בקר אל המחנה, וישר מופרדים: מי להשמדה מיידית בגז (נשים, זקנים, ילדים, נכים, נקרא בגרמנית “טיפול מיוחד”, Sonderbehandlung, הכל היה להונאות היהודים) ומי יועבד עבור האדונים הגרמנים כבהמה, עד צאת נשמתו. 
הביטו ביהודים הלכודים האלה: מבטי ההלם והיאוש בפניהם. התמימים האמינו שהגרמנים הם עם “מתורבת”, ושהשמדה כזו אינה אפשרית. אלה בני עמנו לאורך הדורות, אז והיום: תמימים, או מיתממים, נאחזים בהונאות עצמיות. ראו איך הגרמני מכוון את המועמדים להשמדה (נשים וילדים) לנתיב הכחדתם, והאסירים היהודים בפיג’מות הרי יודעים שאלה, שרק הגיעו, מיד יושמדו.
אלה גרמנים שעוללו את זה, לא “נאצים”; גרמנים. איך סלחתם להם? איך אפשר לסלוח לגזע מקולל לאלף שנים? אני לא סלחתי, ואינני מבקר בארצם. ולחשוב שיש “יומון” בישראל, שמקדם את האינטרסים שלהם בכך, מזעזע..
 

יהודים באושויץ, לפני המיון, ומוכי הלם אלה נשלחו ישר אל השמדתם בגז. יהודים תמימים, באו בחליפות ועניבות אל חיות אדם הגרמניות. 
ומה הכי גרוע? שכיום עסוקים אותם גרמנים בנסיון להשמיד את מי שהם השאירו, בכוונה (מוסווית, כרגיל) לפגוע במדינה שהקימו היהודים; בעוד “פיתרון סופי;   Sonderbehandlung, לעודד רצח עם, וזה מאמר ההמשך שפרסמנו – למאמר ‘נשיקת אשת העכביש’, חשוב לקרוא, לדעת, ולשתף. יש כפתורי שיתוף למעלה. גם כיום המימסד הישראלי בא אליהם בחליפות ועניבות, ושום דבר לא נלמד. 
אצלנו לא יהיו מבטי הלם ויאוש, אותנו לא יוליכו (תרתי משמע) שולל:

שובה של אשת העכביש: האם ברלין היא כבר אוייבת היהודים וישראל?