מאת ד"ר גיא בכור
וווו-ששש... זו רוח לילה חרישית, המניעה את הענפים בדומיה, הנעה בין הבתים בשקט, מגיעה לנחיריים, טופחת על הפנים, מפתיעה. זו רוח הלילה הבוגדנית, בוגדת ב"מהפכה" האסלאמית, המזכירה ימים אחרים ולא כל כך רחוקים, של פרסיות ולאומיות פרסית, ווו-שששש... נעה בשקט חרישי, אבל מגיעה לכל בית, לכל פינה. מייללת בין הבתים, נושבת בין המרפסות, מתעכבת בחנויות, בבאזאר, מתפשטת לכל מקום בדומייה. וווההההה.....
מה בעצם קרה באיראן מאז הבחירות? קרה הגרוע מכל עבור המשטר הח'ומייניסטי: לא מאמינים בו עוד, לא מאמינים עוד למהפכה, הבינו שהכל שקר. כל המסיכות נפלו, ולכן זהו היום משטר זמני, משולל לגיטימציה. וכגודל האסון שנפל על משטר, כך גודל שקריו של הנשיא העומד בראשו. אפילו הוא התחיל להבין כמה סיבך את המשטר.
מנהיגי המתנגדים לבחירות ולאחמדינג'אד לא ויתרו כלל. הם ממתינים לשעת הכושר הקרובה. מבחינת מיר חוסין מוסאוי הבחירות הן זיוף אחד גדול, ולכן הממשלה שתקום משוללת לגיטימציה והיא בלתי חוקית. מוסאוי לא ויתר, ולא ניתן להרתיע אותו בכך. הוא תקוע למשטר בגרון, אי אפשר להתפטר ממנו, כי המשמעות היא חזרת הפגנות המליונים. בדיוק כפי שח'ומייני היה תקוע לשאה בגרון, תקוע עכשיו מוסאוי לח'ומיניסטים בגרון.
הרחוב לא ויתר, ואתמול שוב פרצו הפגנות אלפים ברחובות המרכזיים של טהראן, שדוכאו מייד בידי המשטר החשאית, בדיוק כמו בימי השאה. הקריאה להפגנות נעשתה באמצעות האינטרנט, ושוב סגר המשטר את הרשת ואת המיסרונים הסלולאריים. ככל שתקופת הבינים הזו נמשכת, צונחת לגיטימיות המשטר עוד ועוד. מעכשיו כל הזדמנות פוליטית תנוצל להפגנות המונים, למשל יום השבעת אחמדינג'אד, ועוד. הציבור מתרחק מן המהפכה וממנהיגיה, מסתייג, נפגע, והכל כבר ידוע וגלוי לכל.
המשטר משדר חולשה, הוא מגושם, מגמגם, ונלעג. גם אליו הגיעה הרוח הענוגה הזו של חירות, ומבחינתו זהו סיוט, חלום בלהות. המייסד ח'ומייני לקח אזרי (ח'מנאי) כיורשו, כדי לחזק את המהפכה, כי ידע שהמהפכה שלו תהיה זמנית, "כשם שהיטלר היה זמני" הזהיר ח'ומייני טרם מותו.
בישראל הורידו את נושא איראן מסדר היום, כי, אבוי, גופי המודיעין וההערכה שלנו כשלו להבין את השינוי האדיר. לא הבינו את הזיוף הקולוסאלי של יום הבחירות, הופתעו מן התגובה העממית והפוליטית, לא צפו את התמשכות ההפגנות, וגם כיום אינם מבינים שאיראן כבר השתנתה לתמיד, והכל עוד לפנינו. כיוון שכך, הורידו זאת מייד מסדר היום, בביטול. ובכן, באיראן עוד יתרחשו בתקופה הקרובה זעזועים אדירים, הכל עוד לפנינו, זה ממש לא נגמר.
ארצות הברית של אובמה מכרה את המפגינים, שכן אחמדינג'אד נוח לה. ברגע המבחן נשיא ארצות הברית לא ידע לזהות שיש לפניו התרחשות עממית אדירה, שעוד תשנה את פני המזרח התיכון. הנשיא אובמה מעוניין במשטר הרשע הישן, לא יאומן, והוא מתעקש לנהל איתו דיאלוג, ולהציל אותו בעצם.
האייתולות מבינים שמה שהיה כבר לא יחזור, שזמנם כמנהיגים פוליטיים קצוב, והם מעמידים פנים. הם יודעים היום שהעמדת הפנים הגדולה של כל המהפכה הזו קרסה, וטענתם כלפי השאה שהיה דיקטאטור ומושחת, חוזרת ומתפוצצת להם עכשיו בפנים. אצל השאה היתה זו המשטרה החשאית של הסאוואק, ועכשיו זו המשטרה החשאית של בסיג'. אותה אכזריות, אותה אטימות, אותו בוז להיסטוריה.
ווווווווו-ששששששש.... נושבת רוח הלילה האכזרית.
מי היה מאמין שהמהפכה האסלאמית הזו גם היא פיסת זמן בהסטוריה? מי היה מאמין ש"כס הטווס" של ריזא פהלוי יהיה כה קצר? כמה מפליאה איראן, וכמה חסרת ביטחון היא, מגששת את דרכה בחוסר נחת בנתיבי ההיסטוריה והזמן. הכל עוד לפנינו. "מוות לדיקטאטור" נשמעות כל לילה הקריאות מגגות הבתים ברחבי הערים הגדולות אל עבר הלילה; "מוות לדיקטאטור". איזו רוח לילה בוגדנית..
אחמדינג'אד היהיר, חסר הזהירות, הנפוח מחשיבות עצמית, המואר באור יקרות עצמי, גרר את כולם למטה בהרס עצמי, את החברה המתביישת בו, את כוהני הדת, את המהפכה. ככל שישאף לפצצה גרעינית, הוא והמורה הרוחני שלו, עלי ח'מנאי, כך תיגרר איראן לבור תחתיות. איראן מוצפת היום בקריאה המכוונת אליו: מוות לדיקטאטור, בדיוק אותה קריאה שהופנתה אל השאה בזמנו. הוא השאה החדש.
הטענות שאחמדינג'אד יהודי מתרבות בתוך איראן, כדי להבאיש את ריחו. אצל השיעים יהודי נחשב טמא, אסור בנגיעה, וכך קורה שמי שהתפרסם בשנאתו ליהודים ולישראל, מואשם בעצמו ביהדות. האנרגיה שהוציא נגד היהודים, חוזרת אליו. עוד לפני הבחירות האשים מהדי ח'זעלי, בנו של האייתוללה השמרני הנודע אבו אלקאסם ח'זעלי, את אחמדינג'אד כי הוא ממוצא יהודי. ח'זעלי כתב באתר שלו, שאחמדינג'אד שינה את שם משפחתו היהודי בתעודת הזהות שלו, וכי השינוי עדיין רשום בספח של התעודה. אחמדינג'אד לא התייחס לטענה הזו כלל.
לטענת ח'זעלי שם משפחתו הקודם, היהודי של אחמדינג'אד היה סבורג'יאן (سبورجيان), וכי הוא מסתיר את שורשיו היהודיים. בימים האחרונים נעצר מהדי ח'זעלי, ונלקח לבית כלא מיוחד, שם מתפקד בית דין לאנשי דת סוררים.
במה שונה מרידת הרחוב הפעם ממקרים קודמים אחרים? שהפעם העם נמצא עם המרד, וכבר נגד המשטר. התסיסה הולכת ומתרחבת, ומחכה לרגע הנכון להתפוצץ. ולכן המהפכה הח'ומייניסטית הזו חיה על זמן שאול.
נשים, בעלי עסקים, הנוער, בכפרים, לא רוצים עוד את הקיים, כמהים לשינוי. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר העם רוצה שינוי, שום משטר, ויהיה האכזרי והנורא ביותר, לא יוכל לעצור את הדרישה הזו. רוח השינוי כבר נושבת, אתם לא מרגישים אותה? שאריותיה ניתנים להרגשה עד לכאן.
◄
מבזקים
למשטר באיראן קרה הגרוע מכל. על רוח הלילה הבוגדנית, כשהכל עוד לפנינו
הדפסת עמוד זה
