להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

מערת הקסמים

מאי המתים אין חזרה ואין חרטה

ונצואלה גן עדן

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
הכישלון: כיצד דווקא המערב בונה את המדינה האסלאמית  טרור
20/1/2015
למרבית התדהמה רבים מהמורדים הלאומיים דווקא עורקים לשורות המדינה האסלאמית. רק החודש ערקו במשותף לא פחות מ- 3,000 מורדים לאומיים-מתונים, מאלה שארצות הברית אימנה וחימשה, היישר לשורות דאעש. הם נשבעו אמונים לאבו באכר אלבגדאדי, הצטרפו לשורות דאעש, ומייד נשלחו אל המערכה, להוכיח את נאמנותם וכוחם, אבל בכיוון ההפוך.
 הכישלון: כיצד דווקא המערב בונה את המדינה האסלאמית


מאת ד"ר גיא בכור 

התדהמה: לאחר תבוסת פולין בספטמבר 1939 פנה היטלר מערבה. פיקוד הצבא שלו הכין תוכנית מדהימה: לפלוש לצרפת ולמדינות השפלה (הולנד ובלגיה) בהתפרצות אחת אדירה ומפתיעה (Blitzkrieg), כאשר האוייב אינו מוכן לכך. התוצאה: אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה הצבאית. בעלות הברית לא היו מוכנות להגיב בזמן, מרוב הפתעה ובלבול, וכשהחליטו כבר על תגובה, זה היה מאוחר מידי. זה לא חדש, בני אדם נוטים מטבעם להיות מתגוננים וזהירים, והמצב הטבעי שלהם הוא תמיד המצב הסטאטי. וכאשר הם חייבים לפעול, ברוב המקרים ינסו לקחת את הזמן עם ההחלטות, ולהאט בדרך זו את קצב ההפתעה. ברגע שתקפת עם "בליצקריג", הפתעת את האויב, והכרחת אותו לפעול במהירות. אז הוא עלול לשגות, להכניס רגשות, ורק להעמיק את הסתבכותו.

ההסחה: אך התוכנית של הצבא הגרמני היתה מתוחכמת הרבה יותר: קבוצה מן הצבא הגרמני, שכונתה "קבוצה B", תתקוף בפתאומיות את מדינות השפלה ותכריע אותן. זה יחיש לשם את הכוחות הצרפתיים והבריטיים, ותיווצר הסחה. אלא שאת המכה הצבאית החזקה באמת תכה "קבוצה A" באיזור הארדנים, עם לא פחות מעשר חטיבות. הצרפתים והבריטים לא יהיו מוכנים, משום שאת המאמץ ירכזו מול כוחות B. וזה מה שקרה, בעלות הברית נכנסו למלכודת בעינים פקוחות.

ב- 10 במאי פלשה קבוצה B להולנד ולבלגיה, והכניסה אותן להלם. ההולנדים ההמומים נכנעו בתוך חמישה ימים. הבלגים התבצרו, והמתינו להגעת התגבורת הצרפתית והבריטים, בדיוק על פי התוכנית הגרמנית. כאשר הגיעו בעלות הברית פרצה קבוצה A בעוצמה למערכה ב- 13 במאי, בפיקוד הגנראלים Guderian, Reinhardt ו- Hoth. הכוח הגרמני כל כך הצליח בהתפרצות מול מעט התנגדות-יחסית, עד שהגיע לתעלה האנגלית, בקרבת Abbeville, תוך שהוא מבתר את צבאות הברית. מצב הבריטים והצרפתים היה נואש. משם היתה הדרך קלה להילחם בשאריות הצבא הצרפתי. ב- 14 ביוני כבר צעדו הגרמנים הכובשים בשאנז אליזה, לאחר שהשתלטו על הבירה הצרפתית.

זה גם היה פיקוד גרמני יעיל, מול קואליציה של צבאות, צרפתים, בריטים (שבעצמם היו קואליציה), הולנדים, בלגים, ומי לא.

אבידות הקרב בעל התחבולה הכפולה, שהביא לנפילת צרפת: 68,000 חיילים בריטים הרוגים, 90,000 צרפתים, 27,000 חיילים גרמנים הרוגים.

 

1 שלושה מהלכי "בליצקריג" ביצע דאעש עד כה, כולם בהפתעה גמורה לצד השני: ינואר 2014 - ההסתערות הפתאומית על העיר הסונית פלוג'ה, וכיבושה. העיר שוכנת מערבית לבגדאד, בתוך המובלעת הסונית הגדולה של מחוז אלאנבאר. יוני 2014 - ההתפרצות המדהימה לעבר העיר השנייה בעיראק, מוסול, וכיבושה, כולל שטח עצום שסביבה, בואכה כרכוכ והנפט הרב שבאיזור. דצמבר 2014 וינואר 2015 - הרחבת שטח "המדינה" בסוריה מן המזרח דרומה, והרחבתה לשליש משטח סוריה-לשעבר.

המדינה האסלאמית יושבת כיום על שליש משטח עיראק, ושליש משטח סוריה. במילים אחרות, מאז חודש אוגוסט 2014 הכפיל דאעש את שטחו בסוריה, וחלק גדול מההכפלה הזו אירע בחודשיים האחרונים, במה שהוא כינה "מתקפת החורף".

העיר פלוג'ה עדיין במסגרת "המדינה האסלאמית", וכך גם מוסול. בשטח "המדינה האסלאמית" מתגוררים כיום שמונה מליון תושבים, המצייתים בלית ברירה לישות החדשה, ומשלמים לה מיסים.

קואליציית ההפצצות-בלבד של המערב וכמה מדינות ערביות הפציצה כ- 1,000 הפצצות אוויריות בשטח עיראק מאז חודש אוגוסט, ועוד כמה מאות בשטח סוריה. זה לא ממש שינה הרבה בשטח. נכון, לצבא העיראקי (הכפוף לפיקוד שיעי) היו כמה הישגים קטנים באיזור דיאלה, צפונית לבגדאד והמערכה בצפון סוריה, בעיירה הכורדית קובאני, נמשכת כקרב התשה, אך דאעש ממשיך לרדת דרומה בסוריה ומערבה בעיראק, והקרב המר על העיר העיראקית רמאדי, נמשך. עם כיבוש רמאדי ישלוט דאעש על כל השטח העצום של מחוז אלאנבאר העיראקי, כשכל הגבול עם ירדן כבר כבוש על ידיו.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן
 

2 מרחפים: המערב לא מעז להוריד את רגליו מן השמיים אל הקרקע, והוא מסתפק בהפצצות מן האוויר, ולכן בפועל אין מי שיילחם בדאעש. הצבא העיראקי מסרב ככלל להילחם, בטענה שאין לו ציוד מספיק או אימונים, ומשהו מוזר מאוד קורה עם מה שמכונה "המורדים המתונים" בסוריה.

על פי תפיסתו של הנשיא ברק אובמה המורדים המתונים היו אמורים להילחם ב"מדינה האסלאמית", ולכן האמריקנים מאמנים, מחמשים ומממנים אותם. אלא שלמרבית התדהמה רבים מהמורדים הלאומיים האלה דווקא עורקים לשורות המדינה האסלאמית. רק החודש ערקו במשותף לא פחות מ- 3,000 מורדים לאומיים-מתונים, מאלה שארצות הברית אימנה וחימשה, היישר לשורות דאעש. הם נשבעו אמונים לאבו באכר אלבגדאדי, הצטרפו לשורות דאעש, ומייד נשלחו אל המערכה, להוכיח את נאמנותם וכוחם, אבל בכיוון ההפוך.

הם מביאים איתם לדאעש כנדוניה נשק אסטרטגי שקיבלו מהאמריקנים, ציוד צבאי, תחמושת רבה, וכן שיטות אימונים שקיבלו מהדוד סם. הנשק והכסף מגיעים גם מסעודיה, קטר, בריטניה, וכמה אירוני, מצרפת. כן, צרפת, זאת מהשארלי הבדו, המממנת בפועל ומציידת את הג'יהאדיסטים הרודפים אותה. אין זו הפעם הראשונה. למשל בחודש ספטמבר פלג של מורדים "מתונים" בשם "תנועת חסם" ערק לשורות ג'בהת אלנוסרה (של אלקאעדה בסוריה), כולל טילי טאו נגד טנקים, שסיפקו להם האמריקנים. החשוב מכל: הם הביאו יידע, ולימדו את הג'יהאדיסטים להפעיל את הטילים.

לא נורא, ארצות הברית מאמנת עכשיו עוד 5,000 "מורדים מתונים" סורים, כדי שדאעש ימשיך ויתרחב בעתיד. כך המערב בונה את המדינה האסלאמית, ודואג שתגדל, ואל נשכח שמרבית הנשק של דאעש הוא נשק שלל אמריקני, שנפל בידיו מן הצבא העיראקי.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. 
 

3 מדוע בעלות הברית נכשלות מול המדינה האסלאמית? משום שהן קואליציה, לדאעש הנהגה אחת, וקואליציות דינן ליפול בשל הסדקים בתוכן. כך קרה עם הקואליציה של צבאות הברית,שהביאה לנפילתה של צרפת ב 1940, וכך קורה מול דאעש.

אין מנהיגות: אף מנהיג מערבי או אחר לא נוטל פיקוד, וכולם מסתתרים מאחורי כולם. הערבים מאחורי האמריקנים, האמריקנים מאחורי הערבים. אין שיתוף פעולה מודיעיני אמיתי, לא בין מדינות המערב ולא עם המדינות הערביות כמו סעודיה או קטר. כולם חושדים בכולם, וכולם חושדים בטורקים, שמשחקים משחק כפול. ארדואן הרי נמצא גם עם הקואליציה, וגם בשקט עם דאעש.

גם עכשיו, כששליחי המדינה האסלאמית והג'יהאד נוקשים על דלתה של אירופה, בריחת המנהיגות נמשכת. בהפגנה ההמונית בפריז לא העזו לדבר על "טרור אסלאמי", אין "התפשטות אסלאמית", ולכן אין ממש מטרות ברורות. הרי אם יפציצו יותר מידי בשטח דאעש ייהרגו  מאות ואלפי אזרחים, וזה יבעיר את הרחובות באירופה, אז למה להסתבך? ברק אובמה הרי נפגש השבוע עם דיויד קמרון, ונזף בו איך לא משלבים יפה את המוסלמים ביבשת אירופה. ואם יפציצו פחות מידי, יטענו שלא עשו דבר.

מנהיגי אירופה מטפלים ב"מדינה האסלאמית" וחושבים על עצמם; שליטי דאעש מטפלים באירופה וחושבים גם הם על עצמם. כך כבר לפות המערב, באופן שאין להתיר אותו עוד, עם המזרח, וההיפך. זו יחידה אחת.


אובמה נוחת בגליפולי: אז מי יגיע לגבעות דאעש?


המדינה האסלאמית ממשיכה להתרחב, ינואר 2015

לקרוא ברצף מאמרים קצרים של ד"ר גיא בכור

 

4 פרשת "שארלי הבדו" הזניקה את הפופולאריות של הג'יהאד, והעמידה אותו ככוח כמעט-על טבעי, במעין מסע צלב חדש, ובוודאי כמלחמת דת. זו לא רק פופולאריות, זה חזון מאויים מבחינת מליוני  מוסלמים קיצונים, ולכן כוח המגנט של "המדינה האסלאמית" עולה. באוגוסט דובר על 15,000 לוחמים, עכשיו על 200,000 - 100,000, והזרם הופך לשיטפון. מי יעצור אותו? אירופה עמוק בצרות, כמו גם לבנון, ירדן וסעודיה.

הקריקטורות היו חומר הבעירה של המדינה האסלאמית, והתגובה הרפה במערב בבחינת המפוח שמדליק אותו בעוצמה. חומר הבעירה הזה עוד ישרוף קריקטורות רבות, וחוזר חלילה, אלה ניזונים מאלה.

החזרה אל המאה השביעית, והאיום על העולם
 

5 התדהמה: ברק אובמה הודה שלא צפה את ההתפרצות הזו של דאעש, למרות שהכתובת היתה כתובה על הקיר החל מינואר 2014, כשם שההולנדים והבלגים לא ציפו לבליצקריג הגרמני. ומאז אובמה לא מפסיק להיות מופתע, בוודאי מאז נמלט מעיראק בדצמבר 2011, אז גם הכריז כי מלחמת עיראק נגמרה. ועל כך אמר וינסטון צ'רצ'יל לאחר קריסת צרפת ב- 1940: Wars are not won by evacuations, כלומר אי אפשר לנצח מלחמות באמצעות התפנות. צריך לעצור, ולהלחם.

התדהמה של המערב מתורגמת לוודאות בשטח: יש למדינה הזו מטבעות, שטרות, דרכון ותעודת זהות. מרוב שהיא ממהרת, היא לא ממהרת לשום מקום. יגיע היום שתומכים שלה יציגו אותה גם באו"ם. מדוע לא? אם הגוף הפיקטיבי שנקרא "מדינת פלסטין" התקבל כמדינה משקיפה, למה לא "המדינה האסלאמית", שהיא חלום של מאות מליונים? כמעט בכל המובנים "המדינה האסלאמית" כבר הרבה יותר משילה וריבונית מ"מדינת פלסטין". שתיהן הזייה, אך זו רק מקדימה את זו.

    

"הזדרז לאט": נושא המהירות מטריד את מנוחתי כבר שנים: בסדר היום, באורח החיים, בהתנהגות עם הסובבים, עם עצמי, ובהגעה למטרות. החברה המודרנית רואה בה ערך כמעט עליון, אך התברר לי שלמרות הכל, היא אינה מטרה עומדת בזכות עצמה. יש מהירות שחוסכת זמן, ויש מהירות שמאבדת זמן. יש שחוסכת טעויות, ויש המולידה אותן, ואנחנו קוראים לה פזיזות. ולכן יש מהירות חיובית ויש שלילית, כמו בחשמל.

האחת נובעת מחשיבה אסטרטגית, והשנייה היא סתם עומס זמנים שמלחיץ אותנו סביב השעון. באחת אנו שולטים, בשנייה נשלטים. האחת חוסכת זמן, השניה מאבדת אותו. האם יש ביניהן סינטזה? כזה הוא צילום ה- Time lapse, שכמוהו אנו רואים כאן. האם זו מהירות איטית, או איטיות מהירה? והטכנולוגיה, האם היא מזרזת אותנו או מאיטה? וכאשר אנחנו מביטים בעתיקות, כמו ברומא, האם ההיסטוריה היא האיטית, והמודרניות שלנו מהירה, או שבטווח כולל היא המהירה והנצחית, בעוד אנחנו איטיים וברי חלוף? אוגוסטוס קיסר פתר את הדילמה כאשר היה נוהג לומר לסובבים אותו: Festina lente!, כלומר "הזדרז לאט".

ושוב בשדה הקרב, מה היחס בין מהירות להפתעה? מהלומה מהירה ופתאומית, מהממת את הצד השני, וגורמת לו אובדן עשתונות. השפעתה על הצד השני רבה, לעיתים מכרעת. ואילו מטח מהלומות צפויות, אפילו אם יהיו מהירות, מעידות על סוג של חולשה שלך, והשפעתו על הצד השני נמוכה. ההפתעה, לכן, חשובה מן המהירות, אך בלי המהירות ההפתעה תתקשה להתממש.

בעוד דאעש משתמש כל הזמן בתקיפת ה"בליצקריג", המערב משתהה, מאבד זמן יקר ומכאיב לעצמו. ככלל, הדרך הגרועה ביותר לסיים דברים היא לאט ובאופן מכאיב. כך אנו מאבדים ביטחון עצמי, ומעצימים מרירות ובזבוז זמן.למדינה האסלאמית גם אין הרבה מה להפסיד, לכן היא מרשה לעצמה להמר, אפילו שעתידה אינו ברור, אך למערב יש הרבה מאוד מה להפסיד, ולכן הוא זהיר והססן. המערב פוחד מטעות, המדינה האסלאמית ששה אלי טעות, משום שהיא רק תחזק אותה בקרב מליוני מעריציה בעולם. המערב פוחד מאותם מליונים, דאעש בונה עליהם. הם סם החיים שלו.

ומה חושבים במזרח התיכון על המהירות ויתרונותיה? אומר הפתגם: "חראמי חירכ, ולא עאלם מאיע", כלומר - "עדיף גנב זריז, ולא מלומד איטי ורכרוכי".


"ביחד": פוסטר עידוד של הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, אימג'בנק, Getty Images



6 ההסחה: בעוד המערב רואה את עיראק ואת סוריה כשתי מדינות נפרדות, מבחינת המדינה האסלאמית זו כבר ישות אחת, ולכן הסחה בצפון סוריה נועדה להטות את תשומת הלב, ולאפשר כיבושים במערב עיראק, וזה מה שקרה. הכתבים, התקשורת בכלל והפרשנים התמקדו במובלעת כורדית קטנה ולא חשובה, קובאני, בעוד ההשתלטות על עיראק נמשכה דווקא למטה. הצבא האמריקני השקיע תשומת לב עצומה בקובאני, מבלי להבין שזו בסך הכל הסחה, ואולי הבין, אך היה חייב להוכיח לתקשורת שהוא נלחם.

מי שחושב במונחי המזרח התיכון הלאומי אינו מבין מה הקשר בין קובאני לאלאנבאר, אך מי שמדבר במונחי ישויות חדשות, רואה גם רואה את הקשר. ומי שמדבר על המזרח לעומת המערב, מתקשה להבין את החיבור (ולכן מחפש אותו בהקשר שלנו), אך מי שיודע שהח'ליפות אמורה לכלול גם את אירופה, מבין.

המדינה האסלאמית חיברה בין ה"אוריינט" (המזרח) ל"אוקסידנט" (המערב), כששניהם אמורים להיות תחת חסותה. ואנחנו הקטנים? הפסקנו להיות ההסחה, חוץ מאשר אצל אותם אומללים, שחיו מן הסכסוך שלנו, ועכשיו צריכים לקושש פרנסה חדשה.

ומהם המאמרים באתר, שאתם אוהבים במיוחד ולכן משתפים?





7 קריסת המגדירים: ואכן, הגבולות בין "סוריה" ל"עיראק" נעלמו, ומתמוססים גם הגבולות בין סוריה לירדן ובין סוריה ללבנון, אם כי לפי שעה הצבא הירדני מחזיק היטב את הגבול שלו עם "המדינה האסלאמית". ה"ערביות" אינה קיימת עוד, גם היא התבררה כאיזו המצאה של המאה העשרים.

גם העדות הולכות ומתמוססות, שכן זה לא רק סונים נגד שיעים, אלא סונים-דאעש נגד סונים-השבטים, ושיעים נגד שיעים, למשל מיליציות שיעיות שונות בדרום עיראק. מה שנשאר אלה השבטים, הגורם הראשוני ביותר שקיים כבר מאות שנים. הממשל בעיראק ניסה לגייס את ראשי השבטים הסונים להילחם נגד דאעש, אך נשק וכספים שהובטחו להם לא הגיעו. במקביל השתמש דאעש באלימות קשה נגד בני השבטים, כדי "לשכנע" אותם לתמוך בו, ונראה שהם "השתכנעו".

אין גבול לברוטאליות, שתמיד תצולם, שכן האו"ם אינו רלבנטי עוד במזרח התיכון (חוץ מאשר ישראל, זו שתמיד סופגת, ואומרת תודה), החוק הבינלאומי נעלם, או הארגונים הבינלאומיים. נראה את מזכ"ל האו"ם מגיע לסוריה. נוצר שטח הפקר שבו Cuius regio eius religio, כלומר "למי האיזור, לו הדת". הוא הקובע הבלעדי.


לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג'יפלאנט שכאן, כשבצד ימין כתוב: "הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה". יש ללחוץ - "הזמן" - ליד תמונות החברים:





8 בינתיים שולח דאעש שלוחות נוספות במזרח התיכון ומעבר לו: בלוב, בסיני, בתימן וכן, גם באירופה. ראינו כבר במאמר קודם את שיטת הרשת של המדינה האסלאמית, כקונספט וכמציאות, כשבסופו של דבר החלקים השונים אמורים להתחבר לשלם. לזה יש להוסיף את "בוקו חראם" ההולך ומגדיל את הח'ליפות האסלאמית שלו באפריקה, מדינה אחר מדינה, בתקווה יום אחד להתחבר עם המקטעים האחרים.

השלוחות מחזקת את הפעילים המושתלים בשטחי "האויב", ואלה מחזקים את השלוחות.

למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג'יפלאנט

הרצאה של ד"ר גיא בכור באירוע העסקי שלך


9 מאיפה המימון להיקף כה רחב של פעילות? המדינה האסלאמית היא ארגון עשיר, שכן היא מוכרת נפט בשוק השחור, בעיקר לטורקיה ולמשטרו של בשאר אלאסד, שמשחק משחק כפול. דאעש אמור להרוויח כ- 2-3 מליון דולר ביום, סכום גבוה מבחינתו, חוץ מהמיסים שתושבי המדינה שלו מעלים כ"זכאת", צדקה אסלאמית, שהולכת לכיסו, כמי שאחראי על הרווחה ועל התושבים.

הנפט, שהחזיק את המשטרים הלאומים בחיים, למשל בעיראק או בלוב, פועל עכשיו כנגדם.


10 כאשר בוחנים את מפת ההתפשטות של דאעש רואים שהוא מתקרב אל הגבול שלנו, אך צפוי שהוא יפנה אל ירדן ולבנון קודם, שכן הלוחמה נגד השליטים הערביים או השיעים קודמת בסדר היום שלו. זו גם הסיבה מדוע חיזבאללה מאוד עצבני, גם לאורך הגבול שלנו, משום שהם מתקרבים אליו. במאמר הבא, עם מדד האיומים הביטחוניים, נבין מה קרה שם, עם חיזבאללה.

המסר שלנו הוא: לא להתערב, או להתערב כמה שפחות, וזה נכון גם לגבי השיעים וגם לגבי הסונים, אלא אם אין ברירה. זה צריך להיות המפתח, ולכן יש לקוות שכך יקרה גם עכשיו, לאחר התקרית ברמת הגולן, מול הפעילים של חיזבאללה. ברור שכל שטח ביו"ש, שיופקר ללא מעטפת הביטחון הישראלי, יצטרף במהירות ליורה הרותחת האיזורית, עם דגש עלינו.

וזו עוד סיבה מדוע זה ממש לא האינטרס שלנו להתערב במלחמת העולמות הזו, שתימשך עוד עשרות שנים, ואיזה מזל שלא שמענו ל"מומחים" "ביטחוניסטים", שדיברו על נסיגה מהגולן. שנת 2014 הולידה את הואקום הביטחוני הקרוי "מדינה אסלאמית", ושנת 2015 עלולה להעצים אותו.

והמלחמה הרופסת של המערב כנגד דאעש, מה איתה? Post bellum auxilium , כמו עזרת הצרפתים והבריטים להולנד ולבלגיה המותקפות במאי 1940: אם לא יהיה שינוי דרמטי מיידי, תהיה זו כבר "עזרה שהגיעה מאוחר מידי". במלחמת העולמות ההולכת ומתרחבת, המערב "מזדרז לאט" מידי.





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן.




    הדפסת עמוד זה

לחברינו בארץ ובעולם:



כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

האתר מתעדכן בפרשנויות מהירות כל יום, ומומלץ להיכנס ברמה יומית, לבדוק מה התחדש

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
מה קורה במאלמו
הופעה של ד"ר בכור באירוע שלך
השובבים נעלמו
יורדת ויורדת
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
עניינים שבקדושה
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים