להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

מאי המתים אין חזרה ואין חרטה

מה שומר עלינו

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
ליום העצמאות - הפלא הישראלי: על המספרים המדהימים של ישראל והעולם  כלכלה
5/5/2014
"נוכח עיני מעשיי", אומרת מידאה ליאסון, כאשר היא עוזרת לו להשיג את גיזת הזהב (אובידיוס), והרומאים גם הוסיפו: Factis ut credam facis, כלומר: "מעשים, לא דיבורים". ואכן, הכוח של המעשים שלנו: הכלכלה, ההמצאה, המסחר, היצוא והתעשייה, אלה גדולים מכל ויכוח שננהל בעולם.
 ליום העצמאות - הפלא הישראלי: על המספרים המדהימים של ישראל והעולם


מאת ד"ר גיא בכור


מזל טוב: ישראל לא רק שנכנסה עמוק אל תוך המחנה המערב-אירופי בכל הנוגע לתוצר מקומי לנפש, אלא שהחל מהשנה היא כבר בין המוליכים שלו. התוצר לנפש של ישראל מזנק באופן דרמטי, ומתקרב ל – 40,000 דולר לנפש. לייתר דיוק: 38,310 דולר לנפש, אלה נתוני השנתון של "האקונומיסט" היוקרתי, המתפרסם בכל סוף שנה, ואנחנו, כמו בכל שנה מאז 2007, מנתחים ומשווים אותו לתוצאות העשור האחרון. יש להבין: בשנת 2003, לפני עשר שנים בלבד, עמדה ישראל על 15,600 דולר לנפש, רחוק מן המדינות האירופיות המפותחות, ועכשיו ההפתעה. בכך גם התנתקה ישראל מן המזרח התיכון, והיא בין המדינות האירופיות המובילות. "תוצר לנפש" הוא ערך מנייה של מדינה, ועל פיו היא נמדדת. הנתון הזה חשוב מאוד למשקיעים, המחפשים את המדינות המתקדמות, ואת אלה שעוד יזנקו. במילים אחרות, הנתונים המעולים לא רק משקפים מגמה, אלא גם מעודדים אותה עוד יותר בעצמם. זהו תהליך נורמטיבי, ולא רק דקלרטיבי.



כיצד זינק כל-כך התוצר שלנו לנפש? יש כמה סיבות מרכזיות. ראשית, תעשיית ההיי-טק הישראלית, כפי שגם מציין האקונומיסט בהמלצות שלו, היא חזקה ומשגשגת, שנייה בחשיבותה לארצות הברית; שנית, הגז הישראלי, שכבר מתחיל להכניס הפקדות חודשיות של מליארד שקל לכלכלה שלנו, וההפקדות האלה מתחילות להיות מורגשות. הגז מוסיף כאחוז שנתי לצמיחה הישראלית, והחל מ- 2016, ההכנסות מן הגז יתחילו להיות מורגשות עוד יותר, עם תחילת היצוא. כרגע חברת החשמל היא הצורכת את הגז הישראלי (ממאגר "תמר"), ובכך היא חוסכת קניית אנרגיה יקרה מבחוץ; שלישית, שער השקל גבוה, דבר שמשפיע על התוצר לנפש, אך יש לזכור ששער מטבע מקומי חזק משום שהכלכלה חזקה; ולבסוף, כפי שגם מציין האקונומיסט עצמו, שוק יצוא גדול של ישראל, בתעשיות ביטחוניות, תעשיית המים, תעשיות מתקדמות, ועוד. הנתון הישראלי גם משקף עידכון ריאלי של השווקים העולמיים את ישראל ואת השקעות המחקר שלה, לאחר שנים של הערכת חסר.

המשמעות היא שאם הפרמטרים האלה יימשכו, ולא נראית סיבה מדוע שלא, תעבור ישראל גם את המדינות האירופיות המתקדמות ביותר, כפי שנראה להלן, ותתקרב לנתונים האמריקניים ולמועדון של ה- 50,000 דולר.

זה גם אומר שישראל היא כבר מדינה עשירה ומבוססת כלכלית, בבחינת ניצחון אדיר של הציונות. יהיו קוראים שיתמהו מה באשר לחלוקת המשאבים בתוך המדינה, בין האזרחים השונים, והתשובה שלי היא שזו שאלה של מדיניות. כסף יש, וכל ממשלה מחליטה אחרת כיצד לחלקו. הממשלה הזו, בצדק, מעדיפה להזרים סכומים גבוהים מאוד לפיתוח תשתיות, ובעיקר תחבורה, כבישים, רכבות, שדה תעופה נוסף, נמלים ועוד, כדי לאפשר הזנקה עוד יותר גדולה של הכלכלה בעתיד.

במשך שנים לא הצלחנו לחצות את הרף של 30,000 דולר, ובפירוט, בין 2007 ועד 2011, אך הזינוק הישראלי הכלכלי מקפיץ אותנו לקראת הרף הקרוב הבא של 40,000 דולר לנפש. הנתון הזה באמת מפיל את הלסת, משום שמדובר בזינוק של ממש.


לניתוח Gplanet של שנת 2012

בשנים קודמות פתחנו בהשוואת ישראל למדינות ערב סביבנו, אך את ישראל יש להשוות כיום למדינות אירופה, וכך נעשה. לפנינו הטבלה הראשונה (כל הגרפים במאמר נעשו באופן בלעדי בידי Gplanet, על פי נתוני האקונומיסט, שהתפרסמו החודש, בחוברת השנתית). הביטו בגרף הישראלי, של תוצר לנפש לפי שנה, ותראו שתי ירידות קלות. הראשונה, בשנים 2009 -2010, היא תוצאה של המשבר הכלכלי העולמי, בעוד שהירידה השניה, בשנים 2012-2013 היא תוצאה של "המחאה החברתית", שבעיקר פגעה בנו. אך איתנותו של המשק שלנו כה חזקה, שציר הגרף מתעלם בעצם מן הירידות. אך הביטו בגרף הבריטי, שלא הצליח להתאושש ממש מאז המשבר הכלכלי של 2008. בריטניה נמצאת היום כשמונה שנים אחורה. שימו לב שהתוצר לנפש של ישראל (38,310) נוגע בקרוב בזה הבריטי (39,600), מי היה מאמין. בשנת 2008 הוא היה כפול מזה הישראלי.


הגרף של יוון הוא טרגדיה. יוון שעד לפני כמה שנים עברה את ישראל בנתוני התוצר שלה לנפש, מתקרבת לחצי מזה הישראלי כיום (20,240). החילוץ האירופי בלם את הקריסה היוונית, אך בפועל בעיקר האט אותה. עם אבטלה עצומה, יאוש, הגירה החוצה והעדר קטרי צמיחה מהירה, מה יהיה שם בעתיד?


 

לניתוח Gplanet של שנת 2011 

נעבור להשוואת ישראל לשתי מדינות פחות מפותחות מבריטניה, והן איטליה (עם נתון נוכחי של 32,920) וספרד (28,410), והתוצאות בהתאם. שתיהן הובילו בפער ניכר על ישראל, שתיהן התרסקו במשבר הכלכלי העולמי ולא ממש התאוששו, וישראל עברה אותן כיום באופן משמעותי. הנס של איטליה וספרד הסתיים. אבטלה עצומה בשתי המדינות, אין תעשיית היי-טק, וחובות עצומים. כרבע מן התוצר לנפש האיטלקי נחתך. אילו נתונים מדאיגים לשתי המדינות לשנים הקרובות. האם יש להן סיבה להישאר ב"איחוד האירופי", שכופה עליהן מדיניות חנק? ספק.




לניתוח Gplanet של שנת 2010

ומה קובע החודש מדד האיומים הבטחוניים, שפיתחנו באתר זה שבע שנים? כלי חשוב לכל אחד, להבין במימד השוואתי איפה אנחנו נמצאים. כדי לקרוא יש להצטרף למועדון ג'יפלאנט פריים.



ועכשיו לשתי המובילות באירופה: גרמניה וצרפת. איפה ישראל החדשה לעומתן? במקום לא רע בכלל. עד שנת 2005 היינו בערך מחצית מן התוצר לנפש של שתי המדינות, אך המשבר הכלכלי עשה את שלו, המיתון או הצמיחה הירודה, וזאת אל מול זינוק ישראלי.

שתי המדינות צללו לאחר משבר 2008. גרמניה מצליחה להשתקם כיום עם 43,420 דולר לנפש, אך צרפת פחות, עם 41,410. לא רחוק מן הנתון הישראלי של 38,310. כל כך הרבה מלהגים אצלנו על "ברלין", מבלי להבין שלישראל יש פוטנציאל לעבור את גרמניה בתוך כמה שנים בודדות. יותר מזה: תמ"ג לנפש מחשבים בחלוקת התוצר למספר התושבים, ובישראל הוא מזנק בקצב אדיר, כך שהתוצאה הישראלית מוטה למטה, ובפועל היא כבר כמו זו של גרמניה וצרפת, אך נחכה לשנים הקרובות כדי לראות זאת גם רשמית.


 

לקריקטורות של מושיק גולסט

על ניצחון חניבעל


כדי שנבין את קצב צמיחת האוכלוסיה הישראלית (8.2 תושבים בשנת 2014 לפני נתוני האקונומיסט, כלומר 10 מליון תושבים בישראל תוך 14 שנים) נראה את הגרף הזה שהכנו עבורכם תוך ניתוח הנתונים של העשור האחרון. לפנינו נתוני צמיחת האוכלוסיה בשתי מדינות אירופיות: צפונית, שוודיה; ודרומית, יוון, אל מול ישראל. בעוד יוון שרויה בדכדוך, ובפועל אינה גדלה במספר תושביה, בשוודיה יש תנועה כלפי מעלה, אם כי לא דרמטית. אך קצב גידול האוכלוסיה בישראל הוא המשמעותי ביותר. זה אומר שבתוך כחמש שנים תתקרב ישראל לנתונים של שתי המדינות האחרות.

 


מאמרים קצרים נוספים של ד"ר גיא בכור ברצף


ישראל מתחילה להיות "מדינה", עם שוקי צרכנים הקורצים לתעשיות זרות,
ופוטנציאל כמותי. בשנת 1973, בזמן מלחמת יום כיפור, היו בישראל כ- 2.7 מליון תושבים, כולל ערביי ישראל, בעוד שהיום 8.2. בהחלט הבדל, כשמתוכם 6.7 מליון הם יהודים ובני משפחותיהם. מספר היהודים בישראל מתקרב ל – 7 מליון, וזה לא ייקח עוד הרבה זמן, עם קצב גידול של שלושה ילדים למשפחה יהודית בישראל. אגב, גרמניה מתמעטת במספר תושביה: 82 מליון בשנת 2002, לעומת 81.9 כיום. כך גם לגבי רוסיה: 144.4 בשנת 2002, לעומת 142.2 כיום.


 

אימג'בנק Getty Images

"נוכח עיני מעשיי", אומרת מידאה ליאסון, כאשר היא עוזרת לו להשיג את גיזת הזהב (המשורר הרומי הגדול אובידיוס, 43 לפני הספירה - 17 לספירה, "מטמורפוזות", ספר שביעי, 90), והרומאים גם הוסיפו:
Factis ut credam facis, כלומר: "מעשים, לא דיבורים". ואכן, הכוח של המעשים שלנו: הכלכלה, ההמצאה, המסחר, היצוא והתעשייה, אלה גדולים מכל ויכוח שננהל בעולם.

ה
מעשים משכנעים הרבה יותר ממילים: פתחו השנה שווקים חדשים, אופקים רבים יותר, רעיונות חדשים לביצוע, המצאות, חידושים, יוזמות סטארט-אפ, טוו רשתות הצלחה כלכלית גדולה יותר, וגם המיצוב הבינלאומי שלנו יזנק בהתאם. התוצר שלנו לנפש הוא מדד לא רק לביטחון, אלא גם ליציבות ולעתיד; הוא ערובת הצלחתנו, והבטוחה שלנו לדורות הבאים.  


לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג'יפלאנט שכאן, כשבצד שמאל כתוב: "הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה". יש ללחוץ - "הזמן" - ליד תמונות החברים:

ובכל זאת, לפנינו נתוני מדינות ערב שסביבנו. השנה, גם בשל "אפקט פרח הצבעוני" המוכר לכם, התנתקה ישראל מן המזרח התיכון. הנתונים שלה אירופיים לחלוטין, ואין עוד קשר בין הנתונים שלה לבין שכנותיה, שאינן מצליחות לפרוץ. נכון שבעשור האחרון מדינות ערב, כפי שאנו רואים, הכפילו את התוצר לנפש שלהן, אך זה נעשה בשנים שלפני "האביב הערבי", ועכשיו הכל נבלם. חוסני מובארק, למשל, הצליח להזניק את התוצר לנפש במצרים פי שלושה, מ- 1,000 דולר ל- 3,000, ואז הפילו אותו, והכל נעצר והסתבך שם. למדינות הערביות סביבנו אין מנופי צמיחה, להוציא לבנון, שאולי תמצא גז במים שלה, אך היא נמצאת בשלב מאוד ראשוני, והכנסה ראשונה מגז היא תראה, אולי, בעוד חמש שנים. בינתים בלבנון אין ממשלה (רק ממשלת מעבר ניצחית), אין פרלמנט מתפקד, ואין מערכת פוליטית. ספק אם יש שם מי שיחתום בכלל על החוזים לחברות הגז העולמיות. מלחמת האזרחים בסוריה מקרינה על לבנון, תיירים פחות מגיעים, ראינו את הפיגוע הכפול האחרון מול השגרירות האיראנית בביירות מאתמול, והמצב שם נראה מדאיג מבחינתם.
מצרים שרויה במלחמת אזרחים איטית, סוריה קרועה במלחמת אזרחים איומה, עיראק במלחמת אזרחים, וכך גם חלקים בצפון אפריקה.

איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.




לניתוח Gplanet של שנת 2008


עכשיו אנחנו מבינים עד כמה יחסים בין ישראל לבין "מדינה" פלסטינית, הם הזויים.
אלה יחסים בין כארבעים אלף דולר, למשהו כמו 2,000 דולר לנפש בשנה (הרשות ועזה ביחד). האקונומיסט אינו מדווח על הרשות הזו, משום שהיא אינה מעניינת את המשקיעים בעולם, אך זהו סדר הגודל. ולכן לדבר, למשל, על ירושלים כ"בירה משותפת" זו פשוט בדיחה, שכן זו כלכלה של העולם הראשון לכל דבר, וזו של העולם השלישי, ולא יכול להיות חיבור בין השתיים.

סוריה נכנסה לראשונה לנתוני השנתון של האקונומיסט, עם התוצאה המעליבה של 1,500 דולר לנפש (לעומת כמעט 40,000 בישראל), אך זו מדינה השרויה במלחמת אזרחים קשה. ועוד נתונים: התוצר לנפש בסעודיה הוא כבר 24,530, אם כי המדינה, למרות כל כספי הנפט, שרויה במשבר כלכלי, עם מאזן תשלומים שלילי. הסיבה היא אחוז הילודה הגבוה, שרק בשנים האחרונות החל לצנוח (בסעודיה יש כיום 30.7 מליון אזרחים). למרות הסנקציות, הכלכלה האיראנית דווקא צומחת, אם כי בקצב איטי של אחוז בשנה, והתוצר לנפש שם הוא 4,850 דולר; בטורקיה הוא מגיע ל – 10,830 דולר. בקרב המדינות המוסלמיות, למי שיש נפט, צומח יפה, כמו עיראק עם 7,410 דולר לנפש, אך למי שאין, פשוט נובל. גם כלכלות הפטרו-דולרים הן כלכלות של טריק אחד, ולמי שהנפט מתחיל להיגמר, למשל בחריין, אין עוד מסלולי צמיחה ברורים. רק יאוש סוני-שיעי, במקרה של בחריין.

לניתוח Gplanet של שנת 2007

הכלכלה של ישראל מצוינת, אך היא עדיין תלויה במה שמתרחש סביבנו, בעיקר בסוריה, במצרים ובאיראן. יציבות בתחומים הביטחוניים אלה, יכולה להניב לנו עוד שנה כלכלית טובה, כמו זו המסתיימת. אין מקום להרפתקאות צבאיות, או להתערבות במלחמות האזרחים שסביבנו. ובנוגע לתוצר לנפש, האם בשנה הבאה נחצה את רף ה- 40,000 דולר? זה תלוי בנו: שכל אחד בתחומו יתאמץ השנה עוד יותר; יש לנו הרי משימה לאומית להשיג.

את התוצאה נראה כאן ביחד בעוד שנה.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
השבעת הנשיא טראמפ
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים