להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

סייקס פיקו מאפס לאפס

ונצואלה גן עדן

מי שרצה לכבוש נכבש

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

ירושלים היתה יהודית

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
ח ג י ג י: תעלומת המקדש הדמוקרטי נפתרת. ואיפה אנחנו?  ישראל
10/4/2017
לאור השמצות (של פוליטיקאים מבית) שישראל אינה דמוקרטית, וכי היא "דיקטטורה", נטלנו את "מדד הדמוקרטיה השנתי" החדש של ה"אקונומיסט", והשווינו לאורך שש השנים האחרונות: מי עלה, מי ירד, ומיהי המדינה שרק עולה? הפתעה. איפה אירופה, איפה רשות רמאללה, הערבים, ואיפה אנחנו? מבט מרתק על מדינות העולם, וגורלן הצפוי בשנים הקרובות.
 ח ג י ג י: תעלומת המקדש הדמוקרטי נפתרת. ואיפה אנחנו?


מאת ד"ר גיא בכור

 

זו בסך הכל תפאורה להצגת אופרה, אך היא מרהיבה:
 
התפאורה לאחת ההופעות הראשונות של "חליל הקסם" (
Die Zauberflöte)
של מוצארט, שהכין האדריכל והצייר הפרוסי קארל פרידריך שינקל, (Karl Friedrich Schinkel, 1781-1841). מה שאתם רואים הוא הרקע לסצנת הסיום, "מקדש איזיס ואוזיריס". העלילה הרי מתרחשת במצרים העתיקה, ובסיום, זרסטרו, הכוהן המצרי הגדול, משחרר את פמינה, מהשפעתה הרעה של מלכת הלילה, אמה של פמינה. זרסטרו הוא הקידמה, הנאורות והחוכמה, הגוברים על החושך הלא רציונלי, "מלכת הלילה".

למה זו תפאורה מרתקת (אותה הכין שינקל בצעירותו)? יש בה פרדוקסים של תעתוע:

העבר, מצרים הקדומה, מצויר בחום,

ואילו הקידמה, בכחול זרחני, חשמלי (הכחול תמיד מלהיב אותי).

אך השמיים אמורים להיות ברקע של המקדש, מאחור, אך הם כאילו פורצים ועוברים אותו. התעתוע הזה מושג באמצעות הציור המתעקל של הכוכבים, כיפת הכוכבים, שהם סממני השינוי והקידמה.

התעתוע השני: הגשר שמעל למקדש מתחיל מאחוריו, אך בהמשך הוא עובר אותו, ומופיע דווקא בקדמתו, בסגנון הצייר המתעתע אֵשֶר.

התעתוע השלישי: פוקוס מתחלף: אם תמקדו את המבט במקדש, הוא ייראה לכם פורץ קדימה מן התמונה. אך אם תמקדו את המבט בגשר שמעליו, המקדש נראה דווקא נסוג ומוכנס פנימה. ההתחלה היא הסוף, והסוף הוא ההתחלה.

איך זה יכול להיות אם הקידמה אמורה תמיד לנצח, ואולי היא לא תמיד מנצחת? אולי הישן והחדש דווקא מתחלפים ונאבקים ביניהם, בניגוד לרעיון ה"פרוגרסיבי" שההיסטוריה לינארית וחד-כיוונית? אם זה היה כך, כל מדינות העולם כבר היו "דמוקרטיות נאורות", אך משום מה, דווקא ההיפך קורה.

 

לקחנו את מדד הדמוקרטיה של מחלקת המחקר הנודעת של ה"אקונומיסט" הבריטי (שמהדורת 2016 שלו זה עתה פורסמה), השווינו את שש השנים האחרונות. התוצאות כבר מלמדות על העולם שהיה, על העולם שבו אנחנו חיים, וכנראה גם על העולם שיהיה.

את דו"ח המקור לשנת 2016 ניתן לקרוא כאן

את דו"ח המקור לשנת 2014 ניתן לקרוא כאן

את דו"ח 2012 כאן

ואת דו"ח 2010 כאן

 

 

1 מי המדינה שכל הזמן רק עולה ועולה במדד הדמוקרטי שלה? זו ישראל, בניגוד לתחושה ש"התקשורת" מנסה לנטוע בקרבנו, ובניגוד לשקרים ולבכיות מבית. ישראל ממשיכה לעלות בכל הפרמטרים שלה, והשנה היא זינקה מהמקום ה- 36 בעולם לפני שנתיים, למקום ה- 29. אם נביט בגרף שהכנו עבורכם, נראה שישראל כבר יותר "דמוקרטית" מבלגיה, קפריסין, דרום אפריקה ויוון, והיא נמצאת כמעט באותה רמה של צרפת, ארצות הברית, איטליה ויפן. האחרות במגמת ירידה נמשכת, בעוד שאנחנו ממשיכים במגמת העלייה.

מתוך מקסימום 10: הציון המשוקלל של ישראל לשנת 2016 הוא 7.85 לעומת 7.48 בשנת 2010, והנה ההתקדמות: אנחנו נמצאים ברמה של "טוב".

בקטגוריות משנה – בנושא אחד אנו מהמובילים בעולם: "תהליך הבחירות ופלורליזם מפלגתי" בציון של 9.17 לעומת 8.75 בשנת 2010. גם במדד של החירויות האזרחיות יש עלייה כל הזמן, וזה הפרמטר הנמוך ביותר שלנו: מ- 5.29 בשנת 2010 ל 6.18 במדד החדש של 2016.

יחסית לרמת האיומים המקיפים אותנו, המדד הישראלי הוא פלא של ממש, בהיותנו המדינה המאוימת ביותר בעולם. להגיע לרמה כזו של דמוקרטיה תוך היותנו דמוקרטיה מתגוננת (שבה מצב החירום הוא מצב קבע מאז שנת 1948) - זהו הישג. זהו המקדש הדמוקרטי, המשגשג, למרות מלכת הלילה שמסביב.

מעכשיו, בכל פעם שיטענו שאנחנו לא דמוקרטיים – הציגו להם את דו"חות האקונומיסט המצורפים: ואנחנו גם דמוקרטיה, שמשתפרת כל הזמן.

אך מה המצב אצל האחרים? הנה הגרף שהאתר הכין:



 

2 היכן שהפיגועים מגיעים, רמת ה"דמוקרטיה" לכאורה מתחילה לרדת, שכן האקונומיסט אינו משקלל את האיומים על כל מדינה, אלא את רמת הפוליטיקלי קורקט שלה, תוך התעלמות מן האיומים. אך הנתונים שבגרף ברורים: כאשר הטרור האסלאמי החל לתקוף את ארצות הברית וצרפת, הנתונים "הדמוקרטיים" יורדים. אין להם ברירה, יש חובה להתחיל להאזין, לעצור, לבלום, לחוקק חוקי בטחון וחירום, ועוד, כך שהמדינה נתפסת כפחות דמוקרטית. דוגמה מובהקת היא צרפת, שעמדה על רמה של 8.04 בשנת 2014, אז פיגועים אסלאמיים נראו עדיין רחוקים ולא הגיוניים בקרבה, ועכשיו היא עומדת על רמה של 7.92. זו עדיין רמה גבוהה, אך הירידה ניכרת.

תהליך דומה עובר על ארצות הברית, שהנתונים שלה אינם משקפים עדיין את הנשיא החדש דונלד טראמפ: שנת התפנית היא 2014 ,אז מתחילה הירידה מ 8.11 ל- 7.98. שנת 2014 היא השנה שבה דאעש החל להתפרסם ולפעול, והצורך בהתגוננות עלה בהתאם.

מבחינתנו טרור אינו דבר חדש, מה שאפשר לנו לפתח כלים טכנולוגיים וחוסן לאומי כדי להתמודד, מה גם שהטרור האסלאמי העולמי אינו מתמקד דווקא בנו, אלא יותר במשטרים הערביים, באירופה ובארצות הברית.

המדד של האקונומיסט חסר, לכן, משום שהוא אינו כולל פרמטרים של דמוקרטיה מתגוננת, שהיא יציבה יותר מאשר דמוקרטיה בלתי מתגוננת, ששומרת עדיין על מיקום גבוה (ומאפשרת, למשל, הגירה פראית). ניקח למשל את הדמוקרטיה של ווימאר בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה (1918-1933). היא היתה מקבלת מקום גבוה במדד הזה, הבנוי על הפוליטיקלי קורקט, אך הניסיון ההיסטורי מלמד שהיתה זו דמוקרטיה חלשה, שלא החזיקה מעמד.

אז מה עדיף: דמוקרטיה מתאבדת במיקום גבוה, או דמוקרטיה מתגוננת, במיקום נמוך יותר?

 

 

3 הנתון הבולט ביותר במדד של שנת 2016 היא ארצות הברית, ש"ירדה כיתה" מן הקטגוריה של "דמוקרטיה מלאה" לדמוקרטיה לקויה" (Flawed democracy). השנה נמצאות ברמת "דמוקרטיה מלאה" המדינות: נורווגיה, איסלנד, שוודיה, ניו זילנד, דנמרק קנדה, אירלנד, שוויץ פינלנד, אוסטרליה, לוקסמבורג, הולנד, גרמניה, אוסטריה מלטה, בריטניה, ספרד, מאוריציוס, ואורגוואי. זהו.

במדינות הדמוקרטיות "הלקויות" נמצאות (בסדר יורד: יפן, ארה"ב, איטליה, צרפת, דרום קוריאה, קוסטה ריקה, בוטסואנה, פורטוגל, ישראל, ועוד מדינות רבות. ארה"ב ירדה ממקום 17 למקום 21 כיום, והיא ירדה כיתה.

בכל השנים עד כה נמצאה ארה"ב בקטגוריה של דמוקרטיות מלאה, אז איך זה קרה? אין זו השפעה של הנשיא דונלד טראמפ, שייכנס רק למדד של השנה הבאה, אלא חולשתו של ממשל אובמה, וחוסר האמון כלפיו. טראמפ אינו המחולל של זה, הוא התוצאה.

אם הציבור אינו מאמין לממשל שלו, רמת המעורבות שלו יורדת, רמת העניין,  ההשתתפות בבחירות, וזה המצב בארה"ב: פסיביות מסוכנת, עם שוליים אקטיביים.



אמון הציבור האמריקני בממשל שלו: השפל הגדול

עלה הישומון של האתר למשתמשי אנדרואיד, וניתן להוריד אותו ללא חשש בגוגל פליי (לכתוב שם: ג'יפלאנט, Gplanete, או גיא בכור). המשתמשים גם יקבלו הודעה מוקדמת לנייד על מאמרים חדשים בג'יפלאנט. בסלולארי גם ניתן לשתף בקלות את המאמר בווטסאפ, בפייסבוק או במייל. למי שאין אנדרואיד, ניתן לקרוא באתר המותאם לסלולארי, כרגיל.


4 טורקיה, מדינה שכל כך הרבה תקוות נתלו בה פעם, צונחת במדדים, מה שבוודאות יפגע בה ברמת ההשקעות ארוכות הטווח, והנכונות של חברות בינלאומיות להפוך אותה למרכז שלהן. פעם חשבו שהקצה האירופי הדל שלה ימשוך אותה מערבה, אך מתברר שדווקא הקצה האסייתי-מוסלמי העבה שלה הוא שמשך אותה מזרחה. טורקיה נמצאה במקום 97 כיום, לאחר שירדה ממקום 89 בשנת 2010, ובמספרים: היא מדורגת במספר כולל 5.04 כיום, לעומת 5.73 בשנת 2010. סביר להניח שבמדד השנה הבאה היא תדרדר כבר לקידומת 4, לאור ההגבלות המתעצמות על החירויות במדינה, ושלטונו הדיקטטורי-כמעט של הנשיא ארדואן. ואם נבדוק את דרגת החירויות נבין מה כבר קרה במדינה הזו: מרמת חירויות של 4.71 צללה המדינה לדרגה של 2.65.

מתרופה הופכת טורקיה למחלה; מפתרון – לבעיה. מהעתיד – לעבר; מחלום לשברו; מ"אחים" ל"מוסלמים".

 

5 ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, על כך אין שום ערעור, ומי שחשב שמדינה ערבית כלשהי תתקרב לרמה דמוקרטית, טעה. המדינה הבאה אחרי ישראל במזרח התיכון היא טוניסיה, במקום 69 (קטגוריה שלישית, "מדינות כלאיים") עם ציון 6.4, ואפילו המדינה הזו היא חריג לכל הייתר, שבהן "האביב הערבי" הביא חורבן.

אמנם התקיים בה השנה תהליך של בחירות, אך המצב הכלכלי כל כך נואש, שספק אם היא תשרוד את הזעזועים האסלאמיסטיים והאחרים. המדינה הבאה במזרח התיכון היא לבנון, במקום ה- 102, ועם ציון של 4.86. מרוקו במקום 105 עם 4.77, והרשות הפלסטינית במקום 110.

העולם הערבי ממשיך לצנוח אל הוואקום השחור, ושום כיפה כחולה של כוכבים לא נפרשת מעליו. מלכת הלילה חטפה אותו למחוזותיה, והנה עוד גרף שהכנו עבורכם:


 
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן 



6 הרשות ברמאללה היא מקרה מובהק של ציפיות (או מדויק יותר, אשליות) מערביות, וקריסה מזרח התיכונית מתמדת. בשנת 2010 עוד היו ציפיות אצל אנשי הפוליטיקלי קורקט, והרשות הזו (שדובר בה על בחירות ומפלגות) תפסה את המקום ה 93, עם ציון 5.44. כיום היא צלל למקום ה- 110, עם ציון 4.49, בתחתית הרמה השלישית (משטר כלאיים) כמעט ברמה הרביעית  והאחרונה ("משטר אוטוריטטיבי"). רמת זכויות האדם עומדת על 3.82, ואם ישראל סובלת אצל הפוליטיקלי קורקט מהטייה מטה, הרשות זוכה להטיה מעלה. בפועל המקום ה- 110 שניתן לה הוא מתנה, שכן הנתונים האמיתיים ירודים הרבה יותר.

ואפילו הנתונים האלה מדברים: בפועל אין בכלל "רשות", אין מינהל ואין ממשל. בשנת 2010 קיבלה הרשות ציון 2.86 (מתוך 10) ברמת הממשל שבה. עברו שש שנים, והרמה ירדה ל- 2.14, מהנמוכים בעולם. ככה זה בגוף שמתעסק מהבוקר עד הערב בהרס ישראל, במקום בבנייה של עצמו.



אז מיהי "מלכת הלילה"? הרמות השלישית ("משטרי כלאיים", Hybris regimes) והרביעית ("משטרים אוטוריטטיביים" (דיקטטורות ממש). ומהי הקידמה? תאמרו הרמה הראשונה, דמוקרטיה מלאה. אך דווקא הרמה השנייה, של דמוקרטיות "לקויות", היא אולי הנכונה ביותר, במינון שאליו נזקק כיום עולמנו: אין פה את התמימות המוחלטת, המתאבדת, ויש את ההתעשתות. דמוקרטיה ועוד ביטחון; ספרא וסיפא. יצירת איזון נכון בין הדמוקרטיה לביטחון וללאומיות. ולכן דמוקרטיה "לקויה" עדיפה מליקוי "דמוקרטי". דמוקרטיה מתגוננת עדיפה מדמוקרטיה מתאבדת.

דמוקרטיה לקויה היא דווקא דמוקרטיה מלאה, ודמוקרטיה מלאה היא דווקא לקויה.

ובקטגוריה השנייה הזו, אנחנו מבין המוליכים, וזה לכן המקדש הדמוקרטי הנכון.

(בווידאו: מוצארט והחותנת, "מלכת הלילה", וסביבה כוכבי הקידמה והשינוי, כפי שהופיעו בתפאורת שינקל, מתוך הסרט "אמדאוס", 1984, בימוי מילוש פורמן).

 

 

7 יוון, אם הדמוקרטיה, היא מקרה בוחן נוסף של צניחת הציפיות, שנבנו בידי אנשי ה"פוליטיקלי קורקט", ואשליות "האיחוד האירופי". בשנת 2010 נמצאה יוון במקום ה- 28 בעולם, עם ציון של 7.92. שנתיים אחר כך היא צנחה למקום 33, שנתיים אחר כך למקום ה- 41, וכיום למקום ה- 44 עם ציון של 7.23 (ישראל, להזכיר עם 7.85). הצניחה חלה גם בפרמטר של תפקוד הממשל: מ- 6.43 בשנת 2010 ל- 5.36, כלומר ממשל לא מתפקד. בישראל, לשם השוואה, תפקוד הממשל היה ונותר בשנת 2010 ועד היום ברמה של 7.5, נקודת חולשה שלנו. ואכן, הבירוקרטיה, ועריצות המשפטנים בכל פינה, אוכלים בנו בכל פה. אם היינו מתקדמים בנקודה הזו, היינו מזנקים.

יוון חייבת אתחול מחדש, אם היא רוצה לעצור את ההידרדרות בכל הרמות. היא חייבת לפרוש מן "האיחוד האירופי", אם חפצת חיים היא.


למי שקורא את המאמר בסלולארי: יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק? תמצאו שם עוד חומרים של ד"ר גיא בכור, וזה גם האקטיביזם שלנו:


8 העולם הופך פחות דמוקרטי באופן מובהק, ומספר הדמוקרטיות "המלאות" צונח כל הזמן: 26 בשנת 2010 , 25 בשנת 2012, 24 בשנת 2014, והשנה הוא עומד על 19 דמוקרטיות בלבד, מתוך כ- 180 מדינות משתתפות, כלומר כעשרה אחוזים בלבד. זה נתון עלוב. למה זה קורה? משום שמדינות רבות נאלצות להיהפך לדמוקרטיות מתגוננות, לאור רמת האיומים של טרור אסלאמי, מה שמוריד אותן לדרגת דמוקרטיות לקויות. פעם איטליה, צרפת וארה"ב היו דמוקרטיות מלאות, אך ככל שההתעסקות עם העניין האסלאמי גוברת, כך אותן מדינות יורדות בדירוג.

ועוד: איך זה יכול להיות שהמדינות המוסלמיות תמיד בתחתית? האם מישהו שם בדק למה? האם למישהו אכפת? במדינות האלה יהיו שיאמרו: הנתונים מזימתיים (מואמרה).

דרך טובה לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להוריד את אפליקציית האתר לאנדרואיד, או להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים בשני המקרים - קוראים ראשונים. 


9 ומי בראש? בגדול, המדינות הסקנדינביות, ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה ושוויץ, זה ההרכב הכמעט רגיל. אלא שזה לא צפוי להימשך עוד הרבה זמן, שכן מפלגות של ימין עמוק צפויות לעלות, ואפילו לעלות לשלטון בכמה וכמה מדינות צפון אירופאיות, ההגבלות על הגירה יתעצמו, ולכן הדירוג של אותן מדינות צפוי לרדת.

ושוב, אותה שאלה: מה עדיף – להיות גבוה במדד הדמוקרטי במחיר של התאבדות, או לרדת קצת, אך לשרוד ולהתקיים. את השאלה הזו המדד אינו משקף, ולכן ההישג שלנו כל כך בולט. כבר הגרף הראשון מראה כיצד ישראל ממשיכה לעלות, ולהתכנס לרמה שאליו הדמוקרטיות המערביות מתחילות לסגת. ובכלל, האם לאומיות מנוגדת לדמוקרטיה? מי אמר שזה כך, ג'ון קרי?



(תמונה: אימג'בנק, Getty Images)

והדמוקרטיה: היא תפאורה או מהות? מטרה או אמצעי? סוף או התחלה?

 

10 לאן העולם המערבי צועד? כאשר מדברים על קריסת הסדר הישן, התרגום במדד הזה הוא ירידה, וארה"ב צפויה לצנוח עוד במדד של השנה הבאה. הערכים הדמוקרטיים המוחלטים לא יוכלו לעמוד מול דרישות היומיום לחיים של זהות לאומית, פחד מטרור וכלכלה נואשת. על פי המדד הזה התמונה היא שחורה, אך על פי מדד אלטרנטיבי שבו הדמוקרטיות מתחילות להגן על עצמן, התמונה היא דווקא של שיפור והתקדמות.

העולם הופך עגול: פעם המדד הזה היה לינארי, קווי, של התחלה מאושרת וסוף עגום, אך היום הוא הפך למעגלי ולמחזורי: אלה שבתחתית פשוט מהגרים בהמוניהם אל אלה שבראש, כך שהסוף וההתחלה נצמדו. פעם חשבנו שמדד כל כך מקוטב הוא הבעיה של אלה שבתחתית, ועכשיו אנחנו מבינים שהוא גם בעיה של אלה שנמצאים בראש.

אז מיהי מלכת הלילה? אלה שבסוף, כמובן, ואלה שבהתחלה. הם התחברו בבחינת "התלכדות הניגודים" (Coincidentia oppositorum):

אפגניסטן (מקום 149) מתחברת עם גרמניה (מקום 13); סוריה (מקום 166) עם שוודיה (מקום 3); לוב (מקום 155) עם דנמרק (מקום 5); אריתריאה (מקום 151) עם אוסטריה (מקום 14); ואיראן (מקום 154) עם.. טוב, אף אחד לא רוצה את האיראנים.

האושר של אלה למעלה, הוא הזעם של אלה שלמטה; והזעם של אלה שלמעלה, הוא האושר של אלה שלמטה; ההצלחה של אלה שלמעלה היא השנאה של אלה שלמטה, שלא יוותרו, עד שיתפסו את מקומם במדינות שלמעלה. המדד הוא, לכן, מדד של שנאה, שמזין בעצמו, ועוד יזין; יוצר תהליכים ולא רק משקפם; עם מאות מיליונים של פליטים, מיואשים, חולמים ונוקמים, השרים עם חציית הימים והמדבריות, את שירה של מלכת הלילה:

"נקמת הגיהינום רותחת בליבי,

מוות וייאוש בוערים בקרבי,

אם זרסטרו לא ירגיש באמצעותך את כאב המוות,

לא תהיי עוד בתי לעולם.

אתכחש אלייך לנצח,

נטושה והרוסה תישארי, לעולמים.

הקשיבו, אלי הנקמה,

שמעו את שבועת האם!"

 

וזהו מקדש תעתוע הראייה, עליו כתבנו בראשית המאמר: ההתחלה היא הסוף, והסוף הוא ההתחלה, ללא סוף. זהו פרדוקס ארור, ולכן המדד הזה כולו הוא-הוא "מלכת הלילה".


מערת הקסמים 2017: מאמר הנתונים הכלכליים של העולם שוב מפתיע?


כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן 




    הדפסת עמוד זה

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם - כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
השבעת הנשיא טראמפ
evil
הנקודות הבוגדניות
יורדת ויורדת
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
חבצלות הציונות
חוקי התקשורת
הפרדוקס ההדוניסטי

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים