להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

מלאכים

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
לקראת מצרים אסלאמית: על מזימות, פחדים והמאפיה היפנית  מצרים
20/11/2011
זמן קצר לפני הבחירות הגורליות, שאמורות להפוך את מצרים לאיראן סונית, נפל הפחד על האליטה הצבאית-לאומית השלטת במדינה. היא הבינה שלא תוכל לדחות יותר את ההתאסלמות של המדינה, ולכן היא נקטה בתחבולה. "האחים המוסלמים" שהבינו שהפרי הבשל עלול להתרחק מהם מיהרו להוציא את מאות האלפים לכיכר תחריר - ה"מון" היחיד של המהפכה המצרית החדשה. מה קרה שם?
 לקראת מצרים אסלאמית: על מזימות, פחדים והמאפיה היפנית

 

מאת ד"ר גיא בכור

המאפיה היפנית, ה"יאקוזה", טוענת לקוד התנהגות מקודש של החבר. אסור להפר אותו לעולם, והוא מגיע מן ה"בושידו", כללי ההתנהגות של הסמוראים (שבעת כללי הבושידו הם "אומץ", "התנהגות צודקת", "חמלה", "נאמנות", "כבוד", "נימוס" ו"יושר"). בכל "גומי" או כנופיה ביאקוזה, ערכי הכבוד נשמרים בקפדנות בידי בני המעמדות השונים, כמו במקומות אחרים בחברה היפנית, ועד היום ישנם שם טקסים ימי ביניימים. היאקוזה אינם חבורה סודית, אלא חלק מקובל בחברה היפנית, חלק מן החיים הפוליטיים והכלכלים של המדינה, עד כדי כך שבחלק מן המקומות יש ליאקוזה שלט על הדלת, כמו בכל חברה כלכלית אחרת. היפנים מזהים במהירות חבר ביאקוזה, משום שהוא עמוס בסמלים, למשל סיכת סמל המשפחה (הסמל נקרא "מון"), הבגדים, מכוניות ענק עם שמשות כהות, לשון הדיבור היהירה, והדרך שלהם להגיע אל ראש הפירמידה של חברות ענק, כדי לסחוט אותן.

היאקוזה מפורסמים בקעקוע מרבית הגוף ("הורימונו"), כדי לסמן את אלה שחיים בקצה החברה, אלה שהם שונים. אך הקעקוע הוא חלק מסולידריות קבוצתית ואומץ לב, והצהרה שבחרת את הצד האפל. הקעקוע הצבעוני כולל את ה"מון" של הקבוצה, ואת האני מאמין שלה, ויש צורך במאות שעות של עבודה כדי להשיג כיסוי כזה של הגוף. הסמוראי שהפר את הוראות אדונו היה מבצע התאבדות טכסית לעיני חבריו ("ספוקו"). אך היאקוזה המודרני מכפר על העבירות שלו בכך הוא כורת את אחד מפרקי אצבעותיו (בדרך כלל האצבע הקטנה) וזה נקרא "יוביצומה". ערבוב דם לאות חברות נאסר רק בשנים האחרונות, בשל סכנת הדבקות באיידס.

אלא הם סימבולים חזקים, המהווים קיצור דרך למחשבה. הם בנויים לא על ההבנה הלוגית אלא על הרגשות. ראית סמל אחד כזה, ועולם שלם של דימויים ותובנות נפתח בתוכך. אצל הסמוראים והיאקוזה, בגלל הטכסיות הרבה, השימוש  בסמלים הפך לאמנות, אפילו שבמקרה של היאקוזה מדובר באחד מארגוני הפשע הגדולים בעולם. גם היפנים וגם המצרים יודעים שסמלים יוצרים כוח אדיר.

 

לאסוף מאות אלפים בכיכר אחת, אולי אפילו מליון איש, דבר כזה עדיין לא נראה במזרח התיכון, והתמונה הזו התקבעה בנוגע ל"מהפכה" במצרים (מכונה בפיהם "מהפיכת 25 בינואר"). התמונה המדהימה הזו מעבירה מיד את הרעיון החדש, את המסר החדש, ובעצם דת ישנה, האסלאם, המבקש גם לשלוט פוליטית. התמונה הזו היא כמעט-גאונית משום שהיא מתפשטת ללא גבולות, והיא נותנת תחושה לכל מצרי או ערבי של השתתפות בעשיה. הכוח שבתמונות האלה, שהביא למהפכה, היה ועודנו עצום. זהו הסמל היחיד בעצם של המהפכה המצרית, שכבר התקבע ברגש האסוציאטיבי של העולם. זהו סימן שיישאר לתמיד.

והנה, בששי האחרון שוב זומנה הפגנת מליון שכזו, באותה כיכר, כיכר "תחריר". מדובר בכמות עצומה של אנשים, שמילאה את הכיכר וגלשה לרחובות המסתעפים מן הכיכר, עד לנילוס. לשם מה נזעקו התנועות האסלאמיות עשרה ימים בלבד לפני הבחירות הכלליות לפרלמנט החדש של מצרים (ב- 28 בנובמבר)? הסיבה היא הפחד, של שני הצדדים. הסמל הגדול, שמבטא את עוצמת המהפכה הזו, מבטא גם את הפחד הקיומי שלה.

זמן קצר לפני הבחירות הגורליות, שאמורות להפוך את מצרים לאיראן סונית, נפל הפחד על האליטה הצבאית-חילונית השלטת במדינה. היא הבינה שלא תוכל לדחות יותר את ההתאסלמות של המדינה, ולכן היא נקטה בתחבולה. בשקט ניסח הצבא יחד עם הממשלה הזמנית "מסמך עקרונות לחוקה", כלומר מסמך שיקדם לחוקה החדשה במדינה, ואשר ישריין את מעמד הצבא והאליטה השלטת. זה ניסיון ברור לעקוף את הפרלמנט האסלאמי ההולך ומתקרב.

המסמך הזה נקרא במצרים על שמו של סגן ראש הממשלה, עלי א-סלמי, והוא כולל מתן מעמד חוקתי מיוחד ל"מועצה לאומית להגנה", במתכונת הטורקית, כלומר כזו שנמצאת מעל לפרלמנט ולממשלה. למועצה הזו, שתורכב מראשי הצבא, אמורות להיות סמכויות חקיקה וחירום. עוד קובע המסמך שהצבא בלבד יהיה אחראי לפעילותו ולתקציב שלו, הצבא צריך לאשר מלחמה חדשה, ולבסוף הוא נותן לצבא את הסמכות לקבוע את מרבית חברי הועדה, שיכינו את החוקה הבאה. על זה קם הרעש האדיר, ובצדק.

גם המפלגות האסלאמיות מפחדות. הן מבינות שהצבא מתכוון לגזול מהן ברגע האחרון את השליטה במצרים, ומכאן היתה קצרה הדרך להוריד מאות אלפים לרחובות. להפעיל את הסמל. אם הממשלה והצבא לא יחזרו מן המסמך, נראה עוד אלימות.

מיהן שלוש הקבוצות האסלאמיות המרכזיות (יש עוד הרבה קטנות) המתמודדות לבחירות בשבוע הבא?

"האחים המוסלמים", תחת מפלגת "החירות והצדק" ("אלחוריה ואל-עדאלה")

"החבורה האסלאמית", גוף יותר קיצוני מן האחים, תחת מפלגת "הבנייה והפיתוח"

"הסלפים", הארגון הדתי הקיצוני ביותר, הסולד למשל מן העתיקות הפרעוניות וחלק מראשיו מדברים על לפוצץ אותן, והוא יתמודד תחת השם "א-נור" ("האור").


 (תמונה: Chris Schmidt, GettyImages)


במהומות בין המפגינים לבין המשטרה נהרגו בשלושת הימים האחרונים כעשרה מפגינים ונפצעו כאלף. המתח הוא רב. שני הצדדים יודעים שזהו לב הסכסוך במזרח התיכון: בין הגורמים הלאומיים-צבאיים לבין האסלאם הפוליטי ? מי ינצח ומי ינוצח, מי יתקיים ומי יחוסל. זהו אותו סכסוך בין פתח לחמאס, לחיים או למוות. להיות או לחדול.

ומהו האגרוף של התנועות האסלאמיות? סימבול "הפגנת המליון". לכאורה זהו מימוש של זכות דמוקרטית להפגין, אך בעצם זהו שימוש ברוטלי בהפגנה, זו סחיטה ואיום ישיר על הממשל ועל המיעוטים. אותם ארגונים אסלאמיים, שתמיד ידברו על "צדק, דמוקרטיה, בנייה וחירות" שוב עושים שימוש לרעה בכל מה שהמערב מאמין בו, בדיוק כמו ח'ומייני בשעתו. הרי כאשר קבוצות אלה יעלו לשלטון, יבוא אט-אט הסוף לדמוקרטיה או להתחלות שלה. כמו חמאס שעלה באמצעים דמוקרטיים בינואר 2006, אך מנהל היום דיקטטורה נוקשה בעזה. קיצונים סלפים כבר מתפרצים היום למסיבות ברחבי מצרים והורסים אותן בטענה שבאסלאם הנכון אסור לשיר או לנגן, והתפרסמו במדינה פאתוות שלא להצביע בשום אופן למועמדים חילוניים או ליברליים, אם יש מועמד אסלאמי כלשהו. נשים כבר אינן מעיזות לצאת לרחוב במצרים ללא כיסוי ראש הולם, מחשש שירדפו אותן. גם נוצריות קופטיות מכסות את הראש בלבוש אסלאמי, מחשש שיוכו.


האם מסמך ס?למי הוא הסיבה היחידה להתלקחות המחודשת בכיכר תחריר? לא. טוב להגיע לבחירות הכלליות כנרדף על ידי הצבא, כקורבן. גם כאן הסמל של הכיכר משחק תפקיד, והאסלאם הרדיקלי ניכ?ס אותו לעצמו.

 


גלגול מעניין של סמל המשפחה המסורתי, ה"מון": הלוגו של חברת מיצובישי, שבמכונית שלה אתם אולי נוסעים, עם שלושת המעויינים הוא סמל המון של המשפחה, בעלת החברה. כך גם לגבי ימאהה או טויוטה: ה"מון" הפך ל"לוגו". ובכן, בעולם של דימויים תקשורתיים ומהפיכת האינפורמציה, הסמל הוא הכל: הוא המלחמה, הוא הניצחון והוא הרווח הכספי הגדול, ומי שלא יחשוב בשפת הסמלים יתקשה להתמודד עם מורכבות המצב. ככל שהעולם נעשה טכנולוגי יותר, כך הצורך שלו ברגשות ובאסוציאציות גובר, אפילו באופן מלאכותי, ואת זה הוא מוצא כיום יותר ויותר בסמלים. שימוש בסמלים הוא רגשני? ממש לא. דווקא השכלתני ביותר.

(המוזיקה מתוך משחק המחשב Total War: Shogun 2, של חברת Sega).

 

אל תתבלבלו, לא הפגנה דמוקרטית לפנינו בכיכר תחריר אלא שימוש אסלאמי בברוטליות על גבול הדיכוי, האיום, התוקפנות, וההרתעה. למעשה אונס הדמוקרטיה עליה הצהירו המצרים רק לפני כחצי שנה. זהו הכוח של הסמל, והפגנות הענק האלה הפכו לסוג של רובה. והצבא? גם כאן אל תחפשו דמוקרטיה. לפנינו מאבק של שלטון טוטליטרי אחד, צבאי, בשלטון טוטליטרי עתידי, האסלאם הקיצוני. בעידן הברבריות שמכסה את העולם הערבי וקריסת הערכים המוכרים, ההתנגשות המצרית רבת המשתתפים היא מרכיב מרכזי.



לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד חומרים של ד"ר גיא בכור, התראות ותגובות בדף קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק. כולם מוזמנים להצטרף. איך מצטרפים? לוחצים כאן על "אהבתי".  

 
לדף החברים החדש של גיא בפייסבוק

שעת הזאבים, והמהפכה במצרים שגולשת לרעב ולעוני

בסוף כולם ייעקצו: על בוגדנות, נקמה והכרת תודה

האם הנשיא הבא במצרים יהיה מן האחים המוסלמים?


אותם קיצונים אסלאמיים פשוט כבר אינם יכולים להתאפק ולחכות לעלייתם לשלטון ולשינוי ההיסטורי שיחדירו למצרים. ושוב, שימוש בסמלים מערביים כמו הפגנה, פייסבוק, שלטים ומחאה, אך לצרכים הפוכים בתכלית לאותם סמלים. זהו אקדח על השולחן, כמו במאפיה.

ומה האירוניה הגדולה של ההיסטוריה? שהשימוש ב"מון" של כיכר תחריר יהיה הניצחון הגדול של התנועות האסלאמיות, אך גם התבוסה הקשה שלהן בעתיד, משום שלאחר שיזכו, הן יצטרכו להתחיל לדאוג למדינה העצומה הזו, בת 87 מליון התושבים הממורמרים והזועפים. לאחר האופוריה האחריות תהיה שלהן, הכישלון, והאצבע המאשימה כלפיהן. והסמל שוב יתהפך על יוצריו.

 


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם -
כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או - כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.

 



    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
השבעת הנשיא טראמפ
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים