ערוץ היוטיוב

למייל האישי

אתם איתנו

מאי המתים אין חזרה ואין חרטה

   
ואלס הזיופים הגדול: ככה זה תמיד מתחיל, אחר כך אנחנו בוכים  חוקי המזרח התיכון
10/10/2011
בתקופה הזו, השקט שלפני סערה ערבית גדולה, אסור לנו לגעת בשום דבר במזרח התיכון. לא כורדים, לא קופטים, לא דרוזים, לא עלווים, לא נוצרים, לא סונים, לא שיעים, ולא שום עדה מאויימת. זיכרו, כל אלה מעוניינים רק לרכב עלינו, כמו הצייר הזייפן, שאכן הצליח: האומנים המקוריים מתו בחלקם חסרי כל, אך הוא התעשר.
 ואלס הזיופים הגדול: ככה זה תמיד מתחיל, אחר כך אנחנו בוכים

      

מאת ד"ר גיא בכור

כאשר הגיע אלמיר דה הורי ((Elmyr de Hory  הצעיר אל פאריז לאחר מלחמת העולם השניה, איש לא חיכה לו שם. בעצם שמו היה אלמר הופמן, כנראה-יהודי-הונגרי (הביוגרפיה שלו היתה בחלקה מומצאת),  שישב גם בכלא הנאצי, ובפאריז הוא החל לעסוק במקצוע אותו למד, הציור. מהר מאוד התברר לו שאינו מוכשר מידי כדי לצבור לעצמו שֵם ומוניטין, אך בדבר אחד הוא דווקא הצטיין: הוא ידע להעתיק באופן מעורר השתאות ציורים של פיקאסו. חבריו הנדהמים היו בטוחים שאלה יצירות מקוריות לכל דבר של פיקאסו. לאחר שמכר ב- 1946 ציור מזוייף אחד "של פיקסו" בכסף רב, הבין שעלה על אוצר. הוא החל לזייף ציורים של מטיס, מודליאני, ואן גוך וכמובן, פיקסו. הוא לא העתיק ציור באופן מדוייק, אלא שינה אותו קצת, וטען שהציור הוא עיזבון מאחוזת הוריו.

הזיופים היו כה מוצלחים עד שדה הורי התפאר שמכר כאלף ציורים מזוייפים לגלריות הטובות בעולם. לאחר פאריז הוא היגר לארצות הברית (בוויזת תייר), שם התגורר במיאמי. לאחר שהזיופים שלו החלו להתגלות, ברח למקסיקו, משם לספרד, עד שהתאבד בחורף 1976, לאחר שחשש שיוסגר לצרפת. האיש התעשר מן הזיופים, והקיף את עצמו בשומרי ראש. המוזר הוא שלאחר מותו החלו המוני הזיופים שלו לעמוד בזכות עצמם, ועד היום הם נמכרים, הפעם בשמו שלו. באופן פרדוקסלי ומעוות לגמרי, השפעתו על עולם האומנות הבינלאומי היתה בסופו של דבר גדולה. הוא ידע לרכב היטב על ההצלחה של אחרים, ובעצמו הצליח.

 

ישראל היא המנוע של המזרח התיכון. היא יוצרת, היא גאונית בדרכיה, היא הצלחה נוצצת במדמנה מצחינה, כאשר תשומת הלב של כל תושבי האיזור היא איך לרתום את ישראל לצרכיהם. הם שונאים אותה עד עמקי נשמתם מרוב קנאה, אך באופן פרדוקסאלי העימות איתה מחייה אותם. הם יודעים שאם ישראל מעורבת, העולם כולו מתערב. ישראל היא הפרה החולבת של המזרח התיכון, בעושר שלה, כמו גם בתמימות מכמירת הלב שלה. תושבי האיזור כולו עסוקים בלחשוב איך לנצל את ישראל לתועלתם. דה הורי ניצל את האמנים המקוריים לתועלתו, הוא רכב עליהם. המזרח התיכון רוכב על ישראל.

 

יש העושים זאת בדרך של התגרות, קללות ועויינות, למשל אחמדינג'אד או ארדואן, ואפילו חלק מן המנהיגות הערבית בישראל, היודעת שהיא חייה באשליות, אך זה בונה לה קריירה. לפניהם בנו קריירות כאלה גמאל עבד אלנאצר, סדאם חוסין ויאסר ערפאת. הם חיו מהעימות עם ישראל, הוא הגדיר אותם, באין להם הגדרה עצמית טובה יותר. אפילו עבדאללה הירדני הבין את זה עכשיו.


ויש העושים זאת בדרך של התקרבות, חנופה וניסיון לכוון אותנו לצרכיהם. הדבר המוזר הוא שלכאורה מדובר בשני מקרים הפוכים, אך הם זהים בתכלית: בשני המקרים זרים מנסים לעשות שימוש בישראל לצרכיהם.

ויש שעשו זאת בדרך כפולה: גם עויינות וגם התקרבות, בשאר אלאסד היה, למשל, אחד מאלה. הוא היה עויין לישראל, אך נזהר שלא להרגיז אותה יותר מידי. הוא חי הן מהעוינות נגדה והן מן הקרבה אליה.

 

בשעה שאתם עמלים, יוצרים והוגים, יש רבים במזרח התיכון שדבר אחד מעניין אותם: איך לנצל את פרי העמל שלכם לטובתם. את המקוריות שלכם, את הקשרים והעוצמה שלכם. זהו שעל עצמם הם חושבים, כלל וכלל לא עליכם. אך הישראלים, בכמיהתם לחברים באיזור, וברצון שלהם להתחבב, לא שמים לב למלכודת, ונופלים בה פעם אחר פעם, וזה לא משנה האם זו ההתנגדות או ההתקרבות. בשני המקרים זו מלכודת.  

בשנות השבעים המאוחרות החלו ללחשש על "ידידים" חדשים שיש לנו בלבנון, הנוצרים-המארונים. פגישות רומנטיות התקיימו בלב ים, עד שהחלנו לספק להם נשק. אחר כך אימונים, ולבסוף מצאנו את צה"ל כולו, לבד, בעומק לבנון. הידידים התנדפו, לאחר שהוציאו מאיתנו את כל מה שיכלו.דוגמה מעניינת היא הגנראל הנוצרי-מארוני מישל אעון, פעם בעל ברית חשוב של ישראל בלבנון, וכיום, של חיזבאללה.


(Picasso/GettyImages)
 

לעולם, אבל לעולם, אין לסמוך על עדות קטנות או מאויימות במזרח התיכון. אלה יקנו אותנו ואחר כך ימכרו אותנו, משום שכך הן פועלות, אין להן ברירה, הן חייבות לשרוד בערמומיות. מדינות זה משהו אחר, אפשר להגיע איתן לבריתות, אך לא עדות מאויימות או כאלה שנלחמות על חייהן.

לכורדים הנערכים לעימות צבאי אין ידידים, הם מוקפים באיראנים, טורקים, סורים ועיראקים עויינים, והם מאוד היו רוצים לרתום את ישראל לתועלתם, אך אינם ידעים כיצד לעשות זאת. והנה הגיע לישראל בפעם המי יודע כמה הפעיל הכורדי דאוד בע'סתאני (داود بغستاني), עם הסיפור שהוא ראה כתובת שחרט מרגל המוסד אלי כהן בכלאו, בטרם הוצא להורג בתלייה מבזה. הסיפור הזה הזניק את הביקור שלו בישראל לכותרות העולמיות. עד עכשיו אף אחד לא התייחס אליו ולביקורים שלו בישראל. עכשיו הוא היה בכותרות הבינלאומיות. הוא הצליח והוא כבר רתם אותנו.

 

האם הדיווח על מה שחרט אלי כהן בתאו נכון? למשפחה זה בוודאי חשוב, אך אני מטיל ספק באותנטיות של הסיפור. מה לכורדי עיראקי, שישב בכלא אבו גרייב בעיראק ולכלא הסורי? אם זה נכון, מדוע לא סיפר זאת עד היום, למרות כשבעה ביקורים שערך כבר בישראל בעבר? ובכל זאת מדובר בסיפור מלפני כחמישים שנה. בעולם המשפט זה נקרא "עדות כבושה", שיש ספק לגבי מהימנותה, בלי הסבר הגיוני לכבישת העדות ולמועד המאוחר שהיא מסופרת. הסיפור הזה, שאין לו שום אישור ממקור אחר, לא עלה אלא עכשיו, כאשר הכורדים נלחמים ומתארגנים. עכשיו הם זקוקים מאוד לרכב על ישראל: הכורדים נלחמים באסד, בארדואן, במשטר האיראני ובשלטונות בבגדאד. הם במצוקה.

 

תשאלו את משפחת רון ארד כמה סיפורי אלף לילה ולילה הם כבר שמעו על הנווט הנעדר, או את משפחת גלעד שליט, שבכל פעם מישהו אחר מדמיין עבורם סיפור חדש. או את משפחת החייל גיא חבר, שנעלם ברמת הגולן. בפעמים האלה רכבו על המשפחות, כדי להשיג הישגים פוליטיים או פשוט כספיים. הם כבר למדו עד כמה חשוב בישראל כל פרט ופרט, והם מקווים שהקולקטיב שלהם ירוויח מכך. הקולקטיב אולי הרוויח, אך הפרט אצלנו לא ראה מכך דבר.

 

עכשיו, כאשר האיזור הצפוני של המזרח התיכון רוטט לפני התפוצצות גדולה, האם זה הזמן מבחינתנו להידחף לשם, או להיראות כנדחפים ולסבך את עצמנו, אפילו אם לא נדחפנו? האם זה בכלל הסיפור שלנו? הרי גורמים כמו הסורים, הטורקים או האיראנים רק מחכים להפיל עלינו לפחות חלק מן הלחץ המופעל עליהם. למה אתם מאפשרים זאת? 

 

 

האם אפשר לחיות דרך מישהו אחר? דה הורי נהג להתגאות שהוא מצייר את מטיס (כאן בוידאו) יותר טוב ממטיס עצמו.. כך גם הקיום המזרח תיכוני, דרך ישראל בלבד. בלעדיה, איזה קיום יש לו? ובכן, הצטרפו אלי כולכם אל הואלס הישראלי של המזרח התיכון. עכשיו אתם מבינים, בתור מי שאין לה זכות קיום, היא דווקא הקיימת ביותר באיזור.

 

אין לי ספק שאותם ישראלים, שמארחים את העיתונאי והפעיל הכורדי, עושים זאת מסיבות של פטריוטיות, אך כך גם החל הקשר החשאי עם הפלנגות בשנות השבעים, עם הטורקים בשנות השמונים ועם האיראנים בשנות החמישים. חברים מוקסמים הפעילו לחץ על מקבלי החלטות בירושלים, ורק אחר כך הכל החל להסתחרר ולהסתבך, עד שהפיל אותנו.

 

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד חומרים של ד"ר גיא בכור, התראות ותגובות בדף קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק.
כולם מוזמנים להצטרף.
 


בתקופה הזו, השקט שלפני סערה ערבית גדולה, אסור לנו לגעת בשום דבר במזרח התיכון. לא כורדים, לא קופטים, לא דרוזים, לא עלווים, לא נוצרים, לא סונים, לא שיעים, ולא שום עדה מאויימת. זיכרו, כל אלה מעוניינים רק לרכב עלינו, כמו הצייר הזייפן, שאכן הצליח: האומנים המקוריים מתו בחלקם חסרי כל, אך הוא התעשר.


כבר כתבנו כאן על ממלכת אטלנטיס שנחשפה, לאחר המרד הערבי, והזהרנו מפני כל מיני ידידים, חלקם אכן ידידים אמיתיים, שיגיעו לכאן עם הצעות מפתות. לא לגעת! לא עליכם הם חושבים, אלא על עצמם. הכלל שאמור להנחות אותנו במזרח התיכון הסוער הזה הוא פשוט: נגעת – שילמת.



כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם -
כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או - כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.

     



    הדפסת עמוד זה

עלה סרטון הקמפיין שלנו: מתקנים את העבר היהודי, ואת העתיד שלנו - כאן

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
הזמנת הרצאה - גיא בכור
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כ ל כ ל ה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
מה קורה במאלמו
הורסים קתדרלות

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים