[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
לקיסר וו (Wu), ראשון הקיסרים של שושלת צֵ’ן הסינית (503-559 לספירה), נמאס. הוא ראה את התעצמות ממלכת הו, והוא החליט לבלום אותה. הוא לא סיפר על תוכניתו לאיש, והשיא את בִתו דווקא לשליט ממלכת הו היריבה. לאחר מיכן זימן את שריו ושאל אותם: “אני מתכנן מתקפה צבאית. לאיזו מדינה עלי לפלוש”?” כפי שציפה, אחד השרים ענה: “יש לפלוש לממלכת הו”. הקיסר התרגז והשיב: “הו היא ממלכה אחות שלנו, למה הצעת לפלוש אליה?” והורה להוציא להורג את השר על הערתו החצופה.
ש
ליט הו שמע על המקרה, הכיר תודה לקיסר וו, ובהתחשב בכך, ובנישואיו לבתו של וו, לא נקט שום אמצעי זהירות להגן על עצמו מפני ממלכת צ’ן. כמה שבועות לאחר מכן פרצו כוחות צ’ן בהמוניהם לתוך ממלכת הו, כבשו אותה, ומעולם לא שחררו אותה עוד.
אז מי שולט עכשיו במצרים, ומי ישלוט לאחר שהפרלמנט האסלאמי יתכנס? בישראל כבר מפטפטים, כרגיל, על מלחמה עם מצרים ועל סכנותיה, בעוד שאנחנו רחוקים מכך, והנושא הזה כלל אינו קיים על סדר היום המצרי. למעשה מתנהל כאן משחק פנים מצרי מסוכן, שלא הובן עדיין בישראל.
גם אחרי שהבחירות יסתיימו, בניצחון האסלאמי הצפוי, הצבא ממשיך למשוך בחוטים במדינה, כשהמטרה שלו היא להגיע למודל האאטורקי, כלומר שלטון המערכת הצבאית מאחורי הקלעים בממשלה ובפרלמנט, ולא למודל הארדואני.
כמו שכתבנו באתר הזה בהזדמנויות רבות, הממסד הצבאי המצרי הוא בן מליוני אנשים, ועוד כמה מליונים שקשורים במושלים, שהם השליטים המקומיים האמיתיים. במילים אחרות, הפרלמנט במדינה כמו מצרים, וזה המצב כיום, כמעט חסר סמכויות. כדי לרוקן את הפרלמנט עוד יותר מכוחו צמצמה המועצה הצבאית השולטת בחודש מרץ עוד סמכויות של הבית. כיום אין לפרלמנט הזה סמכות להקים ממשלה או להביע אי אימון בממשלה, זו היתה סמכותו של הצבא, שהקים ממשלת הצלה לאומית בראשותו של מקורבם לשעבר של הנשיאים סאדאת ומובארק, כמאל אלגנזורי (בן 78). הוא היה ראש הממשלה במצרים בין השנים 1996-1999, אלא שאז עבר ביניהם חתול שחור, שלא הוסבר מעולם.
כדי לוודא שהממשלה או הפרלמנט לא יסטו מההוראות הבסיסיות של הצבא הוקמה השבוע במצרים “מועצה מייעצת”, “שתפקידה לתת עצות למועצה הצבאית ולממשלה”, הבהיר חבר המועצה החדשה, שר התרבות לשעבר, מנצור חסן.
המועצה הזו אמורה להיות המשך השליטה של הממסד הביטחוני בשלטון, כשכמובן הוא לבדו אחראי לענייני צבא וביטחון הגבולות. “הפרלמנט החדש לא משקף את רצון העם”, הבהיר באמירה מדהימה הגנראל מוכתאר אלמלא, חבר החונטה הצבאית השלטת, “ולכן למועצה המייעצת יהיה תפקיד בבחירת האסיפה המכוננת של החוקה החדשה”.
כן, זה אחד הויכוחים הגדולים כרגע, מי יבחר את חברי האסיפה המכוננת, שתקבע חוקה חדשה למדינה. ה”אחים המוסלמים” דורשים כמובן שהפרלמנט החדש יבחר, ואז יהיה להם ולאסלאמיסטים רוב, וכך תיראה החוקה החדשה; בעוד הצבא ישתמש ב”מועצה המייעצת” החדשה, כדי לבחור או לפחות לאזן את חברי האסיפה המכוננת.
מבולבלים? במילים פשוטות הצבא לא מתכוון לוותר בקלות על מושכות השלטון, למרות הבחירות. מי שעוזר לו בזה הם עכשיו הגורמים הליברליים, נערי הפייסבוק ודומיהם התמימים, שרצו דמוקרטיה וקיבלו אוטוקרטיה, משטר אסלאמי קיצוני. זהו ניסיון נוסף של הצבא להישאר בשלטון, לאחר שיוזמה קודמת, מסמך סלמי, לא יצאה לפועל.
כאשר שמעו האחים על הקמת “המועצה המייעצת” החדשה הם הודיעו שלא ישתתפו בה בשום אופן, למרות שדווקא לסלפים יש בה ייצוג, בדמותו של מנהיג מפלגת “א-נור”, המפלגה הסלפית הגדולה, עמאד א-דין עבד אלע’פור. הצבא מצליח לתקוע טריז בין “האחים” לסלפים, בבחינת הפרד ומשול.
(GettyImages/אימג’בנק)
זה מזכיר את “ירח הדבש”, כפי שכונה אז, בין הצבא ל”אחים המוסלמים” עם הפיכת הקצינים במצרים בשנת 1952, עד שהדבר הפך להתנגשות ולדיכוי האחים המוסלמים, לאחר שנטען בשנת 1954 שהאחים תכננו לרצוח את הנשיא גמאל עבד אלנאצר.
סצנת החיצים הקטלניים מתוך “גיבור” (סין, 2002). הסינים מתייחסים להיסטוריה שלהם, אך בעצם מתכוונים לעצמם כיום. לא רק במלחמות הסיניות, ניצח מי שהמציא את שדה המערכה מחדש: בנשק או בשיטות לחימה, ואת המשפט הזה אנחנו חייבים לשנן בעצמנו.
אז מה עכשיו? מאבק הכוח האדיר בין הצבא לבין האחים המוסלמים יימשך, ורק החודש היו במצרים עשרות הרוגים כחלק מן הקרב הזה. האחים המוסלמים לא יכולים לוותר על ניצחונם לאחר שהגיעו להישג כה גדול, בעוד שמבחינת הצבא והגורמים הלאומיים מדובר בחיסול עצמי.
עכשיו אנחנו מבינים שהצבא הערים על הגורמים האסלאמיים ועל הרחוב, כמו קיסר וו. בכירי הצבא הקריבו את מובארק, ומלמלו כל העת שדרישות המפגינים ייענו, אך בשקט הקפידו לשמור על כוחם ועל השלטון, בדרך זו או אחרת.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד חומרים של ד”ר גיא בכור, חלקי מאמרים לפני פרסומם, התראות ותגובות בדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. כולם מוזמנים להצטרף. איך מצטרפים? לוחצים כאן על “אהבתי”.
◄לדף החברים החדש של גיא בפייסבוק
ומה לגבינו? לעקוב, ובשום אופן לא להתערב. לא בהתבטאויות ולא במעשים. איך היה נוהג נפוליאון לומר: “אני לעולם לא מפריע ל..” טוב, אנחנו כבר יודעים את ההמשך. גם היום, הצבא במצרים ממשיך להיות גורם כוח אדיר, והוא רואה בנו ידיד, למרות שעדיף מבחינתו לשמור זאת בצנעה. עדות לכך היא חזרתו היום לקהיר של שגריר ישראלי במצרים. האם “האחים המוסלמים” יבטלו את הסכם השלום עם ישראל? אם יעשו כך, זו תהיה התאבדות כלכלית מבחינת מצרים, וגם “האחים” מבינים זאת. לראשונה בתולדותיהם – יש להם אחריות.
הסיפור המצרי רק מתחיל, בוודאי עוד לא מסתיים, וקשה לדעת איך תיגמר התגוששות הכוח הזו, שצפויה להימשך עוד זמן רב. כמו בסוריה, כל צד מתקשה להכריע את הצד השני. המפגינים לא יעלימו את המימסד הביטחוני האדיר, וזה לא יכול להעלים את הכמיהה לאסלאם שולט. כמו בסוריה, כך במצרים, המדינות ממשיכות להתפרק, במלחמות התשה נואשות וחסרות תוחלת. האביב, אם היה בכלל, כבר נבל.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
