להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

מלחמת הסחה

מה שומר עלינו

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
ללכת על הירח: לנוכח שלוש "המדינות" הסוריות שעל גבולנו  פנקס אקטואליה
22/3/2017
כאשר החרמון בשיא תפארתו הצחורה, המדהימה, תצפית על "סוריה": כיצד נראית המלחמה על גבולנו, מה מתרחש שם, ולמה זה מחבר אותנו אל המורשת הקדומה שלנו? ואיך נראים בתי הכנסת העתיקים, שהתגלו? רשמים מן הגבול בו ביקרתי, מלווה בתמונות שלנו, הסברים, ובמפת שלוש "המדינות".
 ללכת על הירח: לנוכח שלוש "המדינות" הסוריות שעל גבולנו

מאת ד"ר גיא בכור, על גבול "סוריה"
 

יום ראשון, 19 בפברואר היה עוד יום במלחמת האזרחים הסטאטית, לפי שעה, מלחמת ההתשה, של "סוריה". יצאתי לצפות על המתרחש לאורך הגבול הסורי שלנו יחד עם כמה חברים טובים, חלקם כבר מוכרים ממאמר קודם: רועי רימון ומנחם לנדסמן מקיבוץ איילת השחר, ואילן הדר מקיבוץ מרום גולן (עם צילומי הגולן המרהיבים שלו). המטרה היתה לתצפת על שלוש "המדינות" שהתמקמו על הגבול הסורי שלנו. האדמה ירוקה ולחה בגולן, לאחר ימים של גשם, השמש טובה, והראות צלולה.

סוריה הפכה ל"מדינות". "המדינות" לא יהפכו לסוריה.


נקודת התצפית המרכזית שנבחרה היא רכס חוזק (או "בני ר'סאן"), המכונה גם "תל חזיקה", שגובהו 1,158 מטרים: הוא משקיף על שלוש "המדינות" הסוריות, מדרום ועד הצפון, ומגובה רב (מסומן במפה שלנו בכוכב, צפונית לאלוני הבשן). לא מומלץ להיכנס ללא ליווי מתאים: זהו איזור צבאי שעלול להיות מסוכן, בשל ירי צלפים, או כדורים תועים ממלחמת האזרחים למטה, ב"סוריה". הראות אתמול על ההר היתה מצוינת, נשבה רוח עזה (ולכן מצויה באיזור חוות טורבינות הרוח), והיה קר. בגובה כזה, זה כמו ללכת על הירח.





התצפית משקיפה על פיתחת קונייטרה וכביש מספר 7, המוליך אל דמשק. באיזור מצפין כביש חשוב נוסף, הוא כביש M-5 האסטרטגי, "חוצה ישראל" של סוריה, העולה מדרעא בדרום ועד חאלב בצפון, ומי ששולט בו, שולט בסוריה. במלחמת יום הכיפורים ניצב על הרכס הזה מוצב 109 של צה"ל, וזו נקודת תצפית מעולה על מה שמתרחש למטה.

הקור הוא סוגייה חשובה במלחמת האזרחים בסוריה, משום שכשקר, פחות נלחמים, והחורף השנה היה קר במיוחד. עכשיו נערכים כל הצדדים לתכנן את מתקפות האביב שלהם, והמזרח התיכון, כידוע, חזק באביבים שלו.

למטה, בגזרות השונות של "סוריה" שרר שקט בסך הכל, עם הפרעות מידי פעם של ארטילריה: ענן עשן שעלה מאיזור אלחארה, ממול, או קול פיצוץ עמום שנשמע מאיזור צפוני לנו. מזרחה מהגבול שלנו, באיזור דרעא - קרבות קשים, תוך התקדמות של המורדים, אך לא על גבולנו.

נכון להיום הגבולות בשלוש המדינות התהוונו, כלומר כל צד יודע איזה כפר שייך למי, ויש המתנה, אולי עייפות, אולי הסכמה בשתיקה לחלוקתה של "סוריה". זו הפכה להיות מדינה של מובלעות-מובלעות, איים-איים, וכל אחד היה רוצה לשפר את המובלעות שלו ולחבר ביניהן, אך המחירים כבדים מידי. הצדדים אינם מקבלים את הטריטוריה זה של זה, ומשגרים ארטילריה, אך כרגע יש היוון של מצב.


בדרום, שוכנת לאורך 20 ק"מ של גבולנו "מדינת דאעש", המסומנת במפה שלנו בשחור. זו מובלעת של ארגון ג'יהאדיסטי ("שוהדאא אלירמוכ"), שנשבע אמונים לאבו באכר אלבגדאדי, וכיום הוא מכונה "צבא ח'אלד בן אלווליד". הוא מכותר מכל כיווניו, אך מהצד המזרחי של "הר הדרוזים", בדרום סוריה, יש עוד מובלעת ענקית של דאעש, ויש קשר לוגיסטי בין שתי המובלעות.

"המדינה האסלאמית" הזו מותקפת בידי כולם: המורדים הסונים, צבא בשאר וירדן, שהיא שוכנת על גבולה, אך בינתיים היא מחזיקה מעמד, ואפילו כובשת שטחים נוספים מידי המורדים. הלוחמים שלה לא מתעסקים איתנו בכלל, חוץ מתקרית על הגבול, בסוף נובמבר האחרון, בהתקלות של כוח צה"ל עם לוחמים של "המדינה" הזו. כתבתי אז שלהערכתי היה מדובר בטעות בזיהוי, אנשי דאעש חשבו שמדובר במורדים סונים, שכן כוח צה"ל היה מצוי מחוץ לגדר שלנו, ועדיין בשטח ישראלי.

הסתבכות של ישראל עם דאעש על גבולנו? מה מתרחש שם?

באיזור שלהם אנשי דאעש עושים כבתוך שלהם, הם כפו את השריעה האסלאמית במתכונת החמורה ביותר, ובין הייתר הוציאו להורג "מכשף", שהואשם באשמת כישוף. הוצאתו להורג, לאחרונה, היתה מלוויה בסרטון שהם פרסמו, בו נראית כריתת ראשו בצורה פלסטית מאוד, בקלוז-אפ, ואחסוך לכם את זה.

זה האיזור, כולל סאחם אלג'ולאן מזרחה לשם, המצוי בשטח הירוק, השייך למדינת ישראל, כלומר לכל אחד מאיתנו. אלה האדמות שקנה הברון אדמונד דה רוטשילד, והרשומות על שם חברת פיק"א עד היום, וכתבנו על כך כאן. בשנות החמישים עברה החברה לבעלות מלאה של ממשלת ישראל.

 

במרכז, לאורך 30 ק"מ של גבולנו, שוכנת מדינת המורדים (בירוק), ממש מול המקום בו נמצאנו, ובסך הכל נראה שהחיים שם מתנהלים באופן סביר. הם מחקים אותנו עם בריכות המים שיצרו עוד בתקופת בשאר, והמורדים הסונים שם מחזיקים מעמד בין הייתר משום שבשאר והרוסים אינם מפציצים שם או משתמשים בכוחות שריון, בשל הסכמי הפרדת הכוחות ויצירת איזור מפורז. כלומר הסכמים ישנים מקבלים פרשנות אחרת לגמרי, הפוכה. כיום, באופן אירוני, אלה הסכמי הפרדת כוחות פנים-סוריים.

לאחרונה חזר לשם כוח האו"ם, בחסות הבטחה של הסונים שלא יפגעו בו, אך לא הייתי סומך על הבטחות כאלה לאורך זמן. מיהם המורדים הסונים האלה? חלקם מצבא סוריה החופשית, חלקם ג'יהאדיסטים וחלקם מה שהיה פעם ג'בהת אלנוסרה, וכיום שינה את שמו ל"צוות שחרור א-שאם". הארגון הזה גדל מאוד בחסות "הפסקת האש", אותה הוא לא מקבל, והצטרפו אליו קבוצות מורדים רבות, שגם הן התנגדו לאותה הפסקת האש. צפונה משם, באידליב, יש מלחמה של ממש בין מורדי ג'בהת אלנוסרה למורדים אחרים, וכרגיל, הסונים עושים את העבודה עבור השיעים.

עד לפני כשנה היה רצף ירוק מן הגבול שלנו מזרחה, אך לפני כשנה הצליח צבא בשאר לשלוח ראש חץ דרומה, לאורך כביש M-5 והעיירה שייח' מסכין, בואכה דרעא, וכל זאת בחסות הפצצות כבדות מאוד של הרוסים. בלי הרוסים צבא בשאר וחיזבאללה הם בעלי ערך מוגבל מאוד. אלא שראש החץ הזה לא הצליח להגיע עד לגבול ירדן, ובשבוע האחרון שם בדיוק התלקחו הקרבות, כאשר המורדים ניסו, ובמידה רבה גם הצליחו, לבלום את צבא בשאר, שלא יגיע לגבול.

בעבר נהנו המורדים האלה מתמיכה חזקה של ירדן וארצות הברית, אך באחרונה ירדן שינתה קו, והיא מתקרבת בחזרה אל בשאר, ולכן המורדים הסונים בבעיה. עדיין לא ברור מה יהיה הקו של הנשיא טראמפ בנושא, והאם יחליט על הקמת "איזור בטוח" שם. אף אחד לא ממש רוצה איזור בטוח בדרום סוריה, לא בשאר שיוגבל בפעילותו הצבאית, ולא המורדים, החוששים ממלכודת.

 

בצפון, מסומן באדום, נמצאת "מדינת" בשאר וחיזבאללה, לאורך 10 ק"מ מגבולנו הצפוני ביותר, במורדות החרמון, שכעת הוא בשיא תפארתו הצחורה. האיזור הזה חשוב מאוד גם לבשאר וגם לחיזבאללה מכמה סיבות. חטיבה 90 של הצבא הסורי, שתמיד היתה פרושה שם, נפרמה בזמן המרד הגדול, והחשש השיעי היה שהסונים יפרצו מדרום לעבר הר'וטה המערבית של דמשק, או יפרצו מערבה, לעבר דרום לבנון, ואיזורי השיעים והדרוזים שם. זו הסיבה מדוע השיעים השקיעו מאמץ עצום, לסגור את הפקק הזה, והם הצליחו, אם כי הכל בעירבון מוגבל. שם, באיזור הזה, בוצע החיסול של ג'יהאד מורנייה בינואר 2015, וכתבנו על כך.



החרמון מצידו המזרחי, איזה נוף מדהים (כל הצילומים במאמר נעשו על ידינו): מובלעות, איים, נקמות היסטוריות ושנאות עדתיות. פעם סוריה רצתה לעצב את המזרח התיכון, וכיום הוא מעצב את "סוריה".

הפתעות הכפר הדרוזי חאדר, מי בוחש שם?

עלה הישומון של האתר למשתמשי אנדרואיד, וניתן להוריד אותו ללא חשש בגוגל פליי (לכתוב שם: ג'יפלאנט, Gplanete, או גיא בכור). המשתמשים גם יקבלו הודעה מוקדמת לנייד על מאמרים חדשים בג'יפלאנט. בסלולארי גם ניתן לשתף בקלות את המאמר בווטסאפ, בפייסבוק או במייל. למי שאין אנדרואיד, ניתן לקרוא באתר המותאם לסלולארי, כרגיל.



הסונים, מצידם, היו מאוד רוצים לחבר את המובלעת שלהם שעל הגבול שלנו, עם מובלעת בית ג'אן שלהם, הנראית היטב גם במפה שהכנו, וגם בתמונה שצילמנו, ובשבוע שעבר היה ניסיון פריצה נוסף שלהם, לצורך החיבור. מדובר בסך הכל בכמה קילומטרים בודדים, אך אלה הם קילומטרים קריטיים אצל השיעים ובמיוחד אצל חיזבאללה. כפי שרואים גם במפה וגם בתמונה, בין שתי המובלעות שוכן, שלא בטובתו, הכפר הדרוזי חאדר, שבינתיים הצדדים לא פוגעים בו, וגם על כך כתבנו בעבר. לפחות נוף אלוהי יש להם, על גדות הירח.

כרגע זהו מצב סטטי, אך אין שום קביעות במלחמה האינסופית הזו. יש לזכור שלפי פרסומים מערביים פוטין נתן הבטחה לנתניהו, שכוחות שיעיים זרים, ובעיקר חיזבאללה, לא יירדו דרומה, חוץ מצבא בשאר, ויתכן שגם זה חלק מן הסטאטיות. בעבר היתה הנחה שהאיזור שלנו "נרגע" ממלחמת האזרחים, אך באו קרבות השבוע האחרון, בעיקר בדרעא, והראו עד כמה זה לא נכון. מטוסי פוטין החריבו שכונות שלימות בדרעא, בעיקר בשכונת מנשייה, בואכה מעבר הגבול רמת'א עם ירדן.

הסונים היו רוצים "לחתוך" את הלשון של צבא בשאר בכמה נקודות לאורך כביש M-5, והם גם ניסו: צפונית לשייח' מסכין ומהמובלעת הקטנה של כנאכר, אך ללא הצלחה. הם תוקפים וכובשים לכמה שעות, ואז מזעיק בשאר את מטוסי ההפצצה הכבדים של רוסיה, אלה מחריבים את כל מה שנמצא שם, והמורדים נסוגים.

אגב, בנוגע לאוכלוסיה, האיזורים האלה ברובם נטושים, והאוכלוסיה ברחה כבר מזמן, אם לירדן, אם לאיזורי דמשק, או צפונה משם, לטורקיה ולאירופה. בפועל אלה שטחים עצומים וריקים. בשאר היה רוצה ליישב שם שיעים, אך לפי שעה המהלך הזה לא מתרומם יותר מידי.

האם יש "קשרים" בין שלוש הממלכות האלה? בהחלט. יש כל הזמן מגעים שקטים על הסדרים זמניים, טיפול באוכלוסיה, העברות נשק ואמצעי חימום, והם נלחמים אך גם מדברים בשקט, בין הסונים לשיעים, בין הג'יהאד ללאומיות המומצאת.

אתם עומדים על ההר הגבוה, ומלמטה נפרש המזרח התיכון, עד שלל המחלות שלו. טיפש מי שרצה להדביק את שטח הגולן שלנו במחלות המזרח התיכון האינסופיות, ובעצם את כל מדינת ישראל.

ואתם? צועדים על הירח, ומביטים אל כדור הארץ החולה. איזו הרגשה מוזרה: פעם טענו שאנחנו הבעיה.




צעדי ענק? זה מה שתחליט לעשות,
ללכת על הירח.

אני מקווה שהרגלים שלי לא יישברו,
ללכת על הירח.

אנו יכולים ללכת לנצח,
ללכת על הירח.

אנו יכולים לחיות ביחד,
ללכת על הירח.



החרמון מצידו המערבי, מקיבוץ איילת השחר, בגליל העליון. החרמון מדהים ומפתיע, בשיאו הצחור. נוף קדומים, שמסתיר איבה מזרח תיכונית.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן 


 

בינתיים, ככל שהאחיזה בצד השני של הגבול מתרופפת, אנחנו הולכים ומתחברים אל רמת הגולן שלנו, הולכים ותוקעים יתדות עמוקים מאוד. בסיור שלנו, בדרך אל הגבול, עברנו בשתי נקודות היסטוריות חשובות של העם היהודי, ההולכות ומשתקמות:

 

הראשונה, "דיר עזיז", יישוב יהודי קדום, ששכן בתקופת המשנה והתלמוד, וכמו כל ארץ ישראל נפל קורבן לכיבוש המוסלמי הטוטאלי במאה השביעית. דיר עזיז שוכן ליד מושב כנף המתחדש, ועכשיו הוא מגודר, בשל עבודות שיקום ארכאולוגיות. נכנסנו בכל זאת לבית כנסת העתיק שהתגלה שם (יש טיפוס קצר, אין דרך מסודרת), והעבודה שם מתקדמת יפה, כפי שאתם רואים בתמונה. בזיליקה מרשימה עם עמודים וגומחת ארון הקודש. על משקוף נמצאה הכתובת ביוונית אזיזוס, כנראה שם המנהיג היהודי או בונה בית הכנסת, ומכאן שם היישוב. בזמן השיקום התגלה במקום מטמון של מטבעות זהב.



דיר עזיז: בית הכנסת המרשים, וזו רק ראשית החפירה הארכיאולוגית. בכניסה, חריצי הדלת ניכרים היטב ברצפה.


למרגלותיו, במעיין עין עזיז,  יש כמה בריכות שכשוך עם מים מתוקים וטובים, הנובעים כל השנה, לימי הקיץ הלוהטים, וניכר שמשפצים ומסדירים את המקום. איש לא היה באיזור בזמן שביקרנו, ולמי שיגיע לשם, מחכה חוויה מעוררת התפעלות.



עין הקשתות: פנים הבזיליקה, מימין רועי רימון, משמאל מנחם לנדסמן. בקרוב זה יהיה אתר לאומי, ועדיין עבודה רבה לפני המסדירים. איזו עוצמה יהודית היתה כאן פעם, והיא מאצילה מעוצמתה עלינו.
 
למי שקורא את המאמר בסלולארי: יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק? תמצאו שם עוד חומרים של ד"ר גיא בכור, וזה גם האקטיביזם שלנו:


החוויה מתעצמת בביקור ב"עין הקשתות" ("אום אלקנאטר"), ובית הכנסת העתיק שהתגלה שם, סמוך ליישוב נטור ברמת הגולן. "קנאטר" הוא ריבוי בערבית של "קשתות", אך יתכן והשם הוא שיבוש של "קמטרא", ישוב יהודי ששכן שם בימי התלמוד.

אפילו לשלושת מדריכי הדרך שלנו חיכתה שם הפתעה: עבודות שיקום עצומות מתקדמות שם בקצב, כולל שחזור מלא של בית הכנסת המפואר, מימי המשנה והתלמוד. הסתיימה בניית מרכז מבקרים שהוקם שם, מול נוף מדהים של הגולן והכינרת, ושחזור שתי הקשתות ההרוסות מעל למעיין מתבצע ממש בימים אלה. נראה שהכוונה להפוך את המקום לאתר תיירות לאומי בדומה למצדה, עם חניון גדול שהוקם, וכביש גישה חדש. גם שם חובה לבקר, ואני מניח שרבים יתחילו להגיע בתום העבודות. למה אין סיורי חובה לאיזור של כל בתי הספר בארץ?


בתמונה: ארון הקודש של בית הכנסת גבה הממדים בעין הקשתות, ועליו מגולפים בבירור סמלי היהדות: מנורת הקנים משני הצדדים, ההדס, שופרות, ענבים וגפנים, פרחי הארץ, והנשר הרומי, בעל הבית באותה תקופה, משני צידי הארון. אתם נוגעים בגילוף המנורה שעל האבן, ומתחברים אל מי שעשה את העבודה המדהימה והמשובחת הזו לפני כאלפיים שנים, ואל האבות הקדומים שלנו. לגעת באבני הירח.


 
שיפוץ הקשתות, מחוץ לבית הכנסת, והמעיין הנובע שביניהן:
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהילים, א' ג'). זהו כבר מתחם מרשים, ועכשיו מכינים את מגרש החנייה הצמוד. השורשים שלנו הולכים ומעמיקים כעץ שתול, מסתרגים סביב אבני הירח.

 

ברמת הגולן מתגוררים כ- 20 אלף יהודים בלבד, וזה הזמן להעצים את המספר ל- 100 אלף, עם יישובים חדשים, הרחבת הקיימים, והפיכת העיר קצרין לעיר גדולה. הרכבת אמורה להגיע עד לראש פינה וקריית שמונה, וזו נקודה קרובה כבר לתושבי הגולן, ונקודת חיבור. הלוואי ותהיה גם תחנת רכבת לקצרין. עבור הישראלי הממוצע הגולן נראה כמו הירח, אך עם הכבישים המהירים החדשים, המרחקים התקצרו. מעטים יודעים שהגולן היה תמיד שלנו, גם על פי המשפט הבינלאומי.

"סוריה" לא הולכת לשום מקום, והגיע הזמן להתחבר אל המדינה ואל המורשת שלנו.

להתחבר אל הירח? זה אפשרי, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן 




    הדפסת עמוד זה


אז תרכובת הבשמים המסתורית הצליחה?

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
כללי החצר
evil
הנקודות הבוגדניות
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים