להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

מלחמת הסחה

מה שומר עלינו

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
אבו מאזן ושתי הצפרדעים צועדים אל האו"ם  בטחון
5/11/2012
אבו מאזן יודע שזמנו פג, שהוא עלול לסיים כמו מובארק וקדאפי, ולכן הסיכוי היחיד להיאחז בהיסטוריה הוא ההישג באו"ם. אם ליפול, אז במאבק נגד ישראל; להציל את עצמו ואת תדמיתו, על חשבון קריסת הציבור שלו. המשמעות היא לשאוף ל"פלסטין" מדומיינת, על חשבון זו האמיתית; לשאוף אל ההזייה, על חשבון המציאות.אז מי יידע את העתיד?
 אבו מאזן ושתי הצפרדעים צועדים אל האו"ם


מאת ד"ר גיא בכור


שתי צפרדעים חיו בבִיצה אחת, עד שבחום הקיץ יבשה הביצה, והשתיים יצאו לחפש לעצמן מעון חדש. עוד הן מקפצות, והנה נתקלו בבאר עמוקה מלאת מים. אחת הצפרדעים הביטה אל פנים הבאר ואמרה: איזה מקום יפה! הבאר הזאת נראית נעימה, מוצלת וקרירה, בואי נקפוץ פנימה, ונקבע בה את מגורנו.


אך הצפרדע השניה, שכנראה היתה נבונה יותר, ענתה לה: לא כל-כך מהר, חברתי. לקפוץ פנימה זה תמיד קל, אך אם יתייבשו המים בבאר, כמו שהתייבשו בביצה, ומפלס המים יירד, איך נצליח לצאת מן הבאר העמוקה?

לא כדאי לפעול, לפני שחושבים על התוצאות

משלי איזופוס (המאה הששית לפני הספירה)

*


מה הבדיל במיתולוגיה היוונית בין האלים לבין בני התמותה? בעיקר שני דברים: חיי הנצח, והיכולת לראות את העתיד. היכולת של האלים לראות את העבר, העתיד, וחוזר חלילה (
Homo cogitat, Deus iudicat, "האדם מתכנן, אלוהים מבצע").

בני התמותה נחסמים בידי מה שניתן לקרוא הגורל. חלקם נלחמים בו ומאתגרים אותו, ומי שמצליח לחצות את המחסום הזה מצטייר לכן כסוג של אל. וכיצד מאתגרים שם את הגורל? ביכולת לפענח נכון את העתיד ולפעול בהתאם; להשקיע מחשבה ולפעול לפיה על פי הפענוח הנכון של העתיד. וכיצד מפענחים את העתיד? ישנן שתי שיטות במיתולוגיה היוונית. הראשונה, לפנות לחסדי האלים, בתחינה לאיזו הנחיה, למשל באמצעות האורקל מדלפי, שהיתה חוזה את העתיד בהנחיית האלים. אך היתה שיטה שנייה: לקרוא את העתיד ולפעול בהתאם לו על פי רמזים קטנים, חוש מומחיות, וראייה היסטורית ואישית נכונה. זו היתה גם השיטה המועדפת.


 

1 מי שמתואר כנשיא הרשות הפלסטינית ביו"ש, מחמוד עבאס ("אבו מאזן", בן 77) מתעקש להעמיד להצבעה בעצרת האו"ם עוד החודש את קבלת "מדינת פלסטין" כמדינה משקיפה באו"ם. בשנה שעברה, כפי שצפינו באתר ("עצת הנזיר"), התרסקה תוכניתו לקבלה כמדינה מלאה, שכן זה מצריך את אישור מועצת הביטחון, דבר שלא היה מתרחש. אך מדינה משקיפה יכולה להסתפק באישור העצרת הכללית, דבר שיהיה לו בוודאות, השאלה היא רק באיזה רוב. הפלסטינים גם אינם מסתירים את כוונתם להטריד באמצעות צעד זה את ישראל, למשל להגיש תביעות נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג, ובסוכנויות או"ם אחרות, שהגישה אליהן נפתחת ל"מדינות", גם אם אין הן מוכרות באופן מלא. זו תהיה "המדינה" הראשונה בהיסטוריה המסתננת אל האו"ם בתחבולות ובהטעיות.

אך אם יפעל אבו מאזן בהתאם לכוונה זו, תהיה זו פעילות התאבדותית, שעלולה לרסק סופית את "הרשות הפלסטינית", שקמה על ידי קודמו, יאסר ערפאת, בימי האשליות של תהליך אוסלו.  במה יבחר?


 
2 ואלה האיומים הניצבים מולו, ובאופן רשמי: ארצות הברית הבהירה לו בכתב, וריעננה זאת בשבועיים האחרונים, שאם יגיש בקשה כזו לאו"ם היא תסיר את הכרתה באש"ף וברשות הפלסטינית, ותסלק את הנציגות שלהם מאדמתה. כמו כן היא תפסיק לגמרי את הסיוע הכספי לרשות הזו. לא רק זאת, ארצות הברית גם הודיעה למזכ"ל האו"ם שבמקרה כזה היא תהיה מחוייבת להפסיק את התמיכה הכספית שלה באו"ם, משום שעל פי החוק בארצות הברית גורם בינלאומי שיכיר במדינה פלסטינית לא יוכל עוד להנות מסיוע כספי אמריקני. בשני המקרים, גם של הרשות וגם של האו"ם זו צפויה להיות קריסה, שכן ארצות הברית היא מממנת מרכזית וחשובה, ומקור האמינות והיוקרה לארגון (ארצות הברית מממנת 22% מתקציב האו"ם, ויחד עם קנדה שיישרה איתה קו גם בהפסקת המימון לאונסק"ו מגיע המימון הזה לרבע). החלטה זו של אבו מאזן הופכת בכך את הפלסטינים לאוייבי מוסד האו"ם ולמקור סיוט למזכ"ל.

בנוסף, גם ישראל הבהירה לרשות הזו שבמקרה שיעטו על עצמם מראה של "מדינה", זה יהיה הסוף להסכם פאריז, ולהעברת כספי המע"מ בכל חודש, מה שמחזיק את הרשות הזו בחיים. כמו כן תופסק עבודת כ-50,000 פועלים פלסטינים מורשים בישראל, ומשמעות כל הצעדים האלה היא קריסת הרשות הפלסטינית בתוך כשבוע, והתרסקותה. אבו מאזן מודע לכל האיומים האלה, וממשיך. הוא רק הבטיח לבכירי הפתח שלו - "ימים קשים".

שאלה לעיונכם: האם במקרה כזה על ישראל לספח לעצמה את גושי ההתנחלויות? אקט חד-צדדי בתגובה לאקט חד-צדדי? האם יש להודיע זאת למדינות המערב מראש, כאקט יוצר הרתעה? 



(תמונה: אימג'בנק, GettyImages)


3 אבו מאזן מגיע אל חודש נובמבר הזה מוכה וחבול. "האביב הערבי" החזיר את "הבעיה הפלסטינית" להיות מה שהיא באמת, שולית ומשנית לדרמות הגדולות במזרח התיכון, ובכך קרסה התפיסה שהסכסוך שלנו הוא אבי כל הסכסוכים במזרח התיכון. במה אנחנו קשורים למרחץ הדמים בסוריה, בלוב, בתימן, לקריסה בסיני, בעיראק, בלבנון או במצרים? האביב הערבי גם העלה משטרים שתומכים באופן גלוי בחמאס, על חשבונו של אבו מאזן. רק באחרונה זכה חמאס לתמיכה משולשת – מצרית, קטרית,טורקית, ובכך הפך הוא למייצג האמיתי של הפלסטינים, ולא עוד הרשות הפלסטינית. בעוד עזה זוכה לסיוע כספי גדול, רמאללה נובלת. לכך יש להוסיף את ההפגנות הגדולות נגד הרשות הזו בחודשיים האחרונים, על רקע המשבר הכלכלי, ואת הבחירות המקומיות, ראו סעיף 8. התוצאה היא אכזבה, חוסר אמון וייאוש מיעדים לאומיים.

הבכיר הפלסטיני הזה מגיע חסר לגיטימציה, חסר חיוניות ורצון לשלוט, ובעיקר לא מייצג אפילו את עצמו. התרופה היחידה שלו היא הישג-בכוח באו"ם, אפילו המחיר יהיה חיסול כל מנגנון השלטון שלו; וזהו ייאוש.

אבו מאזן יודע שזמנו פג, שהוא עלול לסיים כמו מובארק וקדאפי, ולכן הסיכוי היחיד להיאחז בהיסטוריה הוא ההישג באו"ם. אם ליפול, אז במאבק נגד ישראל; להציל את עצמו ואת תדמיתו, על חשבון קריסת הציבור שלו. המשמעות היא לשאוף ל"פלסטין" מדומיינת, על חשבון זו האמיתית; לשאוף אל ההזייה, על חשבון המציאות.

השיקול שלו הוא כזה: ישראל לא תביא לכיליון הרשות הפלסטינית בשל החשש שלה לשלוט ישירות בפלסטינים. אך אבו מאזן שוכח את הבחירות בישראל, את הכעס הרב כאן על גחמותיו, ושיש עוד כוחות פלסטיניים, שיכולים למלא את הואקום שייוצר: למשל הרשויות המקומיות שזה עתה נבחרו (אין בהם איש מחמאס); חמאס עצמו או ירדן.


4 המנהיגות הפלסטינית לדורותיה אף פעם לא הצטיינה באחריות לאומית. ההיפך, תמיד חתרה למטרה בלתי הגיונית, שהובילה לקריסה בלתי נמנעת. את ה"אסונות" הביאה קודם כל המנהיגות הזו על הציבור הפלסטיני. זוכרים את השביתה הגדולה של 1936-1939, אז קרסה החברה הזו? או את הבריחה הגדולה של 1948? או את הדחייה בבוז של הסכמי קמפ דיויד של סאדאת-בגין? או את ההתאבדות של האינתיפאדה הראשונה? או את הצלילה של זו השנייה? את התמיכה האבודה מראש בסדאם חוסין? מי ביצע את כל האסונות האלה? ועכשיו – ההתרסקות הצפויה של הרשות הפלסטינית, רבע הישג שעוד השיגו הפלסטינים. וכך דור אחר דור מתאבדת המנהיגות של הפלסטינים, ונוטלת איתה גם את הציבור שלה.

עלינו להיזהר שלא תיטול גם אותנו בדרכה, ויש להיערך כבר עכשיו, בלי לחץ.

 

5 מי הם אלה שמבקשים לרוץ לאו"ם? המנהיגות הותיקה של אש"ף, אלה שמנהיגות אוסלו העבירה לכאן מטוניס. אבו מאזן הוא המייצג הברור של המנהיגות הזו, ששולטת במחנה הפלסטיני כבר חמישים שנים, ויותר. מבחינתה "הבעייה הפלסטינית" היא העיקר, ולא "בעיית הפלסטינים". כלומר, אין זה חשוב כמה פליטים ישוקמו, העיקר ש"הבעיה" תישאר חייה ובועטת. מכאן אנחנו מבינים שהצעד באו"ם בא לקדם את "פלסטין", ולא את "הפלסטינים". לסכסך ולסבך, לא לקדם או לפתור. לעסוק בנצח, לא בהווה.

זו מנהיגות המלל שהביאו  אנשי אוסלו לכאן, ואם אלה לא היו מובאים לכאן, אולי היה סיכוי למנהיגות פרגמטית לאומית בשטח. אפילו חמאס פרגמטי מן הרשות הפלסטינית הזו. הוא לא דורש פתרון של בעיית "הפליטים", ולא את חלוקת ירושלים או הארץ. הוא מוכן לחיות גב אל גב עם ישראל, וזהו.

המנהיגות הזקנה של הרשות הפלסטינית מעדיפה את המילה על פני המעשה. את ההחלטה באו"ם על פני שיקום או הקמת ישובים חדשים. הפוך בדיוק למנהיגות הציונית לדורותיה.

 
   

חלק מן האנשים מבלבלים בין העתיד, לבין מה שהם היו רוצים שיקרה בעתיד; בין מציאות לדמיון, תוך שהם חושבים על סוף טוב, ומתעלמים מן הסכנות בדרך או על האפשרות שהסוף דווקא לא יהיה טוב. הכמיהה שלהם מעוורת את עיניהם לראות עתיד אחר. לפעמים זה מצליח, ולפעמים זה מביא להתרסקות.

לכן יש לשאוף לעלות למעלה, בהחלט, אך תוך היאחזות עיקשת גם בקרקע המציאות, וזו הסיבה לסמל של ג'יפלאנט: להגיע רחוק ככל האפשר, אך תמיד באופן המחובר אל הקרקע. הקנטאור שולח חץ גבוה, אך אוחז היטב את הקרקע (בוידאו: הטריילר של הסרט החדש, Immortals, "בני אלמוות", 2011).

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

הרצאה של ד"ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?


6 מדינות ערב מסתייגות מאבו מאזן, ובוחרות להתרחק ממנו. גם כך הוא מופיע בתקשורת הפלסטינית כמי שמכר את הבעיה הפלסטינית לישראל או לארצות הברית. הכרזתו האחרונה שהוא יהיה מוכן לוותר על חזרה אישית לצפת קיבעה אותו במרחב הערבי כמי שאין לסמוך עוד עליו. תמונותיו נשרפו בעזה, והקרע שלו עם מדינות מרכזיות כמו מצרים, קטר או טורקיה גדול. גם ירדן בוחרת להתרחק ממנו, וגם היא אינה מתלהבת מן הצעד החד-צדדי באו"ם. האם יגיע המצב עד כדי כך שמדינות ערביות לא יתמכו בהצבעה באו"ם, אם תהיה? את זה עוד נראה. הפוליטיקאים הותיקים המקיפים את אבו מאזן, כמו גם הוא עצמו, אינם אהודים בתקשורת הערבית, והיו מי שהאשימו אותם (למשל, זו האשמת פארוק קדומי) שהם ביצעו את "הרעלת" ערפאת.


7 חמאס צופה בהתחבטויות האלה של הרשות, בלגלוג. הוא מגובה במצרים, בקטר ובטורקיה, והוא היום נתפס כמייצג האותנטי של הפלסטינים – בידי כל הכוחות הפועלים במזרח התיכון המוסלמי: כולל בידי איראן, סודאן ואפילו סעודיה. חמאס ישמח לכל החלטה פרו פלסטינית באו"ם, אך בעצמו אין הוא מתלהב מן ההליכה לאו"ם, וכמוהו גם המצרים. הוא אינו רוצה מדינה פלסטינית קטנה, או מדינה פלסטינית בכלל, הוא רוצה ח'ליפות אסלאמית על כל המזרח התיכון, ובעצם על כל העולם. האם יש לו אינטרס שהרשות הפלסטינית תקרוס? בהחלט, שכן במקרה כזה הוא יישאר ככוח בעל הפוטנציאל השלטוני החזק בשטח.


לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג'יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה "אהבתי" או "like" מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.




8 אלא שאין זה הכוח השלטוני היחיד. הבחירות המוניציפאליות בחודש שעבר בגדה המערבית העלו תופעה מעניינת. חמאס החרים לגמרי את הבחירות האלה, אך מי שניצח בהן היו בעיקר בני הדור הצעיר, שיצאו נגד תנועת האם הפתח, ולכן סולקו משורותיה בשל כך. ראשי הערים החדשים של רמאללה, שכם וג'נין הם כוח שיוכל לנהל את העניינים שם, גם אם הרשות הזו תקרוס, ממילא מרבית הציבור הפלסטיני בטוח שבכיריה מושחתים, הטענה הזו עלתה בעוצמה בגל ההפגנות האחרון.

תבוסת פתח למי שסולקו משורותיו היא עוד אינדיקציה לכך שאבו מאזן אינו שולט עוד בשטח, כך שאפילו במחנה שלו אינו שולט, שלא לדבר על חמאס, שבכלל החרימה. הבחירות האלה גם הנציחו את הפילוג המוחלט בין יו"ש לעזה, שכן הן לא התקיימו בעזה ולא במזרח ירושלים, שהפכה כבר לחלק מישראל.

אגב, בבחירות האלה מספר בעלי זכות ההצבעה היה 500 אלף. מכאן יוצא שאפילו אם נחשיב את הצעירים במליון איש, סך תושבי הגדה המערבית הערביים הוא כמליון וחצי, ולא שני מליון וחצי כפי שהנתונים שלהם טוענים. ההבדל נעוץ בכך שהרשות מחשיבה בנתוניה גם את תושבי מזרח ירושלים (כשלוש מאות אלף, וכיוון שגם ישראל סופרת אותם כ"תושבים" שלה, הפך מספרם באופן מלאכותי ל- 600,000; הרשות סופרת גם 140 אלף פלסטינים שקיבלו אזרחות ישראלית בשנות אוסלו, וכיוון שגם ישראל סופרת אותם כאזרחיה, הוכפל מספרם באופן מלאכותי, וכן סופרת הרשות מאות אלפי פלסטינים שהיגרו כבר לפני שנים רבות לחו"ל).

הנתונים המדומיינים האלה (שבעזרתם מוליכים שולל את הישראלים) אינם יוצאי דופן. המערכת הפלסטינית כולה בנויה על הנחות מיושנות, שפג זמנן. למשל, ההליכה לאו"ם היא למדינה הכוללת את עזה ויו"ש, בעוד שאלה שתי ממלכות עויינות זו לזו, שלא יתחברו כל עוד הזרמים הלאומיים שולטים ביו"ש, והאסלאמיסטים בעזה; הקדנציה של אבו מאזן הסתיימה לפני שנים כבר, אך הוא עדיין "נשיא", הקדנציה של הפרלמנט הפלסטיני הסתיימה לפני שנים, ועדיין אין שום כוונה לבחירות; או הממשלה של סלאם פיאד שמונתה בניגוד להוראות החוקה הפלסטינית, גם היא, כנראה, לנצח.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.


9 ואנתיפאדה חדשה? אבו מאזן הואיל להודיע לנו שהוא לא ייתן לאינתיפאדה חדשה להתפתח, אך בעצם הויתור שלו מלאכותי, משום שלפלסטינים אין הרבה כוח ליזום בכלל אנתיפאדה כזו. ראשית, כ- 17,000 צעירים פלסטינים מהגרים בשנה מיו"ש, כך שלפחות 100 אלף צעירים פלסטינים כבר אינם בשטח מאז העשור האחרון, ואלה היו אמורים לבצע את האנתיפאדה הזו, אם בכלל. שנית, החברה הזו עדיין מלקקת את פצעיה מאז האינתיפאדה האחרונה, שהסתיימה לפני כעשר שנים. ושלישית, מערכת הביטחון שלנו פרוסה היטב בשטח. אז להתחיל עכשיו חדשה? וכן, אבו מאזן יודע שאם ייזום או יעודד אלימות נגד ישראל, האלימות הזו יכולה להסתובב כנגדו, וכך גם חמאס, שגם הוא אינו אהוד מאוד על הרחוב הפלסטיני. אלימות, יודעים פתח וחמאס, היא חרב פיפיות.


10 ולבסוף, אם תקום מדינה פלסטינית עצמאית יום אחד, מה יקרה? רוב הישראלים סבורים, בתמימותם, שהרבה לא ישתנה בשטח, אך הם טועים טעות מרה. באופן טבעי תקלוט המדינה העצמאית הזו מייד 700 אלף פלסטינים שגורלם איום ונורא בסוריה, עוד 750,000 פלסטינים שמצבם בלבנון קשה, ועוד כמה מאות אלפים שיגיעו, משום שהגדה המערבית וישראל זו אמריקה, תשאלו את המסתננים האפריקאים.

סוריה ולבנון ישמחו לבעוט אותם החוצה, ה"מדינה" הזו תשמח לקלוט ולשנות את המציאות הדמוגרפית, וסעודיה וקטר יממנו את המעבר.

במילים אחרות, בכך יכולים לזרום בזמן קצר כמליון וחצי פלסטינים, וביניהם מן המסוכנים ביותר שיש במזרח התיכון: סלפים, מיליציות מזויינות מסוריה ומלבנון, ארגוני ג'יהאד, שיישבו על נתב"ג, על תל אביב, על חיפה ועל ירושלים. הארץ הזעירה תמולא בצפיפות,
ובזה ישתנה המאזן הדמוגרפי כאן, לתמיד. החיים שלנו ייהפכו לסיוט בסגנון הסורי.


מועמדים נבובים לבחירות טוענים שאם תקום מדינה כזו נפתור את הבעייה הדמוגרפית, בעוד שהיא דווקא תתעצם ותוכפל, ותשטוף בסופו של דבר את ישראל. ואיך אמרה הצפרדע החכמה לחברתה: במקרה כזה, איך נצליח לצאת מן הבאר העמוקה?

ובכן, מתברר, לא רק לגבי אבו מאזן נכון משל הצפרדעים.

ואיך קבע איזופוס? לא כדאי לפעול, לפני שחושבים על התוצאות.





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן",
או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר" בתחתית דף זה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

מבצע למנויים הוותיקים לחידוש המינוי בהנחה!
- כ א ן 

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
כללי החצר
evil
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים