להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

נצחונו של דונלד טראמפ

סייקס פיקו מאפס לאפס

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
אביב העמים מפציע: לקראת התפוררות הענק האירופי החולה   אירופה
12/5/2014
לא רק באוקראינה: משאלי עם נפיצים במערב אירופה. ראו את הלהיטות של מדינות אירופאיות אלה לעצמאות, את בשלותן הפוליטית והכלכלית, את ההכנות שלהן, את המרחב הטריטוריאלי הברור שלהן, והשוו זאת עם "הפלסטינים". דרישת העצמאות היא מבחינתן סוף של תהליך, ולא תחילתו כמו אצל "הפלסטינים"; בגרות ולא גחמת ילדים; נשיאה בנטל ולא בריחה ממנו.
 אביב העמים מפציע: לקראת התפוררות הענק האירופי החולה


מאת ד"ר גיא בכור 

1 איחוד השוחד: למרות שלאנגליה ולסקוטלנד היה מלך אחד מאז שנת 1603, כאשר ג'יימס הששי מסקוטלנד (שהפך לג'יימס הראשון) ירש את אליזבת הראשונה מאנגליה, אלה היו שתי ממלכות נפרדות. חוק האיחוד שנחתם ב- 1 במאי 1707 ניזון מהרצון הלוהט של אנגליה למנוע מסקוטלנד לבחור מלך קתולי סקוטי על פני המלכה הפרוטסטנטית האנגלית, המלכה אן (בתמונה).

לעומת זאת, הסיבה הסקוטית לאיחוד היתה אחת: כסף.

משקיעים סקוטים הפסידו סכום כסף עצום בניסיון להקים מושבה סקוטית בשם "קלדוניה" ליד פנמה בסוף 1690 ("שערוריית דארִיין", על שם החברה המייסדת(, אך המושבה נכשלה, וננטשה. בחוק האיחוד כללה אנגליה את כיסוי הנזק הכספי הסקוטי העצום. בנוסף, חברים באצולה הסקוטית, כולל הרוזן מגלאזגו, ונציב המלכה, ג'יימס דאגלס, שוחדו אישית בסכומי עתק, להבטיח את אישור החוק. למרות שהציבור הסקוטי התנגד והתמרמר, חוק "האיחוד" עבר, ועימו קמה "הממלכה המאוחדת", ועד היום הבריטים קוראים כך למדינתם: UK, ראשי התיבות של "הממלכה המאוחדת".

הסופר האנגלי דניאל דפו (מחבר "רובינזון קרוזו") נשלח אז בידי ראש השרים האנגלי לסקוטלנד לדווח לו על הלכי הרוח, וכך כתב: "על כל סקוטי בעד, יש 99 נגד". לזה יש להוסיף את המרירות בעקבות ההתקוממות היעקובינית הסקוטית בשנים 1715, 1745-46, ובכל זאת, עם השנים המחאה נגד האיחוד גוועה, קודם כל בשל הרווחה הכלכלית. אך עם עליית הלאומיות הסקוטית בשנות התשעים של המאה העשרים, והקמת פרלמנט בסוף המאה העשרים, התמונה החלה להשתנות.

 

2 נתחיל בשורה התחתונה: ב- 18 בספטמבר 2014 ילכו תושבי סקוטלנד למשאל עם, האם להיפרד מ"הממלכה המאוחדת", ולהקים לעצמם מדינה עצמאית, היא סקוטלנד. בסקוטלנד כחמישה מליון תושבים, ומחציתם ישתתפו במשאל העם. מאז סוכם הדבר בשנת 2012 היה ברור ששני שלישים מן הסקוטים רוצים להישאר, ולכן הסכים ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון התמים, למלכודת שטמן לו ראש ממשלת סקוטלנד, אלכס סלמונד. אלא שחודש אחר חודש הנתונים הלכו ותפחו בצד הדורשים עצמאות, והנתונים האחרונים שיש בידינו, מ- 20 באפריל, הם כבר על חוט השערה: 39%-42%, עדיין לטובת המתנגדים לעצמאות. סקר אחר מאותו יום הראה תוצאה דומה: 48-52% לטובת המתנגדים. תומכי העצמאות בטוחים בניצחונם. ראשית, ההצבעה תהא מגיל 16, כשהדור הסקוטי הצעיר להוט לעצמאות, ושנית, תומכי העצמאות נלהבים להצביע, לעומת תומכי האיחוד, שאולי לא ילכו להצביע בהמוניהם.

הקמפיין לעצמאות מנוהל בידי המפלגה הלאומית הסקוטית השלטת, תחת ראש הממשלה אלכס סלמונד, ותומכים בו הירוקים והמפלגה הסוציאליסטית הסקוטית. הייתר הם מתנגדים. סלמונד הכין "ספר לבן" בן מאות עמודים ליום שאחרי העצמאות: השתלטות על שדות הנפט והגז בים הצפוני, הקמת צבא סקוטי, ומערכת מיסים ופיננסים עצמאית. עכשיו אנחנו מבינים שבשביל הלאומיים הסקוטים מדובר בתיקון הונאה היסטורית. בהקמת מדינת לאום.

האנגלים היו מנומנמים עד לאחרונה, אך מאז מרץ הבינו לתדהמתם שהאיחוד שלהם עלול להתפרק, והם נכנסו ללחץ. קמרון הבין את הטעות שעשה, כשהתחייב להכיר בתוצאות משאל העם (הוא טוען עדיין שצדק), ואז עברו האנגלים להפחדות. הם לא יתנו לסקוטים להשתמש בפאונד, הם ידאגו שלא יתקבלו לאיחוד האירופי, והסקוטים יקרסו כלכלית. התוצאה: כל הפחדה כזו רק מדרבנת עוד סקוטים להצביע בעד התנתקות ועצמאות.


מסעי קנדיד ביבשת, והתמימות האירופית שקרסה, ואולי לא 


ניצחון חניבעל: האיחוד האירופי מחסל את אירופה


3 למה אנגליה בלחץ גדול? צי הצוללות הגרעיניות שלהם יושב בנמל מיוחד בסקוטלנד (
Clyde), ואם תהא עצמאות, הצוללות יהיו בטריטוריה זרה; הכנסות הנפט והגז מן הים הצפוני יילכו לסקוטלנד; והשפעת אנגליה באיחוד האירופי ובעולם בכלל תצנח. המצב הכלכלי באנגליה ייפול עוד בשל אובדן הכנסות הנפט, אחוז המהגרים הזרים יזנק, ויש האומרים שאנגליה תאבד את הוטו שלה במועצת הביטחון, כיוון שתאבד שליש משטחה (78,700 קמ"ר, שטח סקוטלנד). ספק אם מדינה זו תוכל לדרוש להוציא מתוכה, למשל, "שרת חוץ" של האיחוד האירופי.

אך זה לא הכל, שכן עוד שתי "מדינות" ממתינות לתוצאות: וולס וצפון אירלנד. וולס אינה נלהבת להיפרד מאנגליה, אך אם סקוטלנד תהא עצמאית, גם הוולשים יתחילו לחשוב מחדש (הוולשים כבר מטפחים את השפה שלהם, הוולשית, אל מול האנגלית), ובצפון אירלנד שוב גואה הטרור נגד האנגלים. צרות.

 

4 ושוב, נתחיל בשורה התחתונה: ב- 9 בנובמבר 2014 ייצאו תושבי מדינת קטלוניה (שבירתה ברצלונה) שבספרד למשאל עם, האם להיפרד מספרד, ולהיהפך למדינה עצמאית. בניגוד לזה האנגלי, כאן השלטונות הספרדיים מתנגדים נחרצות למשאל העם, תוך שהם טוענים שאינו חוקי, אך הקטלונים יצביעו, וברוב גדול לעצמאות. מי שדוחף את משאל העם הוא נשיא קטלוניה, ארתור מאס, ותוצאות הסקרים כאן די החלטיות: 46% בעד עצמאות, 31.9% נגד, כשתומכי העצמאות מתרבים כל הזמן.

ממשלת מדריד נכנסה ללחץ, והחלה לאיים, בעיקר שתחסום את המדינה החדשה מהצטרפות לאיחוד האירופי (לכל מדינה באיחוד יש זכות וטו לגבי הצטרפות חדשות). זה גם אומר שאם קטלוניה תיפרד, ספרד תתרסק לעוד כמה נסיכויות-מדינות, וקודם כל חבל הבסקים שואף העצמאות. תגובת הקטלונים: אנו תורמים 20% מן התוצר למדריד, ומקבלים הרבה פחות מכך, לעומת סקוטלנד שתורמת רק 8% מהתוצר הבריטי (בלי הנפט והגז).

ב- 11 בספטמבר צעדו מאות אלפים בחבל קטלוניה, ביום הלאומי של החבל, בדרישה לעצמאות. ספרד היא כמו משקולת על רגלם, עם ה- 25% מובטלים שלה ו-50% אבטלת צעירים. לאחרונה ניהלתי שיחה עם איש עסקים קטלוני נמרץ, שממש בז לשלטונות ספרד המושחתים, לדבריו. הוא כמובן חסיד גדול של התנתקות מספרד. "הגיע הזמן שנדאג לעצמנו", אמר.

לקרוא עוד מאמרים קצרים של ד"ר גיא בכור



5 ושוב, נתחיל בשורה התחתונה: במשאל-עם שהתקיים בוונציה בתאריכים 20-22 במרץ 2014 הצביעו 89% מתושבי וונציה בעד היפרדות מאיטליה, והקמת מדינה וונציאנית עצמאית. התוצאה המדהימה הזו הפתיעה אפילו את המארגנים. ממשלת רומא התנגדה למשאל העם בוונציה, והכריזה שאין לו תוקף, אך הבדלנים הוונציאנים מאיימים עכשיו להפסיק לשלם מס לרומא. העיר עצמה היתה מדינת-עיר עצמאית במשך 1,100 שנים, לפני שהפסידה את עצמאותה לנפוליון בשנת 1797.

גם הונציאנים טוענים, בצדק, שאין יחס בין מה שהם תורמים לאיטליה, לבין מה שהיא תורמת להם: איטליה מקבלת 71 מליארד אירו כל שנה מוונציה, אך מחזירה לה בהשקעות ובפיתוח 21 מליארד אירו פחות, ולוונציאנים נמאס, והמתח ממשיך ומתפתח בין וונציה לרומא.

לזה יש להוסיף את "משאלי העם" וההתפרקות המהירה של אוקראינה, ואת רצון הפלמים להיפרד בפלנדריה שלהם מבלגיה, או הוולנים, בלומברדיה שבצפון איטליה, ועוד. אירופה מתחילה להתפרק: לא למדינות הבסיס, אלא לתת מדינות.

 

   

"סקוטלנד האמיצה", כאן לפנינו עם דגל סקוטלנד העצמאית, מעוררת זיכרונות גאליים נשכחים (Alba an Aigh), ותסכולים לאומיים שהודחקו במשך מאות שנים. בספטמבר נראה עד כמה סקוטלנד באמת אמיצה, ובכלל מהו אומץ, להישאר או לפרוש? הכל בעיני המתבונן. וכך חרז המשורר הסקוטי הכועס, רוברט בארנס (1759-1796), על בושת מכירת סקוטלנד: "נקנינו ונמכרנו בעבור זהב אנגלי, כזאת חבורה של נוכלים באומה" (ברוס ו-וואלאס המוזכרים הם גיבורים סקוטים מן המאה ה-14, כתוב באנגלית סקוטית):

O would, ere I had seen the day
That Treason thus could sell us,
My auld grey head had l
ien in clay, 
With Bruce and loyal Wallace!
But pith and power, to my last hour,
I'll make
this declaration:

We're bought and sold for English gold,
Such a parcel of rogues in a nation!

אך מה יקרה עם טירת בלמורל (Balmoral), שבנתה המלכה ויקטוריה בסקוטלנד, או ארמון הולירוד (Holyrood), שניהם שייכים לבית המלוכה הבריטי, ואהובים כל כך על המלכה? האם תוכר בכלל המלכה? ומה היחס שלנו לסקוטלנד עצמאית, ולהיפך? והאם יתירו האנגלים לצבא זר להתבסס על האי "שלהם"? כל כך הרבה שאלות על גבי רסיסי זהות מתנפצים, זיכרונות עמומים של לאומיות, תיקונים היסטוריים של גדולה שחמקה, ותיסכולים מודרניים לגמרי. פוטין מבקש לתקן את ההיסטוריה של קרים, הסקוטים את זו של עצמם. האני מחפש נואשות אחר משמעות חדשה, העתיד הוא העבר.


6 למה עכשיו? קודם כל המצב הכלכלי בענק המבולבל המכונה "האיחוד האירופי", וכבר הסברנו את החולשות הקיומיות שלו. חבלי העצמאות הם העשירים בארצותיהם, למשל לומברדיה בצפון איטליה, הפלמים בפלנדריה, הקטלונים, ועוד, כשנמאס להם שהם מעשירים את ארצותיהם, אך מקבלים בחזרה מעט, במיוחד בתקופה של מיתון וצנע, כפי שזה עכשיו בארצותיהם. בנוסף, הם רואים כיצד הכספים שהם הרוויחו יורדים מטעם האיחוד דרומה ליוון, פורטוגל ולנזקקים אחרים, ולא להם. הבירות הישנות הן מכשול בירוקראטי, וחלק מהקנטונים האלה כבר עומד בקשר ישיר עם האיחוד האירופי, תוך דילוג על לונדון, מדריד או רומא.

הרשתות החברתיות האיצו את ההתגבשות האיזורית-לאומית, כפי שקרא בעולם הערבי, על רקע ההגירה הבלתי ניתנת לשליטה והתחושה של התפוררות עולמית, במיוחד לאור קריעת אוקראינה לגזרים, והקמת מדינות חדשות במקומה. היה ועצמאות תושג, עוד חבלים ועמים יקרעו את ארצותיהם על רקע תחושת תסכול. האו"ם הפך בלתי רלבנטי, וכל אחד עושה כרצונו, בין השאיפה הישנה לאיחוד לבין ההפרדות החדשה.

על הקשר בין איחוד, היפרדות, וחשיבותה הנצחית של הכלכלה, הציע פעם אחד מאבות אירופה, הפילוסוף והתיאולוג אורליוס אוגוסטינוס (354-430) את הכלל: In necessariis unitas, in dubiis libertas, in omnibus caritas, כלומר "בשעת ההכרח – אחדות; בשעת הספק – חירות, ובכל המקרים – צדקה".


לקרוא ברצף את מאמרי האתר על אירופה

7 כך מתפתח לנגד עינינו "אביב עמים" חדש, כמו בשנת 1847, כאשר עמים באירופה החלו לדרוש עצמאות, תוך קריעת אימפריות ישנות, מרידות ואלימות. גם אז הסיבה המרכזית היתה כלכלית: המדינות הישנות והאימפריות לא היו מסוגלות לספק את הצרכים הכלכלים של התושבים הממורמרים, והלאומיות היתה שסתום הקיטור.

אז המרד היה בעיקר כנגד האימפריה הגדולה והמשותקת של אז, האוסטרו הונגרית, כמו גם מונרכיות אדירות, וכך הוא גם הפעם: נגד האימפריה המשותקת של האיחוד האירופי. מעניין להשוות בין האימפריה האוסטרו הונגרית לבין האיחוד האירופי. בשני המקרים היתה הכוונה לאחד טריטוריות לאומיות לקהילה אחת אדירה תוך דילוג על שאיפות לאומיות, ובשני המקרים האיחוד היה יומרני ובלתי אפשרי. ולכן, רבים אינם רוצים להישאר באיחוד הזה, כך שלאיים על הפורשים שלא יתקבלו לאיחוד האירופי, כבר לא מפחיד כל כך.

ולא רק כלכלה. עכשיו, כאשר הצבא הרוסי המחוזק נוקש שוב בדלת, האיחוד בפאניקה, ומי יציל אותו, ברק אובמה ואולי ג'והן קרי? האיחוד האירופי הזה, שכה לעג לג'ורג' בוש, עורג עכשיו למנהיג אמריקני אמיתי, ומחשב מחדש את הסכנות האורבות לו, ואשר חשב שהן קבורות עמוק בהיסטוריה. אם הלאומיות חוזרת, כך גם ההיסטוריה.


לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג'יפלאנט שכאן, כשבצד שמאל כתוב: "הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה". יש ללחוץ - "הזמן" - ליד תמונות החברים:


8 ריכוז במקום פיזור: עם הקמת האיחוד האירופי היתה תחושה שהינה נולד גם "האדם האירופי", מהונדס לאומית וכלכלית, כשהוא מפויס עם ההיסטוריה (ש"הסתיימה" לפי גישה מוזרה זו) ועם סביבתו. האיחוד עודד עקרות לאומית, שביקשה לכסות ולהעלים את שנאות העבר, כדוגמת הקומוניזם שפרש שמיכה על עמים וקהילות, או המשטר הפן-ערבי של הבעת' בסוריה. והנה מתברר שזהויות עבר לא נמחקות כל כך מהר, אם בכלל, והכל שב וצף החוצה. האדם האירופי נעלם, והאדם הישן חוזר. ככל שניסו להשיג מגדירים רחבים יותר, כך נדחקו פנימה והתעקשו המגדירים הישנים, משום שהאדם, כל אדם, מחפש משמעות, והאיחוד האירופי לא העניק שום משמעות. גם לא עושר ורווחה, כמו שהתיימר.

במוקדם או במאוחר (לטובתם עדיף מוקדם) הענק המתנודד הזה ייפול, כמו האימפריה העות'מאנית, האימפריה הסובייטית או האוסטרו-הונגרית, ועם ההתפרקות רק יזנק הכיאוס.

האיחוד האירופי פיזר את עושרם של חבלים אחדים לכל אורכו, וגרם להם התמרמרות ותסיסה. במקביל דרש מן החבלים העניים התחייבות לצנע, וגרם גם שם התמרמרות. האיחוד גרם הסחת דעת, פיזור וחוסר התמקדות. לעומתו, המדינות שואפות העצמאות דורשות ריכוז של עצמן וניצול משאבים. במילים פשוטות: הגדרה עצמית, לא הגדרה של אירופה כולה. יש כאן תהליך רציונאלי, לא רק אמוציונאלי או היסטורי. ריכוז במקום פיזור, ומשאבים לעצמך, לא לאחרים.


איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.


9 לא מדובר כאן בגחמות של קהילות זעירות ומומצאות, אלא במדינות שהיו פעם עצמאיות או מוגדרות כאוטונומיות לאורך מאות שנים, עם בתי פרלמנט משלהן, מפלגות וסוגי שלטון עצמי שנמשכים שנים. מדובר ברוב המקרים בקהילות עשירות ומשגשגות, מובילות, אחראיות ומרכזיות, המסוגלות לפרנס את עצמן, בעלות עצמאות כלכלית ברורה, והמודעות היטב לדרישת הקיום שלהן. אין הצעדים האלה נובעים משנאה, כמו אצל הפלסטינים, אלא ממודעות עצמית חיובית. זה לא נועד לנגח מישהו, אלא לכלכל טוב יותר את עצמך.

במילים אחרות, הדרישה לעצמאות נועדה לספק את כל מה שהאיחוד האירופי הבטיח, ונכשל לספק.

מוזר, באוניברסיטאות באוקספורד, קיימברידג' או ספרד התקיימו דיונים מלומדים לרוב האם ישראל תשרוד, ועכשיו אנחנו מבינים, זו היתה בסך הכל הסחה. השאלה האמיתית היא אם הם כמדינות ישרדו.

EU states' choice: Escape or collapse


10 ראו את הלהיטות של מדינות אלה לעצמאות, את בשלותן הפוליטית והכלכלית, את ההכנות שלהן, את המרחב הטריטוריאלי הברור שלהן, והשוו זאת עם "הפלסטינים". כבר שנים מדברים על מדינה לפלסטינים, אך אלה לא רוצים מדינה, הם רוצים שליהודים לא תהיה מדינה. הם מוטים מרגש שלילי, לא חיובי. הם חושבים על אחרים, לא על עצמם. גישתם היא אנטי, ואין להם שום מושג מה לעשות פוזיטיבית. אין להם שום מוכנות למדינה, לא כלכלה, לא מוסדות, לא יצוא ולא יבוא. הם לא רוצים להתנתק מישראל, הם רוצים לשלוט בכולה.

לו באמת רצו "הפלסטינים" מדינה, היא היתה קיימת כבר לפני כמה עשרות שנים, אך הם בורחים למחוזות האשליה והסחת הדעת, ולכן זהו תהליך הפוך למידת הבגרות של המדינות האירופאיות החדשות, העומדות על הפרק. הן לא דורשות סיוע כלכלי ולא מתקיימות מקיבוץ נדבות, אחרת לא היו דורשות בכלל עצמאות. רק לאחר שהן עומדות על הרגליים הכלכליות, אפילו אם לא באופן מושלם, העזו לבקש. בפועל הן כבר עצמאיות בשטח, ורק נדרשת להן הפורמליסטיקה. אצל "הפלסטינים" יש את הפורמליסטיקה ואת הקרקס של האו"ם בשפע, אך אין שום דבר בשטח.

דרישת העצמאות היא מבחינתן סוף של תהליך, לא תחילתו כמו אצל "הפלסטינים", בגרות ולא גחמת ילדים; נשיאה בנטל ולא בריחה ממנו; ובהרבה מובנים הן מזכירות את הכמיהה היהודית למדינה עצמאית, לבשלות היהודית למדינה, ולמידת האחריות לשאת גם בתוצאות, לטוב ולרע.

עצמאות "פלסטינית"? מעכשיו תקדים מסוכן, משום שלכל מדינה באירופה יש מן "פלסטין" שלה.

אז לאן תלכנה דרישות העצמאות ביבשת הישנה איננו יודעים, אך שנת 2014 תיקח אותה לכיוונים חדשים-ישנים של התפרקות, מרידות והתנוונות. די דומה, אבוי, למזרח התיכון. "האביב הערבי", מתברר, האיץ את "אביב העמים" האירופי, אך "אביב", בשני המקרים, דווקא לא צפוי כאן.





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה


כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן. 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן.

ח ד ש: עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור -
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
איש עם טורבאן
הופעה של ד"ר בכור באירוע שלך
השובבים נעלמו
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים